מעודכן ל-04/2022

האם תקבלו תשלום מלא כבר מהיום הראשון שבו נעדרתם מהעבודה, כמה ימי מחלה מגיעים לכם, ומה קורה כאשר אתם צריכים לטפל בילדים או אפילו בהורים  שלכם? כל הזכויות שמגיעות לעובדים בעת מחלה, שלהם או של בני משפחה – מדריך

אתם חולים? זה קורה לכולם כמובן, ושתהיה רפואה שלמה. אבל מה עם הפרנסה? האם מחלה שמשביתה אתכם מעבודה בהכרח מונעת מכם גם פרנסה? האם מקבלים תשלום על ימי מחלה? מתי? וכמה?

אצל עצמאים ימי מחלה עלולים להיות קטסטרופה – אם הם לא מגיעים לעסק, הם מאבדים הכנסות שוטפות. במקרים מסוימים הם יכולים לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, אבל אצל רובם הגעה לעסק היא קריטית, ורק במצבים קשים באמת הם מרשים לעצמם להישאר לנוח במיטה.

אצל שכירים, יש יותר חופש. אומנם אנחנו מדברים כאן בהכללה, זה לא אותו הדבר בכל מקום ולא בכל תפקיד, אבל כששכיר לא מגיע לעבודה לרוב לא מדובר באסון גדול והעניין מתקבל בהבנה יחסית, ומעבר לכך – העובד מתוגמל (לפחות חלקית).

בתור אנקדוטה נציין כי כיום לא תמיד העובדים צריכים להגיע למקום העבודה כדי לעבוד. תקופת הקורונה שהביאה עימה לא מעט שינויים באורחות החיים בכלל ובהתנהלות שוק העבודה בפרט בגלל הסגרים הממושכים שהוטלו, הותירה עובדים רבים בבתיהם על מנת לעשות את תפקידם. מה קרה לאותם עובדים שחלו, אם בקורונה ואם בכל מחלה אחרת? את התשלום יש לשער שהם קיבלו בהתאם לחוק. הבעיה היא שעובדים רבים התלוננו כי מקום העבודה התעלם מהיותם חולים והמשיך להתייחס אליהם כאילו הם פשוט עובדים מהבית, ללא התחשבות במצבם. אבל זאת כאמור זווית אנקדוטלית בלבד של סוגיית דמי המחלה לעובדים.

חולים? מגיע לכם תשלום

על פי חוק דמי מחלה התשל"ו – 1976, עובדים בישראל שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאים ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימי מחלה בשנה.

גובה התשלום עבור ימי מחלה הוא נושא למחלוקת בין המעסיקים לארגוני העובדים בכל פעם שנושא זכויות העובדים עולה על שולחן המשא ומתן. המעסיקים מצידם רוצים למנוע מצב שבו העובדים משתמשים בימי המחלה כבימי חופשה נוספים, ושואפים להקטין את התשלום היומי עבור ימי מחלה. העובדים מצידם טוענים שגם בזמן מחלה הם זכאים לתשלום מלא.

המציאות, כפי שקורה בדרך כלל, היא פשרה בין צורכי המעסיקים לעובדים. על פי החוק, עבור יום המחלה הראשון לא מקבלים תשלום, אבל הוא ינוכה ממכסת ימי המחלה. עבור היום השני והשלישי מקבלים 50% מהסכום שמקבלים עבור יום עבודה מלא, ומהיום הרביעי מקבלים תשלום מלא עבור כל יום מחלה. בענפים שונים נקבעו בעזרת צו הרחבה מספר ימים גבוה יותר או תשלום מלא עבור ימי המחלה.

בנוסף, אין אפשרות לצבור יותר מ-90 ימי מחלה, ובניגוד לימי חופשה, גם אין אפשרות לפדות בכסף ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי.

אם אתם מועסקים בחוזה אישי, יש תמיד מקום למשא ומתן עם המעסיק גם בנוגע לימי המחלה. אתם יכולים לדרוש יותר ימי מחלה או תשלום מלא החל מיום המחלה הראשון, אך בכל מקרה אסור למעסיק לקבוע פחות ימי מחלה או לשלם פחות מהקבוע בחוק. בהתאם לזאת, אכן ישנם מקומות עבודה שמלכתחילה מצהירים כי הם משלמים לעובדיהם דמי מחלה מהיום הראשון.

אסור לפטר עובד הנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה הצבורים שלו.

כדי לחשב את התשלום המגיע לכם, יש לבדוק תחילה כמה ימים נצברו לזכותכם. אם מיציתם את מכסת ימי המחלה הצבורים שלכם, לא תהיו זכאים לקבל שכר עבור ימי המחלה, והמעסיק ינכה משכרכם החודשי תשלום של יום עבודה. אם יש לכם ימי חופשה שצברתם, תוכלו להמיר את ימי המחלה בימי חופשה, וכך לקבל תשלום מלא עבור ימי המחלה הראשונים.

אם לא נותרו לכם ימי מחלה, ולהערכתכם תקופת המחלה תהיה ממושכת, אפשרות נוספת היא לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

לא משתלם להיות חולה – 0 שקלים על יום מחלה ראשון; 50% מהשכר על היום השני

אם יש לכם ימי מחלה שצברתם, החישוב פשוט: 0% על היום הראשון, 50% מהשכר היומי עבור השני והשלישי ותשלום מלא על היום הרביעי ואילך.

רכיבי השכר שיובאו בחשבון לחישוב תשלום עבור ימי מחלה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית. בזמן היעדרות בשל מחלה לא ישולמו הוצאות נסיעה.

חודש עבודה מלא הוא 25 ימי עבודה, ובמקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, חודש מלא ייחשב 21 יום ושני שלישים.

עבור עובד שמשתכר לפי כמות תוצרת, שיעור דמי המחלה יהיה בהתאם לכמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק העובד בשלושת החודשים שקדמו למחלה.

לעובדים שעתיים, כלומר לפי שעות, אין הגדרה מדויקת לגבי גובה דמי המחלה בחוק. פרשנות מקובלת היא תשלום בהתאם לשכר ממוצע ליום עבודה בשלושת החודשים שקדמו למחלה (שכר יום ממוצע שווה לשכר 3 החודשים האחרונים חלקי מספר ימי עבודה בחודשים אלו).

עוד נתון שחשוב לקחת בחשבון הוא שתקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שגם ימים אלה מנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שאין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

עובד לפי שעות העובד במשמרות אינו זכאי לתשלום עבור יום שבו לא נקבעה לו משמרת כיוון שתשלום דמי מחלה בא להחליף שכר עבודה, ובמקרה זה העובד לא היה זכאי באותו יום לשכר עבודה.

דוגמה לחישוב תשלום לעובד המועסק 5 ימים בשבוע ומקבל משכורת חודשית:

העובד חלה ונעדר מעבודתו מיום שני עד יום שלישי של השבוע שלאחריו. סה"כ היה בחופשת מחלה 9 ימים.

מספר ימי העבודה נטו שמהם הוא נעדר הוא 7.

העובד ייחשב כמי שניצל 9 מתוך ימי המחלה שצבר, למרות שבפועל נעדר רק מ-7 ימי עבודה, כי ימי המחלה כוללים גם את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

דוגמה לחישוב תשלום ימי מחלה לעובד בשכר שעתי:

עובד ניקיון מועסק בבניין משרדים, משכורתו משולמת על בסיס 29.12 לשעה (שכר מינימום).

העובד מועסק במשרה מלאה, ועובד חמישה ימים בשבוע.

עקב מחלה נעדר העובד מיום ראשון ועד יום שלישי בשבוע שלאחר מכן.

סה"כ שהה בחופשת מחלה 10 ימים, אבל בפועל נעדר מהעבודה 8 ימי עבודה בלבד.

מספר ימי המחלה שניצל ושינוכו לו מימי המחלה שצבר הוא 8 כי לא מנכים את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

אם העובד מועסק שישה ימים בשבוע, היו מנכים לו 9 ימי מחלה, בשל היעדרות מ-9 ימי עבודה בפועל, למעט יום שבת.

במקרה שהיה העובד מועסק גם בימי שישי ושבת על פי היתר, היו מנכים לו 10 ימי מחלה.

מתי צריך להודיע למעסיק?

אם לא הגעתם לעבודה עקב מחלה, אתם חייבים להודיע על כך למעסיק. במסגרת תקנות דמי מחלה נקבע כי צריך לעדכן את המעסיק בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון, ולציין כמה זמן להערכתכם לא תוכלו לעבוד. במקרים שאינכם יכולים להודיע למעסיק, עליכם לדאוג להעביר למעסיק הודעה בעזרת מישהו אחר.

תעודת מחלה

לפי החוק צריך להעביר למעסיק תעודת מחלה חתומה על ידי רופא, שבה יופיעו כל הפרטים הבאים:

• שמו המלא של העובד ומספר תעודת הזהות שלו
• המחלה שאובחנה
• משך התקופה שבה העובד לא יכול לעבוד
• שם הרופא וכתובתו
• תאריך מתן תעודת המחלה

תעודת המחלה צריכה להינתן על ידי רופא השייך לקופת החולים שאליה שייך העובד. במקרה שמדובר ברופא פרטי, המעסיק לא חייב לקבל את תעודת המחלה.

במקרים שבהם יש למעסיק חשש לגבי תוכנה של תעודת המחלה, הוא רשאי לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית והעובד צריך להיענות.

תשלום היעדרות עקב תאונה

מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב.

אם ההיעדרות מהעבודה היא בגלל בתאונת עבודה, התשלום לא מוגדר כדמי מחלה, אלא כתשלום דמי פגיעה, והוא משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מקרים נוספים שבהם אתם זכאים לדמי מחלה

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה בגין מחלת בן/בת זוג ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: אם ההורים של העובד הגיעו לגיל 65 והם חולים וזקוקים להשגחה, הילדים העובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת ילדים: במקרה של מחלת ילד אפשר לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה שעומדים לזכות ההורים בגלל מחלת ילד במקרים הבאים:

• אם בן/בת הזוג שכירים ועובדים בתקופת מחלת הילד או אם בן/בת הזוג עצמאים והמשיכו לעבוד הם זכאים למקסימום 8 ימים בשנה.
• אם הילד החולה בחזקתו הבלעדית של ההורה העובד/ת או שהעובד/ת הם הורים יחידניים, הם זכאים ל- 16 ימים בשנה מתוך ימי המחלה שעומדים לזכותם.
• עובדים שמגדלים ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, הילד חולה וההורה עבד/ה לפחות שנה אצל אותו מעסיק, הם יהיו זכאי להשתמש בימי המחלה הצבורים להם או מימי החופשה המגיעים להם עד 90 ימים.
• אם בן/בת הזוג של העובד/ת עובדים כשכירים או עצמאים והם גם הורים יחידניים ו/או שיש להם החזקה בלעדית על הילד, הם רשאים להשתמש בעד 110 ימים מתוך ימי חופשה או מחלה.
• עובדים החולים במחלה ממארת, בן/בת הזוג רשאים להשתמש בימי המחלה הצבורים או בימי החופשה המגיעים להם עד 60 ימים.
• עובד רשאי לזקוף עד 7 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו במקרים הקשורים לבדיקות הריון של בת הזוג, לידה וטיפולי פוריות ואחרים הקשורים ישירות להריון.

מה קורה כשרוצים לחלוק עם בן/בת הזוג את הטיפול בילד חולה?

על-פי תיקון לחוק מאוגוסט 2016, אם שני ההורים חולקים ביניהם את ימי ההיעדרות עקב מחלת הילד, לצורך חישוב דמי מחלה ייספרו ימי המחלה החל מהיום הראשון להיעדרות של ההורה הראשון ולא ייספרו עבור כל הורה בנפרד.

על מנת שספירת ימי המחלה תתחיל מהיום הראשון להיעדרות ההורה הראשון ולא יבוצע חישוב נפרד עבור כל עובד, על כל אחד מההורים להודיע במקום עבודתו על היעדרותו של ההורה השני ולצרף העתק של ההצהרה שהגיש ההורה השני במקום העבודה שלו.

הלנת דמי מחלה

עובד שלא שולמו לו דמי מחלה למרות שהוא זכאי לתשלום, רשאי לתבוע את המעסיק בגין הלנת שכר.

תביעות רבות מוגשות על ידי עובדים נגד מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם דמי מחלה, והן מתבררות בדרך כלל בבתי הדין לעבודה. אחת התביעות שיכולה להעיד על הנטייה הכללית של בית הדין היא תביעתו של אליהו סבג, שעבד כשכיר בשנים 2006 ועד 2009. סבג הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה, אי הפרשות סוציאליות ודמי הבראה.

העובד נפגע בתאונת דרכים והגיש למעסיק תעודת מחלה. המעסיק הנתבע טען כי התובע הציג תעודות מחלה לתקופה שבין 29/09/09 ועד 06/10/09 כשבפועל הוא כלל לא היה חולה אלא עבד בדוכן של בנו וכל תעודות המחלה לא מהימנות. מבחינת המעסיק, העובד למעשה התפטר מיוזמתו ועבד אצל בנו.

בית הדין לעבודה קבע שגם אם התובע הופיע בדוכן של בנו בימי שישי בתקופת מחלתו המדווחת, אין זה אומר כי התפטר ביוזמתו.

סעיף 10 לחוק דמי מחלה קובע כי עובד שעבד בתקופת מחלתו בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה. סבג הוכיח כי עזר לבנו רק בימי שישי, ובית הדין קבע שהוא זכאי לדמי מחלה.

עוד נקבע בפסק הדין שהמעסיק היה צריך לפעול לפי תקנות דמי מחלה, ואם חשש שתעודות המחלה לא מהימנות ולא מוצדקות היה עליו לבקש מהעובד לעבור בדיקה רפואית לבדיקת כשירותו.

בכל מקרה, ניצול לרעה של תעודת מחלה על ידי עובד יכול להצדיק לכל היותר שלילת הודעה מוקדמת על פיטוריו ולא מעבר לכך.

במקרה של אליהו סבג, מצא בית הדין כי התנהלות התובע אצל הדוכן של בנו והסיוע שנתן לו בתקופת מחלתו, מהווים ניצול לרעה של תעודת המחלה, ולכן נפסק שיש הצדקה לשלילת תשלום הודעה מוקדמת אך הוא זכאי לתשלום מלא של הפיצויים.

בנוגע לתשלום ימי המחלה קבע בית הדין שהתובע זכאי לתשלום של 43.5 ימי מחלה נוספים, מעבר לאלה ששולמו לו בחודש 9/2009, וזאת בסכום כולל של 8,018 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.12.09 ועד התשלום המלא בפועל.

ימי מחלה דרך הטלפון; החולה לא חייב לראות רופא!

על פי עדכון של משרד הבריאות מאוגוסט 2017, רופא רשאי לתת תעודת מחלה למטופל שלא הגיע למרפאה וזאת למשך 4 ימי מחלה. המשמעות היא ברורה – חולים שלא יכולים או לא רוצים לצאת מהבית, יכולים פשוט להתקשר לרופא, להסביר לו את מצבם והוא יעשה להם מעין אבחון טלפוני. בפועל, רופאים רבים לא באמת צריכים לראות את המטופלים. הם מכירים את ההיסטוריה שלהם, הם מכירים את המחלות/מגיפות ווירוסים שמסתובבים באזור, ובעזרת כמה שאלות הם יכולים לרוב לזהות במה מדובר.

על פי החוזר שהוציא משרד הבריאות יש להימנע ממתן תעודות מחלה בדיעבד. ניתן לעשות זאת, במקרה שבו המחלה, שבגינה נדרשת התעודה, מתועדת ברשומת המטופל. מספר ימי המחלה הניתן במצב זה צריך להיות תואם למצב הרפואי המתועד. אם אין תיעוד רפואי, אולם הרופא סבור כי קיימת הצדקה רפואית למתן תעודת מחלה, ניתן לתת תעודת מחלה בדיעבד רק עבור החודש הקודם לבקשה. במצב כזה ימי המחלה המאושרים יהיו עד 4 ימים.

כל רופא רשאי לתת תעודות מחלה/ימי מחלה למטופל לתקופה של עד 30 יום בשל מחלה אחת.

שימו לב:

• אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלה (שלו או של בן משפחתו, במקרים שבהם מאפשר החוק או הסכם עבודה ניצול ימי מחלה) במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה.
• אסור לעובד לוותר על זכותו לימי מחלה, ולהסכמה כזו שניתנה בגלל אי הבנה או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב.
• למעסיק אסור למחוק את ימי המחלה שצבר העובד, מלבד ימי מחלה שנוצלו בפועל על-ידי העובד.

• במקרים הבאים העובד רשאי לבחור אם לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו:

  • ימי מחלה עקב מחלת ילד במקרים של מחלה ממארת או טיפולי דיאליזה.
  • ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לאדם עם מוגבלות.
  • ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג, במקרים של מחלה ממארת.
• יום מחלה חלקי, שבו העובד עבד מספר שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה, ייחשב כיום מחלה ראשון בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. העובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.

מדריכים נוספים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות