fbpx
יש לך שאלה?
הרהורי בורסה חיסכון פנסיוני

למה קרנות הפנסיה ברירת מחדל עדיין לא מצליחות?

מה זאת קרן פנסיה ברירת מחדל? איך הקרנות האלה משפיעות על הדוחות של מיטב דש ושל הלמן אלדובי? למה הציבור עדיין לא עובר לקרנות האלו? וכמה מרוויחים (חוסכים בדמי ניהול) עם עוברים לקרנות האלו? 

לקראת סוף השנה שעברה התחוללה רפורמה גדולה בשוק הפנסיה – הושקו קרנות הפנסיה ברירת מחדל שמנהלות את הכסף שלנו בדמי ניהול מאוד נמוכים. מדובר בגלגל הצלה לרוב האנשים שחוסכים לפנסיה ומשלמים דמי ניהול גבוהים, כאלו שאוכלים להם את הפנסיה. היוזמה הברוכה הזו של האוצר ושל הפיקוח על שוק ההון, אמורה לחסוך לכם הרבה מאוד כסף – עשרות אלפים ואפילו מאות אלפי שקלים. איך? פשוט מאוד – דמי ניהול נמוכים מאוד ביחס לממוצע בקרנות הפנסיה. למרות זאת - מסתבר שמעטים יחסית עד כה פנו ופתחו (או החליפו) את קרן הפנסיה שלהם בקרן פנסיה ברירת מחדל. חבל. קחו בחשבון שמעבר להפסד בדמי הניהול, אתם צפויים לאבד נתחת גדול מהפנסיה (20%) בגלל הגירעון של קרן הפנסיה, והחור הזה, יחד עם דמי ניהול גבוהים, זה מתכון לצרות כאשר תגיעו לפנסיה. עכשיו זה הזמן להיערך. כאן - תוכלו לקרות על הפנסיה שמתכווצת.

וכאן תוכלו למצוא מחשבון (שלנו - היחיד ברשת) שמפרט את הרווח שלכם (החיסכון שלכם) באם תעברו לקרן פנסיה בריחרת מחדל

ומה זה בעצם קרנות הפנסיה ברירת מחדל?  

קרנות הפנסיה ברירת מחדל הן קרנות פנסיה שאליהן יכולים לעבור כולם, אם כי, יש כאלו שיש להם מראש תנאים טובים -  בעיקר עובדים שמאורגנים תחת וועדים חזקים, שמשלמים דמי ניהול נמוכים. בקרן פנסיה יש  דמי ניהול משני סוגים – דמי ניהול על ההפקדות השוטפות (מקסימום של 6%) ודמי ניהול על הצבירה (מקסימום של 0.5%). בפועל, אם תבדקו את התשלום של עובדים בחברות כמו - בזק, טבע, חברת החשמל, תעשייה אווירית, אל-על, ועוד, תגלו שהם משלמים דמי ניהול על צבירה בסדר גודל של 0.1%-0.2%, וגם בדמי הניהול על ההפקדות הם משלמים משמעותית פחות מהמקסימום. אבל לעובדים הלא מאוגדים במשק, אין את הכוח של הוועדים האלו,  הם לא מגיעים כגוף אחד לקרן הפנסיה ולא מקבלים הנחה גדולה. מכאן, הרעיון של קרן ברירית מחדל – קרן שתאפשר לכל מי שרוצה, לנהל את החיסכון הפנסיוני דרכה, בעלויות ניהול נמוכות.

אז נכון, זה לא תמיד פשוט – העובד צריך להיות מודע לזה, להבין את היתרון הגדול (פחות דמי ניהול זה פנסיה גדולה יותר בעתיד)  ולבקש לעבור (ואי אפשר להגיד לו לא), אך מסתבר שבינתיים אין נהירה לקרנות הפנסיה ברירת מחדל. אבל, הקצב עולה,  כשבמקביל לפרטיים שעוברים, גם ארגונים מצטרפים למסלול ברירת מחדל, אם כי, כאמור זה עדיין טפטוף ולא מבול.

שתי חברות זכו בניהול הפנסיה ברירת מחדל – מיטב דש והלמן אלדובי.  הקרנות הזוכות החלו לצרף עמיתים מ- ­1 בנובמבר 2016. קרן הפנסיה של מיטב דש גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות החודשיות ודמי ניהול של 0.01% מהצבירה. קרן הפנסיה של הלמן אלדובי גובה 1.49% מההפקדה ו-0.001% מהצבירה. כאן - מדריך מפורט על קרן פנסיה ברירית מחדל

שתי החברות האלו נסחרות בבורסה – מיטב דש לא מתייחסת (עדיין) לפעילות בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל, מכיוון שהוא פשוט קטן ביחס להיקף פעילותה – רק בתחום הפנסיה והגמל היא מנהלת (נכון לסוף הרבעון הראשון), קרוב ל-50 מיליארד שקל.

בית ההשקעות הלמן אלדובי עם מכלול הפעילות (פנסיה, ניהול תיקים, קרנות ועוד) נכנס לאחרונה לבורסה בדלת האחורית (מיזוג הפוך עם חברת הנדל"ן סוהו), אבל החברה הבת – הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה היא חברה ציבורית (שמפרסמת כבר שנים דוחות רבעוניים) וזאת מאחר שהיא גייסה אגרות חוב מציבור המשקיעים.

הציבור עדיין לא עובר לקרנות הפנסיה ברירית מחדל

מהדוחות הכספיים של הלמן אלדובי פנסיה, עולה כי הציבור לא ממש מסתער על קרנות הפנסיה עם דמי הניהול הנמוכים. הסיבה לא  ברורה – אולי תקלה שיווקית, אולי חשש שדמי הניהול זה לא הכל, ויש גם את עניין ניהול הקרן, אבל בעידן של ריבית אפסית, אין לטענה הזו בסיס – החיסכון בדמי הניהול עולה על התשואה העודפת שיכול לייצר מנהל קרן, ומי בכלל מבטיח שיש הבדל בין הקרנות פנסיה, בסופו של דבר כולם מתכנסים לממוצע מסוים. אין כוכבים שעושים לכם תשואה באמת מרשימה. ובכלל – התשואה שלהם יחסית טובה מסיבה אחת – אגרות החוב הייעודיות. המדינה מקצה להם אגרות חוב ייעודיות בגובה של  30% מערך הנכסים בקרן. אגרות החוב האלו נותנים תשואה של 4.86% - טוב הרבה יותר מכל אפיק סולידי, והתשואה הזו "מסדרת" את התשואה של הקרן כולה. אגרות החוב הייעודיות הן מתנה של המדינה לציבור – המדינה בעצם  מפתה את הציבור לחסוך לפנסיה, אבל ההטבה הזו בהדרגה תופחת (הצעירים ייהנו פחות ופחות).

על כל פנים, התשואה של קרן הפנסיה ברירת מחדל לא אמורה להיות שונה משמעותית מיתר הקרנות, כך שזו לא סיבה מוצדקת שלא להיות חבר בקרן הזו. סיבה אפשרית אחרת, היא מכלול החוסכים בקרן הפנסיה. מעבר לעניין החיסכון, יש עניין ביטוחי (ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ועוד), כשבקרן הפנסיה כולם ערבים זה לזה – הביטוח הוא מעיין פנימי. כלומר, ככל שהקרן תהיה עם אנשים צעירים יותר ובריאים יותר, "ההפסד" של החוסך כתוצאה מהביטוח יהיה נמוך יותר. אולי קיים חשש שהמבוטחים בקרנות ברירת מחדל הם בפרופיל ביטוחי מסוכן יותר? כך שלא ממהרים לעבור אליהם, לפחות לא עד עכשיו ולא בכמויות גדולות.

וזה מתבטא כאמור בדוחות של הלמן אלדובי (וגם בדוחות של מיטב – רק ששם זה נבלע בתוך היקף הכספים הגדול).

הלמן אלדובי   בדוחות הרבעון הראשון מפרקת בעצם את תחום הפנסיה ואת תחום קופות הגמל.  בתחום קופות הגמל ההכנסות הסתכמו ב-21.8 מיליון שקל, בדומה להיקף ההכנסות ברבעון המקביל בשנת 2016. הרווח בגמל הסתכם ברבעון הראשון ב-1.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 700 אלף שקל ברבעון המקביל ב-2016. לכאורה שיפור, למרות הקיפאון בהכנסות.

בפנסיה, ההכנסות עלו ל-2.3 מיליון שקל לעומת 2.2 מיליון שקל – כלומר, לא ממש מרגישים את הזכייה בקרן הפנסיה ברירית מחדל (למרות שבעתיד נראה שצפויה השפעה חיובית). מנגד, ההוצאות גדלו, והתחום עבר להפסד של 645 אלף שקל, לעומת רווח של 800 אלף שקל ברבעון המקביל.

בסה"כ החברה (הגמל והפנסיה) רווחית, אבל הפנסיה שמהווה (נכון לרבעון הראשון) חלק קטן מהפעילות (מתחת ל=10%) מפסידה, ויחסית הרבה – איך זה קרה איך תחום הפנסיה עבר מרווח יחסית גבוה (כמעט 40% מההכנסות) ברבעון המקביל להפסד יחסית גבוה (כמעט 30% מההכנסות) ברבעון הנוכחי. ובכן, התשובה פשוטה – הקצאת העלויות של החברה לשני התחומים השתנתה . הפעילות החדשה בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל, חייבה את החברה להגדיל את ההוצאות בתחום הזה. מעבר לכך, היקף הפעילות בפנסיה גדל (למרות שעדיין לא התבטא בהכנסות) – יש יותר שיווק, יש יותר פרסום, יותר תפעול ועוד. מהסיבה הזו הנהלת החברה החליטה להקצות את ההוצאות בין התחומים באופן שונה מהעבר – להקצות יותר לתחום הפנסיה. הכוונה שאת ההוצאות שלא ניתן לייחס אותן, למשל שכר מנכ"ל מקצים מהרבעון הראשון של 2017 ביחס אחר – עם משקל גדול יותר (מבעבר) לפנסיה. המשמעות כמובן – יותר הוצאות לתחום הפנסיה, וזה מסביר את המעבר להפסד.

מדריך - קרן פנסיה ברירת מחדל - כל מה שצריך לדעת

 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

תגובה 1

  • עמיתים רוצים סוכן/משווק/יועץ לניהול כספם. ואי אפשר לשלם עמלה לסוכן מדמי ניהול כל כך נמוכים.
    מצד שני הקרנות לא מסוגלות לתת שירות מדמי ניהול כל כך נמוכים גם אם אין סוכן בתמונה.
    ועוד נקודה, שיטת חישוב הפנסיה היא פוגענית צריך סכומי צבירה מטורפים בשביל לחיות בכבוד בגיל פרישה. ועמיתים יודעים את זה.
    ולכן זה לא כזה משנה איפה הכסף ישחק.
    זה כאילו כחלון עושה "חוכא ואיטלולא" על גבם של המסכנים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות