fbpx
הלוואות מדריכי השקעות

הלוואות חברתיות – מדריך למשקיע (למלווה)

מעודכן ל-03/2018

 

הלוואות חברתיות הן הלוואות לכל דבר ועניין מבחינת הלווה, אבל יש גם צד שני – המלווה שהוא בעצם המשקיע. בדומה לגיוס אג"ח שבו החברה לווה כסף ממלווים/ משקיעים, גם בהלוואות חברתיות יש את הלווה (הכוונה לרוב לאדם פרטי) שמגייס כסף, ומולו יש את המלווה/ המשקיע; ובדומה לשוק האג"ח, גם בשוק ההלוואות החברתיות, המשקיע צריך לבחון את ההשקעה, את יכולת ההחזר, את התשואה ביחס לסיכון, וגם את הזירה/ הפלטפורמה.
כשקונים אג"ח הפעולה נעשית בתיווך של בנקים/ ברוקרים כשהזירה היא הבורסה, כשמשקיעים בהלוואה חברתית אין בעצם זירה ציבורית, יש מס' חברות מקומיות (הרחבה בהמשך) שמאפשרות להתקשר בהשקעה בהלוואות דרך האתר שלהן, ובתמורה הן גובות עמלה (לרוב כ-1%).
הגופים המתווכים האלו בודקים את הלווים, מדרגים את סיכון האשראי שלהם (לפי תדפיסי בנק, תלושי שכר ועוד) ומציעים למשקיעים לפזר את השקעותיהם על פני מס' הלוואות כאלו. אבל, הבדיקה הזו של הגופים האלו לא מבטיחה שהכסף יוחזר – כמו כל הלוואה, קיים כאן סיכון. מעבר לסיכון הזה, יש סיכונים נוספים בשוק הצומח הזה, לרבות סיכון שנובע מכך שהתחום עדיין בחיתולים/ עדיין בהתהוות – אף אחד לא יודע מה יקרה אם חברה בתחום תיפול כלכלית ואיך זה ישפיע על המשקיעים בהלוואות, אף אחד לא יודע אם החברות באמת שקופות עד הסוף; אף אחד לא יודע באמת איך השוק יראה בעוד כמה שנים כשוק בוגר יותר.
המדריך להשקעה בהלוואות חברתיות (השקעה דרך פלטפורמת P2P peer to peer ) נועד לפרט בפניכם את הסיכונים, ולהסביר לכם איך אתם יכולים למזער אות עד כמה שאפשר. מה צריך לבדוק בקשר להלוואה החברתית, וביחס לזירה/ לחברה המתפעלת.

1. הגדר את מטרות ההשקעה שלך:
טרם תחילת ההליך לבחירת הפלטפורמה המתאימה להשקעה על המשקיע להבין ולהגדיר היטב מהן מטרות ההשקעה שלו ומהן העדפותיו כמשקיע. העדפות המשקיע, מה הוא מעריך יותר או פחות בנוגע להשקעותיו, ייקבעו על מה הוא מוכן לשלם במונחי תשואה. ככל שלהשקעה יתרונות ברורים כגון סולידיות, נזילות גבוהה, תנודתיות נמוכה וכו' כך סביר שהתשואה עליה תהיה נמוכה באופן יחסי להשקעות אחרות הנופלות ממנה ביתרונות אלו. לדוגמא, הריבית על פק"מ חודשי נמוכה מהריבית על פק"מ שנתי (עקב הנזילות) ולאורך זמן התשואה על מניות של חברה בד"כ גבוהות מהתשואות על אג"ח של אותה חברה (משיקולי תנודתיות וסיכון).
לאחר הגדרת המטרות וההעדפות של המשקיע, עליו לחפש אפיקי השקעה שיענו על העדפותיו באופן היעיל והטוב ביותר בנפרד או במשולב. מדריך זה לא שואף להסביר כיצד לבנות תיק השקעה מורכב המתבסס על מגוון אפיקי השקעה ולכן אנו נניח שעל הפלטפורמה הבודדת לענות על כלל העדפות ההשקעה של המשקיע.
קביעת מטרות ההשקעה והעדפות המשקיע אינן קשורות באופן בלעדי לעולם הP2P אלא רלוונטיים לכלל עולם ההשקעות ולכן משקיע מנוסה כבר יודע באופן יחסי מהן מטרותיו והעדפותיו ומה הוא מנסה להשיג באמצעות השקעה ספציפית זו או אחרת. על משקיע חדש להגדיר את העדפות ההשקעה שלו בהתאם למטרותיו; אופי של השקעה לטווח קצר שמיועדת לאגירת כסף לרכישת דירה תוך מספר שנים שונה מהותית מתוכנית חיסכון ארוכת טווח שמטרתה מימון לימודים אקדמיים עתידיים לנכד שזה עתה נולד.
2. מצא פלטפורמה הזמינה לרישום מבחינתך:
המשקיע הישראלי הפרטי רואה לפניו רק חלק קטן מעולם הP2P העולמי. בעוד שמרבית הפלטפורמות הישראליות זמינות למשקיע הישראלי והוא יכול להשקיע באמצעותן סכומים של החל מאלפי שקלים בודדים הרי שמרבית הפלטפורמות הזרות אינן פתוחות בפניו. על מנת לזהות האם פלטפורמה מסוימת זמינה להשקעה עבורך יש לענות על חמש שאלות עיקריות:
2.1. האם יש מגבלת נתינות? פלטפורמות מסוימות אינן פתוחות עקב מגבלות רגולציה ומיסוי לאזרחים וגופים זרים שאינן נתונים למרות המדינה בה פעילה הפלטפורמה ולכן יש לבחון האם רק אזרחים של מדינה מסוימת יכולים להירשם לפלטפורמה ואם כן האם המשקיע עונה להגדרה זו.

2.2. האם יש מגבלת חשבון בנק כלשהי? אותם קשיים רגולטיביים ומיסויים, הפעם בעיקר מתחום המאבק בהלבנת כספים (AML), מביאים פלטפורמות מסוימות לאפשר רק למשקיעים בעלי חשבון בנק מקומי (יחסית לארץ פעילות הפלטפורמה) לפתוח חשבון או להעביר כספים לחשבונם. ככל שיש מגבלה שכזו יש לבדוק האם המשקיע יכול לעמוד בה.

2.3. האם הפלטפורמה פתוחה למשקיעים פרטיים רגילים? שוב, גם כאן מגבלות רגולטיביות מביאות פלטפורמות מסוימות לאפשר רק למשקיעים מסווגים, מתוחכמים, חברות וכו' להשקיע באמצעותן. לעיתים סטטוס זה משתנה בהתאם למשקיע. לדוגמא פלטפורמה מסוימת יכולה לאפשר לכל משקיע בעל אזרחות מקומית להשקיע בהן אבל בנוגע למשקיעים זרים ישנה מגבלת סיווג. דרישות הסיווג משתנות בהתאם לפלטפורמה ולמדינה ולכן יש לקרוא בעת הניסיון לרישום או בפרק השאלות ותשובות של הפלטפורמה (FAQ) מהו הסיווג הנדרש לפי חוקי המדינה. לעיתים משקיע פרטי ישראלי עומד בהגדרת סיווג שונות ללא ידיעתו.

2.4. האם יש מגבלת סכום להשקעה? רוב הפלטפורמות קובעות סכום מינימום לתחילת השקעה באמצעותן כאשר אין לכך כלל אצבע ברור. הסכום נע בין אלפי שקלים בודדים בישראל למאות אלפי דולרים לפלטפורמת זרות מקצועיות. גם כאן ניתן לראות שוני בסכום המינימום בהתאם לזהות המשקיע. בד"כ פלטפורמות דורשות ממשקיעים זרים מסווגים סכומי מינימום גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים מקומיים.

2.5. האם המטבע בו מתרחשת הפעילות רלוונטי מבחינתי? פלטפורמות שונות עושות שימוש במטבעות שונים. בד"כ פלטפורמה תפעל במטבע המקומי במדינה בה היא פעילה ולעיתים תאפשר שימוש במטבעות נוספים. כל הפלטפורמות הישראליות, נכון להיום, פעילות בשקלים בלבד בעוד שפלטפורמות זרות פעילות לפעמים ביותר ממטבע אחד. היות וחלק מהמשקיעים לא מעוניינים להיחשף למט"ח, ומבחינתם סוגיה זו הינה קרדינלית, לעיתים ניתן יהיה לפסול פלטפורמה כבר בנקודה זו בהתאם לסוג המטבע בו היא פעילה.
בפני המשקיע הישראלי הפרטי אשר מעוניין להשקיע אלפי שקלים בלבד עומדות חמש פלטפורמות ישראליות אליהן הוא יכול להירשם ולהשקיע: Tarya, Blender, eLoan, BTBISRAEL וCredit- place.

3. בדוק את אמינות הפלטפורמה:
לאחר בחינת אפשרות הרישום וההשקעה בפלטפורמה יש לבדוק בזהירות האם הפלטפורמה ראויה להיות אפיק השקעה. סוגיה זו היא החשובה ביותר מבין הסוגיות לבחינה שכן היא נועדה למנוע את הסיכון העיקרי לכספנו. סוגיות הרישום והזמינות עלולות להוביל לכך שאולי לא נצליח להשקיע או נפספס הזדמנויות השקעה. סוגית יעילות ההשקעה עלולה להוביל לכך שלא נמקסם את התשואה על השקעתנו. סוגית האמינות, בשונה מאלו, נועדה למנוע מאתנו להתקשר עם פלטפורמות אשר אינן ראויות לכך ממגוון סיבות כאשר העיקריות בהן הן הונאה או מקצועיות.
בעוד שההבדלים בין מקצועיות להונאה גדולים (ניסיון יזום לגנוב את כספנו לעומת חוסר יכולת להשקיע אותו כהלכה) המבחנים שיסיעו לנו לבחון האם הפלטפורמה אמינה ואטרקטיבית זהים יחסית. בחינת האמינות של הפלטפורמה היא מלאכה אינטואיטיבית בחלקה אשר מרבית הכלים לעשייתה זהים לבחינת השקעות אחרות:
3.1. שקיפות: ככל הנראה אמת המידה החשובה ביותר להערכת פלטפורמה היא מידת השקיפות שלה. שקיפות מאפשרת לנו ללמוד על הפלטפורמה ולבדוק את סעיפי המבחן שבהמשך הרשימה וגם לתכנן את אסטרטגית ההשקעה שלנו. כפי ששוק ני"ע בנוי על שקיפות מלאה על מנת להסדיר מסחר יעיל בבורסה גם בתחום הP2P יש לשקיפות המידע חשיבות בשל סיבות דומות. ככל שהפלטפורמה מתקדמת ואמינה יותר כך רמת השקיפות שלה עולה בהתאמה. לדוגמא ניתן לראות את פלטפורמת Lending Club שהנפיקה את מניותיה לציבור והיא מהפלטפורמות המובילות והמוצלחות בשוק. Lending Club פרסמו, אף טרם הפיכת החברה לציבורית, את כלל נתוני האשראי שלהם עד רמת ההלוואה הבודדת שניתנה לצד תשואות היסטורית, אחוזי פיגורים, חוב אבוד וכו'. זאת, לצד ביאור כלל מנגנון הפעילות, אופי דירוג הלווים ושאר מאפייני הפעילות.

קיימים סוגים שונים של גילויים ורמות שקיפות שונות כאשר הסטנדרט משתנה ממדינה למדינה ובין פלטפורמות אבל הכלל המנחה הוא שככל שיש יותר שקיפות כך הפלטפורמה אמינה יותר.
ישנם תחומים מסוימים שבחינת רמות גילוי והצגת המידע לגבם תצייר לנו תמונה טובה לגבי רמת השקיפות של הפלטפורמה:

3.1.1. נתוני אשראי: סה"כ תיק אשראי, כמות לווים, גודל הלוואה ממוצע, ממוצע ריביות, מח"מ ממוצע להלוואה, אחוז פיגורים, אחוז הפסדים, אחוז אישור הלוואה ועוד.

3.1.2. מבנה ואופי פעילות: צורת ומקום התאגדות, אופן העברות כספים ומנגנון החיתום.

3.1.3. נושאי משרה ובעלי מניות: עיקר בעלי התפקידים וזהות בעלי השליטה.

3.2. תחום פעילות: למרות החדשנות שתחום הP2P מביא לעולם ההשקעות והפיננסים אין הוא יוצר תחומי אשראי חדשים. פלטפורמות הP2P מתבססות על הצרכים הקיימים של השוק לאשראי ומנסים לספק צרכים אלו בצורה יעילה יותר. לכן, ככל שתחום הפעילות של הפלטפורמה לא ברור, לא מובן או לא הגיוני חייבת להידלק אצלנו נורה אדומה. תחומי הפעילות הקלאסיים הם: הלוואת בין אנשים פרטיים, הלוואות לעסקים, משכנתאות ומימון חשבוניות.

3.3. ריאליות/רציונליות: בהמשך ישיר לסיווג והבנת תחום הפעילות יש לראות שהמודל העסקי, הריביות ושאר התנאים הגיוניים. תשואות לא ריאליות ומנופחות, תנאים טובים מדי, אי תשלום עמלות וכו' מעידים על סכנה. אם לא הצלחתם להבין מה הפלטפורמה עושה, כיצד היא עושה זאת או מדוע המספרים שונים מהותית מהמתחרים ומהנהוג בתחום יש להיזהר.

3.4. כוח אדם: האנשים שעומדים מאחורי הפלטפורמה יכולים לאותת בנוגע למידת האמינות והמקצועיות שלה. אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים (כלכלנים, רו"ח, עו"ד וכו') מוכרים בתחומם מאותתים על פלטפורמה אמינה ובשלה. אנשים לא מוכרים ללא ניסיון מעידים על סכנה. נסו לדבר ולהיפגש עם נציג פלטפורמה ולהתרשם בעצמכם.

3.5. ניסיון: הקבלות הטובות ביותר לפעילות פלטפורמה הוא ראי העבר. נכון שתחום הP2P חדש אבל חלק מהפלטפורמות פעילות כבר משנת 2007. גם בנוגע לפלטפורמות חדשות- ניתן להצליב ולבחון ביצועי שנה חולפת לעומת ההבטחות והציפיות שהעמידה הפלטפורמה בתחילת השנה כדי לבחון את רצינותה.

3.6. נאמן: על מנת לשלול אפשרות קלה להונאה יש לבדוק כי חשבונות המשקיעים בפלטפורמה נמצאים בידי נאמן שמונע גניבה פשוטה או מעילה בכספי משקיעים. הנאמן הוא גם הגורם שאמור להיות אחראי על תיק האשראי של המשקיעים ככל שהפלטפורמה עצמה מונעה מלעשות זאת (כאמור אחד מיתרונות הP2P הוא שהפלטפורמה אינה צד להלוואה ותיאורטית יכולה לפשוט רגל ועדיין המשקיעים יקבלו את כספם חזרה).

3.7. שותפים עסקיים: גופים שונים המשתפים פעולה עם פלטפורמה מסוימת לאותת על אמינותה. גורמים קלאסיים הם משרדי רו"ח ועו"ד המלווים אותה אבל מעבר לכך ניתן לאמוד גם את המשקיעים באמצעותה. בבריטניה בחרה הממשלה במספר פלטפורמות P2P מובילות על מנת להעניק באמצעותן אשראי לציבור ולעסקים. אם הממשלה הבריטית סומכת על פלטפורמה זהו איתות חזק מאוד שהפלטפורמה אמינה.
מקרב הפלטפורמות הישראליות נכון להיום אף פלטפורמה אינה מפגינה רמות שקיפות גבוהות ביחס לסטנדרט העולמי. מלבד חלק מהפלטפורמות המציגות את סכום ההלוואות הכולל הניתן באמצעותן לא ניתן לראות סטטיסטיקות ביצועיים היסטוריות וכו'.
מבין הפלטפורמות הישראליות שלושת פלטפורמות האשראי הצרכני (Tarya, eLoan ו-Blender) עובדות עם נאמנים חיצוניים לחלוטין.BTBIsrael עובדים עם נאמן הקשור לפלטפורמה ול-Credit place אין נאמן נכון להיום.

4. הבן את הליך הרישום ואופן ההשקעה:
לעיתים הרישום לפלטפורמה וההשקעה בה פשוטים ביותר ולעיתים לא. מרבית הפלטפורמות הישראליות והזרות ערוכות לקבלת משקיעים פרטיים פאסיביים. התאמה זו מאופיינת בהליך ההרשמה פשוט ונוח שאינו מצריך מאום מלבד מילוי מספר טפסים באינטרנט ושליחת מספר מסמכים מזהים ובאופן ניהול השקעה אוטומטי ברובו שאינו מצריך התעסקות שוטפת. מאידך, ישנן פלטפורמות (בעיקר המקצועיות והזרות) אשר מצריכים הליך מורכב יותר, הכולל אישורי עו"ד ורו"ח ואשר אופן ההשקעה בהם מצריך עיסוק יום יומי. לכן, במסגרת בחינה האם להשקיע באמצעות פלטפורמה מסוימת אלפי שקלים בודדים יש לבדוק שהעיסוק בכך אינו "יקר" מהתועלת שמפיקים. מומלץ לבחון האם:
4.1. ניתן להירשם בקלות וללא צורך בהפקת מסמכים ובהמצאות אישורים מסובכים.
4.2. ניתן להגדיר העדפות השקעה אוטומטיות אשר יאפשרו להשקעות להתנהל ללא התעסקות שוטפת אלא באמצעות בקרה שבועית/חודשית.

5. הערך את יעילות הפלטפורמה:
יעילות ההשקעה בפלטפורמה ספציפית היא עניין שחלקו סובייקטיבי והוא נגזר מביצועי הפלטפורמה ואופן ההשקעה בה. לעיתים פלטפורמה המציגה ביצועים מצוינים מבחינת תשואות אינה יעילה כלל לאור הפסדי אשראי רבים ולעיתים פלטפורמה אשר מציגה יחס מעולה של תשואות לעומת הפסדים אינה יעילה כיוון שאין למשקיע היצע הלוואות וחלק ניכר מהכסף אינו "עובד". לעיתים פלטפורמה אשר מצטיינת בכל הפרמטרים הפיננסים אינה יעילה כיוון שאופן ההשקעה בה מצריך עיסוק רב אשר גוזל זמן או לחילופין מסכל את הצלחת ההשקעה או שדמי השימוש בה גבוהים מאוד. לעניין זה יש לבדוק:
5.1. שקלול כללי: האם ממוצע תיק השקעות סטנדרטי בפלטפורמה משיג תשואה אטרקטיבית לעומת פלטפורמות אחרות מאותו סוג ולעומת אפיקי השקעה דומים. במסגרת שקלול זה יש לחשב את השורה התחתונה של הריבית האפקטיבית המתקבלת בגין ההשקעה בראייה רב שנתית.
5.2. פיזור והיצע: הפלטפורמה מאפשרת לפזר את כספי ההשקעה המיועדים במהירות ובאיכות כך שיושקעו במספר עסקאות רב (פיזור נכון) ובמהירות (ללא כסף שלא "עובד").
5.3. דמי שימוש ועמלות: העלות הכספית שהפלטפורמה גובה בגין שירותיה אינו גבוה ואינו משנה את התוצאות הפיננסיות לרעה לעומת אפיקים אחרים. מומלץ יש לבדוק האם הגבייה מתבצעת רק מהכנסות ולא מכלל התיק.
5.4. קרן בטחון: פלטפורמות רבות כופות על המשקיע להפריש חלק מהשקעות לטובת קרן בטחון של כלל המשקיעים. יש לבדוק מה גובה ההפרשים לקרן שכזו והאם היא מוצדקת (האם היא ביחס הגיוני לכמות ההפסדים בפלטפורמה, האם היא נגבית כחלק יחסי מכל הלוואה והאם היא מוחזרת חזרה באופן הגיוני ואין פלח מסוים של לווים ומלווים הנהנה על חשבון אחרים).
5.5. עיסוק: ההשקעה בפלטפורמה אינה צורכת מהמשקיע זמן רב, לימוד וכו'.

העמלות הנגבות בפלטפורמות הישראליות משתנות בין חצי אחוז לאחוז מבין תשלומי הקרן בכל הנוגע לפלטפורמות לאשראי צרכני. ב-BTBISRAEL לא גובים עמלה מהמשקיעים וב- Credit Placeגובים עמלה בגובה 10% מהרווח בעסקה.
השלב הסופי, המורכב והמעניין ביותר הוא קבלת ההחלטה האם בשקלול כלל המשתנים פלטפורמה מסוימת מסתמנת כאפיק השקעה אטרקטיבי לעומת פלטפורמות אחרות ואפיקי ההשקעה אחרים העומדים לרשות המשקיע. לשאלה זו אין תשובה חד משמעית ברורה והיא נגזרת של העדפות המשקיע הספציפי והערכתו הסובייקטיבית את הפלטפורמה. מה שנכון למשקיע אחד לא נכון למשקיע אחר.
המלצתנו היא להעניק תשומת לב יתרה לבחינת השלב השני והוא מניעת ההשקעה בפלטפורמה שאינה אמינה או בשלה שכן שם טמון הסיכון העיקרי. מעבר לכך תחום הP2P הישראלי הוא צעיר ומבטיח ואנו מאמינים כי הוא מהווה אלטרנטיבה מוצלחת וראויה לציבור המשקיעים.

המדריך אינו מתיימר לכלול את כל המידע הנחוץ למשקיע ואינו מהווה המלצה לפעולה כלשהי. ההסתמכות על מדריך זה היא על אחריות הקורא בלבד. תחום הP2P, ההשקעות בו וניהול ההשקעות בו אינו מוסדר נכון לכתיבת שורות אלו בחקיקה מסודרת.
הכותב הוא מנהל חברת Fintech Partners הפעילה והמשקיעה בעולם הP2P.

צריכים הלוואה?  מלאו פרטים ונציג ממקס יחזור אליכם


על המחבר

יונתן ברנד

יונתן ברנד

עו"ד, בוגר תואר ראשון במשפטים ו-MBA מטעם האוניברסיטה העברית. מתמחה במשפט מסחרי. יזם בעל ניסיון בניהול והקמת פרויקטים בסביבה עתירת רגולציה. פעיל בתחום ה-P2P. שותף בחברת ההשקעות פינטק פרטנרס

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות