מדריכי השקעות

האם משקיעים זרים סימנו את ישראל?

יואל נוה, כלכלן האוצר

                        הכלכלן הראשי של משרד האוצר - יואל נוה, מפרסם סקירה על השקעות הזרים בארץ. הוא בוחן מדדי השקעה ושינויים במדדים, תוך כדי התייחסות השוואתית למדינות אחרות כדי לבחון מה מצבנו - האם המשקיעים הזרים "אוהבים" להשקיע כאן - אז התשובה בסה"כ כן, אבל צריך לצלול לנתוני כדי להבין - כמה? איך? מתי , למה ומה המגמות להמשך? 

השקעות זרות - רקע

בסקירה בדקו כלכלני האוצר  את  המדדים המיוחסים להשקעות זרות ישירות (FDI) - מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות, מדד ביצועי ההשקעות הזרות ומדד מוגבלות ההשקעה; כמו גם מיקומה של ישראל באותם המדדים בהשוואה למדינות ה-OECD. מהסקירה עולה כי לישראל הצלחה יחסית במשיכת השקעות זרות ישירות. עם זאת, לא ניתן לשלול כי קיים פוטנציאל נוסף בלתי ממומש במשיכת השקעות, וזאת בשל המגבלות החלות על סקטורים רבים בכלכלה הישראלית כלפי משקיעים זרים. כך לדוגמא, במדד מוגבלות ההשקעות של ה-OECD, שייסקר בהמשך, נמצאת ישראל במקום ה-28 מתוך 35 מדינות החברות בארגון.

  • המדדים מראים כי בישראל קיים פוטנציאל גבוה במיוחד למשיכת השקעות זרות "מחפשות נכסים אסטרטגים" והשקעות "מחפשות יעילות". כדי לשמר פוטנציאל זה, יש להקפיד על שמירת יתרונותיה היחסיים של ישראל בתחומי ההשכלה הגבוהה וההון האנושי.
  • בנוסף לשיפור הסביבה הרגולטורית, שתועיל למשקיעים זרים כמו גם למקומיים, קיימים מספר כלים שביכולתם לצמצם את חסמי ההשקעה בישראל ולהפוך אותה למקום אטרקטיבי יותר להשקעות זרות. בכלל זה ניתן לציין הסכמי הגנה על השקעות, הסכמי סחר המשלבים פרקי השקעות, אמנות למניעת כפל מס, והסכמים לשיתוף פעולה, כדוגמת הסכם שיתוף הפעולה בחדשנות במגזר הפיננסי שנחתם עם שוויץ.
  • באמצעות הכלים המוזכרים לעיל, תוכל ישראל להמשיך בתהליך של הפחתת הרגולציה ופתיחת המשק למשקיעים זרים גם בענפים שהיום חסומים בפניהם, תוך כדי שמירה על מסגרת רגולטורית ועל אינטרסים שמהותם הגנת הציבור.

השקעות זרות ישירות מביאות איתן, מלבד הון זר, גם השפעות חיוביות המתבטאות בפריון גבוה יותר, בשיפור התחרותיות של החברות המקומיות ובעליית שכר לעובדים המקומיים. אולם, השפעות חיוביות אלו אינן אחידות עבור מדינות וסוגי השקעות שונים. כך, מחקרים כלכליים רבים שניסו לאמוד את ההשפעות עבור מקומות שונים בעולם, הגיעו לתוצאות ולמסקנות שונות. לכן, גם כאשר בוחנים את השפעת ההשקעות הזרות על הכלכלה המקומית, יש להבחין בין השקעות זרות מסוגים שונים ובענפי כלכלה שונים.

רפורמת המס של ארה"ב  צפויה לשנות את מבנה ההשקעות של אזרחים אמריקנים במדינות זרות, בכך שתהפוך את ארה"ב למדינה אטרקטיבית יותר להשקעות, זרות ומקומיות. מבנה ההשקעות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כפי שניתן ללמוד למשל ממחקרם של Grubert שמצא ששינוי במדיניות המס של ארה"ב ישנה פריסה גיאוגרפית של זרימות הון אמריקני בכ-19%. שינוי בקנה מידה גדול, כפי שמתוכנן ברפורמה הנוכחית בארה"ב, צפוי לשנות את זרימת ההשקעות האמריקניות לעולם בכלל, ולישראל בפרט. שינוי זה יכול לכלול גם ירידה בהיקף ההשקעות האמריקניות העוברות לישראל דרך מדינות שלישיות (לדוגמא: איי הבתולה הבריטים ואיי קיימן), ללא השפעה על היקף ההשקעות הנכנסות בפועל לישראל. לחלופין, הרפורמה עלולה להביא לירידה בהיקף ההשקעות של אמריקנים בישראל וניתוב ההשקעה של הכספים אל המשק האמריקני. בהינתן שינויים אלו, בנוסף לשינויים אחרים בכלכלה העולמית, יש צורך בחשיבה מחודשת על מידת האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות זרות, אמריקניות וממדינות אחרות.

ישראל - פוטנציאל גבוה, ביצועים טובים ומגבלות רבות

מיקוד זה יסקור מספר מדדים המיוחסים להשקעות זרות (מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות, מדד מוגבלות ההשקעה ומדד ביצועי ההשקעות הזרות) וישווה את מצבה של ישראל לשאר מדינות ה‑OECD עבור אותם המדדים. בחינת המדדים תראה כי לישראל פוטנציאל גבוה, המתבטא במשיכת השקעות זרות ישירות בכמות גבוהה יחסית לעולם, אולם ניתן להניח שכמות זו יכלה להיות גבוהה יותר בהינתן המגבלות החלות על סקטורים רבים בכלכלה הישראלית כלפי משקיעים זרים.

מדד פוטנציאל ההשקעות פותח על ידי ועדת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) במטרה להשוות בין מדינות בהיבט של פוטנציאל למשיכת השקעות זרות, תוך כדי ניסיון להסתכל על ההחלטה להשקיע מנקודת מבטם של המשקיעים, ועל פי מאפייני מדינת היעד. המדד מנסה לבחון פיתוח כלכלי ואנושי, תשתיות המתאימות לפיתוח כלכלי ורמת חיים של האוכלוסייה. המדד מורכב מתתי-המדדים הבאים:

  • תמ"ג לנפש – משתנה המתואם את רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, רמת החיים והתפתחות טכנולוגית (מקור: קרן המטבע)
  • צמיחה בעשור האחרון – יכול להעיד על עלייה בפריון העבודה. כולל בתוכו את המגמות האחרונות שעוברות על כלכלת המדינה. (מקור: נתוני קרן המטבע)
  • משקל היצוא בתמ"ג – פתיחות המשק למסחר בינלאומי, כמו גם ייצור של מוצרים תחרותיים בשוק העולמי והימצאותם של משאבי טבע במדינה (מקור: הבנק העולמי)
  • חיבור טלפון קווי לכל 1,000 איש – מעיד על רמת התשתיות הבסיסית המאפשרת ניהול עסקים במדינה. החל משנת 2008 מספר קווי הטלפון ל-1,000 איש במדינות המערב נמצא בירידה מתמדת, בעיקר בגלל התרחבות השימוש בטלפונים ניידים. בשל כך, הוחלף מדד החיבור לטלפון קווי בחיבור לאינטרנט ביתי מהיר קבוע (בניגוד לסלולרי) ל-100 איש (מקור: איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי)
  • שימוש באנרגיה לנפש – מעיד על עלות ועל זמינות אנרגיה, אלמנט חשוב בייצור תעשייתי בקנה מידה גדול. מנגד, המדד מעיד על הצורך באנרגיה, העולה במדינות קרות. (מקור: הבנק העולמי)
  • הוצאה למחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר – מעיד על היכולות הטכנולוגיות במדינה, על היכולות החדשניות ועל הסיכוי שמשקיע ירכוש חברה למטרות אסטרטגיות בהתבסס על הטכנולוגיות שלה. (מקור: ה-OECD)
  • בעלי תואר אקדמי מאוכלוסייה – מעיד על רמת ההון האנושי במדינה, על ההמצאות של כוח אדם איכותי ובעל כישורים (מקור ה-OECD)
  • סיכון מדינה – מורכב מ-3 מדדים: יציבות פוליטית (50%), רמת שלטון החוק (25%) והיעדר שחיתות (25%). השלושה מהווים שיקול של משקיעים בבואם להשקיע במדינות. הם מבטאים את הסיכוי שממשלה תעמוד בהחלטותיה, שהמשקיע לא ייפגע מהשלכות של שינויים פוליטיים, היעדרות של משברים כלכליים חמורים ושזכויותיו של המשקיע יישמרו גם כאשר הפוליטיקאים מתחלפים (מבוסס על מדד WGI הבנק העולמי)

המטרה בבניית המדד היא לספק השוואה בינלאומית של אלמנטים אובייקטיבים בין מדינות. המדד בוחן בעיקר אלמנטים של פיתוח אנושי וכלכלי, וכאלו המתואמים עם גורמים המשפיעים או המעידים על השקעות זרות. אלמנטים נוספים, המשתנים בין מדינות ברמות פיתוח שונות, כגון עלויות כוח אדם, מהוות שיקול חשוב בבחירת מקום השקעה, במיוחד בתחומי הייצור, אולם לא נכללות במדד. לאור זאת, יעילות המדד היא מיטבית כאשר משתמשים בו להשוואה בין מדינות ברמת פיתוח דומה, ולכן ישראל מוצגת בסקירה בהשוואה למדינות ה-OECD.

ניתן להניח כי משקיעים, בבואם להשקיע במדינה זרה, נותנים משקל שונה לכל אלמנט בהתאם למאפיינים הפרטניים של ההשקעה. למרות זאת, ולטובת יצירת מדד כללי הרלוונטי להשקעות זרות בכללותן, המדד מניח משקל שווה לכל אחד מתתי-המדדים המרכיבים אותו. אלמנטים של מיסוי, המסבירים גם הם חלק גדול מזרם ההשקעות העולמי, אינם נלקחים בחשבון בשל השונות הגבוהה בין תנאי מיסוי לכל חברה, והיכולת של חברות לבצע תכנוני- מס שונים.

ישראל נמצאת במקום ה-11 מבין מדינות ה-OECD במדד פוטנציאל ההשקעות הזרות המצרפי.

 

בבחינת תתי-מדד פוטנציאל ההשקעות (תרשים ש4), ישראל נמצאת במיקום גבוה יחסית בצמיחה לנפש בעשור האחרון ובמדדי ההשכלה ו-המחקר ופיתוח, בהשוואה לממוצע ה-OECD. סיכון המדינה של ישראל גבוה ביחס לממוצע ה-OECD, ואילו מיקום ישראל בכל הנוגע ליצוא, לתשתית האינטרנט ולצריכת האנרגיה לנפש נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD.

 

סיווג השקעות זרות

מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות הוא מדד כולל, המנסה לאמוד את פוטנציאל המדינה למשיכת השקעות מכל הסוגים. אולם, אין כל ההשקעות זהות. נהוג לסווג את ההשקעות הזרות על בסיס השיקולים המנחים את המשקיע. לפיכך, ההשקעות הזרות הנכנסות סווגו לארבע מוטיבציות עיקריות:

השקעות מחפשות שוק – השקעה במדינה לשם ניצול גודל השוק שלה ובכדי להגדיל את נתח השוק ובסיס הלקוחות של החברה בעולם. לדוגמא: חברה קמעונאית המקימה סניף במדינה זרה.

השקעות זרות מחפשות משאבים – משקיעים המחפשים להשקיע במדינה בשל המצאות של משאבי טבע.

השקעות מחפשות נכסים אסטרטגים – השקעות במיזוגים ורכישות (M&A) של נכסים להם יש מאפיינים ייחודיים אותם מנסה המשקיע לשלב בחברה שלו. לדוגמא: מותג, שיטות עבודה, רשתות הפצה.

השקעות מחפשות יעילות – השקעה במדינה על מנת לנצל את יתרונותיה היחסיים ושיפור יעילות המשקיע על מנת לזכות ביתרון בשווקים הגלובליים. היתרונות יכולים להיות החל מכוח עבודה איכותי, דרך מיקום גיאוגרפי אסטרטגי ועד קרבה לשווקי היעד.

מדד פוטנציאל ההשקעות ממוקד להשקעות מסוגים שונים - מדד פוטנציאל ההשקעות, בהיותו מדד רב-תחומי המנסה לבחון את הפוטנציאל הכללי של המדינה למשיכת השקעות זרות, אינו מבדיל ביכולת של מדינה למשוך השקעות מסוגים שונים. לשם כך, נעשה תקנון של מרכיבי המדד להתאמה פרטנית לכל סוג השקעה.

כפי שניתן היה לצפות, המדדים המבוססים על משאבי הטבע והשוק נמוכים יחסית בישראל. לעומת זאת, במדדי היעילות לישראל יש פוטנציאל גבוה יחסית במשיכת השקעות ולישראל הפוטנציאל הגבוה ביותר, מבין מדינות ה-OECD, למשיכת השקעות מחפשות נכסים אסטרטגים (דבר התואם את המגמה של עלייה במספר המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות על ידי חברות זרות בשנים האחרונות).

מדד מוגבלות ההשקעה של ה-OECD

מדד מוּגבּלוּת ההשקעה של ה-OECD הוא אחד מהמרכיבים את מדד ה-PMR של ה-OECD. המדד מורכב מהגבלות על משקיעים זרים ב-22 סקטורים שונים (ומספר תתי סקטורים), כאשר כל מגבלה על פעילות משקיעים זרים בסקטור מסוים תעלה את ערך המדד. מדד בגובה 1 מייצג שוק הסגור לחלוטין עבור משקיעים זרים ו-0 מייצג שוק פתוח לחלוטין. בניגוד לציונים נמוכים במדדי השוואה אחרים (לדוגמא, מדד doing business של הבנק העולמי) ערך גבוה ומיקום נמוך במדד מוגבלות ההשקעה אינם מעידים בהכרח על סביבה עסקית בעייתית ועל קושי של משקיעים זרים בהתנהלות אל מול הרשויות. כך למשל, כפי שניתן לראות בתרשים ש7, גם מדינות בעלות מנגנונים בירוקרטים יעילים (המתבטאים בדירוג גבוה במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי), מסיבות שונות, מחליטות לסגור סקטורים מסוימים להשקעות זרות או להגביל כניסה של משקיעים זרים לסקטורים מסוימים.

 

הממצאים שונים כאשר מסתכלים על המיקום היחסי של ישראל . בחלק החיובי בתרשים נספרות המדינות להן יותר מגבלות על משקיעים זרים בסקטור מסוים בהשוואה לישראל, ובחלק השלילי המדינות בהן המגבלות מצומצמות יותר. ניתן לראות שמלבד בענף הדיג, דירוג מוגבלות ההשקעות הזרות של ישראל גבוה יותר בישראל מאשר ברוב מדינות ה-OECD. בענפי התעבורה הימית והקרקעית, החשמל והתקשורת הערכים עבור ישראל הם מהגבוהים בקבוצת המדינות.

 

 נתוני ה-FDI אינם לוקחים בחשבון את ההבדל בין השקעות זרות ישירות "טובות" שתורמות לפריון ולתועלת חיובית לעסקים מקומיים, לכאלו המביאות לתיסוף של המטבע שלא מלווה ביצירת פעילות כלכלית חיובית, ולכן מדינה שערך מדד ביצועי ההשקעות גבוה, לא בהכרח תרוויח כלכלית מקיומן של השקעות זרות ומיקום גבוה במדד לא יבטא מצב אידאלי מבחינת

 

סיכום וצעדי מדיניות פוטנציאליים

סקירה זו באה לבחון את מצבה של ישראל במדדים בינלאומיים הנוגעים להשקעות זרות משלוש זוויות שונות: פוטנציאל, פתיחות וביצוע. הממצאים מראים כי ישראל היא בעלת פוטנציאל גבוה, פתיחות נמוכה וביצועים גבוהים. ההנחה המתבקשת היא כי בתכנון צעדי מדיניות יש לקחת בחשבון את שקלול של שלושת המדדים. שקלול המדדים מעיד על כך כי ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה לקראת חשיבה מחודשת על מדיניותה כלפי משקיעים זרים והשקעות זרות.

על פי מדד פוטנציאל ההשקעות, לישראל פוטנציאל גבוה יחסית למשיכת השקעות זרות, ובמיוחד השקעות זרות מחפשות נכסים אסטרטגים והשקעות מחפשות יעילות. זאת בעיקר בשל ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח ושיעור גבוה של מחזיקי תארים אקדמיים. פוטנציאל זה היה גדול אף יותר במידה וסיכון המדינה בישראל היה נמוך יותר. השאלה מבחינת קובעי המדיניות צריכה להיות כיצד משפרים את האטרקטיביות של ישראל להשקעות זרות, ללא קשר להטבות מס או מענקים שמדינת ישראל בוחרת להעניק למשקיע מסוים ותחת תנאים מסוימים.

דרך להתגבר על החיסרון של ישראל בשל רמת  סיכון המדינה היא חתימה על הסכמים בינלאומיים במטרה להקל את חששות המשקיעים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי החל עליהם. הסכמי סחר מהשנים האחרונות משלבים, בנוסף לפרקים על סחר בסחורות וסחר בשירותים, גם פרקי השקעות המבטיחים למשקיעים הגנה. זאת במטרה לעודד השקעות בין המדינות החתומות על ההסכם.

הערך הגבוה באופן יחסי של ישראל במדד המוגבלות של ה-OECD במרבית הסקטורים, מראה שיש תקדים אצל מדינות אחרות לליברליזציה באותם הסקטורים. פתיחת השוק הישראלי לכניסה של משקיעים זרים בתחומים נוספים, בכפוף להחלטות מדיניות השוקלות את המשמעות של פתיחת הסקטורים הרלוונטיים, תאפשר לנצל את יתרונות ההשקעות הזרות בתחומים בהם הן נדרשות, בהגדלת הפריון, הורדת יוקר המחיה והגברת הפעילות הכלכלית במשק.

 

 

 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות