מיסים

גילוי מרצון - כל מה שצריך לדעת; לגלות או לא לגלות?

מעודכן ל-10/2017

גילוי מרצון – כל מה שצריך לדעת, איך מצהירים? האם צריך מיופה כוח? מה זו הגשה אנונימית (ומדוע היא פופולארית)? האם כדאי לגלות? ועוד...

גילוי מרצון הוא מסלול שהציעה רשות המיסים לאנשים שיש להם הון לא מוצהר, כסף לא מוצהר - כסף שהם לא שילמו עליו מס (כסף שחור). זו בעצם, במילים פשוטות, שיטה שבה האנשים האלו יצהירו על ההון שלהם ועל ההכנסות והרווים שלהם,  ידווחו למס הכנסה, וישלמו מס הכנסה. למה שהם יעשו זאת?  ראשית כי רשות המס בעקבותיהם (מערכות הבנקאיות בעולם הופכות להיות שקופות לרגולטורים ויש העברת מידע בין הגופים); שנית - כי הם , מן הסתם, רוצים לישון טוב בלילה, ואולי הכי חשוב - הם מקבלים סוכרייה.  הם לא יצטרכו להתמודד עם עבירות המס שנעשו. כלומר, רשות המס באה ואומרת – "אנחנו סולחים לכם, רק בואו תצהירו נכון, ונגבה על זה מס" – לא תואשמו בעבירות פליליות, תוכלו להלבין את הכסף - נשמע כמו עסקה טובה, ומה יוצא לרשות המס?  המון – מיליארדים של שקלים שזורמים לקופה שלה.

גילוי מרצון - שלם מס, ומוותרים לך על העבירה הפלילית

אז האם זה ניצחון "לעבריינים"? האמת שלא – הם משלמים מס. נכון, אולי לא תמיד ממש כפי שהיו צריכים לשלם, והם גם "נהנו" משנים בלי מס בכלל;  ועדיין הם משלמים לא קצת, כך שהקופה של הרשות מתנפחת, ובכלל – מה עדיף – להשאיר את ההון השחור הזה בכספת, בעיקר בכספות בחו"ל – אז המדינה לא היתה רואה מזה כלום. גילוי מרצון זה מעין שם קוד לתהליך של גילוי ההכנסות החייבות במס ותשלום מס עליהם. הגילוי מרצון הוא לא רק כלפי אנשים שמחזיקים בהון רב בחו"ל ורוצים להכניס אותו לארץ, מדובר גם על הרבה אנשים שייצרו הון שחור מפעילות מקומית ועכשיו יכולים בעצם להצהיר עליו. ככה הם יוכלו לישון טוב בלילה וזה שווה הרבה כסף.

במקביל להנחיות של גילוי מרצון שהוציאה רשות מס הכנסה, היא מצליחה בשנים האחרונות לעלות על מעלימי מס רבים ובכך בעצם נגדילה את כח ההרתעה שלה ומגדילה את מספר האנשים שמבקשים לעשות גילוי מרצון. לאחרונה נכנסה רשות המס לעובי הקרוה של משכירי הדירות - מסתבר שיש אלפים רבים של משכירי דירות שלא משלמים מס הכנסה (למרות שמדובר על מס בשיעור נמוך) - למה? כי אפשר וכי לא תופסים אותך. זו כנראה הגיה. אבל רשות המס דרשה סוג של הצהרות הון מאלפים רבים של אזרחים עם מספר דירות (או הערכה שיש להם מספר דירות או נכסים רבים), וכך תפסה הון שחור בסכום ענק - מה שהכניס למדינה מעל 1 מיליארד שקל. "המבצעים" האלו של מס הכנסה ממשיכים כשכל פעם היא נכנסת לתחום אחר (יהלומנים, קבלנים, משכירי דירות ועוד).

המהלכים האלו כאמור מגדילים את הביקוש לגילוי מרצון. ומה זה בעצם תהליך גילוי מרצון?

גילוי מרצון (נוהל גילוי מרצון) הוא הליך שבו אדם חושף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות (ונכסים לא מדווחים). האדם כאמור מקבל בתמורה לגילוי מרצון חסינות מהליך פלילי נגדו. עם זאת, כמובן שהנוהל הזה לא חל על הכנסות שמקורן בעסקים לא חוקיים, וכן נדרש שהליך הגילוי מרצון יהיה אמיתי - כן ומלא. כלומר, ברגע שהאדם מגיע ונחשף, הוא צריך להיות חשוף לחלוטין, אין כאן מצב של "חצי הריון", לא ניתן להגיד אני מדווח על ההכנסות שלי מארה"ב אבל לא על ההכנסות מרומניה, כי אז בעצם הצד השני – רשות המס, לא חייבת לעמוד בהסכם.

כמו כן, הגילוי מרצון אפשרי רק שזו לא דרך להתחמק מבדיקה, רק במצב שבמועד הפנייה לא נערכה חקירה או בדיקה של רשות המס אצל המבקש (גילוי מרצון) או בעניין בן/בת זוגו או חברות שבשליטתם. זה כמובן ברור, אחרת,  ברגע שתתחיל חקירה אנשים יבקשו גילוי מרצון ויבטלו את החקירה.

הליך הגילוי מרצון החל לפני שלוש שנים, והוא רושם הצלחה גדולה, ובצדק – אנשים שעברו עבירה, רוצים לפתוח דף נקי ומחזירים הון לארץ, מלבינים הון, כשבדרך הם משלמים מס. על פי ההערכות מעל 7,400  בקשות של אנשים לגילוי מרצון, חשפו הון שחור של 25 מיליארד שקל, כאשר המס הכולל הצפוי עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל.

במקור מסלול הגילוי מרצון היה עד לסוף 2016, אלא בהתאם להוראות שעה של רשות המס, בקשר למסלול האנונימי המקוצר (שאותו בוחרים הרוב) הוארכה התקופה עד לסוף 2017. וזה עדיין לא מספיק – צפוי (מאוד) כי תהיה הארכה נוספת לתוך 2018.

רשות המיסים: גילוי מרצון או שנגלה בעצמנו!

עם השקת ההליך של גילוי מרצון, וגם לאורך השנים האחרונות, רשות המיסים, לרבות מנהל הרשות משה אשר, מנפנפים ברשימות של לקוחות ישראליים שיש להם חשבונות בבנקים בשוויץ. במקביל להעברת המידע בין הבנקים בעולם (שוויץ, ארה"ב, ישראל ועוד), רשות המיסים שמה יד על רשימות של ישראלים שיש להם הון רב, והישראלים, ברגע שהבינו שיש סיכוי לא רע שעומדים לתפוס אותם, נהרו למסלול של גילוי מרצון (מסלול אנונימי – מיד הרחבה). אגב, במקביל להשקה של הגילוי מרצון נעצרו ישראלים רבים בגלל הון שחור רב שנצבר להם בבנקים בשוויץ, בעיקר ב-UBS (שרשימת הלקוחות שלו דלפה החוצה).

זאת ועוד - במארס 2016 עברה בכנסת הצעת חוק הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. ומכאן שמעלימי המס יוכלו להיות מואשמים לפי החוק לאיסור הלבנות הון. הענישה לפי החוק להלבנת הון חמורה יותר מאשר בעבירות מס. כמו כן, אושר כי הרשות להלבנת הון תעביר מידע לרשות המס, כך שהסיכוי לתפוס "עברייני" מס גדל, והחוק הזה גם דחף את האנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון.  בעקבות החוק הזה, הוארכה הוראת השעה בדבר הגילוי המוקדם (וכאמור – ככל הנראה ההארכה תימשך עד לשנת 2018)

מסלול אנונימי – המסלול הפופולארי

המסלול האנונימי בגילוי מרצון הוא המסלול הפופולארי – הרוב של הבקשות היו במסלול זה (מעל 60%). על פי עיקרי המסלול, אפשר לנהל משא ומתן אנונימי מול רשות המסים באמצעות מיופה כוח. לאחר ניהול המשא ומתן, המבקש, יכול לבחור בין שתי אפשרויות  - להיענות להסכם עם רשות המס, כלומר, לדווח על ההון וההכנסות ולשלם את המס הנדרש, או שלא להיחשף, רק שאז הוא עלול   להסתכן בביצוע עבירה פלילית.

בנוסף קיי המסלול המקוצר – במסלול הזה הוגשו מעל 1,000 בקשות (עד כה). במסלול הזה ההון אינו עולה על 2 מיליון שקל , והכנסה החייבת במס אינה עולה על חצי מיליון שקל (בכל שנות הדיווח). במצב כזה, על רקע הסכום היחסית נמוך, האנשים יוכלו לגלות את ההכנסות והרווחים (במסגרת גילוי מרצון) ולקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר, וללא צורך בניהול מו"מ מול רשות המס.

גילוי מרצון - הארכה נוספת?

על פי ההערכות של גורמי מיסים, רשות המס צפויה להאריך את נוהל גילוי מרצון האנונימי בשנה נוספת עד לסוף שנת 2018.  הסיבה פשוטה – קצב המבקשים גילוי מרצון עולה על 2,500 בשנה בעוד שלפני שניתן היה להגיש גילוי מרצון אנונימי, היו בקושי 200 בקשות בשנה.

בשורה התחתונה מדובר על כסף גדול (מאוד) שרשות המס מקבלת, והיא כמובן צריכה את הכסף הזה (למימון תוכניות של שר האוצר – נטו משפחה, מחיר למשתכן ועוד).

מעבר לכך, ברשות מבינים שההתפתחויות בעולם המס דורשות מהאנשים זמן לעיכול ולהפנמה. היום יש יותר מתמיד קשר בין כל הרשויות מס ברחבי העולם, כשבמקביל הענישה בגין עבירות מס, הורחבה במדינות נוספות. כמו כן, הסכם ה-FATCA עם ארה"ב (העברת מידע בין רשויות המס) והסכמים נוספים במדינות המערביות, מקשים על הסתרת מידע, הסתרת חשבונות וכספים. אנשים מבינים שהטבעת מתהדקת, רק שלחלקם לוקח זמן, ורשות המיסים בעצם נותנת להם זמן נוסף.

גילוי מרצון – נוהל רשות המיסים

רשות המסים פרסמה לראשונה בשנת 2014 את הנוהל לגילוי מרצון, הנה הנוהל בנקודות עיקריות  – "רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים אשר עברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים להלן -  הגילוי מרצון יהא כן ומלא ויעשה בתום לב;  במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים (לרבות חקריה או בדיקה לגבי בת/בן הזוג של המבקש וחברות אשר בשליטתם); במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות אשר בשליטתם ותיקי שותף.

"במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

"דרך פעולה - בקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהא מוסמך לאשרה. במקרה והוגשה בקשה לגורם אחר ברשות המסים יעביר אותו הגורם את הבקשה אל הגורם המוסמך לאלתר. הגילוי יהא כן ויכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה... לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.

"מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, יודיע למבקש שבקשתו מאושרת בכפוף לתשלום המס על פי קביעת הגורם האזרחי. לאחר אישור הבקשה יפנה הגורם המוסמך את הבקשה לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה, ממונה תחנה מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה) אשר יקבע את סכום המס לתשלום.

"סייגים לחסינות מפני הליך פלילי - אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה".

עדכונים:

ספטמבר 2017 -  משה אשר, יו"ר רשות המיסים, אמר בוועידה הכלכלית של כלכליסט כי במסגרת הליך גילוי מרצון אותרו 30 מיליארד שקל! והסכומים האלו גדלים, כשעכשיו עסוקים ברשות בגביית המס על ההעלמות האלו. אשר אמר כי "בקרוב תחל הרשות בהליך גילוי מרצון חדש. זה הליך מדהים שבצד היד הכבדה שלו נתן לאנשים גם יד שנייה שמאפשרת להם לדווח על ההון שלהם. אנחנו בדיונים עם משרד המשפטים ונוכל בקרוב להודיע על הליך חדש.

"בשנים הקרובות אנשים יתקשו להסתיר כספים מחוץ לגבולות המדינה. המערכת הבנקאית בעולם עוברת רוויזיה מאוד משמעותית ועמוקה שמשמעותה צייתנות לחוקי הלבנת ההון. כתוצאה מהשינויים האלו, יהיה קשה יותר למעלימי המס. אנשים מוציאים את הכספים הלא כשרים ומדווחים עליהם, ייחשפו.

"בתחילת השנה קיבלנו נתונים על עשרות אלפי ישראלים שמושקעים בארה"ב. בשנה הבאה נחליף נתונים עם כמאה מדינות, ובסופו של יום לא יהיה מקום בעולם, לא תהיה מדינה בעולם שבה מישהו יוכל להכניס כספים למערכת בנקאית רצינית והנתונים לא יהיו חשופים למדינת המוצא שלך".

האמירות של אשר מבטאות שני דברים חשובים – גילוי מרצון יימשך, ובמקביל ההתראה של רשות המיסים רק תלך ותגדל – המטרה – להניע אנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון, ונראה שזה מצליח

יולי 2017 – משה אשר, מנהל רשות המיסים בכנס של לשכת רואי החשבון - "בסוף 2016 סיימנו את הוראת השעה של הליך הגילוי מרצון, וזו הייתה מבחינתנו הצלחה גדולה. הגיעו 7,400 בקשות לגילוי מרצון, הרבה מעבר למשוער; הרבה יותר ממה שהערכנו מלכתחילה. זו הצלחה חסרת תקדים. זה נתן מפלט לאותם אנשים שרצו לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש. בין 400 ל-500 מהבקשות הן של יהלומנים, סקטור שלם חוזר בתשובה, ומדווח על מס כמו שצריך. אנשים שעסקו שנים בצללים פותחים עכשיו גילוי מרצון, עושים להם שומות, הם משלמים את המס, זה מאוד חשוב. אבל לא רק יהלומנים, יש אנשים עם חשבונות בחו"ל, אנשי עסקים ועוד שנכנסו להליך - וכך חשפנו מעל 25 מיליארד שקל הון, שומות של מעל 3 מיליארד שקל. ומי שלא גילה, אנחנו נגיע אליו".

ואיך רשות המיסים תגיע אליהם – "אנחנו ברשות המס, מבצעים מעצרים ומגישים כתבי אישום כל הזמן, ויש עוד כמה כתבי אישום בצנרת בעקבות המלחמה שלנו בהון השחור", אומר אשר, "אנחנו חושפים הון רב. אנחנו עוסקים הרבה מאוד באיסוף מידע על כסף ישראלי בעולם, באמצעות הרשימות שמגיעות אלינו, UBS, פנמה ועוד. התחלנו בהחלפת מידע עם ארצות-הברית, והחל מהשנה הבאה נחליף מידע עם למעלה מ-90 מדינות. העולם נסגר, זו המגמה. אם כל מדינה תגבה את מיסי האמת שלה, כל מדינה תעשה דברים לטובת כלל האזרחים".


תושבים חוזרים - ככה תחסכו במס

מס על השכרת דירה - כל מה שצריך לדעת

לייעוץ ובדיקת החזר מס – מלאו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם (ללא התחייבות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה