הרהורי בורסה

למה רכשה אינטל את מובילאיי?

איך תרשם מובילאיי בספרי אינטל?  מה בעצם רוכשת אינטל? ועד כמה העסקה הזו חשובה לה?

השבוע דווח על העסקה הגדולה ביותר  במשק הישראלי – ענקית השבבים, אינטל תרכוש את מובילאיי הישראלית בתמורה לכ-15 מיליארד דולר (14.7 מיליארד דולר עד 15.3 מיליארד דולר). מדובר על פרמיה של מעל 30% ממחיר השוק, ובהתאמה זינקה מניית מובילאיי בוול-סטריט למחיר של כ-61 דולר (דיסקאונט צפוי של כמה אחוזים ביחס למחיר העסקה – אחרי הכל, העסקה עוד לא נסגרה סופית).

מובילאיי היא מובילה עולמית בתחום הפיתוח והייצור של מערכות נהיגה אוטונומיות, ובמילים פשוטות היא נמצאת בחזית של "הרכב העתידי", הרכב האוטונומי. אינטל, נמצאת בתחום הזה, אבל כדי להוביל היא היתה צריכה את מובילאיי, ועם הרכישה, כך מסרו מהחברה, תהפוך אינטל לספקי טכנולוגיה מוביל בשוק הצומח של רכבים אוטונומיים. אינטל מעריכה את פוטנציאל השוק של מערכות הרכב, המידע והשירותים ב-70 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

הפעילות הזו של אינטל, תישאר בישראל, וצפוי כי היא תגדל במאות רבות של עובדים (ואפילו אלפים). אינטל בעצם מהמרת על התחום הזה – רכישה בסכום של 15 מיליארד דולר ועוד במזומן היא לא עניין של מה בכך, ורק כדי להמחיש את החשיבות – השווי של אינטל הענקית בוול-סטריט מסתכם בכ-165 מיליארד דולר, המזומנים וההשקעות לזמן קצר מסתכמים בכ-17 מיליארד דולר, החובות הפיננסים (זמן קצר וארוך) מסתכמים בכ-25 מיליארד דולר, וההון של החברה מסתכם ב-66 מיליארד דולר.

המספרים הגדולים של אינטל אמנם מעידים כי מדובר בחברה שהיא ליגה משל עצמה, אבל הם גם מעידים על החשיבות שאינטל מקנה לתחום הרכבים האוטונומיים ולרכישת מובילאיי – אינטל  מוכנה לשלם קרוב ל-10% מהשווי שלה על חברה שמבחינת היקפים כספיים (מכירות, רווחים ועוד)  רחוקה מאוד מהמספרים שלה. אינטל מוכנה לשלם "כאילו" כמעט את כל המזומנים ההשקעות לטווח קצר (או לקחת חוב פיננסי גדול מאוד) כדי לרכוש את מובילאיי. זה לא עניין של מה בכך – וגם וול-סטריט (לפחות בינתיים) לא ממש מתלהבת – מניית החברה ירדה עם ההודעה על העסקה ב-2%.

אינטל היא מעצמה שמוכרת ב-60 מיליארד דולר בשנה ומרוויחה (Non Gaap) קרוב ל-10 מיליארד דולר (ויותר). מובילאיי מכרה בשנת 2016 ב-360 מיליון דולר שזה 0.5% בערך ממכירות אינטל, והרוויחה כ-180 מיליון דולר (Non Gaap ) נניח כ-2% מהרווחים של אינטל. כלומר, בראייה על תוצאות העבר, מדובר בהשקעה כספית אדירה ביחס לביצועים. אבל התוצאות הן לא העניין – אינטל קונה כמובן פוטנציאל ולא את תוצאות העבר, ועל זה היא מוכנה לשלם הרבה מאוד כסף.

איך הפוטנציאל יירשם בדוחות אינטל?

הרכישה הזו (אם וכאשר תושלם) תירשם בדוחות הכספיים של אינטל באופן הבא – יצאו מזומנים בסכום של 15 מיליארד דולר וייכנסו הנכסים והחובות של מובילאיי שצריכים להסתכם בנטו של 15 מיליארד דולר. הרכישה הזו, ורכישות בכלל, אינן משפיעות על ההון העצמי של הרוכשת. אינטל לא מקבלת הזרמת הון מהרכישה, היא פשוט מגדילה את הנכסים ואת החובות בסכום זהה, ולפני שנתייחס למספרים של העסקה, נמחיש בדוגמה – אם חברה רוכשת בתמורה ל-2 מיליון דולר חברה אחרת שיש לה רק קרקע בערך של 2 מיליון דולר, אז בחברה הרוכשת "יצאו" 2 מיליון דולר מהמאזן, ונכנסה חברה בת (שמאחדים את הסעיפים שלה באופן מלא בדוחות) שלה יש קרקע ב-2 מיליון דולר – כלומר מול יציאת המזומנים, נכנסה קרקע באותו ערך – משמע ההון העצמי שהוא נטו של נכסים בניכוי התחייבויות, לא השתנה.

העסקה לרכישת מובילאיי היא כמובן שונה מהדוגמה הפשוטה הזו. למובילאיי יש נכסים רבים והתחייבויות רבות. המאזן שלה, וזה בתמצית נראה כך (סעיפים עיקריים) – מזומנים וניירות ערך בסך של כ-630 מיליון דולר; לקוחות (אשראי ללקוחות) בסך 43 מיליון דולר; מלאי 57 מיליון דולר; ובצד ההתחייבויות – ספקים 43 מיליון דולר והון עצמי קרוב ל-700 מיליון דולר.

עם השלמת הרכישה, אינטל צריכה לקבל הערכה מגורם חיצוני שמייחסת את הסכום ששולם בגין מובילאייי לנכסים וההתחייבויות שלה. ולמה הכוונה? היועץ/ מעריך אמור לעשות אלוקציה של הסכום לנכסים שונים – בשלב הראשון הוא יבדוק אם קיימים נכסים מוחשיים (קרקע, ציוד וכו') שערכם שונה מהספרים (וזה נכון גם לגבי סעיפים כמו לקוחות, מלאי ועוד), בשלב השני הוא יעריך את הנכסים הלא מוחשיים של החברה – פטנטים, מותג, לקוחות, הסכמים עתידיים, ועוד, ובשלב השלישי הוא ייחס את היתרה שנותרה למוניטין. הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין הם אינם נכסים שמופיעים במאזן של מובילאיי, הם מעבר למאזן, הם בעצם הנכסים החבויים שבגינן מוכנה אינטל לשלם תוספת שהיא מעבר להון.

ואפשר גם להתייחס לזה כך – 15 מיליארד דולר משולמים לחברה עם הון של 700 מיליון דולר, יש כאן תמורה מעבר להון של 14.3 מיליארד דולר שצריך לייחס אותה. בפועל, השיטה להקצאת הסכום היא בחינת התשלום נטו, ואחר כך ההקצאה.

בשלב הראשוני של ההקצאה יש לנטרל את המזומנים (וההשקעות לטווח קצר). אינטל הרי משלמת 15 מיליארד דולר במזומן, ומיד מקבלת את המזומנים בקופה של מובילאיי שמסתכמים (נעגל לצורך ההדגמה) ב-600 מיליון דולר. כלומר, היא בעצם משלמת מזומנים בסך של 14.4 מיליארד דולר, ואת זה יש להקצות לשאר הסעיפים. אלא שברור כבר במבט ראשון, שאין במאזן החשבונאי נכס שיכול להיות שווה ערך או קרוב לסכום שמשולם. 14.4 מיליארד דולר לא יכולים להיות מוסברים כמובן בסעיף הלקוחות והמלאי שרשומים בעשרות מיליוני דולרים; וגם ברכוש הקבוע אין הפתעות. אגב, הרכוש הקבוע במובילאיי הוא בסך של 18 מיליון דולר בלבד.

ומכאן, שכמעט כל הסכום הזה מיוחס לנכסים לא מוחשיים ולמוניטין. הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין, מבטאים בעצם את הרווחים העתידיים – אינטל משלמת את הסכום שהיא משלמת כי היא צופה שהפעילות הזו תניב לה רווחים עתידיים; במילים אחרות -   הסכום הזה הוא בעצם עבור הפוטנציאל, ואם תרצו אינטל קונה פוטנציאל.

האם הכסף שלכם מושקע בהתאם לרמת הסיכון המתאימה לכם? לבדיקת ההשקעות הפיננסיות שלכם – מלאו פרטים (ללא התחייבות וללא עלות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה