מעודכן : 11/2017

הלוואה לחלוקת דיבידנד – למה הבנקים מציעים הלוואה לחלוקת דיבידנד? מי זכאי לדיבידנד עם מס נמוך? האם אי חלוקה עכשיו, תחייב חלוקה עתידית במיסוי גבוה? ועוד

הבנקים מספקים לבעלי חברות ועסקים הלוואה מוגדרת לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ובנק לאומי מציעים ללקוחות העסקיים שלהם קבלת הלוואה למימון חלוקת דיבידנד, ומפרסמים את זה בכל הכוח – מה זה בעצם? ומה הכוונה בהלוואה לחלוקת דיבידנד?

ובכן, במסגרת  חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 בעל מניות מהותי  (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד) יכול לקבל דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25%, לעומת שיעור של 30% במצב רגיל וזאת עד לספטמבר 2017. זאת ועוד – על הדיבידנד לא יחול מס ייסף בשיעור של עד 3% כלומר מדובר כאן בהנחת מס של 8% – משיעור של 33% לשיעור של 25%.

ההקלה הזו מאפשרת  לבעלי המניות המהותיים להיערך לחקיקה החדשה שיושמה החל משנת 2017 (לרבות התייחסות לחברות ארנק, והחובה לחלק את יתרת הרווחים בחברות אלו כדיבידנד).כלומר, משהו בסגנון – רגע לפני שאנחנו מחייבים אתכם לחלק דיבידנד תחלקו בעצמכם בתנאים טובים יותר. אבל על הדרך הקלו על כל החברות והורידו את המס לכולם – זה בין היתר משרת את האינטרסים של האוצר להגדיל את הקופה (דרך המס על הדיבידנד שישלמו מקבלי הדיבידנד) אבל חשוב להבהיר שהמיסוי הזה זמני.

המדינה מאפשרת חלוקת דיבידנד במס מופחת עד סוף ספטמבר, ולכן צפוי כי גופים רבים יחלקו דיבידנד עד לתאריך זה (הצפי הוא לקבלת מב בסכום של כמה מיליארדים). אבל, יש גופים שיש להם רווחים לחלוקה, כלומר הם יכולים לחלק דיבידנד, אבל אין להם מזומנים, וזה קורה מסיבות שונות  – נניח לדוגמה שיש חברה עם רווח נצבר של 5 מיליון שקל, אבל אין לה מזומנים כי יש לה רכוש קבוע בסכום גבוה(הרווחים "הלכו" לרכישת רכושד קבוע). או דוגמה אחרת – חברה שיש לה רווח של 1 מיליון שקל, אבל כולו מושקע בהון חוזר (לקוחות ומלאי) כדי להמשיך לצמוח ולהרוויח בעתיד. כלומר, אין בהכרח קשר בין הרווחים הצבורים (יתרת העודפים) ובים המזומני של החברה.  יש חברות רבות עם עודפים לחלוקה, אבל בלי מזומנים.

ובהנחה שרוצים לחלק דיבידנדים ואין מזומנים – מה עושים במקרה כזה?  או שפשוט לא מחלקים, או שלוקחים הלוואה ומחלקים אותה כדיבידנד – וזה בעצם מה שהבנקים מציעים ללקוחת.

ההלוואות שהבנקים מציעים לחברות ולעסקים נראים מפתות – כל מקרה לגופו, אבל ככלל, ההצעות הן להלוואה לתקופה של 60 חודשים, כאשר ניתן לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה. הריבית הקבועה לתקופה זו עשויה להיות בין 5% ל-8%.

הדיבידנד הזה אגב, יכול להיות פתרון טוב לחברות ארנק שעל פי האוצר יחויבו בעתיד לחלק את הרווחים לרבות חלק מהרווחים בעבר כדיבידנדים, אלא שאז זה יהיה בשיעור מס גבוה יותר, וכן זה יכול להתאים לחברות שלבעלי העניין בהן יש יתרת חובה – כלומר, בעלי העניין חייבים לחברה כסף – הכסף הזה צובר ריבית, ונזקף באופן שוטף לחובת הבעלים. מעבר לכך, מס הכנסה (בצדק) לא אוהב יתרות כאלו, כי אחרי הכל זו הלוואה של החברה לבעלים, וזה שקול לסוג של דיבידנד. ולכן, הוא במקרים רבים אוטומטית מגדיר את הסכום הזה כדיבידנד וגובה עליו מס. ולכן, אם כבר הבעלים נמצאים ביתרת חובה, כדאי להם לחלק בשיעור מס מופחת ולחסוך 8% שדל מס.

והנה דוגמה – נניח שיש לכם יתרת חובה של 1 מילין שקל. כלומר, אתם חייבים לחברה 1 מיליון שקל. אזי אתם צריכים לחלק דיבידנד של 1.333 מיליון שקל , לשלם מס בשיעור של 25% כלומר – 0.333 מיליון שקל, ולהישאר עם 1 מיליון שקל שיסגור בעצם את יתרת החוב שלכם לחברה.

אם לא תעשו את זה עד ספטמבר,  אתם עלולים לשלם מס גבוה יותר. אתם תצטרכו לדווח על דיבידנד של 1.49 מיליון שקל, שהמס דיבידנד ומס היסף יסתכמו ל-0.49 מיליון שקל, ואז יישאר לכם 1 מיליון שקל שיסגור את היתרה של החוב. אבל כמובן שמקרה זה פחות כלכלי לכם – אתם משלמים למס הכנסה 160 אלף שקל יותר.

המוטיבציה לחלק דיבידנד עולה מכיוון שאחרת רשות מס הכנסה יכולה לקבוע כי החברות חייבות לחלק דיבידנד. במסגרת החוק הוגדרו חברות ארנק שתכליתן הוא בעיקר לייצר מנגנון עוקף מס. למשל – חברת עורכי דין שכל הפעילות נעשית דרך החברה ואין חבות במס אלא אם מושכים כסף. מס הכנסה רוצה שיימשכו כספים כדיבידנד כדי להעשיר את קופת המס, ומסתבר שעל פי החוק החדש הוא יכול לחייב לעשות כך. על פי הפרסומים כמה עשרות חברות נדרשו להסביר מדוע אינן מחלקות את הרווחים כדיבידנד בשעה שהן חברות ארנק.

ולכן, הנהירה לחלוקת דיבידנדים גדלה. רשות המיסים עשוייה לקבל מעל 10 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר כתוצאה מחלוקות דיבינדד, זה הרבה מעבר למה שהיה בשנה שעברה, אבל צריך לזכור שזה סוג של הכנסה חד פעמית – היא תשפיע על הגירעון (לטובה כמובן), אבל אל תטעו – אי אפשר לשחק במספרים האלו הרבה פעמים. שנה הבאה כבר לא יהיו הכנסות חריגות.

האם חובה לחלק דיבידנדים מרווחים כלואים?

אז אמנם רבים יחלקו דיבידנדים בעקבות ההקלה. אבל השאלה אם באמת הם ייאלצו לחלק דיבידנדים בכח? זה לא טריוויאלי – המחוקק מנסה להגדיר איזה חברות הן חברות שכל תכליתן להימנע ממס ולכן יש לחייב אותן לחלק דיבידנד ולשלם מס, אבל יש כמה הסתייגויות שמשאירות לחברות פתח מילוט.

ראשית, השאלה אם לרווחים יש תכנון – האם החברה מתכננת השקעות? מתכננת רכישות? וכו'. חברות שיש להם מסלולי השקעה לרווחים שנצברו שאמורים לפתח את החברה , ככל הנראה, יוכלו להימנע מדרישת המס. הרווחים האלו פשוט לא יוגדרו ככלואים.

ויש גם טכניקות אחרות –  פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה, כך שכל אחת בנפרד לא תגיע לתנאי של תשלום מס כפוי (רווחים מצטברים של 5 מיליון שקל). כמו כן, אפשר להגדיל את מספר בעלי המניות כך שהיא לא תהיה כפופה לחוק ההסדרים שמדבר על חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר. זה כמובן לא טריוואילי – מאיפה פתאום יימצאו שותפים לחברה ולמה להכניס אותם? כשמעבר לכך, כמובן שבני משפחה אינם נחשבים לעניין הספירה.

עדכון מאוקטובר 2017 – מסתבר שההערכות על חלוקת הדיבידנד במסגרת ההטבה עד סוף ספטמבר היו פסימיות – העריכו שיחולקו 4 מיליארד שקל, וחולקו בפועל 40 מיליארד שקל – זה המון – פי 10 מהתחזית של מס הכנסה. זה גם מעשיר את המדינה בכמה מיליארדים טובים לעומת התחזית (25% מס על דיבידנד – סך כולל של כ-10 מיליארד שקל)

הלוואה לכל מטרה 

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי: האופציה המהירה, אבל היקרה

https://www.hon.co.il/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%93/