הלוואות    

הלוואה לעסקים קטנים ובינוניים – תוספת של 560 מיליון שקל

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום, ערבות מדינה בהיקף כולל של 560 מיליון שקל לשותפויות הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים – 160 מיליון שקל הינם ערבויות שלא מומשו במסגרת שאישרה הוועדה בדצמבר 2015, ו-400 מיליון שקל הינם מנת ערבות נוספת אשר תחולק לשותפויות בהתאם לקצב העמדת האשראי. במקביל ועל רקע טענות עסקים ואיגודי עסקים כי הבנקים פוסלים בקשות רבות המוגשות לקרן ואף גובים תשלומים שונים במהלך ההליך, קרא ח"כ גפני לקרן להגיש לוועדה נתונים לגבי בקשות מתן האשראי והסיבות לסירוב מצד הבנקים וכן לבחון מתן הלוואות קטנות במסלול מהיר וללא עמלות.

למעלה מעשור מפעילה המדינה קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינונים בערבות המדינה במטרה להקל על עסקים אלה, המהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק, את הנגישות לאשראי. מאז 2016 החלה לפעול קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינונים בערבות המדינה אשר מקורותיה משלבים כספי בנקים וכספי גופים מוסדיים, במסגרת זו פועלות 4 שותפויות, המעמידות לעסקים אלה הלוואות בערבות המדינה. בדצמבר 2015 אישרה ועדת הכספים מסגרת ערבות מדינה לשותפויות אלה בהיקף כולל של 600 מיליון שקל, אשר ממונף לאשראי לעסקים בהיקף של 6.6 מיליארד שקל.

הערבויות מועמדות לשותפויות באופן הדרגתי בהתאם לקצב העמדת ההלוואות בפועל. מתוך 600 מיליון ש"ח מומשו עד היום 440 מיליון שקל. נכון לסוף שנת 2017 אושרו במסגרת הקרן הלוואות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, לכ-6,800 עסקים קטנים ו-325 עסקים בינוניים.

במהלך הדיון העיר ח"כ עודד פורר: "אלי הגיעו פניות מבעלי עסקים שהגישו בקשות לאשראי, קיבלו אישור ראשוני ובבנקים הם קיבלו תשובה שלילית".

רו"ח עמית מרזאי, רכז ערבויות מדינה, משרד האוצר:  "אין הגדרה סקטוריאלית, במידה מסוימת הבנק לא מאפשר לעסק לקבל את ההלוואה, הוא יכול להעביר את הבקשה לבנק אחר שזכה במכרז. אין כבילה לבנק מסוים. אם אף בנק לא נותן אז העסק לא יקבל אשראי".

יעקב גבאי, בעלי חברת האופנה 'דיסקרט': "אנחנו קיימים 32 שנה, יש לנו עשרות חנויות, הקמנו מפעל בעזה, הגשנו תוכנית עסקית לרכישת ציוד, חלק גדול מימנתי מכספי, חברת ויזה מצאה אותנו ראויה, גם מגעים ראשונים עם בנק לאומי מצאו אותנו ראויים אבל לפתע קיבלנו סירוב מהבנק ולא הסבירו לנו למה. אנחנו זקוקים לזה כדי להגדיל יצור. ממה שהבנתי הבנקים הזוכים במכרז מתואמים ביניהם".

מרזאי: "בנק פועלים לא נמצא בקרן, הוא לא זכה במכרז. מעבר לזה נשמע שלא ניצלת את האפשרות שלך לקבל אשראי מהבנקים האחרים. אם אומרים שיש בעיה נבדוק את זה".

ח"כ גפני: "אני מבקש שתבדקו זאת, כי אם יתברר כי דווקא מי שזקוק לאשראי לא מקבל אותו כי הבנקים אומרים שיש סיכון אז בשביל מה קיימת הקרן?!".

ח"כ פורר: "160 מיליון שקל לא נוצלו, למה? תעבירו לנו רשימה של מספר העסקים שקיבלו אשראי מתוך מספר המבקשים, כמה עברו את המשוכה שלכם באוצר וכמה עברו את המשוכה של הבנקים. או שלא יודעים על זה מספיק עסקים או שהבנקים מסרבים".

מרזאי: "קצב הניצול הוא בהתאם לקצב הבקשות מהציבור ולהעמדות שהעמידו הבנקים. בשנים האחרונות הקצב הוא של כמיליארד וחצי שקל בכל שנה".

ח"כ רחל עזריה: "אנחנו שומעים רבות על הקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים, לפי המצב הקיים הכסף היה צריך להיות מנוצל מהר והייתם צריכים לבקש עוד כסף".

מול הדברים טענו נציגי עסקים כי הבירוקרטיה מרתיעה אותם לקחת הלוואות במסגרת הקרן: "ישנו תשלום ליועצים בבנק, יש צורך בתוכנית עסקית, דמי פתיחת טופס הם 2,000 שקל, אם קיבלת הלוואה אז זה 15,000 שקל. אולי חלק מהפתרון זה הלוואות קטנות לעסקים קטנים – 50 אלף שקל בלי יועצים וועדות".

בתום הדיון אושר מתן הערבותבמקביל הורה יו"ר הוועדה כי משרד האוצר יבחן את המצב: "אנו מאשרים את הערבות נוכח הצורך הגדול של העסקים ודחיפתם קדימה. לצד כך אני מבקש מכם 3 דברים – לבחון את בקשת חברת דיסקרט, דבר שני לקבל נתונים לגבי מבקשי האשראי, בין היתר את אלה שעברו את החיתום שלכם ובסופו של דבר לא קיבלו את ההלוואה מהבנקים, עם פירוט מה הסיבות לכך. דבר שלישי – האם יש אפשרות להוריד את הבירוקרטיה הזו, לאפשר לקחת הלוואות מהסוג הזה בסכומים יותר קטנים, כאשר העסק רק צריך למלא טופס ובלי כל הדרישות מסביב. העובדה היא שיש שיטפון של בקשות מעסקים קטנים ובינונים שצריכים את האשראי והתברר שאישרנו 600 מיליון ורק 440 נוצל. זה נראה לנו מוזר. נבקש תשובות בתוך חודש".