מדריכי השקעות

ככה תנהלו את הכסף שלכם...לבד

צילום: shutterstock
התראות במייל

ניהול השקעות עצמי אולי לא מתאים לכל אחד, אבל כדאי לכם להבין מה זה בעצם לנהל את הכסף שלכם בעצמכם? ולהבין מה זה דורש מכם?, אתם עשויים להשתכנע שגם אתם יכולים (זה לא פיזיקה גרעינית), ועל הדרך אתם תקבלו אחריות על הכסף שלכם, ותוזילו את דמי הניהול בצורה דרמטית.

כן, אתם יכולים להשקיע בבורסה, בלי מתווכים, בלי דמי ניהול, להיות אחראים על הכסף שלכם! יש  לכך יתרונות משמעותיים, רק שרגע לפני אתם צריכים להכיר את השווקים הפיננסים, לדעת את הניואנסים של שוק ההון, להבין איך הוא עובד; להכיר את ניירות הערך - מניות, אגרות חוב, ללמוד את רמת הסיכון שכל נייר ערך מבטא, ללמוד להרכיב תיק השקעות ולהיות זהירים - החוכמה בשוק ההון נבחנת לא בגאות אלא בזמן הירידות,  וההצלחה בשוק ההון נמדדת לא על פי  ההצלחות אלא על פי הכשלונות - ככל שתטעו פחות כך תצליחו יותר. המטרה היא - לטעות כמה שפחות!    

 זה לא טריוויאלי להשקיע לבד,  לא סתם רוב הציבור משקיע דרך המתווכים - הגופים המוסדיים שמנהלים כסף של אחרים, גופים שמנהלים כספים דרך מכשירי השקעה לטווח קצר ובינוני כמו קרנות נאמנות ותעודות סל ומכשירי השקעה לטווח ארוך - קופות גמל וקרנות פנסיה. בשביל להשקיע באופן עצמי צריך לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה את שיעור המניות בתיק ההשקעות לעומת שיעור אגרות החוב מהסוגים השונים. צריך להכיר את המכשירים בשוק , להעריך את משך זמן ההשקעה, וצריך, מה לעשות להבין שהשווקים הפיננסים אמנם יכולים להיות נדיבים אבל הם גם עלולים להיות אכזריים.

מעבר לכך, צריך להבין את גישות ההשקעה - הגישה האקטיבית - השקעה ישירה באפיקים, או הגישה הפאסיבית (והנוחה יותר שמצריכה פחות לימוד ) שבה משקיעים במכשירים עוקבי מדדים כמו  תעודות סל וקרנות מחקות.  כמו כן, צריך להשקיע מאמצים בהורדת העמלות - אתם צריכים באם אתם פועלים דרך חשבון בנק לנסות ולהוריד את עמלות הקנייה והמכירה ואפשר לעשות זאת! אתם גם יכולים לעבור לברוקרים  חברי הבורסה  ודרכם לנהל את חשבון ההשקעות - שם העלויות נמוכות יותר!  (הנה בדיקה שעשינו על תעריפי העמלות אצל הברוקרים הפרטיים והשירותים שהם מספקים)

בשלב הראשון, נתעמק ונבין מה זאת השקעה בבורסה .לעומת הימור או קזינו, נבין שיש הרבה "שכל" בהשקעות בשוק ההון, ולא רק מזל, וזה בטח שלא הימור. נכיר את גישות ההשקעה והדרכים להשקיע בגישות אלו, נבין עד כמה אנחנו כמשקיעים מוכנים לקחת סיכון - וזו שאלה קשה ביותר (שלפעמים התשובה מתקבלת רק בזמן אמת), וכן נבין את עקרונות בניית תיק השקעות. אחר כך, נתמקד בחומרי הגלם של שוק ההון - המניות ואגרות החוב.

 ככה תשקיעו בבורסה! - ברוכים הבאים לעולם ההשקעות

ובכן, נניח שיש לכם כסף ואתם רוצים להשקיע אותו. אתם כבר יודעים - השקעות סולידיות מניבות קצת מעל האפס. ככה זה עובד – סיכון הולך יחד עם סיכוי – והכלל החשוב הזה ילווה אתכם בכל ההשקעות בבורסה, ככל שתסתכנו יותר תוכלו להרוויח יותר אבל גם להפסיד יותר. באפיקים המסוכנים יותר, והכוונה בעיקר למניות, רוב הציבור לא רוצה לגעת בעצמו , הוא מעדיף שמנהלי ההשקעות ינהלו בשבילו את הכסף, והוא מוכן לשלם עבור זה  – דמי ניהול שיכולים במקרים רבים (במיוחד כשהריבית נמוכה) לגזול את כל התשואה.

אבל ניהול עצמי הוא לא רק חיסכון כספי - זה גם שליטה על הכסף שלכם.  אם אתם משקיעים בקרן נאמנות, אתם לא ממש יודעים מה הקרן מחזיקה בכל נקודת זמן – אתם לא יודעים לרוב מה חלוקת הנכסים של הקרן (איזה שיעור בכל אפיק) , וגם לא מה הרכב הקרן (מה ניירות הערך הבולטים – המידע נמסר בעיכוב של שלושה חודשים). נכון, אתם יודעים מה התחום של הקרן, אבל קרן אג"חית יכולה להחזיק סוגים שונים של אג"ח, וכבר היינו בסרט הזה במשבר הקודם – אג"ח יכול להיות מכשיר מאוד מסוכן!.

השקעה עצמאית מוזילה את העלויות, ונותנת לכם שליטה על הכסף שלכם . אתם יודעים בכל רגע נתון מה ואיפה יש לכם, אתם יכולים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלכם במהירות – אתם פשוט אחראים על הכסף שלכם. אז למה לא עושים את זה? ואיך עושים את זה?


מדריך השקעות במניות - ככה תשקיעו נכון ובזהירות

מדריך השקעות באג"ח - כל מה שרציתם לדעת


אז, למה הציבור לא משקיע ישירות בבורסה?

הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה. אבל האמת רחוקה מכך – השקעות זה ממש לא תחום מורכב, והאמת שאין דבר כזה מומחים – אף אחד  לא יודע יותר טוב ממכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה זה לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות.

הציבור מתייחס לבורסה כאל קזינו - לא כל הציבור אבל חלקים גדולים ממנו. אנחנו ננסה כאן להפריך את ההתייחסות הזו - ראשית, בקזינו יש את "הבית" שמרוויח תמיד על חשבון השחקנים; בבורסה כולם תיאורטית יכולים להרוויח  - אם השוק עולה, אין מניעה שכל השחקנים בשוק ירוויחו, זה לא על חשבון מישהו אחר (למעט באופציות מעו"ף ששם הפוזיציה של האחד היא מול הפוזיציה של השני, ואם הראשון מרוויח השני מפסיד וההיפך).

מעבר לכך, על פני זמן, השווקים עולים - כלומר אם תבדקו את המדדים על פני זמן בארץ ובחו"ל תראו ששוקי המניות וגם האג"ח עולים. איזה מן הימור זה אם לאורך זמן השווקים עולים. אז נכון, זה לא כל שנה, יש גם תקופות של ירידות ויש גם מפולות. אבל בסה"כ בממוצע ארוך טווח, שוקי המניות נותנים בממוצע תשואה נאה שעולה על התשואה באפיקים הסולידים.

ועוד עניין חשוב - מחיר המניות מתנהגים לאורך זמן בהתאם לביצועים הכספיים של החברות - אם החברה מציגה שיפור עסקי מתמשך, גידול ברווחים ובהכנסות צפוי שזה יתבטא במחיר המניה, אז איזה הימור או קזינו יש כאן, יש כאן פשוט ניתוח דוחות קלאסי כדי לאתר את ההשקעות האטרקטיביות ביותר. כלומר, גם השקעה במדדי מניות (ומיד נרחיב) לאורך זמן משיגה תשואה נאה,וגם השקעה אקטיבית (בעזרת ניתוח דוחות, וניתוח עסקאות)  משמע לא ממש קזינו - לא הימור אלא השקעה לאורך זמן, ולא גומרים בהכרח כמו בקזינו עם הפסדים.

זה לא אומר אגב שלא מפסידים בבורסה. יש תקופות שהמדדים יורדים (לא לאורך זמן ממושך על פי מבחן ההיסטוריה), אף אחד לא מבטיח שמה שהיה בעבר הוא מה שיהיה בעתיד, ובכלל - השקעה בבורסה בהגדרה היא השקעה מסוכנת, אתם יכולים לבדוק, להעריך, לנתח חברה לחשוב שהיא צפויה לגדול בהכנסות וברווחים ובהתאמה אתם מעריכים שמחיר מנייתה יעלה, וקורה ההיפך. אין חסינות, אין תעודות ביטוח, אבל מסוכנת ככל שתהיה, בורסה היא השקעה. אם אתם בודקים, מנתחים ואז משקיעים זו השקעה מושכלת, אם אתם משקיעים לטווח ארוך ואתם משקיעים במדדים תחת הנחה שהמדד לאורך זמן עולה, זו השקעה מושכלת.  אז למה התדמית של הקזינו? כי זה תלוי בצבא המשקיעים. מתי המשקיעים נכנסים לשווקים? כשהבורסה מגיעה לכותרות? אבל מתי הבורסה מגיעה לכותרות? כשהמחירים גבוהים,   כשיש עניין, אבל אז כבר מדובר על נקודת כניסה גבוה, והעדר שנכנס רק מעלה עוד יותר את המחירים שבמקרים רבים מתנתקים מערכם הכלכלי. בסוף הכלכלה מנצחת ואז הבורסה נופלת, והעדר שנכנס אחרון (ככה זה עדר), ויוצא ראשון (ככה זה עדר) - מפסיד סכומי עתק. המשקיעים האלו הם לא משקיעים, זה הימור, זה קזינו, וזאת המסקנה החשובה מכל הדיון - בורסה היא לא קזינו לכאלו שהם משקיעים - בודקים, מנתחים, חושבים ו/ או משקיעים פסיביים לטווח ארוך, בורסה היא לא קזינו למשקיעים לטווח ארוך. אבל אם אתם העדר שנכנס כשהבורסה מגיעה לחדשות או כשהשכן אומר לכם שהוא הרוויח עשרות אחוזים על איזו מניה ואתם מתפתים להשקיע בה,  אז האמת שאתם מהמרים ובשבילכם הבורסה היא קזינו - הכל בעיני המתבונן - משקיע רואה מולו בורסה; מהמר (עדר) רואה מולו קזינו.

השקעות בבורסה - איך מתחילים?

בעולם ההשקעות יש שתי גישות  ההשקעה – הגישה האקטיבית, לפיה על המשקיע/ מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת אצל רוב הקרנות נאמנות – הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי – מנהלי הקרנות  מנתחים דוחות כספיים  ואירועים עסקיים ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה, אבל, מנגד -  קיימת הגישה הפאסיבית שפשוט עוקבת באופן פאסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, ופשוט ניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד.

והנה המחשה – נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 100 – אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות אלו, או להשקיע בתעודת סל על ת"א 100 (עוקבת אחרי ת"א 100). מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוה יותר ממד ת"א 100, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד (לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות). האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול גרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 100.

ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקים היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פאסיביות. מנהלי תיקים, מנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל והקרנות המחקות השיטה כאמור פאסיבית, אבל רגע, אם כך, האם צריך בכלל מנהל השקעות?

אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך, דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי, והבנת כללי המשחק . לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך  הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף שלנו. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת (ויש, פה ושם,  גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל).

אבל, רגע – אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנו רוצים לקבל את תשואת  המדדים (לרבות מדד מניות, מדדי אג"ח ועוד), אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד.  רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את  רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/ קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך, ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה, והתייעצות עם מומחים –  אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים  בתיק שלכם.

וסיכום ביניים – השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות – בגישה האקטיבית – בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות. מנגד, בגישה הפאסיבית רצוי שתבינו את כללי המשחק ותכירו את המכשירים הפיננסים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.

בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם, ולחלק נכון את ההשקעות על פני אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים.

בניית תיק השקעות

בשלב הראשון אתם צריכים להגדיר את התשואה שאתם מעוניינים בה (היעד/ מטרה) , את הסיכון שאתם מסוגלים לשאת ואת טווח ההשקעה שנקבע בהתאם לאילוצים הכספיים שלכם. למעשה, ככל שטווח ההשקעה שלכם גדול יותר אז כמובן שצפוי שתרוויחו יותר (תשואה על תשואה – ריבית על ריבית), וכן יש באפשרותכם דווקא לקחת סיכון גדול יותר.

החשש ממכשירים מסוכנים נכון רק כשההשקעה היא לטווח קצר. בפועל, השקעה במניות שנחשבת אפיק מסוכן מספקת תשואה העולה על תשואת האפיקים הסולדים. ככה זה כאמור עובד – סיכון הולך עם סיכוי, ולאורך זמן אם הגדלתם את הסיכון צפוי שתרוויחו יותר.

לאורך זמן שוק המניות המקומי מספק תשואה של 7% בשנה, תשואה גבוה לסיכון גדול. אבל הבעיה שזה נכון לטווח של שנים רבות, ולא לטווח קצר – בטווחים של שנה הכל יכול לקרות – מניות הן מכשיר מאוד תנודתי לטוב ולרע; וככל שאופק ההשקעה גדל מתכנסים לתשואה הממוצעת, ולכן ככל שההשקעה נעשית לזמן ממושך יותר הסיכוי שתיהנו מתשואת מניות נאה עולה.

זמן ההשקעה מתחבר לפרמטר חשוב מאוד שאתם צריכים לשקלל בבניית התיק שלכם – הסיכון. אתם צריכים להגדיר את הצרכים הכלכליים שלכם ובהתאמה עד כמה אתם מסוגלים להפסיד הן כלכלית והן פסיכולוגית. זו לא בדיקה פשוטה –  המספרים והחישוב הכלכלי אולי פשוטים, אבל מי באמת יודע כמה הוא מסוגל להפסיד? מה תעשו אם תפסידו 20% בחודש? 30%? 50%?

כל אחד צריך לקבוע את סף ההפסד הכלכלי והנפשי שלו, אגב, וורן באפט המשקיע האגדי אמר לפני שנים רבות שהוא לא נכנס להשקעות אם הוא לא מסוגל לשאת הפסד של 50%, ובאותה השיחה הוא אמר שחלק גדול מהשקעותיו ירדו אפילו משמעותית לפני שהוא הרוויח עליהן.

בשלב הבא תצטרכו להקצות את ההשקעות שלכם על פני אפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. השיטה כאן מזכירה את שמפט חז"ל -  "לעולם ישלש אדם כספו".  ככל שאתם מסוגלים לאת סיכון גדול יותר כך תפנו יותר לאפיקים המנייתים וההיפך. מומלץ מאוד כמובן לפזר – כלומר, לחלק את התיק לאפיקים שונים – מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, לצד סולידייים מאוד.

בשלב הבא תפזרו את ההשקעה בתוך כל אפיק/ סוג נכס על פני מספר ניירות ערך/מכשירים. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, אם החלטתם להשקיע שליש מהתיק במניות אז לא להשקיע את כל השליש כמובן במניה אחת וגם לא בשתי מניות (אלא במספר גדול של מניות או בתעודות/ קרנות מחקות עוקבות מדדים).

הרעיון של הפיזור פשוט – ככל שהפיזור גדל כך הסיכון קטן. יש פגיעה בתחום מסוים אוקיי, המניות יורדות אבל לא כל התיק. יש ירידות בבורסה הסינית, אוקיי לא נעים, אבל לא כל התיק סופג, למרות שיש מתאם משמעותי בין השווקים הפיננסים.

עד כאן התיאוריה. בפועל, צריך להרכיב תיק השקעות שבנוי בעיקר משני חומרי הגלם העיקריים של השווקים הפיננסים – מניות ואגרות חוב. אפשר לעשות זאת באופן ישיר, ואפשר לעשות זאת באופן מקיף וכוללני דרך תעודות סל// קרנות מחקות על האינדקסים שמספקות כאמור תשואה של מדד מניות מסויים.

איך משקיעים בפועל?

קודם כל צריך לעשות היכרות עם הבורסה. הבורסה היא זירה שבה נפגשים  קונים ומוכרים של ניירות ערך. המוצר הנמכר ביותר בבורסה הוא  אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר. ישנם ניירות ערך נוספים –  אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. הנה פרוט ניירות הערך -

מהי בעצם מניה?

מניה היא  שטר בעלות על חלק מחברה, ומאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן, בחברה. ככל שבעל מניות מחזיק יותר מניות כך מעמדו מתחזק . המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. נניח לדוגמה חברה שיש בה 1000 מניות ואתם מחזיקים ב-10 מניות ממנה – החלק שלכם בהון ובשליטה הוא 10 מתוך 1,000 – משמע 1% בהון ובשליטה. יש מצבים שלחברה יש כמה סוגי מניות ואז יש הבדל בין האחזקה בהון לאחזקה בשליטה.

מניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.

כאשר חברה יוצאת בהנפקה לציבור היא בעצם מנפיקה מניות חדשות לציבור. בתמורה להנפקת המניות האלו היא מקבלת כום שנכנס לקופת החברה, ומרגע זה מניות החברה נסחרות בבורסה. ההנפקה נעשית לרוב כדי להיפגש עם מזומנים (שישמו למטרות החברה – גידול בפעילות, רכישות ועוד), כדי להנזיל את מניות החברה – כלומר, שתהיה אפשרות לבעלי המניות הקיימים (עוד לפני ההנפקה) להנזיל את המניות (למכור אותם בשוק), ולקבל עבורם ערך. כלומר, הנפקה מעין מגדירה את הערך של החברה ומאפשרת למחזייקם תמרון (מימוש עתידי). הנפקה גם נכונה בראייה כללית למשק ולשוק ההון, הי אמרחיבה את אפשרויות ההשקעה של המשקיעים בשוק ההון, כך למשל, שי גלי הנפקות, היצע הסחורה שקיים בשוק  (לרבות אגרות חוב) גדל ועוזר למתן את הביקושים (הזרמות הכספיים לגופים מוסדיים שרוכשים ניירות ערך שונים).  

לאחר ההנפקה נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים וקונים, כאשר ככלל, כאשר החברה בכיוון נכון, מגדילה הכנסות, רווחים, מתפתחת בשווקים שלה ויש לה פוטנציאל זה אמור להתבטא לטובה במחיר מנייתה וההיפך – כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות , ויש הרעה בפעילותה, ולא רואים את ההתאוששות, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה. אבל, צריך לזכור, לשוק ההון חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל – מחיר המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות שוות למניה עולה וההיפך.

מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה ומכאן חשיבותו הגדולה – שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – לחברה יש 2 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה – שווי השוק שלה – 12 מיליון שקל, אחרי חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים – שווי השוק שלה 20 מיליון שקל.

מדריך השקעה במניות 

בוחנים השקעה במניות בכמה דרכים - דרך הביצועים של החברה (הכנסות, רווחים), כלומר דרך ניתוח הדוחות הכספיים שלה, ההודעות, העסקאות, ודרך הערכת הרווח העתידית. צריך להבין שהכלל אולי הכי חשוב במשחק הזה הוא שמחיר המניה  מבטא את יכולתה של החברה לייצר מזומנים בעתיד, יכולתה להרוויח בעתיד. זו השיטה הפונדמנטלית שמתייחסת לביצועים של החברה ולתחזית הביצועים בעתיד. זו השיטה שאמורה לאורך זמן ללכת בצמוד למחיר המניה. כבר אמרו רבים וטובים, אולי מוכר מכולם,  וורן באפט האגדי שנחשב למשקיע הערך המוביל (משקיע במניות בעלות ערך; שמספקות ערך על פני זמן) שטוען שמחיר המניה על פני זמן יבטא את תוצאותיה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת זה לא יהיה - במשך שנה החברה תיסחר שלא בהתאמה לביצועיה - גבוה יותר, או נמוך יותר, זה גם יכול להימשך זמן ממושך יותר. אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך החברה תיסחר בהתאם לביצועים שלה.   אחרת יש כאן עיוות שייסגר במשך הזמן - וזו אגב, השיטה של משקיעי הערך - לאתר את העיוותים האלו ולהשקיע במקומות שבהם החברות נסחרות בדיסקאונט (בחסר/ הנחה) ביחס לשווי הכלכלי שלהם.

שיטה נוספת - השיטה הטכנית קוראת את המגמה בגרפים. הרציונל של השיטה שהכל מתבטא בגרף, ובמגמה של המניה, ואם יש בה התעוררות זה מבטא גם משהו בתחום הריאלי ( בעסקי החברה, בקשר לבעלי המניות וכו') שמרמז על התפתחות חיובית.  מאמיני השיטה הזו  טוענים שהם מנתחים את התנהגות המשקיעים, והמשקיעים חכמים מכל, הם יודעים מה קורה ומה כיוון החברה והמניה, ולכן א יש שינוי מסויים הם עוקבים אחריו ואם הוא חזק מספיק זה מבטא מבחינתם סימן להיכנס או לצאת. מנגד, נראה שבשיטה הזו לא ניתן לחזות הפתעות - דוחות חלשים מהמצופה; דוחות חיוביים מהמצופה, איבוד לקוח משמעותי, התפטרות מנכ"ל ועוד.  השיטה הזו דוגלת בהצמדות למגמה, בעוד ששיטת הערך דווקא מוצאת ערך במקומות שהמגמה בנייר שלילית והשוק עוד לא גילה את הפוטנציאל.

לצד המניות, נסחרים בבורסה  מוצרי השקעה נוספים לרבות  המירים(אגרות חוב להמרה ואופציות), אג"ח ממשלתיות  קונצרניותמק"מתעודות סלאופציות וחוזים עתידיים.

 השקעה באגרות חוב

אגרות חוב הן סוג של הלוואה. החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור כשבעת ההנפקה (במסגרת התשקיף) הן מגדירות את תנאי אגרות החוב – סוג האגרת, הצמדה - אם יש, לכמה שנים, מה הריבית, מתי הפירעונות ועוד.

ואיך זה עובד? נניח שחברה הנפיקה אגרת חוב לשנתיים בהיקף של 20 מיליון שקל. תנאי האגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האגרת נפרעת בסוף התקופה.  אזי, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה – 1 מיליון שקל (5% של 20 מיליון שקל) אחרי שנה ראשונה, ו-1 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן – 20 מיליון שקל, תפרע אחרי שנתיים.

מול החברה המנפיקה את האג"ח יש את מחזיקי האג"ח – הם מקבלים 5% ריבית אחרי שנה – 1 מיליון שקל, סכום זהה אחרי שנתיים, ו-20 מיליון שקל של פירעון הקרן אחרי שנתיים.

אגרות החוב נסחרות באופן שוטף בבורסה והם מתנדנדות לפי גורמים שונים – ספציפיים שנוגעים לסיכון של החברה עצמה וסיכון שירות החוב שלה, וכללים – נתוני מקרו, הריבית בשוק ועוד. ככל שהסיכון של החברה גדל אזי התשואה על אגרות החוב תעלה והמשמעות היא שהמחיר יירד. מנגד, ככל שהסיכון קטן, אז מחיר האג"ח עולה.

אגרות החוב הנסחרות בבורסה מחולקות לאגרות חוב ממשלתיות שנחשבות הבטוחות ביותרולכן הריבית עליהן נמוכה במיוחד, ואגרות חוב קונצרניות – של החברות, ששם התשואה לפדיון קשורה לרמת הסיכון. בשוק יש אגרות חוב מכל הסוגים – אגרות צמודות למדד, אגרות חוב שקליות, אגרות חוב דולריות. המשקיע יכול לבחור אגרות חוב ספציפיות או להשקיע דרך האינדקסים. יש שורה ארוכה של מדדים על אגרות חוב ועל כל מדד כזה יש מספר תעודות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחריו. כאן , למתעניינים - מדריך להשקעה באג"ח.

המסחר באגרות חוב מושפע מנתוני מקרו, ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל - כאשר הריבית עולה אז ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד!   והנה הדגמה - נניח שאנחנו משקיעים באגרת שקלית לשנה של חברה מסוימת, ונניח שהתשואה עליה היא 5%.  מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 ואז תשולם הריבית - 5 אגורות והקרן - 100 אגורות. נניח שריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10%    - במצב כזה ברור שהאיגרת לא תבטא תשואה של 5% כפי שביטאה קודם, אלא תשואה גבוה יותר. אלו שיהיו מוכנים לקנות אותה יהיו מוכנים במחיר שיבטא תשואה של 10% ויותר (התשואה בה תהיה מעל 5% מכיוון שהסיכון בחברה המסוימת גבוה כמובן מהסיכון של מדינת ישראל ובהתאמה הריבית/ תשואה על אג"ח קונצרני גוב מהריבית של בנק ישראל ). ומכאן שמחיר האג"ח יירד - נניח לכ-95 אגורות כדי לבטא תשואה לפדיון (עוד שנה) של לפחות 10% (מ-95 אגורות ל-105 בסוף תקופה גלומה תשואה של מעל 10%).

פרקטית צפוי שהמחיר יירד יותר, אבל לצורך ההדגמה השיעור ירידה פחות חשוב/ מעניין. מה שחשוב הוא שהתשואה עולה כתוצאה מעלייה בריבית ומחיר האג"ח יורד! וכמובן שזה גם פועל הפוך - אם הריבית יורדת (ריבית בנק ישראל) אז המחיר של האיגרת יעלה!

מעבר לנתוני מקרו ובעיקר ריבית, אגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים - מצב החברה, הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי של החברה, הרווחים והתזרימים של החברה. כל הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על אגרות החוב שלה. ככל שהסיכון גדול יותר המשקיעים באגרות החוב יידרשו תשואה גבוה יותר, וההיפך - כאשר הסיכון קטן גם התשואה שתדרש תקטן.

כמכשיר נוסף שקיים בבורסה -  המק"מ מק"מ ("מלווה קצר מועד") הוא איגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה. קונים של איגרת חוב זו מקבלים עבורה בפדיון 100 אגורות. (לדוגמה: משקיע קנה מק"מ לשישה חודשים במחיר 97 אגורות, אם הוא יחזיק במק"מ עד הפדיון הוא יקבל 100 אגורות. המק"מ דומה לפיקדון הבנקאי - פק"מ, אולם ניתן למוכרו בכל יום בבורסה ואין צורך להמתין לסיום התקופה על מנת לפדות אותו. הרחבה על מק"מ תוכלו למצוא - כאן

שיטת המסחר בבורסה / איך סוחרים במניות ומתי?

המסחר בבורסה בתל אביב מתנהל בחמישה שלבים: שלב טרום הפתיחה, שלב מסחר הפתיחה, שלב המסחר הרציף, שלב טרום הנעילה, ושלב מסחר הנעילה.  שלב הטרום פתיחה  הוא שלב בו מוזרמות למחשב פקוות קנייה ומכירה של  ניירות ערך, מבלי שיתבצעו עסקאות. הפקודות נבדקות וכל אלו שנמצאות תקינות נשלחות לספק הפקודות, הכולל רשימת כל הפקודות שנשלחו. תנודות השער המירביות הן עד 35% משער הבסיס ולכל פקודה יש מינימום מבחינת גודל הפקודה - כמות המניות שמותרת למסחר. החל מהשעה 9:10 מתפרסמים לכל נייר ערך בנפרד השער והמחזור שהיו נקבעים אילו היה זה מסחר הפתיחה. הנתונים שמתפרסמים בשלב זה הם תיאורטיים והם מתעדכנים מדי 15 שניות.

השלב השני הוא  שלב הפתיחה. בשלב זה  מתקיים מסחר רב צדדי (בין כל הצדדים שהגישו הוראות בשלב הקודם), ובסופו נקבע לכל נייר מחיר/ שער הפתיחה. על פי מחיר זה  מבוצעות עסקאות הנובעות מפקודות שהוגשו בשלב טרום הפתיחה. זהו שלב שאורך מספר שניות בלבד. בשלב זה חישוב שער ומחזור הפתיחה נערך בזה אחר זה לכל אחד מהניירות בנפרד. סדר הניירות הוא אקראי ונקבע מדי יום מחדש.

השלב הבא הוא המשמעותי ביותר - השלב הרציף - בשלב זה מתקיים מסחר דו צדדי, רציף וסימולטני. כל הוראה/ פקודה נכנסת לספר הפקודות (אנחנו יכולים לראות את 5 הפקודות הטובות ביותר בקנייה ואת 5 הפקודות הטובות ביותר במכירה) וכל אחד יכול להיכנס עם פקדוה כשברגע שיש הצטלבות/ התאמה במחיר יש עסקה. ברגע שיש עסקה (שפקודות נפגשו) הן כמובן קובעות מחיר מעודכן ונמחקות מספר הפקודות.

גודל מזערי לפקודה בשלב המסחר הרציף במניות ובאג"ח להמרה: בת"א 25 עומד עך כמות מניות בסכום של 5000 ש"ח. בת"א 75 וביתר שווי 2000 ש"ח. בכתבי אופציה הוא כמות כתבי אופציה השווה לכמות המניות בגודל מזערי של פקודת נכס הבסיס מחולקת ביום המימוש. תנודות השער המרביות בשלב המסחר הרציף הן בלתי מוגבלות.בתום המסחר הרציף עוברות כל הפקודות שלא בוצעו לשלב מסחר טרום נעילה.

ורק לחדד את השלב הרציף (שהוא רוב שעות המסחר ובו מתקיים רוב המסחר הכספי) - אתם יכולים בזמן אמת לראות לגבי כל מניה את המחיר שלה, את המוכר הראשון במניה, השני  עד לחמישי - מחיר מכירה וכמות מכירה של כל אחד מהחמישה הראשונים; בדיוק באותו אופן רואים את המעוניינים לקנות - מחיר קנייה וכמות קנייה, וגם כאן מקבלים את חמשת הביקושים הטובים ביותר. ברגע שיש נקודת מפגש - למשל שהמחיר קניה עולה ונפגש עם המחיר מכירה יש עסקה,  זה יכול להיות גם הפוך שמחיר המכירה יירד ויפגש עם מחיר הקנייה; ובכלל - יכול להיות שהם ייפגשו איפשהו באמצע. את כל התזוזות האלו רואים בזמן אמת (אפשר דרך האינטרנט; מערכות הבנקים; מערכות של הברוקרים) בספר הפקודות שמרכז את מחיר המניה, המחזור במניה והביקושים וההיצעים הטובים ביותר.

אחרי השלב הרציף  נכנסים לשלב טרום הנעילה והנעילה.  בשלב טרום הנעילה  מוזרמות למחשב המסחר בבורסה, פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך, אולם לא מתבצעות עסקאות. פקודות אלו מצטרפות לפקודות שהוגשו בשלבי מסחר קודמים אולם טרם בוצעו. שלב מסחר זה אורך דקות. בשלב זה מתפרסם לכל נייר ערך בנפרד השער התיאורטי והמחזור שהיו נקבעים אילו היה מסחר בפועל. בשלב זה בדומה לשלב טרום הפתיחה יש גישושים, אך בשלב מסויים מפגיישם את הביקוש עם ההיצע ונקבע שער לנייר הערך. 

בשלב האחרון, שלב הנעילה  מתבצע, בכל נייר ערך בנפרד, מסחר רב צדדי, ובו נקבע לכל נייר מחיר (שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע שער הנעילה (שער הנעילה עשוי להיות שונה משער מסחר הנעילה.  

איך מתבצע המסחר?

המסחר בבורסה מתנהל באמצעות מערכת מחשבים בשם רצף. לב המערכת הוא מחשב המסחר בבורסה. רשת תקשורת משוכללת מחברת בין מחשב הבורסה לבין המחשבים של כל חברי הבורסה. באופן זה ניתן להעביר פקודות קנייה ומכירה מכל סניף של חבר בורסה ברחבי הארץ  והעולם. 

שעות מסחר:   מערכת "רצף" מאפשרת מסחר רציף בימי א' מ-9:00 עד 16:25 ובימי ב'-ה' מ-9:00 עד 17:25 ומכאן שמה.

המסחר כפי שפורט בשלב הרצף נעשה בעזרת ספר פקודות - כל הפקודות הטובות - הביקושים הטובים וההיצעים הטובים ביותר (חמש בכל צד) נרשמים בספר הפקודות שבו גם יש מידע על מחיר המניה והיקף המסחר בה.  הנתונים האלו כמובן חשופים למשקיעים שיכולים להשתלב במסחר. כאשר מחיר הקנייה והמכירה נפגשים יש עסקה - למשל אם הקונה העלה את מחירו ונפגש עם מחיר המוכר או לחילופן אם המוכר הוריד את המחיר ונפגש עם הקונה - יש עסקה.  המשקיעים יכולים בכל שלב להיכנס למסחר דרך פקודות נוספות (הזרמת פקודות) ולהיות חלק מספר הפקודות, או באם רצונם לעשות עסקה להזרים קנייה לפי המכירה שיש בספר הפקודות, או באם רצונם  למכור אז להזרים מכירה לפי המחיר והכמות של הקונה שרשום בספר הפקודות.    

כדי להזרים פקודות צריך קודם כל לפתוח חשבון ניירות ערך.  איך בעצם סוחרים במניות? ובכן,  ניתן לרכוש מניות באמצעות חברי הבורסה שמשרתים את ציבור המשקיעים יועצי השקעות או מנהלי תיקים המוסמכים ע"י הרשות לניירות ערך. כדי לסחור בניירות ערך, יש לפתוח חשבון אצל אחד מחברי הבורסה. ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של הבנקים ובתי ההשקעות, אבל הפקודה תמיד תעבור דרך חבר בורסה. המסחר הוא אנונימי וחבר בורסה לא יכול לדעת מי נתן את הפקודה. אלא אם מדובר בבעל עניין אשר חייב לדווח על הפקודה שהעביר. בספרי מסלקת הבורסה מופיעים שמות בעליהם של ניירות הערך.

יחידות ניירות הערך מופיעים בישראל באגורות מחירי הנגזרים והאופציות בישראל מופיעים בשקלים חדשים.

מידע על המסחר בבורסה ניתן למצוא באתר הבורסה . באתר יש דיווחים של החברות  - גם הודעות שוטפות וגם דוחות כספיים (רבעוניים ושנתיים) וחומר זה חשוב ביותר כדי לקבל אינפורמציה על החברות הנסחרות.  הדיווח הזה נעשה דרך מערכת  מאי"ה שבאתר הבורסה   (www.tase.co.il – חלונית מאיה מצד ימין). מדובר במערכת אינטרנט להודעות החברות הציבוריות, שהיא כלי עבודה מרכזי לסוחרים בנירות ערך. האתר מאפשר קבל מידע מקיף על כל ההודעות שהחברות הציבוריות בישראל עושות, החל ממינוי דירקטורים, עובר במירכה וקנייה של בעלי עניין וכלה בדוחות הכספיים. משמעותי מאוד להיות צמודים לאתר זה. כל דוח מיידי, או אירוע חריג מתפרסם באתר זה בזמן אמת. רצוי להירשם למערכת כדי לקבל דיווחים מיידים שמתפרסים אודות חברות בהם אתם משקיעים, במייל ולסמן חברות מועדפות לקבלת מיילים.

  הניירות בבורסה של ת"א, נסחרים כאמור במסגרת מדדים שונים:

מדד ת"א 25

מדד הדגל של הבורסה ומתפרסם מאז 1999, לפני כן תחת שם מדד המעו"ף והוא כולל את 25 המניות העלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. הוא גם מהווה נכס בסיס לאופציות ולחוזים עתידיים, לתעודות סל ולתעודות בחסר הנסחרות בבורסה של ת"א. תדירות פרסום המדד כל 15 שניות, והוא מתעדכן פעמיים בשנה ב-15.6 וב-15.12 לפי נתונים קובעים ב-31.5 וב-30.11 בהתאמה. קריטריון השינוי שלו שווי שוק החברות.

מדד ת"א 100

הוא מדד מרכזי הכולל את כל המניות הנכללות במדדים 25 ות"א 75. זהו מדד השקעה, וגם הוא כל 15 שניות מתעדכן ברציף. גם הוא כמו ת"א 25 מתעדכן פעמיים בשנה באותם תאריכים וגם במדד זה קריטריון ההחלפה הוא שווי שוק.  

מדד ת"א 75

הוא מדד מרכזי הכולל את 75 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א 25 ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד.

כמו מדד ת"א 25 הוא מתעדכן פעמיים בשנה באותם תאריכים לפי נתונים קובעים.

ת"א יתר 50

מדד הכולל את 50 מניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן במדד 100 ושעומדות בתנאי הסף של הבורסה. גם כאן המדד מתעדכן פעמיים בשנה כמו המדדים האחרים.

מדדים נוספים הם ת"א יתר-מאגר שבו נכללות כל המניות שאינן במדדים האחרים.  ות"א מאגר שכולל אל כל מניות הבורסה.

  

בבורסה המקומית יש את הרשימה הרגילה - מניות שנסחרות בהתאם לשלבים שצויינו קודם, אך יש רשימות "משנה" שנתפסות כמסוכנות יותר ולא סחירות - רשימות  של מייות דלי סחירות ומניות שימור.  ורגע לפני שנסביר על הרשימות האלו, איך אתם יודעים לזהות אותן?  "ס" במערכות המחשוב של הבורסה וחברי הבורסה מסמנת את דלי הסחירות; "ש" מסמנת את רשימת השימור.

מניות דלי סחירות

רשימה זו הוקמה במטרה לצמצם את אפשרויות המניפולציה בני"ע אלו. זאת, בהתאם להמלצות "הוועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שהוקמה על ידי רשות ניירות ערך בשיתוף הבורסה.

המאפיין רשימה זו הוא בכך שניירות הערך שבה נסחרות במסחר רב צדדי רק פעמיים ביום, בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיומו (מסחר הנעילה), ולא ברציף. רשימה זוז מתעדכנת פעמיים בשנה, על בסיס סחירות ניירות הערך ב-6 החודשים שקדמו למועדים הקובעים לעדכון הרשימה. המועדים הקובעים הם 15 באפריל ו-15 באוקטובר מדי שנה. עדכון הרשימה בפועל ייעשה מדי שנה ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר בהתאמה.

נייר ערך ייכנס לרשימת דלי הסחירות אם יתקיימו בו ארבעת התנאים המצטברים האלו -   חציון מחזור המסחר ב-6 החודשים כאמור היה נמוך מ-2,000 ₪; מחזור המסחר היומי ב-6 החודשים כאמור היה נמוך מ-20,000 ₪;   נייר הערך נסחר בבורסה יותר מ-6 חודשים כאמור;  נייר הערך לא היה בהשעיית מסחר רצופה במשך 6 חודשים כאמור.

  נייר ערך שנמצא ברשימת המועמדים לא ייכלל ברשימת דלי הסחירות בסופו של דבר אם מתקיימים בו אחד או יותר מהמצבים שלהן:   בנייר הערך מתקיימת עשיית שוק (מונה עושה שוק);  נייר הערך כלול ברשימת השימור

הרשימה השנייה היא רשימת השימור

 ברשימת השימור  נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בניירות הערך שברשימת השימור לא מתקיים מסחר רציף והם נסחרים בשני מכרזים רב צדדיים – בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיום יום המסחר (מסחר הנעילה).

בכל יום נפתח המסחר בניירות הערך שברשימה, כמו בכל ניירות הערך, ומתקיים בהם שלב טרום פתיחה ומסחר פתיחה.. ניתן לדעת אם חברה נמצאת ברשימת השימור ברשימת החברות הנכללות ברשימת השימור באתר הבורסה . בכל הודעה של חברה הנכללת ברשימת השימור והמתפרסמת ב"מאיה", מתווספת המילה "בשימור" בצמוד לשם החברה. ניירות הערך שברשימת השימור מסומנים ע"י הוספת האות "ש" לשם נייר הערך ולסימול שלו במסחר.

ניירות ערך יכולים להימצא ברשימת השימור 24 חודשים. לאחר 12 חודשים מרגע הכניסה לרשימה, רשאי דירקטוריון הבורסה למחוק את נייר הערך מהרישום למסחר בבורסה. לבקשת החברה, המחיקה יכולה להידחות וניירות הערך שלה יכולים להמשיך להיכלל ברשימת השימור במשך שנה נוספת, לתקופה מקסימלית כאמור של שנתיים.  אם בתום 24 חודשים מיום שחדל נייר ערך להיסחר ברשימה הראשית לא נוצרו התנאים המאפשרים החזרתו לרשימה הראשית, יימחקו ניירות הערך מן הרישום למסחר בבורסה. כדי שחברה שנכנסה לרשימת השימור תחזור לרשימת המסחר הרגילה, היא צריכה לעמוד בדרישות כמותיות גבוהות יותר מאלה שנקבע כתנאי להעברה לרשימת השימור. זאת, על מנת למנוע מצב בו חברות תעבורנה מרשימת השימור לרשימה הראשית ולאחר מכן תחזורנה לרשימת השימור לעיתים תכופות. התנאים לחזרה לרשימה הראשית משתנים לאחר 12 החודשים הראשונים. 

 ככלל התנאים להעברה לרשימת השימור משתנים אחת לתקופה כאשר המבחנים הם מבחן שווי אחזקות הציבור והכמות הצפה – כדי שחברה לא תעבור לרשימת השימור היא צריכה שהכמות הצפה של מניותיה (שאינן בידי בעלי עניין) תהיה מעל 5 מיליון שקל וכן ששיעור האחזקות שבידי הציבור יהיו מעל 15%.

 מה זה המירים?

מניות הן כאמור כלי ההשקעה הדינמי ביותר, וכנראה גם המעניין ביותר. אבל יש גם כלי השקעה נוספים. כלי שקרוב למניות הוא ניירות ערך המירים. מדובר  ב"מוצרים" הניתנים להמרה למניות. ההמרה מתבצעת על פי תנאים שנקבעו מראש ופורסמו בתשקיף ההנפקה. ישנם מספר סוגים עיקריים של ניירות ערך המירים: כתב אופציה – נייר ערך המקנה למחזיק בו, זכות להמירו למניה ב"מחיר מימוש" שנקבע מראש בתשקיף ואגרות חוב להמרה.

אגרות חוב להמרה הן ייצור כלאיים - מצד אחד חוב לכל דבר ועניין, אך בנוסף סוג של סוכרייה למשקיעים - אופציה להמיר את האגרות חב האלו למניות. בתשקיף ההנפקה של אגרות החוב נמסרים התנאים הסטנדרטיים, כמו כל אגרת חוב אחרת - משך התקופה, הריבית, תשלומי הקרן וכו', אבל נמסר גם יחס ההמרה  (כמה אגרות חוב יועברו/ יומרו תמורת מניה). המשקיעים באגרות חוב להמרה יהיו מוכנים לשלם בגינן פרמיה ביחס לאגרות חוב ללא אופציית ההמרה, אחרי הכל האוציה הזו שווה וערכה עולה ככל שפרמיית ההמרה הנגזרת מיחס ההמרה משתפרת (נמוכה יותר). אך אם כמובן הפרמיה גבוה ולא ריאלית, אזי מרכיב האופציה יהיה נמוך מאוד ולא ממש בעל ערך.

הנה הדגמה לאגרות חוב להמרה - נניח שאגרת החוב נסחרת ב-120 אגורות והמניה ב-500 אגורות,  ועל פי תנאי התשקיף כל 5 אגרות יכולות להיות מומרות למניה אחת. ומכאן ש-5 אגרות חוב בערך של 6 שקלים (5 אגרות חוב במחיר של 1.2 שקל) יכולים להיות מומרים למניה שנסחרת ב-5 שקלים - לא כדאי כמובן להמיר את האגרות האלו, אבל זו אופציה שיש לה ערך מסויים. בנתונים האלו יחס ההמרה הוא 5, ופרמיית המרה היא 20% (היחס בין 6 שקלים ל-5 שקלים) והמשמעות שאם המניה תעלה מעל 20% הפרמיה תתאפס והאג"ח "ייכנס למסלול מנייתי" והנה המחשה - נניח שהמניה עלתה תוך שנה פי שתיים  - ל-10 שקלים. מחיר האגרת בהינתן יחס המרה של 5 הוא לפחות 2 שקלים (5 אגרות חוב של 2 שקלים יכולים להיות מומרים למניה בסך 10 שקלים); אם האגרת תיסחר מתחת ל-2 שקלים, השחקנים בשוק יקנו אותה וימירו למניות (יהיה ארביטראז'), ולכן המינימום שלה הוא 2 שקלים. המחיר הזה מנותק מהמחיר האג"חי - בגלל עליית המניה היא כבר לא אג"ח, היא יצאה מהמסלול האג"חי ועברה למסלול המנייתי. היא עלתה ממחיר של 1.2 שקל למחיר של 2 שקלים - אין אג"ח עם ריבית, הצמדה שיכולה לעלות בשיעור כזה - בקיצור זו מניה בתחפושת.

המוצר הזה כפי שעולה מההדגמה עשוי להיות אטרקטיבי למשקיעים, אבל חברות נוטות פחות להשתמש בו בשנים האחרונות, כנראה מכיוון שבעלי השליטה בהן לא מעוניינים להידלדל.

 מהם נגזרים ואופציות ?

מוצר נוסף עם מרכיב מימוש הוא האופציה. חברות מנפיקות אופציות למניות - המשקיע משלם תמורה מסוימת  היום ויש לו אופציה לקבל את המניה בתמורה למחיר ידוע מראש עד מועד מסוים ידוע מראש. גם האופציות למניות פחות פופולאריות מבעבר, אבל הן כמובן עיין חיות ובועטות.  מה שכן מאוד פופולארי הן אופציות על המעו"ף - מכדיר של הבורסה (לא של החברות עצמן); מדובר בעצם בנגזרים -  מכשירים פיננסיים שמחירם נגזר (קשור) מנכס אחר, הנקרא "נכס הבסיס". לדוגמה, מחירם של נגזרים על מדד ת"א-25 מבוסס, בין היתר, על ערך מדד זה במהלך המסחר בבורסה. בבורסה בתל-אביב נסחרים שני סוגים של נגזרים: אופציות וחוזים עתידיים. אופציות המעו"ף מהוות חלק גדול מהמסחר השוטף בבורסה כאשר הן משמות ככלי הגנה לתיקי השקעות וגם כספקולציה. מאוד לא מולץ להיכנס לתחום הזה לפני שעברתם דרך משמעותית בשוקי ההון ובמסחר בשוקי ההון. הנגזרים והאופציות הן מכשיירם זוללים הון, ואתם צריכים להיכנס לשם (אם בכלל) בעיקר אם אתם מפעילים הגנה על התיק, או מיישמים אסטרטגיה שמגדרת את ההפסד או שמוגבלת בהפסד.  

ומה עוד אפשר לעשות בבורסה? מכירה בחסר (שורט)

מכירה בחסר היא מכירת נייר ערך שאינו בבעלות המוכר. לשם כך, המוכר צריך לשאול מגורם אחר את ניירות הערך המיועדים למכירה, קודם המכירה בחסר. יש מי שטוען שמכירות בחסר תורמות לשכלול המסחר ולשיפור הנזילות בשוק. מכירה בחסר נועדה להגן על המשקיע מפני ירידות או פשוט להמר נגד עלייה (בעד ירידה) במנייה או במדד מסוים.

הצדדים למכירה: במכירה בחסר מעורבים, השואל, המשאיל ובדרך כלל גם חבר בורסה המתווך ביניהם:

משאיל – בעל נייר ערך המוכן להשאילו לאחר. המשאילים העיקריים הינם המשקיעים המוסדיים – קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ומנפיקי תעודות סל. שואל ("שורטיסט") – מי ששואל את נייר הערך לצורך מכירתו בחסר. חבר בורסה – הגוף המתווך בין המשאיל והשואל

תעודת סל בחסר - בבורסה נסחרות תעודות בחסר, שהן מכשיר פיננסי שביצועיו הפוכים לביצועי המדד המשמש כנכס הבסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערכה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד. התעודות מאפשרות למשקיע לפעול בדרך הדומה למכירה בחסר, ללא צורך בכתבי השאלה. אסטרטגיה הדומה למכירה בחסר אפשר לבנות גם באמצעות שוק הנגזרים. אבל, רגע - מהן בכלל תעודות סל - הזכרנו אותן בהתחלה (אבל המדריך הזה באמת ארוך...)

תעודות סל -  תעודות סל" הן מכשירים פיננסיים העוקבים אחר מדדי מניות, אג"ח , סחורות (זהב, כסף, נפט), ועוד. התעודות מאפשרות  למשקיעים לרכוש "סל" סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך "להיצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה. בין המכשירים הנמנים על קבוצה זו ניתן למצוא: תעודות מדד, תעודות בחסר, תעודות  מדד סחורה, אופציות כיסוי ועוד.

ואם כבר אנחנו מדברים על מכשירי השקעה, אז מהי בעצם  קרן נאמנות? קרן נאמנות הינה מכשיר פיננסי המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות המנוהל במשותף עבור המשקיעים בקרן בידי חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן"). קרן נאמנות עצמה איננה נסחרת בבורסהההשקעה מתבצעת על ידי רכישת יחידות השתתפות, המקנות חלק בתיק ההשקעות שלה. שווי יחידות הקרן נקבע בכל סוף יום מסחר ומשקף את שווי נכסיה בניכוי התחייבויותיה.

 

מקורות המידע – איפה למצוא מידע על מניות, אג"ח ועוד?

המקור המשמעותי ביותר הוא אתר הבורסה עצמה -  

אתר הבורסה  – www.tase.co.il באתר ניתן להתעדכן בנתוני המסחר השוטף (המוצגים בעיכוב של 20 דקות), במחזורי המסחר, במדדים וכן לקבל נתונים היסטוריים על התפתחות המדדים ושערי  ניירות הערך.

בנוסף, ניתן למצוא מידע בבתי השקעות ובאתרים פיננסים שונים שמתעסקים במניות. ישנן חברות פרטיות רבות שעסוקות במסחר המאפשרות גישה לנותני המסחר לעיתים גם בזמן אמת.  

מקורות נוספים הם, הבנקים השונים, באתרי האינטרנט שלהם תימצאו אינפורמציה על מניות בעמודי ההשקעות. באתרים הפיננסיים למיניהם,ואתר משמעותי נוסף הוא המאי"ה - לדיווחי חברות והודעות בורסה.

ועל איזה מידע מדובר? בראש וראשונה תשקיף! התשקיף הוא המפגש הראשון של החברה עם ציבור המשקיעים - החברה מפרסמת תשקיף כדי שהם יקראו, ילמדו, יבינו את החברה וישקיעו בה (באקוויטי - מניות או בחוב - אגרות חוב). התשקיף בעצם הופך את החברה לשקופה - בתשקיף אמור להיות הכל - מידע פיננסי מפורט מאוד, מידע עסקי מפורט מאוד - לקוחות, מתחרות, ספקים, תלות בעובדים, מוצרים עיקריים, חומרי גלם ותלות בספקים, כור ייצור, ועוד.

חוץ מהתשקיף יש את דוח עסקי התאגיד - מידע שמפורסם בדוחות השנתיים והוא סוג של מיני תשקיף - מפורט מאוד, רחב מאוד, המקום הראשון שמשקיע מתחיל צריך להגיע אליו, וחוץ מזה יש את הדוחות הכספיים - השנתיים, והרבעונייים כשלצידם דוח דירקטוריון / סקירת מנהלים שבה המנהלים סוקרים את אירועי התקופה - רבעון, חצי שנה, שנה. להבדיל מתיאור עסקי התאגיד ששם המידע הוא רחב מאוד ולא מתייחס לתקופה מסוימת, סקירת המנהלים מתייחסת לתקופה עצמה. זה העיקר, מבחינת חומר ומידע על החברה, כשבאתר הבורסה מתפרסם במקביל מידע בוסרסאי על החברה - מחיר, מחזור, שווי שוק (השווי שהשוק מקנה לחברה הנקבע על פי מס המניות של החברה כפול המחיר למניה). הדגמה - חברה שיש לה 5 מיליון מניות ומחיר המניה 6 שקלים שווה בשוק 30 מיליון שקל; נניח שהחברה הזו מפרסמת דוח חיובי ומחירה עולה ל-9 שקלים - בהתאמה שווי השוק שלה עלה ל5 מיליון שקל.

 טוב, זה נחמד, אבל מה עושים עם זה, איך פועלים בבורסה? הנה - דוגמה למסחר בניירות ערך – מניות, אגרות חוב...

משקיע החליט להתחיל לסחור בבורסה לניירות ערך בת"א. לאחר שחקר ובדק מצא את המניה שמבחינתו תיתן לו תשואה עודפת פנה לפקיד הבנק וביקש שייבצע עבורו את הפעולה.

הוא ביקש לרכוש מניה Y בסכום של 10,000 ש"ח. אבל כדי שפקיד הבנק יצליח לעשות זאת, אותו משקיע חייב לתת לפקיד את שער הקניה. שער הקניה הוא השער המופיע בעת המסחר במניה ליד המניה. ואת השער בזמן אמת ניתן למצוא בד"כ בחשבון הבנק באינטרנט או שלשאול את הפקיד. ניתן גם לראות שערי מניות באתרים השונים כפי שציון אבל בעיכוב של 20 דק בד"כ.

לאחר שנתן לפקיד את שער הביצוע שהוא מבקש שיהיה הפקיד נותן את ההוראה. אותו משקיע יכול לעקוב באמצעות הפקיד ולבדוק אם ההוראה בוצעה. בד"כ מתחת לשער המניה כפי שנסחרת ברגע נתון מופיעות פקודות קניה ומכירה לפי (ביקוש והיע). צד ימין ביקוש, עם כותרת ירוקה, צד שמאל היצע, כותרת אדומה. רשימת ההיצעים והביקושים כוללת 3 ביקושים והיצעים בכל צד. באם הביקוש למניה הוא בשער גבוה מהמבקש הראשון, הבקשה של אותו משקיע תופיע ראשונה. באם המציע יסכים למכור, תתבצע עסקה. וההוראה תיקלט ותבוצע. במצב זה המשקיע יראה את הביצוע בתיק ניירות הערך שלו. גם אם מדובר במניה אחת בלבד.

דרך נוספת לרכוש ולקנות היא לבד באמצעות אתר הבנק או אתר חשבון ההשקעות אם קיים כזה, באותו אופן שהוסבר.

במקרה והוראת קניית המניה ניתנה בשלב הטרום מסחר, המשקיע יראה את הביצוע בעת פתיחה המסחר - במסחר הרציף. במצב של מתן הוראה בשלב הנעילה, המשקיע ייראה ביצוע, אם נקלט ובוצע, בסיום המסחר.

במקרה של מתן הוראה בשלב הרציף, וביצוע שלה המשקיע יראה את המניה בתיק באופן מיידי.


טוב אם הגעתם עד לכאן, אז באמת שאפו גדול - לא ציפינו שהמדריך הזה יהיה עד כדי כך ארוך, וננסה רכז לכם את העניין ב-5 נקודות - 

1. להשקיע לבד זה יתרון גדול - בדמי הניהול, בשקיפות, בשליטה של כם על הכסף

2. לא חייבים להיות גאונים בניתוח דוחות כדי להשקיע - אפשר דרך מכשירים פסיביים, עוקבי מדדים,  כמו תעודות סל וקרנות מחקות

3. מי שמעוניין יכול להיכנס לעובי הקורה ולבחור ניירות ערך בפינצטה, אך כאמור בסעיף קודם לא חייבים (ולא בטוח שזה בסוף הדרך מספק תשואה עודפת).

4. חשוב לדעת מה רמת הסיכון שלכם ולפזר את ההשקעות בהתאם על פני כל האפיקים.

5. וצריך לעקוב אחרי התיק ולעשות שינויים בהתאם (לאזן אותו כל תקופה מחדש).


מדריך השקעות במניות - ככה תשקיעו נכון ובזהירות

מדריך השקעות באג"ח - כל מה שרציתם לדעת

מחשבון השקעה - בהינתן תשואה צפויה והזרמות לאפיק המסויים, תוכלו לחשב כמה כסף יהיה לכם בסוף התקופה -  (מתאים להשקעה באג"ח, בפיקדון ועוד)

 מחשבון תשואת מניות ומחשבון תשואת אג"ח  - יספקו לכם תשובה מה צפוייה להיות התשואה הכוללת שלכם והרווח הכולל שלכם, אם תשקיעו בשווקים אלו על פני שנים רבות - זה עשוי להפתיע אתכם.


 


על המחבר

מערכת הון

השאר תגובה

3 תגובות