מדריכי קרנות נאמנות

קרנות מחקות - האם כדאי?

קרנות נאמנות
קרנות נאמנות
התראות במייל

קרנות מחקות הן מוצר פופולארי ובצדק. הן עוקבות אחרי מדדים/ אינדקסים ולא צריך להיות מומחה גדול בשוק ההון כדי להבין איך הן פועלות;  הן שקופות ואולי הכי חשוב - העלויות בהן אפסיות.


קרנות מחקות הן מעיין ייצור כלאיים - הן בראש וראשונה קרנות נאמנות, אבל להבדיל מרוב הקרנות שמנהלות באופן אקטיבי את הכספים המנוהלים כדי לייצר תשואה, הן דומות ולמעשה קרובות משפחה של תעודות הסל שמטרתן – לספק את תשואת המדדים/ אינדקסים.

המחקות בדומה לכל הקרנות האחרות, בעצם מרכזות את הכספים של קבוצת אנשים שמעוניינת להשקיע בקרן המסוימת. הכספים האלו מושקעים על פי תשקיף ומדיניות הקרן, והמדיניות בקרנות המחקות היא ברורה ובלי יכולת תמרון – משקיעים במדד. קרן מחקה על מדד ת"א 100, תשקיע רק במניות או מכשירים על מדד ת"א 100 במטרה להשיג את תשואת מדד  ת"א 100; קרן תל בונד 30 תשקיע באגרות ומכשירים פיננסים שמרכיבים את מדד התל בונד, במטרה להשיג את תשואת מדד התל בונד.

מה זאת השקעה פאסיבית?

ההשקעה במדדים היא השקעה פאסיבית – אין צורך בניהול שוטף, בדיקת השקעות, מכירה וקנייה לעיתים תכופות במקביל לאירועים בשוק, דוחות ואירועים בחברות עצמן. הגישה הזו, מגדילה את קהל המאמינים שלה באופן רציף, אבל היא בסתירה למוטו של תעשיית הקרנות שדוגלת בניהול של מנהלי השקעות מומחים כדי לייצר תשואה עודפת. בפועל, הציבור משתכנע שקשה ואפילו בלתי אפשרי להכות את השוק על פני זמן, כלומר לספק תשואה עודפת מעל המדד במשך תקופה ממושכת; וגם אם התשואות ברוטו נאות, במקרים רבים דמי הניהול בניהול האקטיבי גורם לתשואה נטו להיות מאכזבת ביחס למדד הייחוס.

על רקע המצב הזה, הציבור מצביע ברגליים, ולאט לאט הוא עובר לתעשייה הפאסיבית/ עוקבת המדדים. עם זאת, חשוב להדגיש – יש מנהלי השקעות שמכים את השוק ולאורך זמן. נכון, אלו מעטים, אבל הם קיימים.

קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של הגופים המנהלים קרנות נאמנות למכשירים הפסיביים – תעודות הסל (ETN ) עוקבות המדדים. פשוט, מנהלי הקרנות הבינו שאם אי אפשר להילחם בהן כדאי להצטרף אליהן.

תעודות הסל הבטיחו למשקיעים את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול); הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מהקרנות נאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד. על רקע זה נקלטו בארץ תעודות הסל באהדה רבה (בעולם אגב, המכשיר עוקב המדדים הפופולארי הוא קרנות הסל – ETF )  - זה התחיל בתאלי 25 של פסגות (אז פסגות אופק) ונמשך בתעודות הסל של קסם מקבוצת אקסלנס שהושקו בצורה מוגברת משנת 2004, כשבמקביל הקימו בתי ההשקעות הגדולים האחרים (או שרכשו) חברות ופעילויות בתחום (תכלית, אינדקס, מבט ועוד).

הבעיה הגדולה של תעודות הסל היא שקיים סיכון שנובע ממצבו הפיננסי של מנפיק התעודה. הנפקת תעודה שקולה להנפקת אגרות חוב. מנפיק התעודה מנפיק אותה למחזיק והוא חייב לו את המדד עצמו. זה כמו אגרת חוב, ואם המנפיק נקלע לבעיות פיננסיות וקושי להחזיר חובות, הבעיה הזו מתגלגלת למחזיקי החוב, מחזיקי התעודות. קרנות הנאמנות פועלות אחרת – יש חשבון נאמנות של המחזיקים שבו מנוהל הכסף, והקרן רק מנהלת את חשבון הנאמנות הזה. אם מנהל הקרן בבעיה פיננסית, לא ניתן לגעת בחשבון הנאמנות.

קרנות מחקות – יותר קרובות לתעודות סל מקרנות נאמנות

על כל פנים, הכניסה של תעודות הסל לשוק המקומי, במיוחד עם הסיסמא שלא ניתן להכות את השוק ועדיף להשקיע במדדים, הצריכה מהקרנות נאמנות מוצרים מסוג אחר, ועל רקע זה הן הרחיבו את סל הקרנות גם לקרנות המחקות. קרנות מחקות עוקבות אחרי מדדים, הן לא מבטיחות את תשואת המדד, הן שואפות להיצמד למדד (בתעודות יש התחייבות, בקרנות המחקות יש שאיפה לביצועים הקרובים ביותר). הקרנות המחקות יכולות להיות על כל סוגי המדדים – מדדי מניות, מדדי אג"ח ומדדים אחרים. היקפם הכספי של הקרנות האלו גדל בשנים האחרונות והם מהוות מעל ל-10% מהיקף תעשיית קרנות הנאמנות.


החיסרון הגדול, כך נראה, של קרנות מחקות הוא שהן אינן נסחרות במשך כל היום (מסחר תוך יומי), אלא נסחרות פעם אחת ביום לפי שער הסגירה. זה מגביל את המשקיעים בקרנות, הם לא יכולים לפעול אם יש אירועים מסוימים, הם מוגבלים להעברת הוראות עד שעה מסוימת.   בתעודות סל כאמור יש מסחר שוטף.  עם זאת, רשות ניירות ערך מנסה להפוך את  תעשיית הקרנות המחקות  ואת תעשיית תעודות הסל לתעשייה של קרנות סל – כך הן יוכלו להיסחר במהלך כל היום; וכך בעצם ינוטרל סיכון המנפיק בתעודות הסל.

קרנות מחקות חשוב להדגיש אמנם מתנהלות בדמי ניהול נמוכים ולרוב אפסיים, אבל בעת  רכישת הקרנות האלו יש לשלם עמלת מכירה ועמלת קנייה. עמלות קנייה ומכירה אין על קרנות נאמנות אחרות, יש כאמור בעת רכישה ומכירה של תעודות סל.

קרנות מחקות – דמי ניהול אפסיים

דמי הניהול על קרנות מחקות נמוכים משמעותית ביחס לקרנות האקטיביות (לרוב כאמור דמי ניהול אפסיים). מדובר בדמי ניהול קרובים לדמי הניהול של תעודות הסל. בשנים האחרונות מקביל להורדת הריבית והתשואה הנמוכה הצפויה באפיק האג"חי , מנהלי הקרנות המחקות כמעט ואיפסו את דמי הניהול על קרנות מחקות אג"חיות, כאשר בקרנות המחקות המנייתיות מלכתחילה דמי הניהול, על רקע התחרות נשקו לאפס. אבל, בתחילת 2016 אחרי שנים של דמי ניהול אפסיים, החליטה מגדל המובילה את תחום קרנות המחקות להעלות דמי ניהול בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15%-0.25%.

הקרנות המחקות עצמן וזה אולי ישמע מוזר לא מחזיקות את נכסי הבסיס. כלומר, למרות שהיינו מצפים שקרן מחקה שעוקבת אחרי מדד מסויים תחזיק את המניות או אגרות החוב המרכיבות את המדד, הרי שבפועל, אתם תמצאו בהרבה מאוד קרנות מחקות מק"מים (מלווה קצר מועד). איך זה יכול להיות? ובכן, קרנות מחקות רוכשות נגזרים פיננסים/ מכשירים פיננסים על המדד במינופים שונים, כדי לקבל זיקה ישירה למדד והחלק האחר של הכסף שוכב במק"מ ופיקדונות. הטכניקה הזו לא אמורה להשפיע על המשקיעים – הם אמורים ליהנות מתשואה קרובה לתשואת המדד.

ולמה קרובה למדד ולא את המדד עצמו? ובכן,  יש בכל זאת עמלות של הקרן עצמה (מכירה וקניה) , יש דמי נאמן שמהווים כמה מאיות בודדות – לרוב 3-4 מאיות, ויש טעות עקיבה שמבטאת את חוסר היכולת של מנהל הקרן לעקוב בצורה מושלמת אחרי המדד - הביצוע השוטף כדי לחקות את הרכב הניירות במדד עלול להביא לפער נקודתי בין המדד בפועל לבין האחזקות בקרן, וזה יוצר הפרש, לרוב קטן מאוד, בין ביצועי המדד וביצועי הקרן המחקה.

הקרנות המחקות נזילות וזה יתרון למשקיעים. אם אתם משקיעים במניות ואגרות חוב, וגם תעודות סל,  באופן ישיר,  אתם עלולים להיתקע עם נייר ערך לא סחיר. בקרנות נאמנות בכלל ומחקות בפרט, אין דבר כזה, אתם יכולים למכור בכל רגע.  השיקול הזה לא ממש דרמטי, אחרי הכל הקרנות המחקות אמורות להשקיע במדדים שמרכיבים ניירות ערך נזילים, ומעבר לכך בתעודות הסל המתחרות בקרנות המחקות, לרוב יש עושה שוק שדואג שיהיה מסחר שוטף, ומחויב לנזילות בכל היקף. אבל, השאלה באיזה מחיר הוא עושה זאת? וזה מביא אותנו ליתרון נוסף של הקרנות המחקות

בקרנות המחקות מחיר העסקה הוא המחיר ההוגן, המחיר הכלכלי, המחיר האמיתי שנקבע מסך נכסי הקרן חלקי מספר היחידות.  זה יתרון ביחס לתעודות הסל.  בתעודות סל לא בהכרח מקבלים את המחיר ההוגן, המחיר בשוק נקבע בין רוכש ומוכר כאשר מנפיק התעודה (שהוא גם לרוב עושה השוק של התעודה) מספק ציטוטים (למכירה וקנייה). בפועל מי שרוצה לקנות קונה לרוב במחיר מעט גבוה ממחירה ההוגן של התעודה וההיפך – מי שמעוניין למכור מוכר במחיר מעט נמוך מהמחיר ההוגן –  מי שמרוויח מההפרש בין המחיר בפועל למחיר ההוגן הוא לרוב עושה השוק (וזה הרווח הגדול של מנפיקי  התעודות). בקרנות המחקות מקבלים תמיד את הערך הנכסי הנקי, את המחיר ההוגן של התעודה.

יתרונות נוספים של השקעה בקרנות מחקות - אין עמלת הפצה לבנקים; הדיבידנדים מושקעים בחזרה ולכן אין מס על המשקיע (יש דחיית מס), בעוד שבתעודות ,הדיבידנדים לרוב מחולקים ואז נוצרת חבות מס למחזיק.

האם מוצרים עוקבי מדדים עדיפים על ניהול אקטיבי?

עד כאן הקרנות המחקות מול תעודות הסל ומול הקרנות בכלל, אבל שווה להתעכב על המוצרים עוקבי האינדקסים בכלל, שכן השיטה הזו הולכת ומתבררת כשיטת ההשקעה העדיפה והזולה של רוב הציבור. המכשיר המרכזי בשיטה הזו הוא תעודות הסל – הרחבה כאן; וכן יש קרנות סל שאמורות כאמור להגי לשוק המקומי, ובינתיים תוכלו להיפגש איתם בעיקר בבורסה האמריקאית. קרנות סל הן בעצם קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף בבורסה, ולכן מחירן בשוק שתלוי בביקושים ובהיצעים השוטפים אינו בהכרח מחיר הוגן של יחידה בקרן – כלומר המחיר ההוגן עשוי להיות גבוה ממחיר השוק (בדומה לתעודת הסל), וזאת להבדיל מקרנות נאמנות שהמחיר בהן הוא תמיד המחיר ההוגן / הכלכלי (שווי נכסים חלקי מס' יחידות). על קרנות סל תוכלו לקרוא כאן.

היתרונות העיקריים של המוצרים העוקבים (כל הסדרות) הן – עלויות נמוכות, שקיפות מלאה, והסברה מצוינת – כן, הציבור רוצה מוצרים פשוטים להבנה, ברורים, הוא חושש ממוצרים מורכבים שמצריכים ממנו הבנה פיננסית. כאן, אין צורך לנתח דוחות, אין צורך להבין מה זה מכפיל רווח, וגם לא חשוב לדעת על הקשר בין הריבית של בנק ישראל לשוקי החוב העולמיים – פשוט, מקבלים את המדד.

איזה מדדים יש בבורסה?

ונחדד את המושג מדד. מדד הוא למעשה סל של ניירות ערך (מניות, אגרות חוב) , זה יכול להיות מדד של המניות המובילות בבורסה (מבחינת גודל – שווי שוק) – מדד ת"א 25 שמכיל את 25 המניות הגדולות ביותר בבורסה בת"א, וזה יכול להיות מדד תל בונד 60   שמבטא את  הביצועים של 60 סדרות אגרות חוב קונצרניות גדולות. לכל ניר ערך יש משקל במדד, והמדד משקלל את ביצועי כל הניירות, ומספק למעשה תשואה ממוצעת של כל הניירות בסל. ל.

שוק האג"חים המקומי מכוסה על ידי מדדי התל בונד השונים (כמות שונה של אג"ח בכל סדרה) המורכבים מאגרות חוב קונצרניות, וכן יש את מדדי האג"ח הממשלתי . שוק המניות  המקומי מתמקד במדדים העיקריים -  מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 שעוקבים אחרי 25 ו-100 המניות הגדולות (מבחינת שווי שוק) בבורסה המקומית, וכן יש מדדים נוספים לרבות מדד יתר 50 (50 המניות הבאות בתור מבחינת שווי שוק).

לכל אחד מהמדדים המוזכרים וכן למדדים נוספים (לרבות מדדי מניות בחו"ל ומדדי אג"ח בחו"ל) יש שורה של קרנות מחקות עוקבות.  יש כמה דרכים לאתר את הקרנות המחקות, אבל נפרגן לפורטל פאנדר שמרכז את כל הקרנות המחקות בעמוד אחד.

ולסיכום, קרנות מחקות ב-5 נקודות -

  • קרנות מחקות עוקבות אחרי מדדים (כל קרן אחרי מדד מסוים).
  • הרציונל של השקעה במדדים – לא ניתן להכות/ לנצח את המדדים, ולכן הכי טוב ונכון להשקיע במדד עצמו.
  • התשואה בפועל קרובה לתשואת המדד, אך היא לרוב מעט מתחת למדד בשל טעות עקיבה.
  • קרנות מחקות גובות דמי ניהול נמוכים במיוחד.
  • יתרונות נוספים – פשטות ושקיפות.
  • הקרנות המחקות מהוות כבר כ-10% מתעשיית הקרנות נאמנות.

סיכום שנת 2015 במכשירים הפסיביים, שפורסם ב"גלובס" -  מאז 2011 קפצו נכסי המחקות פי 10 ל-29.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2015.  מדובר על הגידול המרשים ביותר בתעשיית הקרנות, והמחגמה ברורה - יותר מוצרי מדדים, פחות כסף בניהול אקטיבי. גם תעשיית תעודות הסל גדלה בשנים האחרונות והיא מנהלת נכון לסוף 2015 כ-104 מיליארד שקל.

שם מלא:

ת.ז (לא חובה):

טלפון:

מייל:

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש באתר



על המחבר

מערכת הון

השאר תגובה

2 תגובות

  • יש בלבול גדול בתחום הזה, ומידע לא מדוייק - לא ברור מה דמי הניהול בקרנות, מגדל אמרו שהם יורידו לאפס את דמי הניהול וזה לא קורה, וגם אם מורידים זה לתקופה מוגבלת. איפה אפשר לקבל בצורה אמיתית את דמי הניהול של קרנות מחקות?
    וחוץ מזה, אני חושבת שקרנות מחקות עדיפות על תעודות סל בגלל שבתעודות יש עמלות קניה ובמכירה ובגלל שתעודות סל לא נותנות למשקיעים את המחיר ההוגן, במכירה מקבלים מתחת וראיתי את זה אצלי כמה פעמים. ההאם אפשר לעשות השוואה בין קרנות מחקות לתעודות ולקבוע מי עדיפה?