חדשות    

הנכסים של הציבור – 3.28 טריליון שקל

תראו כמה עשירים אנחנו, וזה לא בציניות – סך הנכסים של הציבור מסתכם בסוף הרבעון השניש ל 2015 ב-3.28 טריליון שקל, 3,280 מיליארד שקל. אז נכון יש חובות של 240 למשכנתא, ויש חובות שוטפים של עוד כמה עשרות טובות, ויש גם חובות של המגזר העסקי, אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה – לציבור כמכלול יש כסף. אז איפה הבעיה?

הבעיה נמצאת בסטטיסטיקה – לרוב הציבור מסתבר אין כסף, ולחלק קטן מהציבור (עשירונים עליונים) יש הרבה כסף

ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק הנכסים בכ-48 מיליארדי ש"ח – 1.5%  לעומת היתרה בסוף הרביע הראשון, מעדכנים בבנק ישראל ומוסיפים כי  הירידה בשווי התיק ברביע השני נבעה ברובה מהירידה בשווי אג"ח הממשלתיות והמק"מ וכן ומירידת שווי התיק המנוהל בחו"ל.

בבנק ישראל מספרים לנו ו ששווי יתרת תיק הנכסים המנוהל ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) ירד ברביע השני של שנת 2015 בכ-30 מיליארדי ₪- ירידה של 2.3%  ל-1.32 טריליון שקל. עיקר הירידה נרשמה בשווי האג"ח הממשלתיות הלא סחירות בקרנות הפנסיה הוותיקות – עדכון כלפי מטה של השווי ההוגן של כספי הסיוע של הממשלה, כתוצאה מעלייה בווקטור הריביות.

ההון שלנו – איזה נכסים מרכיבים אותו?

מבנק ישראל נמסר כי ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק הנכסים בכ-48 מיליארדי ש"ח  ועמד כאמור בסוף יוני על כ- 3.28 טריליוני שקל. עיקר הירידה בתיק הנכסים, ברביע זה, נבעה מהירידה בשווי האג"ח הממשלתיות הסחירות והמק"מ (כ-34 מיליארדי ש"ח,6.8%) ובשווי האג"ח הממשלתיות הלא סחירות המנוהלות ע"י קרנות הפנסיה הוותיקות (13 מיליארדי ש"ח, 3.9%). במקביל ירד שווי המניות בחו"ל (כ-9 מיליארדי ש"ח, 3.2%), אשר נבע בעיקר מהתחזקות השקל מול הדולר.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד במהלך הרביע בכ-8.2 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני 2015 על כ-292% . זאת לאחר מגמת עלייה מאז הרביע השני של 2013. ירידה זו נבעה משילוב של ירידה בשווי תיק הנכסים ועלייה בתמ"ג.

הרכב תיק הנכסים – מתחילת שנת 2015 חלה עלייה של כ- 1.4 נקודות האחוז במשקל הנכסים בסיכון, זאת על רקע עליות השערים בבורסות בארץ ובעולם. מנגד, חלה ירידה במשקל הנכסים במט"ח בכ- 0.4 נקודות האחוז, אשר נבעה בעיקר מהתחזקות השקל מול הדולר.

התפלגות תיק הנכסים של הציבור

מניות בארץ

ברביע השני של שנת 2015 עלתה יתרת המניות בארץ בתיק הנכסים בכ- 3 מיליארדי ש"ח (0.5%) ועמדה בסוף חודש יוני על כ-545 מיליארדים, שילוב של השקעות נטו ועליית מחירים בבורסה בת"א.

 

אג"ח

ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק אג"ח החברות הסחיר בארץ בכ-0.5 מיליארדי ש"ח (0.2%) ועמד בסוף יוני על כ-263 מיליארדים. זאת בעקבות השקעות נטו באג"ח אשר קוזז ע"י ירידת מחירי האג"ח בבורסה בת"א.

כמו כן, חלה ברביע השני ירידה של כ- 34 מיליארדי ש"ח (6.8%) ביתרת תיק האג"ח הממשלתיות הסחירות והמק"מ ובשווי אג"ח הממשלתיות הלא סחירות בכ- 13 מיליארדים (3.9%).

 

מזומן ופיקדונות

שווי רכיבי המזומן והפיקדונות עלה ברביע השני בכ- 11.5 מיליארדי ש"ח (1.1%). עיקר העלייה נבעה מהגדלת יתרות המזומנים והעו"ש של הציבור, אשר קוזזה במקצת ע"י ירידה בשווי הפיקדונות צמודי המט"ח.

 

תיק הנכסים בחו"ל

ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי התיק המוחזק ע"י הציבור בחו"ל בכ-13 מיליארדי ש"ח (2.8%) ועמד בסוף יוני על כ-470 מיליארדים שהם כ-14.3% מסך תיק הנכסים. הירידה בשווי התיק הושפעה מייסוף השקל מול הדולר (5.3%) אשר קיזז את עליות המחירים וההשקעות נטו.

רכיב המניות בחו"ל ירד בכ-9.2 מיליארדים (3.2%) ועמד בסוף יוני על כ-274 מיליארדי ש"ח. שווי תיק האג"ח הסחיר בחו"ל ירד בכ-1.6 מיליארדים (0.9%) ועמד ביוני על כ-176 מיליארדי ש"ח. בנוסף, חלה ירידה של כ- 2.7 מיליארדים (11.8%) בשווי הפיקדונות בבנקים בחו"ל.

 

ההון  המנוהל אצל הגופים המוסדיים

שווי יתרת התיק המנוהל ע"י המשקיעים המוסדיים ירד ברביע השני של שנת 2015 בכ-2.3% (30 מיליארדי ש"ח), ועמד בסוף יוני על כ-1.32 טריליון ש"ח.

עיקר הירידה נרשמה בשווי אג"ח הממשלתיות הלא סחירות בקרנות הפנסיה הוותיקות – עדכון כלפי מטה של השווי ההוגן של כספי הסיוע של הממשלה, כתוצאה מעלייה בווקטור הריביות. בנוסף חלה ירידה גם באג"ח הממשלתיות הסחירות ובמק"מ (כ-12 מיליארדים), וביתרת המניות בחו"ל (4.3 מיליארדים).

משקלו של התיק המנוהל ע"י המוסדיים בסך תיק הנכסים של הציבור נותר ללא שינוי במהלך הרביע ועמד בסוף יוני על כ-40.5%.

חשיפת  התיק המנוהל ע"י הגופים המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח – ברביע השני נמשך הגידול בשווי יתרת הנכסים הזרים של הגופים המוסדיים ועמד בסוף יוני על כ-80 מיליארדי דולרים. שיעור החשיפה לנכסים זרים עלה מעט ועמד בסוף יוני על כ- 24.5% מהתיק.

השינוי המשמעותי ביותר, במהלך הרביע השני, התרכז בקרנות הפנסיה החדשות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ- 0.4 נקודות האחוז עד לרמה של כ-30.2%. מנגד, שאר הגופים נותרו ברמת חשיפה דומה לרביע קודם.

בחשיפה למט"ח, הנמדדת ע"י משקל הנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (כולל נגזרים) מסך כל הנכסים של המשקיעים המוסדיים, לא חל שינוי משמעותי, והיא עמדה בסוף יוני על 14.4%. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות הגדילו בממוצע את חשיפתן לשינויים בשע"ח בכ- 0.5 נקודות האחוז. מנגד, קופות הגמל וההשתלמות הקטינו את חשיפתן במהלך הרביע בכ-0.4 נקודות אחוז.

מנתוני התנועות נטו עולה כי במהלך הרביע השני המשקיעים המוסדיים המשיכו לגדר חלקית את השקעותיהם בנכסי מט"ח; השקיעו כ-1.4 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח ומנגד מכרו מט"ח נטו באמצעות מכשירים נגזרים בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.

 

ההון שמנוהל בקרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות ישראליות עמד בסוף יוני 2015 על כ-247 מיליארדי ש"ח, כ-7.5% מסך תיק הנכסים של הציבור וכ-14.3% מהתיק הסחיר.

ברביע השני של שנת 2015, נמשכת מגמת הפדיונות נטו (עודף פדיונות על הנפקות, בניכוי דיבידנד), זאת בהמשך למגמת הירידה בצבירות נטו מאז הרביע השני של שנת 2014. כתוצאה משילוב הפדיונות נטו וירידת מחירי הנכסים, ירדו שווי יתרות קרנות הנאמנות בכ-14.3 מיליארדי ש"ח. מהתפלגות הקרנות לפי התמחויות עולה כי הפדיונות נטו ברביע זה, התרכזו בנכסי הקרנות הכספיות (6.4 מיליארדי ש"ח, 17.2%-), באג"ח שקליות (2.2 מיליארדים, 7.7%-) ובאג"ח מדינה (2 מיליארדים, 3.9%-).

נכסים שבידי הציבור