מדריכי השקעות    

חיסכון לילדים – איך וכמה לחסוך לילדים?

קרדיט: Shutterstock
מעודכן ל-01/2019

 

חיסכון לילדים ? צריך? כדאי? מה המשמעות של החיסכון, האם זה פוגע בהוצאות הכספים השוטפות? וכמה זה יעזור לילד כשייכנס לחייו הבוגרים?

 כל הורה רוצה להבטיח עבור הילדים שלו את הטוב ביותר, גם מבחינה פיננסית. אין הרבה דרכים מוצלחות יותר לעשות את זה מאשר לפתוח חיסכון עבור הילד/ השקעה עבור הילד, שיהיה  עבורו לשלל מטרות בעתיד – תוך שהוא כמובן צובר ריביות משמעותיות/ תשואות משמעותיות עם השנים. חשוב להבין – יש משמעות גדולה לחיסכון על פני זמן, בעיקר בזכות אלמנט הריבית דריבית –  אם מרוויחים 2% בשנה על פני 15 שנה אז התשואה היא לא התשואה המצרפית – 30% (2% כפול 15) היא  יותר מכך – 34.5% בגלל אלמנט הריבית דריבית – היא תגיע ל-34.5% (1.02^15-1), שכן הריבית עצמה בשנה הראשונה צוברת ריבית בשנים הבאות והרייבת בשנה השנייה צוברת ריבית בשנים הבאות וכך הלאה. ככל שהריבית/ תשואה גבוה יותר כך הפוטנציאל להשבחה גדולה על פני שנים גדולה יותר.

וזו הסיבה העיקרית שכדאי להתחיל לחסוך כבר מגיל צעיר.  זו דרך חיים במשפחות רבות שבהן יש חיסכון לילדים, ועכשיו זה גם חיסכון חובה – המדינה חוסכת בשביל הילדים, סוג של "חיסכון חובה לילדים" – החל משנת 2017  משרד האוצר מפעיל מנגנון חיסכון לכל ילד עד גיל 18.

העיקרון בתוכנית הוא שהמוסד לביטוח לאומי יפקיד 50 שקל מדי חודש לקופת גמלאו פיקדון  על שמו של הילד, ואף יישא בעלויות הניהול והתפעול שלה (כמובן שגם ילדים שנולדו קודם לכן – לפני 2017 –  ייהנו מהחיסכון). ההערכה היא שהפקדה שכזו תאפשר לילד  סכום של  כ-20,000 שקל עם הגיעו לגיל 18, כאשר ההורים יכולים להפקיד 50 שקל נוספים בחודש מהקצבה של המוסד לביטוח לאומי – מה שעשוי להגדיל את הסכום המצטבר בערך פי שניים – אפילו עד 40 אלף שקל (תלוי כמובן בתשואה השוטפת).  כאשר הילד יגיע לגיל 18, יופקדו בחשבונו 500 שקל נוספים. בכל מקרה, הסכום הזה מבוסס על הערכות ותלוי בסוג ההשקעה – אם יהיה מדובר בפיקדון בנקאי , אז הסיכון נמוך מאוד והתשואה תהיה בהתאם נמוכה מאוד, הסכום בסוף התקופה יהיה נמוך יותר. אבל, אם ההורים יבחרו במסלול של קופת גמל / ועדיף קופת גמל להשקעה (ראו כאן מדריך על קופת גמל להשקעה) שבה יש השקעות מסוגים שונים, לרבות השקעות במניות, אזי על פני זמן, צפוי שהתשואה תהיה גבוה יותר.

הילד יוכל למשוך את הכספים בגיל זה (18) באישור ההורים, או למשוך אותם בגיל 21 באופן עצמאי ולקבל 500 שקל. באפשרות ההורים להפקיד את הכספים במוסדות פיננסיים אחרים או להחליף את מסלול ההשקעה שלהם לאורך השנים. כאן תוכלו לקבל מידע נוסף על התוכנית ויתרונותיה, והנה מדריך: חיסכון לכל ילד – איפה כדאי להפקיד.

על כל פנים, האם זוהי האפשרות היחידה לחסוך לילדים? ממש לא, חיסכון לילדים, נעשה בלי קשר להחלטה (המבורכת) של הממשלה. למעשה, רבים שרואים את הוצאות המחייה השוטפות ואת הקשיים הפיננסיים בגידול ילדים, יטענו שזה ממש לא מספיק אם רוצים לדאוג לילדים שלנו באמת, כלומר לתת להם פתיחה טובה לעתיד. אמנם מצד אחד, למשפחות רבות, אין הרבה רזרבות לחסוך בשביל עתיד הילדים, אך מנגד – אם באמת רוצים לעזור לילדים , צריך לחסוך יותר- דילמה אמיתית.

אם למשל ההורים רוצים לחסוך עבור הלימודים של הילד שלהם, טיול בחו"ל אחרי צבא או רכישת דירה בעתיד, הם יידרשו בדרך כלל לסכום של כמה מאות אלפי שקלים. מומלץ כמובן לחסוך כמה שיותר, אך לא תמיד זה אפשרי, כי זה לא נכון "להיחנק" מבחינה כלכלית.

סכום של כמה מאות או אפילו עשרות שקלים בחודש, למשך תקופה ארוכה, יכול להניב רווחים נאים אם הוא מושקע בתבונה. יש הורים שפשוט מחליטים להכניס לחיסכון את דמי הביטוח הלאומי שהם מקבלים עבור הילד, ובכך לא פוגעים בהכנסה השוטפת שלהם מהעבודה. על כל פנים, יש כיום הרבה מאד אפשרויות חיסכון עבור הילדים, כשמטרת המדריך הבא היא לעשות לכם סדר בבלאגן.

 

חיסכון דרך הבנק

האפשרות הראשונה לפתוח תוכנית חיסכון בבנק עבור הילד עוברת בסניף הבנק בו מנוהל החשבון שלכם, או כמובן בבנק אחר שישמח לקלוט לקוחות חדשים. תוכניות החיסכון הרלוונטיות לילדים יהיו מטבע הדברים ארוכות טווח, מסוג פק"מ או תוכנית חיסכון מובנית, כאשר הריבית יכולה להיות קבועה או משתנה. בחלק מהמקרים מדובר בתוכניות חיסכון כלליות, שפשוט "מאמצים" עבור הילד, אך יכול בהחלט להיות שהחיסכון יהיה מיועד מראש למטרה מוגדרת בלבד, כפי שרואים בהצעות הנוכחיות של חלק מהבנקים בישראל.

בדיסקונט למשל תוכלו לפתוח חיסכון להשכלה גבוהה עבור הילד, לתקופה של 15 שנה עם סכום הפקדה הנע בין 15 ל-10,000 שקל. הריבית בתוכנית היא קבועה וצמודה למדד. אופציה אחרת שמציע הבנק היא חיסכון ל-18 שנים, בסכום הפקדה של 50 עד 30,000 שקל ובריבית משתנה הצמודה לריבית הפריים. בבנק מזרחי טפחות, דוגמא נוספת, ניתן לפתוח תוכניות פקדונות שונות: ריבית צמודת מדד לתקופה של חמש עד 15 שנה, למשל, או חיסכון בריבית שקלית קבועה וידועה מראש לתקופה של 5-20 שנה (לכל פרק זמן פקדונות מתאימים שונים).

ברמה הכללית, אפשר להצביע על החיסרון המשמעותי של פקדונות וחסכונות דרך הבנקים: העובדה שהריבית דרכם אפסית, ולכן צפויה לנגוס בצורה משמעותית ברווחים שאתם מעוניינים לקבל על עצם החיסכון. רמת הסיכון משתנה בין התוכניות: יש חסכונות סולידיים בהם אין סיכוי להפסיד כספים כלל וכלל, עם התחייבות לריבית שנתית מינימלית שתבטיח רווח – אך כאמור יהיה זה רווח זעום. אם בוחרים בתוכנית שיש בה מימד מסוים של סיכון, למשל תוכנית צמודה למדד, אנחנו עלולים לצאת עם יותר נזק מתועלת, במידה והמדדים יהיו נמוכים. עם זאת, על פני זמן, ובהתאם למדיניות בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן אמור להיות בין 1% ל-3% , ובתקופות של ריבית אפסית, זו תשואה בהחלט סבירה, רק שבינתיים בשנים האחרונות  המדד נמוך במיוחד ואף שלילי, אם כי לגבי 2019 ואילך הוא צפוי להיות חיובי נמוך (1% פלוס).

הפקדה דרך הבנק אמנם נוחה ומאפשרת שקט נפשי, כי זהו גורם פיננסי עם גב כלכלי חזק מאד. מצד שני, היא עשויה לגרום לחסכון נמוך מאשר בתוכניות אחרות. כי זה אמנם יפה לצבור 100,000 שקל לילד, אבל אם היו אומרים לכם שעם אותן הפקדות בתוכנית אחרת הייתם יכולים לצבור פי שניים? אם לדוגמה היו אומרים לכם שהריבית היא אפסית (אפילו 0.1-0.5%), ושבנוסף אליה תשלמו בסוף התקופה מס על הרווחים? אז ממש לא בטוח שזה חיסכון שנכון לכם. מנגד אם היו אומרים לכם לחסוך עם מרכיב מנייתי ולקבל (כך לפחות היה בעבר) תשואה של  4%, אז אולי רבים היו מסתנוורים מהתשואה, אבל צריך לזכור את הסיכון.

חשוב לדעת, הסיכוי הולך יחד עם הסיכון. אין ארוחות חינם. מי שרוצה להרוויח יותר, לוקח סיכון גדול יותר, ולרוב מדובר במרכיב מנייתי גדול יותר, ואז הוא אכן יכול להשיג תשואה טובה יותר. אבל הסולידיים שאינם רוצים לקחת סיכון גדול, ומרכיב ההשקעה שלהם במניות יהיה נמוך או פשוט לא יהיה, יצטרכו להסתפק בתשואה נמוכה יותר.

חשוב להדגיש – היועצים ובתי ההשקעות, ובכלל גופי החיסכון השונים, מציעים לציבור לקבוע את רמת הסיכון של תיק החיסכון בהתאם לגיל.  ככלל – שוקי המניות מייצרים תשואה שעולה על ההשקעות הסולידיות (אגרות החוב). הסיבה ברורה – ככל שאנו מגדילים סיכון אנו מצפים להניב תשואה גבוהה יותר, ולכן משקיע במניות מצפה לקבל תשואה גבוהה יותר, ובפועל זה אכן כך (לא תמיד, אבל במבחנים של שנים  זה עובד).  הרעיון הוא ששוק המניות מעין "מפצה" על הסיכון, ומספק למשקיעים סיכוי טוב יותר (תשואה גבוהה יותר).

רבים מעדיפים תוכניות חיסכון שיהיו אמנם ארוכות טווח, אך מצד שני כן יכללו אפשרות לתחנת יציאה ללא קנס – נניח לאחר שמונה שנים במקרה של חיסכון ל-15 שנים. זאת להבדיל מהאפיקים האחרים שנסקור בהמשך, שמאפשרים משיכה של הכספים כמעט בכל עת, ללא תשלום קנסות. אם אתם לא בטוחים שתוכלו להסתדר בשוטף בלי כספי החיסכון, מומלץ לצמצם אותו או לחלופין לבחור באפיקים אחרים. אתם לא יודעים מה יוליד יום, ורוצים להיות מכוסים גם במצב בו תבינו כי החיסכון הספציפי שבחרתם לא מתאים לכם, או לא מספיק יעיל עבורכם.

קרנות נאמנות וניירות ערך

קרן נאמנות משמשת להשקעה לטווחים קצרים עד בינוניים, ומציעה עבורכם אפשרות השקעה מגוונת, שלכל מרכיב יש סיכון אחר – למדריך קרנות נאמנות.

קרן נאמנות לרוב תצריך מכם היכרות מסוימת, אם כי לא גדולה, עם חוקי המשחק הכלכליים, ובמקרים רבים תעזרו גם בבעלי מקצוע (לרוב יועצים בבנקים) שיעקבו אחרי הקרנות, ואחרי התיק (ויבדקו את הרכב התיק כמכלול).

ישנן סוגים רבים של קרנות נאמנות, כשרוב הקרנות הן קרנות עם ניהול אקטיבי – מנהל הקרן עושה את הניהול השוטף, לרבות בדיקת ההשקעות, ורכישה ומכירה של ניירות ערך. מנהל הקרן בעצם מנהל את הכסף שלכם , תחת מגבלות של התשקיף ומדיניות הקרן . אם לדוגמה השקעתם בקרן שמתמחה באגרות חוב ממשלתיות, אז אותו מנהל ישקיע את הכסף באגרות חוב אלו, במטרה לייצר תשואה עודפת, ואין לו יכולת להשקיע בתחומים אחרים (כל עוד המדיניות לא משתנה). כלומר, אתם יודעים במה אתם משקיעים, לא אמורות להיות הפתעות.

קרנות לדוגמה –  קרן גמישה, קרן חו"ל, קרן ממונפת, קרן מק"מ, קרן אג"ח ועוד.  מעבר לקרנות האקטיביות, קיימות קרנות מחקות – שפשוט עוקבות אחרי מדדים (בדומה לתעודות הסל). מדובר במכשירים שהופכים ליותר ויותר פופולאריים בשנים האחרונות, על רקע ההערכה (שמקבלת גם גושפנקא אקדמית) שלא ניתן להכות את השוק, כלומר מנהל קרן לא יכול לספק תשואה עודפת על פני זמן. אם כך, אז למה להשקיע בקרן אקטיבית? כדאי להשקיע ישירות במדד, דרך המכשירים העוקבים/  המכשירים הפאסיביים – קרנות מחקות ותעודות סל.

וחשוב לדעת – דמי הניהול בתעשיית הקרנות המחקות נמוכים במיוחד (וגם בתעודות הסל), בעוד שבקרנות האקטיביות דמי הניהול יחסית גבוהים; ולכן – כהשקעה לטווח ארוך לילד, ניתן לייסד תיק השקעות שמורכב מהשקעות פאסיביות עם דמי ניהול נמוכים. מה שחשוב בתיק מסוג זה, הוא לקבוע את הרכב הנכסים – מה יהיה שיעור הנכסים המנייתים (ואיזה נכסים – ארץ, חו"ל, מניות גודלות, קטנות) ומה יהיה שיעור הנכסים הסולידיים.

יתרון משמעותי של קרנות הנאמנות הוא שהן נחשבות למוצר נזיל יחסית, עם אפשרות לבצע משיכה של הכספים, שינוי גובה ההפקדות ושאר היבטים בלי יותר מדי תנאים ומאמצים. בנוסף, הקרנות מאפשרות הפקדה של סכומים מינימליים בכל חודש או מדי פעם, אך שאתם יכולים להתאים אותה למצב הכלכלי הנוכחי שלכם.

קרנות הנאמנות השונות נבדלות ביניהן ברמת הסיכון, אך ברמה הכללית הן נחשבות למסוכנות פחות מאשר השקעות ישירות בניירות ערך עקב הפיזור הרחב של ההשקעה. ניתן לבחור בקרן שההשקעה שלה היא באגרות חוב של חברות, או אופציה שנחשבת לבטוחה יחסית: אגרות חוב ממשלתיות או מק"מ. מנגד, רמת סיכון גבוהה יותר תהיה של קרנות מנייתיות. בקרנות נאמנות אתם צפויים כאמור לשלם עמלות עבור ניהול הקרן או ניהול חשבון ניירות הערך בבנק, עמלות שיהיו קריטיות בבחינת פוטנציאל הרווח. הבעיה העיקרית עם קרנות הנאמנות האקטיביות (לעומת הפאסיביות) היא שדמי הניהול בהן גבוהים ביחס לאפיקי השקעה אחרים, מה שפוגע מטבע הדברים בתשואה שניתן לקבל..

האופציה הבאה לחיסכון עבור הילדים תצריך מכם יותר הבנה ויותר מאמצים ותשומת לב – פתיחה של תיק ניירות ערך. יש כמובן וריאציות רבות של תיקי ניירות ערך, המבוססים על שילובים שונים של אגרות חוב, מניות או פקדונות שקליים. כלל האצבע כאן הוא שפוטנציאל הרווח דרך תיק ניירות ערך גבוה יותר מאשר חיסכון בבנקים, אך כך גם פוטנציאל הסיכון. בנוסף לכך, פתיקת תיק השקעות מצריכה כמובן ידע פיננסי לא מבוטל, או לחלופין סיוע של יועץ השקעות אובייקטיבי או כזה הפועל מטעם הבנק. אם אתם לא בטוחים מי נגד מי, מומלץ לא לבחור בתיקי השקעות מסוכנים מדי, אלא באפיקים סולידיים או בסכומים נמוכים יחסית,  ומעבר לכך – זה לא טריוויאלי לקבוע את משקולות תיק ההשקעות. אם אתם לא מבינים, חשוב להתייעץ עם מומחה/ יועץ.  אחרת אתם עלולים להשקיע ברמת סיכון שגדולה עליכם.

קחו בחשבון שבניגוד לתוכניות החיסכון של הבנק, במקרה של תיקי השקעות אתם נדרשים לשלם דמי ניהול עבור עצם האחזקה של התיק, קרנות הנאמנות הנרכשות במסגרתו, עמלות קניית מכירה ועוד. במקרה של תעודות סל וקרנות נאמנות תצטרכו להיפרד מ-25% מהרווח הריאלי שלכם בסוף התקופה עקב מס רווח הון, אך מנגד תוכלו לממש את הכספים האלה מתי שתרצו (בחלק מהמסלולים זה יהיה כרוך בקנס מסוים).

חיסכון, ביטוח ומה שביניהם

סביר להניח שההורה הממוצע לא יוכל להפקיד כספים בקרן הפנסיה של הילד שלו. אבל, במקרים רבים, אותם גופים שמספקים את הפתרונות האלה כן יכולים להוציע פתרונות חיסכון עבור הילדים. חיסכון דרך בתי השקעות, חברות ביטוח או גופים אחרים יכול להיעשות בשלל אפיקים ומסלולים, כשהמאפיין העיקרי הוא שבמצבים האלה הכספים שלכם מנוהלים  על ידי גורמים מוסמכים ומנוסים. מן העבר השני של המשוואה, יש לזה השלכה משמעותית על הכספים: דמי הניהול השוטף כאן עשויים להיות משמעותיים, ולנגוס בצורה מסוימת בתשואה שאתם מעוניינים לקבל עבור הילדים שלכם. יש אפיקי השקעות שניתן להמיר גם לכאלה המתאימים לחיסכון עבור ילדים, כשהדוגמא המובהקת היא קרן השתלמות שאת הכספים שלה ניתן למשוך כבר לאחר שש שנים. קרנות השתלמות נחשבות למשתלמות בלא מעט מצבים, כפי שהרחבנו במדריך שלנו בנושא.

חברות הביטוח מציעות אפיק נוסף להשקעה, שיכול להיות גם עבור חיסכון לילדים – פוליסה פיננסית. אלו הן פוליסות השקעה שניתן לרכוש דרך סוכני הביטוח, כאשר יש כיום מגוון רחב של מסלולים – בכל אחד מהם צורת השקעות אחרת, אחוז מניות שונה וכן הלאה: מסלול ההשקעה יכול להיות לדוגמא באג"ח ממשלתי, או לחלופין עם אחוז מסוים של מניות ממוצר. לפוליסות תוכלו להפקיד כספים בשוטף או באופן חד פעמי, כאשר נדרש מכם לשלם דמי ניהול בגובה של עד 2% (דמי הניהול הם עבור הצבירה בלבד ולא על הפקדות; בפועל דמי הניהול נמוכים יותר – סביב 1%) וכן מס רווח הון בגובה של 25% מהרווח הריאלי שתקבלו בעקבות ההשקעה. יתרון של הפוליסות הפיננסיות הוא שתוכלו למשוך את הכספים שאתם מפקידים בהן בכל מועד שתרצו, בלי קנס. מצד שני, התשואה כאן אינה מובנת מאליה.

כללי אצבע לחיסכון נכון

בתחום של חיסכון לילדים, אין רק שחור ולבן אלא הרבה מאד שטח אפור. רק אתם יודעים מה המצב הכלכלי שלכם, באיזו דרגת סיכון אתם מעוניינים ומה תרצו עבור הילדים שלכם. זאת ועוד, לכל משפחה בישראל יש את היכולת הכלכלית שלה (בהווה וגם כתכנון לעתיד) אם יש לכם מספר ילדים סביר להניח שתרצו שהחסכונות יהיו מחולקים בערך שווה ושווה בין כולם. לכן, פתיחת אפיק חיסכון נפרד לכל ילד יכולה להיות החלטה נכונה

ניתן לקרוא עוד על אפשרויות החיסכון (כולל באתר שלנו), להתייעץ עם מומחים ולהיות בבקרה על אפיקי החיסכון שאתם בוחרים בהם בכל עת. כאמור, גם אם מדובר על חיסכון לתקופה ארוכה, ברוב המקרים כן קיימת גמישות ואפשרות לבצע שינויים לאורך הדרך.

חיסכון לכל ילד – למה הילדים העשירים מרוויחים יותר?

חיסכון לכל ילד – איפה הכי כדאי לחסוך?