כדאי למשקיעים בפקדונות דולריים או מט"חיים אחרים לקחת בחשבון את היבטי המיסוי של ההשקעות האלו, אשר במקרים מסויימים עלולים לגרום להם להפסדים ולעיוותי מס, אשר ניתן להימנע מהם באמצעות השקעה במכשירים אלטרנטיביים.
פיקדון דולרי הוא פקדון שהקרן והריבית הנצברים בו צמודים לשינויים בשער החליפין של הדולר. זאת אומרת, שמלבד הריבית שמעניק הבנק למפקיד את כספו בפקדון, הוא יכול לגם להרוויח ולהפסיד מהשינויים בשער הדולר. אם שער הדולר עולה, המפקיד מקבל בסיום התקופה גם הפרשי הצמדה.
עיוות המס
מסתבר שהפקדונות המט"חיים מעלים שאלות וקשיים בתחומי המיסוי אשר נובעים מהיכולת של המפקיד לעשות שימוש בהפסדים שנוצרו לו כתוצאה מההצמדה לדולר, לצורך קיזוז הכנסות ממקורות אחרים ובינהם הכנסה מהריבית באותו הפיקדון עצמו.
על פי החוק, שיערוך ההכנסה או ההוצאה כתוצאה מהצמדה נעשה בכל שנה, על פי השינוי בשער החליפין גם אם הפקדון לא נפרע.
לגבי משקיעים פרטיים – נפסק בהלכת בראל לא ניתן לקזז את ההכנסה מהריבית כנגד ההפסד משנבע לו מירידת שער החליפין, מאחר שאם שער המט,ח עולה אז למשקיע יחיד יש פטור מתשלום מס ולכן הוא לא יכול להשתמש בהפסד כעילה לקיזוז. המשמעות היא שגם במקרה של הפסד כשירידת השער עולה על הכנסת הריבית, היחיד צריך לשלם מס על ההכנסה מריבית.
לבי חברה – על פי החוק, חברה חייבת במס גם על ההכנסה מהפרשי השער, לכן היא יכולה לקזז הפסד מירידת שער החליפין כנגד ההכנסה מהריבית על הפיקדון.
סוגייה נוספת, הנוגעת לחברות, היא האם הן יכולות להעביר את ההפסד מההשקעה בפיקדון, שנבע לה כתוצאה מירידת שער המט"ח, לשנים הבאות, אפילו אם זה לצורך קיזוז הכנסות במקרה ששערו של המט"ח עולה בתקופות הבאות של הפיקדון. . עמדת רשות המסים במקרה זה היא, כי אם אין הרשאה מפורשת בעניין, לא ניתן להעביר הפסד מימוני שאינו עולה כדי עסק לשנות המס הבאות.
זאת אומרת, שיכול לקרות מקרה שבו בשנה של ירידה בשער החליפין ההפסד אינו מנוצל, ואילו בשנה שבה יעלה שער החליפין, ישולם המס המלא על עליית השער מתחילת אותה שנה. אם רק חזר לשערו המקורי מתחילת השנה הקודמת.
בהלכת מגדניית הדר, פסק בית המשפט העליון כי גם במקרה שבו הפעילות המימונית של הנישום אינה עולה כדי עסק, היא יכולה להיחשב לחלק מפעילותו העסקית, אם למשל ההשקעה בפיקדון היא חלק אינטגראלי מפעילותו העסקית.
כך, במקרה שהעסק נוטל הלוואה במט"ח, בשנה שבה נרשמת ירידת שער במט"ח אליו צמודה ההלוואה, החברה תצטרך לשלם מס בגין "שחיקה" של ההלוואה שנטלה, בעוד שבשנת עלייה בשער החליפין היא לא תוכל להעביר את ההפסד לשנות המס הבאות, אלא אם הוכיחה כי נטילת ההלוואה היתה עסק, או שהיא אינטגרלית לעסקיה. כלומר, גם במקרה הזה ייתכן מצב של תשלומי מס אינסופיים על התנודות בשער החליפין גם אם בסופו של דבר
שער החליפין ביום הפירעון המלא של ההלוואה היה זה לזה שבתחילתה.
הפתרון – פקדון בחו"ל
את עיוותי המס הנוצרים כתוצאה מהשקעה בפקדון בבנק ישראלי, יכולות החברות לפתו על ידי הפקדת הכסף בפקדון בבנק בחו"לף אז נחשב ההפסד מירידת שער המט"ח שכן הוא נחשב להפסד שמקורו בחו"ל והוא ניתן להעברה לשנים הבאות.
אפשרות נוספת העומדת בפני החברה היא להשקיע את הכסף במכשיר השקעה אחר, צמוד מט"ח, כגון קרן נאמנות או אשר הרווח או ההפסד במכירתה נחשבים לרווח או הפסד הון. שימוש במכשיר השקעה כזה גם מאפשר להעביר הפסד לשנים הבאות ומעניק הגנה אינפלציונית במקרה של רווח הון.
רכישה עצמית – היבט המס; מי מרוויח מרכישה עצמית והאם יש לשלם מס כאשר חברה קונה מניות של עצמה?