fbpx
מדריכי כרטיסי אשראי

כרטיסי אשראי - כל מה שצריך לדעת!

מעודכן ל-07/2018

כרטיסי אשראי - כל מה שצריך לדעת! - כל הסוגים, כל האפשרויות, כל העלויות, כל היתרונות וכל החסרונות.

נתחיל בכך שלמעל 85% מהבוגרים בישראל יש כרטיס אשראי; למרות האזהרות ולמרות הנפילות כתוצאה משימוש בלתי מחושב – כרטיס האשראי הפך לידידו הנאמן של האדם במקום הכסף המזומן. הכל על כרטיסי אשראי בישראל במדריך שלפניכם

כרטיס הפלסטיק עם הפס המגנטי או השבב האלקטרוני, שמאפשר רכישה בלי להוציא מזומנים מהכיס, הוא כנראה אחת ההמצאות הגדולות של המאה ה-20 (הראשון – דיינרס קלאב – הונפק ב-1950). אמנם סביר להניח, שכרטיסי האשראי הפיסיים יחלפו מן העולם במאה ה-21, אולי אפילו תוך כמה שנים (כבר היום אפשר לבצע עסקאות באמצעות "ארנק אלקטרוני" בסמארטפון- סמארטפון במקום כרטיס) אבל בינתיים הכרטיסים הפיסיים איתנו בארנק הפיסי שלנו, ובכבוד גדול, וגם אם מעמדו של הכרטיס יתערער בעתיד, הרי שזה לא נראה באופק.

כרטיסי האשראי והחיוב למיניהם חוסכים את הצורך לשאת מזומנים רבים או להשתמש בהמחאות; הם מאפשרים לנו לבצע מגוון עסקאות ופעולות מיידיות כמו - משיכת מזומנים, תשלום בבתי עסק, קבלת אשראי, עסקאות עתידיות, לחייב את הכרטיס בהוראות קבע, בתשלומים באינטרנט או בטלפון, עסקאות בחו"ל ועוד. אכן, עולם יעיל דינמי הוא עולם כרטיסי האשראי, אבל ההמצאה הזאת יכולה גם לפעול נגדנו, אם אנחנו לא משתמשים בה בצורה מושכלת. על כך בהמשך.


כמה נתוני רקע:

ב-2017 הסתכמו הקניות של הישראלים בכרטיסי אשראי בכ-270  מיליארד שקל; הנתון הזה עולה מדי שנה בעשור האחרון ב-6%-7% בשנה - בשנת 2014 הסתכמו הרכישות בכ-230 מיליארד שקל;  ב-2015 היקף הרכישות עלה על 250 מיליארד שקל, וב-2016 היקף השימוש עלה על 260 מיליארד שקל, והגידול נמשך לתוך 2018.

על פי נתוני הלמ"ס, ליותר מ-85% מהישראלים מעל גיל 20 יש כרטיס אשראי אחד לפחות ולכ-63% יש שניים לפחות. ל-2% יש יותר מ-5 כרטיסים בארנק. מספרם של בעלי כרטיס אשראי בודד הולך ויורד - רק 22%-23% ב-2017 לעומת 33% בשנת 2012 ו-40% בשנת 2011. בסה"כ מסתובבים בישראל בידי אזרחיה יותר מ-9 מיליוני כרטיסי אשראי מסוגים שונים (כ-15% אינם פעילים).

כרטיס האשראי הראשון הופיע בישראל בתחילת שנות השבעים; היה זה כרטיס דיינרס קלאב ישראל ברישיון דיינרס קלאב העולמית; הכרטיס היה אז סמל סטאטוס מובהק – כלומר, מעטים החזיקו בו והם היו לרוב עשירים/ אמידים...

בישראל שלוש חברות אשראי – כולן בשליטת הבנקים הגדולים (בינתיים)

למרות המאמצים להכניס עוד מתחרים לשוק כרטיסי האשראי, נכון להיום בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי, שכולן בבעלות/שליטה של הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי ודיסקונט. ישראכרט היא בבעלות בנק הפועלים (98%); לאומיקארד בבעלות לאומי (80%); כאל היא בבעלות דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%).  הבנקים הבינוניים – קבוצת הבינלאומי, מזרחי טפחות ואגוד מנפיקים את כרטיסיהם עם כאל וישראכרט. המצב הזה - של שליטת חברות כרטיסי האשראי בידי הבנקים הגדולים עומד להשתנות - ראו כאן על ההחלטה של הפיקוח על הבנקים (בהמשך לוועדה בנושא) להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. על כל פנים, בתוך כמה שנים בודדות יאלצו הבנקים הגדולים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהן. עם זאת, נראה שהן עדיין יהיו סוג של מתווכות בין מנפיקות כרטיסי האשראי לבין הלקוחות/ הצרכנים הסופיים.

חברות כרטיסי האשראי בישראל מנפיקות כרטיסי אשראי במספר מותגים, חלקם מקומיים וחלקם בינלאומיים.

ישראכרט (Isracard) – היא החברה הגדולה ביותר – כ-47% מעסקות כרטיסי האשראי הן שלה. היא מנפיקה כרטיסים של: MasterCard American Express , VISA, Isracard

סולקת: MasterCard, American Express, JCB, VISA, Isracard

לאומי קארד (Leumi Card) – כ-28%

מנפיקה: VISA, MasterCard

סולקת: VISA MasterCard(חו"ל בלבד)

ויזה כאל (CAL) – השנייה בגודלה עם כ-25%

מנפיקה: MasterCard, VISA, Diners

סולקת: Diners, VISA, MasterCard (חו"ל בלבד)

את סוגי הכרטיסים השונים של חברות האשראי הישראליות ניתן לראות באתרי החברות באינטרנט.

שלוש החברות האלו צפויות סוף סוף לתחרות אמיתית - במהלך 2018 תצטרף חברת טרנזילה לשוק כרטיסי האשראי. החברה שנחשבת למובילה בתחום הסליקה באינטרנט, קיבלה מבנק ישראל אישור לפעול בשוק הסליקה הפיזי (והאינטרנטי) וקיבלה מעמד שווה לחברות כרטיסי האשראי, המשמעות היא שמעבר לסליקה שהיא תפעיל בבתי העסק השונים היא גם תנפיק כרטיסי אשראי לציבור - להרחבה

כרטיס בנקאי וחוץ בנקאי

כרטיס בנקאי: מונפק על ידי הבנק בו מנהל הלקוח את חשבונו באמצעות חברת כרטיסי האשראי איתה התקשר בהסדר הנפקה, הפצה ותפעול. מאחר שמנפיק הכרטיס הוא הבנק, מסגרת האשראי הנקבעת בכרטיס כפופה למסגרת הכוללת של חשבון העו"ש. בכרטיס בנקאי, כאשר הלקוח מבקש לעבור בנק, עליו לבטל את הכרטיס ולהעביר את העסקאות המתמשכות שבוצעו באמצעותו לכרטיס חדש.

כרטיס חוץ-בנקאי: כרטיס המונפק ללקוח באופן ישיר על ידי אחת מחברות כרטיסי האשראי. התשלום לחברת כרטיסי האשראי בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס נעשה על ידי חיוב חשבון הבנק של הלקוח בהוראת קבע בנקאית. כרטיסים אלה מונפקים ללקוחות  בעיקר דרך מועדוני לקוחות המנוהלים בשיתוף עם ארגונים צרכניים או רשתות שיווק. חברת האשראי הפעילה ביותר בתחום המועדונים היא כאל.

היתרונות בהחזקת כרטיס חוץ בנקאי הן קיומה של מסגרת אשראי נפרדת, נוספת על המסגרת בחשבון הבנק. כמו כן, היכולת להעביר חשבון העו"ש מבנק לבנק, ללא צורך בהעברת הפעילות בכרטיס האשראי.

בחו"ל גובר השימוש בכרטיסים חוץ בנקאיים על הבנקאיים; בישראל  הכרטיסים הבנקאיים הם השולטים - כ-80% מהעסקאות בכרטיסי אשראי מתבצעות בכרטיסים בנקאיים; עם זאת, כ-70% מהכרטיסים המונפקים בשנה האחרונה היו בנקאיים, כך שרואים עלייה במספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים שמחזיק הציבור.

חלוקה לפי אזור שימוש

כרטיסי האשראי יכולים לשמש בשוק המקומי בלבד (כרטיס מקומי), או כרטיס בינלאומי (לשימוש בארץ ובחו"ל).

חלוקה לפי מועד חיוב:

* כרטיס חיוב נדחה (deferred debit card) – כרטיס האשראי הרגיל שבו מרוכזות העסקאות שבוצעו לאורך חודש, והתשלום נגבה מבעל הכרטיס במועד מוסכם מראש.

* כרטיס "דביט" לחיוב מיידי של החשבון (debit card) –חיוב חשבון הבנק של הלקוח בסכום העסקה נעשה באופן מיידי בסמוך לביצועה. בכרטיס כזה אין כמובן מסגרת אשראי; מדובר באמצעי אלקטרוני מחליף מזומנים; כלומר, אם בחשבון אין מספיק כסף, אי אפשר לקנות את המוצר. לאחרונה מנסה המפקח על הבנקים להוריד את העמלות על כרטיסי דביט כדי להפוך את השימוש בהם לאטרקטיבי יותר. כמובן, שהבנקים אינם אוהבים את המהלך.

* כרטיס נטען (prepaid card) – כרטיס שטוענים בו כסף למשל לנסיעה לחו"ל, או ביצוע עסקאות באתרי מסחר בינלאומיים באינטרנט. בכרטיס נטען החיוב מבוצע לפני השימוש בכרטיס, וניתן לרכוש אותם בעיקר בבנק הדואר.

* כרטיס אשראי מתגלגל ( revolving credit card) – בתאריך הפירעון החודשי יכול הלקוח לפרוע רק חלק מהחוב ו"לגלגל" את החוב שנותר לפירעון לחודשים הבאים על חשבון מסגרת האשראי בכרטיס. חשוב לדעת שעבור אשראי זה לרוב נגבית ריבית גבוהה. איך "מגלגלים"? אם רוצים שבמועד החיוב יירדו מהחשבון 2,000 ₪, אבל החיובים הגיעו ל-2,800 ₪, נוכל לקבוע עם חברת האשראי ש- 2,000 ₪ יירדו במועד הקרוב, ו-800 ₪ יידחו למועד הבא ונשלם עליהם ריבית; אפשר תמיד להמשיך ב"גלגול" החוב למועדים מאוחרים יותר, אבל צריך תמיד לזכור – החובות שאנחנו מגלגלים ומגלגלים, לא נעלמים לשום מקום, ובסופו של דבר אנחנו חייבים אותם לחברת האשראי עם ריבית דריבית.


למדריכים קשורים:

כרטי האשראי הכי טוב לפעילות בחו"ל ובאינטרנט 

כרטיס האשראי נגנב או אבד - הנה הפעולות שצריך לעשות 

כרטיסי אשראי נטענים - כל מה שצריך לדעת


איך עובדת עסקה בכרטיס אשראי?

בעסקה בכרטיס אשראי מעורבים 4 גורמים: המנפיק – הגוף המנפיק ללקוחותיו כרטיסי אשראי; הלקוח – מחזיק הכרטיס; בית עסק; סולק – גוף המתווך בין מנפיק הכרטיס ובית העסק.

ברגע שמתבצעת עסקה בכרטיס אשראי מתבצעת שרשרת של פעולות מחייבות בין ארבעת הגורמים הנ"ל; הלקוח מתחייב לשלם למנפיק הכרטיס (הבנק או חברת כרטיסי האשראי שאצלם מנוהל החשבון של מחזיק הכרטיס) את תמורת העסקה במועד החיוב של הכרטיס; המנפיק רשאי לאשר או לדחות (אם אין מספיק כסף במסגרת, או שהכרטיס חסום) את בקשת החיוב. כשהוא מאשר, הוא מתחייב להעביר את תמורת הרכישה לבית העסק באמצעות הסולק שעימו קשור בית העסק. מועד העברת התמורה מהסולק לבית העסק נקבע בהסכם שבין בית העסק והסולק; בית העסק מצדו מתחייב למתן המוצר/השירות שנרכש על ידי הלקוח.

תמורת "התיווך" בין חברת האשראי לבין בית העסק, גובה הסולק מבית העסק  "עמלת סליקה" הקרויה גם "עמלת בית העסק". גובה העמלה בימים אלה בישראל הוא כ-1.1% מסכום העסקה. במילים אחרות – על כל 100 שקלים שאנחנו משלמים בבית העסק, הוא מקבל כ-99 שקלים מתוך המכירה; 1.10 ₪ הולכים לחברות האשראי ולסולק. הסולק מצדו משלם למנפיק עמלה הקרויה "עמלה צולבת" שכבר מגולמת בעמלת הסליקה שגבה הסולק. רכיב העמלה הצולבת בתוך עמלת הסליקה הוא כ-0.7%. בישראל, בחלק גדול מהעסקאות החברה המנפיקה והחברה הסולקת הן אותה חברה וזאת אם הלקוח והעסק משתייכים לאותה חברת אשראי. במקרה כזה נהנית חברת האשראי מכל ה-1.1% של עמלת הסליקה ורווחיה גבוהים הרבה יותר.

ומה אנחנו משלמים תמורת התענוג?

אנחנו משלמים עשרות סוגי עמלות ותשלומים שונים תמורת השימוש בכרטיס אשראי. לדוגמא:

דמי כרטיס (דמי חבר) -  עולים 9-24 שקלים בחודש. כרטיס זהב עולה יותר מכרטיס רגיל ופלטינום עולה הרבה יותר מזהב. כרטיס יוקרתי מסוג Elite   יעלה למחזיק בו כ-63 דולר לחודש.

אם יש כמה כרטיסים, הרי שדמי הכרטיס החדשיים יכולים להיות כבדים. יש חברות אשראי שנותנות פטור על דמי החבר בהתאם לפעילות החדשית בכרטיס; למשל כרטיסי האשראי של ישראכרט – הפטור המלא הוא לפעילות בסכום הגבוה מ-8,000 ₪ בכרטיס רגיל, ומעל 12, אלף ₪ בכרטיס מאסטר קארד (בינלאומי).

שימו לב; כרטיסים של מועדוני לקוחות בעיקר, לא משלמים דמי כרטיס בשנה הראשונה, וגם במשך שנתיים ראשונות (למשל, לייף סטייל של ישראכרט). יש מועדוני צרכנים כמו חבר והסתדרות המורים, שם ניתן פטור מלא מדמי חבר.

עמלת חיוב נדחה (עמלת תשלומים)– עמלה שמשלמים לחברת האשראי כאשר קונים בתשלומים מבית העסק (לא קרדיט). עבור על תשלום נדחה נשלם כחצי שקל. כלומר, על 10 תשלומים נשלם עוד כ-5 שקלים לחברת האשראי מעבר למחיר המוצר.

עמלת משיכת מזומן מבתי עסק שמספקים שירות זה של 4.5-6.5 שקלים למשיכה.

עמלת משיכת מט"ח בכספומטים – 3%-3.5% מסכום המשיכה.

פעולות בחו"ל - פעולות בכרטיסי אשראי בחו"ל ובכלל זה משיכת מזומנים ו"גיהוץ הכרטיס" כרוכות בעמלות המרה שיכולות להגיע ל-0.5% מהעסקה ועמלות נוספות כשמדובר במשיכה.

ריבית קרדיט -  רכישה בקרדיט מאפשרת לפרוס את הסכום ל-12, 18 ואף יותר תשלומים. הספק מקבל את כל סכום הכסף מחברת האשראי; הלקוח מקבל את המוצר/השירות באופן מיידי, למרות שעוד שילם עליה. כלומר, מדובר בהלוואה לכל דבר הנושאת ריבית שנתית שקובעת חברת כרטיסי האשראי. הריבית גבוהה מזו המשולמת על הלוואה דומה בבנק, ויכולה בקלות להגיע לריבית מתואמת של כ-12-13% לשנה (במספר תשלומים גבוה), שזו ריבית קרובה לזו של שוק אפור. ככל שכרטיס האשראי יוקרתי יותר – הריבית נמוכה יותר (עניין של סיכון מחושב).

כמו כן יש עמלה על חיוב שהוחזר, עמלת פירעון מוקדם, עמלת הנפקת כרטיס חליפי ועוד.

יתרונות – יש הרבה

כרטיס אשראי מאפשר רכישה באינטרנט או בטלפון – מה שפחות אפשרי עם מזומן או צ'קים.

מועד החיוב אינו מיידי (סוג של הלוואה ללא ריבית לתקופה של עד חודש) – הכסף על הקנייה יורד מהחשבון בבנק בעתיד ולא ברגע הקנייה. החיוב בפועל מבוצע ב-4 מועדים בחודש, שאחד מהם מוסכם בינינו לבין חברת האשראי – ה-2, ה-10, ה-15 או ה-20 בחודש. כלומר, אם החיוב שלי הוא ב-2 לחודש, ואני רוכש מוצר בכרטיס האשראי ב-10 בחודש, הרי שהתשלום בפועל יתבצע בעוד 22 יום.

פריסה לתשלומים ללא ריבית – יש בתי עסק רבים המאפשרים לרכוש מוצר בתשלומים (יש להם הסכם לכך עם חברת כרטיסי האשראי). ברוב המקרים מדובר בשניים עד ארבעה תשלומים.

פריסה לתשלומים בריבית (קרדיט) – חברת האשראי עצמה מאפשרת לרכוש מוצרים בתשלומים במסלול "קרדיט". להבדיל מפריסה לתשלומים של בית העסק, "קרדיט" נושא ריבית. הריבית תלויה במספר התשלומים אליו נדחה התשלום, והיא גבוהה מהריבית על הלוואה רגילה בבנק. בנוסף, פריסה לתשלומים ב"קרדיט" תלויה בגובה מסגרת האשראי של הכרטיס – חלק הקרדיט לא יכול לעבור בדרך כלל את ה-75% ממסגרת האשראי.

הלוואות – כל חברות האשראי מציעות היום הלוואות (בדרך כלל עד 50 אלף ₪) בריבית דומה לריבית ה"קרדיט", לאו דווקא למחזיקי הכרטיס של החברה.

הטבות/מתנות – חברות כרטיסי האשראי מאפשרות לרכוש מוצרים, כרטיסים למופעים, נופשים, חופשות בחו"ל, רכב חדש ועוד בהנחות (בדרך כלל 0.5%-15% מהמחיר הרשמי); ביטוח נסיעות לחו"ל חינם; צבירת נקודות לרכישת כרטיס טיסה או שדרוג הכרטיס; בכרטיסי אשראי של מועדוני לקוחות, נהנים מחזיקי כרטיסי האשראי מהטבות משמעותיות של עשרות אחוזי הנחה על מוצרים מסוימים במבצעים שונים. זאת אחת הסיבות, שאנשים מחזיקים במספר כרטיסי אשראי של מועדונים.

לאחרונה נכנסו לישראל גם כרטיסי אשראי המכונים "Cash Back" המחזירים ללקוחות 1%-5% מסך הקניות הנעשות בהם ברשתות ובתי עסק מסוימים.

מעקב אחר הוצאות – כיום, באמצעות כניסה לחשבון הבנק שלנו או לאתר חברת כרטיס האשראי שלנו, אנחנו יכולים לעקוב אחר ההוצאות בכרטיס האשראי אחת ליום-יומיים (עד שכל קניה מתעדכנת בחשבון). כלומר, השימוש בכרטיס אשראי יכול לסייע לעקוב אחרי הוצאות ואף לבטל חיובים במקרים מסויימים.

מלחמה בכלכלה שחורה – השימוש בכרטיסי אשראי לעומת מזומנים מקטין את האפשרות להעלמת מס.

חסרונות – יש גם...

אבדן שליטה - השימוש בכרטיס האשראי יוצר תחושה מציאות מדומה, כי לא ממש הוצאנו כסף ושילמנו. לכן הקנייה הבאה בכרטיס מתבצעת באותה קלות וגם השלישית – עד שאנחנו מקבלים את ההלם במועד החיוב. הפיתוי גדול עוד יותר כשמחלקים את הקניות לתשלומים קטנים; אבל אז, מה שקורה הוא שהתשלומים הקטנים מצטברים עם הזמן לסכומים חדשיים שכבר מסבכים אותנו. יש לכך פיתרון (חלקי) – תעקבו. בעידן האינטרנט אתם יכולים לדעת בכל יום מה יירד במועד החיוב החדשי ולהתנהל בהתאם. לא תמיד זה מצליח; לכן בתוכניות לניהול תקציב ביתי, ממליצים לעתים קרובות לבטל את כרטיסי האשראי או להקפיא את השימוש בהם לתקופה מסוימת.

גניבת כרטיס אשראי - במקרה של גניבה פיסית של כרטיס אשראי, יכול הגנב "לחגוג" על כרטיסכם וחשבונכם. לכן, ברגע ששמתם לב שהכרטיס איננו, יש להתקשר מיד לחברת כרטיסי האשראי ולבקש לבטל את הכרטיס. הדבר מבטיח שגם אם היו חיובים על הכרטיס לאחר הגניבה, הם לא יחולו עליכם. זה תקף גם במקרה של אובדן כרטיס.

במקרה של גניבת פרטי כרטיס אשראי באינטרנט, או בדרך אחרת, לא תדעו על הגניבה אלא ברגע שתשימו לב לחיובים בדפי העסקאות שלא מוכרים לכם. במקרה שזיהיתם עסקה שלא ביצעתם, דווחו לחברת כרטיסי האשראי.

כדי להקטין מאד את האפשרות לגניבת מספר האשראי, רצוי להימנע מהזנת פרטי הכרטיס לאתרי אינטרנט שאינם מאובטחים; אתר מאובטח מצוין ככזה.  הימנעו גם ממסירת פרטי כרטיס האשראי בעסקאות טלפוניות שלא אתם יזמתם, או בעסקאות טלפוניות עם גורמים שלא נראה לכם שאתם סומכים עליהם.

השארת טביעת אצבע – ברגע שביצעתם עסקה בכרטיס אשראי, יש גישה לרשויות (גם למשטרה) להגיע אליה. אם מדובר בבית עסק, הרשויות יכולות לאתר את המקום בו ביצעתם את העסקה.


יש הבדלים בין חברות כרטיסי האשראי?

באתרי הבנקים וחברות האשראי השונות ניתן למצוא בקלות יחסית מידע על הטבות ומועדונים שונים תמצאו אותו בקלות יחסית. המצב שונה כשאתם רוצים לחפש את פירוט העמלות, הריביות ומה גובהן.

נקל עליכם בכך שנספר לכם, שהעמלות, הריביות וחיובים נוספים (דמי כרטיס, דמי ניהול ועוד) דומים מאד בכל החברות. השונה הוא בדרך כלל בהטבות שמשיגה כל חברת אשראי עבור לקוחותיה.

אז באיזה חברת אשראי נבחר?

ברוב המקרים (כרטיסים בנקאיים) אין לכם ממש זכות בחירה, כי הבנק ייתן לכם את הכרטיס אותו הוא מנפיק. אם אתם חובבי הטבות – תבדקו אלו הטבות נותנת כל חברת אשראי ותראו מה מתאים לכם; נושא הריביות והעמלות די דומה בכולן, כאמור.

סיווג כרטיס האשראי

קיימים מספר סוגים – מקומי, בינלאומי, ביזנס, זהב, פלטינום ועוד. סוג כרטיס האשראי שמקבל לקוח תואם את דירוג האשראי שלו, הכנסותיו והפעילות הפיננסית שלו – בקיצור, סמל סטאטוס. השוני בין סוגי כרטיסי הוא בדרך כלל במסגרת האשראי: כרטיס זהב יכול ליהנות ממסגרת אשראי של 80 אלף ₪, לעומת כרטיס מקומי רגיל שבדרך כלל יקבל מסגרת של כמה אלפי שקלים, ועד 40 אלף ₪ באישור הסניף.

כאמור, דמי החבר בכרטיסי האשראי עולים ככל שהכרטיס יוקרתי יותר, אך גם אלה ניתנים לצמצום ואף להימחק ככל שהפעילות בכרטיס עולה. מאידך, הריבית על הקרדיט בכרטיסי האשראי יורדת ככל שהכרטיס הוא יוקרתי יותר (די דומה למה שקורה בהלוואה בבנק – אם אתה לקוח קטן ואולי גם בעייתי תשלם ריבית יותר גבוהה מאשר לקוח גדול).

כרטיסים מיותרים – להשמיד

כמה כרטיסי אשראי יש לכם בארנק, שאתם לא משתמשים בהם? אחד? שניים? שלושה??? אנחנו מתפתים לקחת כרטיס אשראי בכל רשת שיווק שמציעה לנו אותו, אבל אחר כך הוא נשכח בארנק, או שאנחנו משתמשים בו אחת לכמה חדשים כדי להצדיק את קיומו.

אתם כנראה לא מודעים לעלויות שכרוכות באחזקת כרטיסים ללא שימוש; בשנה הראשונה מובטח לכם בדרך כלל פטור מדמי ניהול, אבל לאחר מכן אתם משלמים דמי חבר על כרטיס שאינכם משתמשים בו, ואפילו לא זכאים להנחות כי אינכם מבצעים בו פעולות.

מה עושים? אם יש לכם כמה כרטיסי אשראי, תבדקו אם יש ביניהם כאלה שאתם בקושי משתמשים בהם ופשוט תוותרו עליהם - חבל לשלם דמי כרטיס סתם - יש לכם, מן הסתם, דברים אחרים לעשות עם הכסף.

כרטיס אשראי בינלאומי -  מה זה? האם הכרחי?

השימוש בכרטיסי האשראי  בארץ כאמור נפוץ מאוד, והשימוש בכרטיסי אשראי של ישראלים בחו"ל נפוץ במיוחד - זה בעצם כלי התשלום המרכזי שקיים בחו"ל.  למעלה מ-90% מהאנשים הטסים לחו''ל לוקחים איתם את כרטיס האשראי שלהם, ונראה שבצדק - השימוש בכרטיס בחו"ל פשוט ונוח. בפועל, סביר להניח שהכרטיס שלכם הוא כרטיס בינלאומי - אבל, צריך לוודא.  כל מותגי האשראי הגדולים הפועלים בארץ מציעים סוגים שונים של כרטיסי אשראי בינלאומיים, כך שיש אופציות רבות. אבל, חשוב להכיר את היתרונות וגם את החסרונות (בעיקר העלות השוטפת, ועלות השימוש בחו"ל) של כל כרטיס - הרחבה כאן, כרטיסי אשראי בינלאומיים - מה זה? וכמה זה עולה?

ניצול זכויות/ ניצול נקודות - חשוב לבדוק...

בעבר חברות כרטיסי האשראי היו משנות את התנאים בסוף התקופה הראשונה מבלי שהלקוחות בעצם ידעו. כלומר, אתם חושבים שיש לכם הטבות, אך בפועל ההטבות שלכם כבר לא מתקבלות. עם זאת, מתגבש כעת חוק בכנסת שלפיו  - מועדוני לקוחות לא ישנו את הכללים מבלי לעדכן את הלקוחות. מועדוני לקוחות המציעים הצטרפות לתוכנית של קבלת הטבות או צבירת זכויות לתקופה קצובה,  לא יוכלו לשנות את התנאים במהלך אותה תקופה. השינוי יוכל להתבצע רק לאחר תום התקופה. כלומר, אם ההטבות הם לשנתיים, לא יתאפשר למועדון לשנות את ההטבות בשנתיים האלו. מעבר לכך, צריך ליידע את הצרכן/ לקוח על שינוי בתנאי ההטבות שלושה חודשים לפחות לפני סיום תקופת ההטבות.

במועדוני לקוחות לתקופה מתמשכת, שאין הגבלת זמן ויש צבירת זכויות  (או נקודות), נקבע כי מפעיל המועדון יצטרך להודיע לצרכן על השינוי שמונה עד תשעה חודשים מראש! וזאת כדי שהלקוח יוכל לממש את הנקודות בזמן, אחרת הם יתפוגגו בלי שימוש.

הצעת החוק הזו שאמורה להבשיל לחוק עוד השנה או במהלך 2018 "זכתה" להתנגדויות רבות מצד הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות שמפעילות כרטיסי אשראי, לרבות  אל על (המפעילה את מועדון "פליי קארד"). נציגי החברות טענו כי הצעת החוק דווקא תקשה עליהם לבטל התקשרויות עם ספקים ולהחליפן בהתקשרויות טובות יותר. מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על ליאור טנר, הסביר כי מחירי הטיסות מתעדכנים באופן שוטף ולכן נדרש עדכון שוטף גם בתנאי המועדון. לדבריו, מסירת התרעה תשעה חודשים מראש על השינוי ומתן אפשרות לממש הטבות בתנאים הישנים ל-12 חודשים נוספים זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה בשל הדינמיות של שוק התעופה. למרות ההגיון שבדבריו – בקשתו נדחתה.

איתן כבל יוזם החווק אמר – "אנחנו בעד מועדוני לקוחות ורוצים את התוצאה הטובה ביותר לצרכן. זה צריך להיות כמובן  מבלי לפגוע בגופים השונים – חברות כרטיסי האשראי והמועדונים השונים. אלא שהיום כל אחד מסדר את המגרש כמו שהוא רוצה וקובע את הכללים באותיות בגודל נמלה, ואז פתאום מודיע על מועד שבו הוא מבטל את התוכנית ואם אני לא אממש את הזכויות שלי הם ימחקו – וזה לא יכול להימשך. צריך לעשות סדר בשוק, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו. אני בעד שעוסקים ינסו לקדם מכירות וינסו להציע ללקוחות הצעות לפנק, לפנק, לפנק אותם – רק שיעמדו בהתחייבויות שלהם".

 


למדריכים קשורים:

כרטי האשראי הכי טוב לפעילות בחו"ל ובאינטרנט 

הלוואות דרך חברות כרטיס האשראי - כדאי? לא בטוח

לבטל כרטיסי אשראי מיותרים - זה עולה לכם הרבה כסף

כרטיס האשראי נגנב או אבד - הנה הפעולות שצריך לעשות 

כרטיסי אשראי נטענים - כל מה שצריך לדעת

הכרטיס המצליח של התקופה האחרונה - אבל, האם כדאי?  תשובה בכתבה - 

לאומי קארד ביחד בשבילך - האם כדאי?

כרטיס האשראי פיוניר - עמלה של 1% בפעילות בחו"ל; מתאים במיוחד לפעילות באינטרנט ולבעלי עסקים באינטרנט -  

כרטיס אשראי פיוניר - הפתרון האידיאלי למסחר באינטרנט!

מלא/י פרטים וקבל/י הצעה לכרטיס אשראי עם הטבה מיוחדת

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

רונית מורגנשטרן

רונית מורגנשטרן

כתבת ופרשנית וותיקה ומנוסה בעיתונות הכלכלית - כתבת בכירה במעריב במשך 15 שנה בתחומי התעשייה והאנרגיה; כתבת בהארץ בתחומי הכלכלה והתעשייה.

השאר תגובה

7 תגובות

  • קראתי שיש עניין לגבי כרטיסי אשראי שצריך להודיע על עיסקאות כוזבות זיופים וגנבות בתוך זמן קצר של כ- 30 ימים, תיאורטית, אם יש מצב שבו אדם עלול להיות חטוף או נעדר מסיבות אחרות או אולי אפילו 'דילג' על שנה כלשהי בזמן (תיאוריות של מסע בזמן) אז איך אפשר למנוע חיובי אשראי כוזבים וגניבה במגבלה כזו...? או בכלל בבעיות של אי-מודעות למצב או אי-שפיות ושליטה?

  • שלום רונית!
    אני מנהל עסק קטן ומגלה צורך מלקוחותי לגביית תשלומים באשראי.
    לאחר בירור וסקר שוק קטן הגעתי למסקנה שישנן הוצאות לא גדולות לביצוע המהלך.
    באיזור 230 ש"ח לחודש - חשבתי לגבות תשלום נוסף מלקוחותי על כל קניה .
    האם זה מהלך נכון וחוקי? מה לדעתך יהיה סכום נכון לגביית העמלה?
    חשוב לומר שרוב העסקאות המבוצע הוא במזומן/צ'ק או העברה בנקאית ונפח השימוש באשראי לא גדול.

    תודה

  • רציתי לדעת מה הנוהל אם הוא קיים ושל מי הוא אם כרטיס האשראי של נחסם כתוצאה מפעולת הוצאה לפועל ולאחר שבוטלה ההגבלה, האם חברת האשראי (במקרה שלי זה כאל) יכולה להעניש אותי פעם נוספת לתת לי כרטיס אשראי רק אחרי 4 חודשים? של מי הנוהל הזה האם של בנק ישראל או משהו פנימי? האם כל חברות האשראי נוהגות כך אבל לא מפסיקות לקחת כסף בתקופה הזאת. אודה לך מאוד על תשובתך, נראה לי שמעבר לבעיה הפרטית זה גם עניין ציבורי
    יום טוב חג שמח

שינוי גודל גופנים
ניגודיות