fbpx

מדד המחירים לצרכן - מה הוא מודד? איך הוא מחושב? ולמה הוא לא מתייחס לשינוי במחירי הדירות?

מעודכן ל-09/2017

מדד המחירים לצרכן - מה הוא מודד? איך הוא מחושב? ולמה הוא לא מתייחס לשינוי במחירי הדירות?

מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי  במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד הלמ"ס ביצעה (ומבצעת באופן שוטף) סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

ולהמחשה – נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי מכאן שההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן הוא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד!.

מנגד, אם נניח שמשקל הלחם (רק להמחשה כמובן) הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד הוא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי (עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם).

 עד דצמבר 2016 ,נמדדו מחירי סל המייצג את תצרוכת המשפחות על פי השנים 2012-2013, אבל

החל מינואר 2017 ,נמדדים מחירי הסל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנים 2014-2015 במחירי 2016, והמדד מוצג על בסיס ממוצע 2016 (100 נקודות).

הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד

השינויים ברמת המחירים של המרכיבים של סל הקנייה (הסעיפים השונים במדד) נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.

חוץ מזה, בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות – מה זה בעצם?  המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים,  לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ (החופש הגדול) באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).

המדדים מנוכי עונתיות, מדווחים במסגרת הפרסום על מדד המחירים לצרכן (פרסום ב-15 בכל חודש בגין החודש הקודם) , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.




מה זה סל קנייה "ממוצע"

כשמחשבים מדד אז מתייחסים כאמור לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה - אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס לחמישה העשירונים המרכזיים באכלוסיה. הסקרים והמדגמים והמדד עצמו מתייחס לקבוצות האלו שהם בעצם "הממוצע".

בלמ"ס מסבירים את הבחירה בחמישה העשירונים האלו ואת השיטה - בסקרי הוצאות משק הבית לשנים 2014-2015 שממצאיהם שימשו כבסיס לקביעת סל התצרוכת של המדד, סוכמו הוצאות התצרוכת של משקי בית בקבוצות אוכלוסייה חלקיות, בהתאם לחמישוני ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית. כך סוכמו ההוצאות המתייחסות ל-20% מכלל משקי הבית שהכנסתם לנפש היא נמוכה ביותר, הוצאות ל-20% ממשקי הבית שהכנסתם לנפש היא הגבוהה ביותר וכך לגבי חמישון הביניים של ההכנסות.

ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית נקבעה כמאפיינת את רמת חייו של משק הבית מהשיקולים הבאים: הכנסה פנויה היא זו שעומדת לרשות משק הבית והינה מקור להוצאות תצרוכתו;  הכנסה לנפש: על ידי ההתייחסות להכנסה לנפש מנטרלים את השפעת גודל משק הבית (המקורות שעומדים לרשות כל בן משק הבית קטנים ככל שמשק הבית גדול יותר); הכנסה לנפש סטנדרטית: כל תוספת של נפש מגדילה את ההוצאות לתצרוכת בסכום הולך וקטן (קיימים יתרונות לגודל כאשר מספר הנפשות במשק הבית גדל).

כאמור, החל מ-2017 משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים  2014-2015 שיחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית לשנים 2012-2013. המעבר מהרכב הוצאות משק הבית, כפי שנתקבל בסקר, למשקלות של המצרכים והשירותים על כל קבוצותיהם, כפי שמתבטאים בסל המדד, נערך בשני שלבים עיקריים:

בשלב הראשון נקבעו ההוצאות שבמסגרת המדד. בשלב זה הוצאו סעיפי הוצאה אחדים מן התצרוכת, כפי שנתקבלו בסקר, מסל המדד.

בשלב השני הותאמו ההוצאות מתקופת הסקר (ממוצע 2014-2015), לתקופת הבסיס של המדד (ממוצע 2016), בהתאם לשינויי המחירים של סעיפי ההוצאה השונים בין התקופות הנ"ל. סך ההוצאות הכלולות בסל המדד, לאחר התאמת ההוצאות למחירי תקופת הבסיס, כלומר במחירי 2016, מסתכמות ב-9,399.2 ש"ח בחמישון התחתון, 14,407.1 ש"ח בחמישון האמצעי ו-22,356.9 ש"ח בחמישון העליון.

 האם המדד מחשב באמת את יוקר המחייה?

המדד בשנים האחרונות הוא סביב האפס. מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחייה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד – למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן – האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה ואחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.

מה עוד המדד לא מודד? כל מה שקשור לנכסים, חסכונות, השקעות, לא מוגדרים כסל הוצאות ולכן לא מחשבים אותם במסגרת המדד. לדוגמה -  שיפוץ בדירה לא נכלל במדד, דמי ניהול על קרנות נאמנות, דמי ניהול על פנסיה, זה לא חלק מהמדד.

המדד מכיל בפועל סדר גודל של 1,400 מוצרים ושירותים, כאשר הסקר השוטף נעשה מול יותר מ-12 אלף משפחות. כלומר, יש כאן מדגם גדול של מוצרים ושל משפחות, כך שהמדד אמור להיות מייצג. אלא שגם אם הוא מייצג, חשוב להבין – הוא מייצג את מה שהגדירו בו – לא מחירי דירות, אלא שכר דירה, לא הוצאות פיננסיות כמו דמי ניהול ועוד.  מרכיב הדיור אגב, הוא המשמעותי ביותר במדד – כ-25%. מרכיב התחבורה והתקשורת כ-19%, והמזון כ-17% - כאן תוכלו לקבל פירוט של משקל כל סעיפי המדד

השיטה הסטטיסטית לחישוב מדד המחירים לצרכן נקראת סטטיסטיקה הדוניסטית. בעצם מעין מפרקים את כל סעיפי המדד ואז מחשבים את המשקל של כל רכיב ואת השינוי שלו בכל חודש.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מחשבוני מדד נוספים:

מחשבון מדד מחירי הדירות

מחשבון מדד שכר הדירה

מחשבון הצמדה למדד תשומות הבניה

מחשבון הצמדה לדולר

מחשבון הצמדה לאירו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות