מיסים

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי

מעודכן ל-07/2017

 

קונים באינטרנט? האם אתם צריכים לשלם מכס? וכמה ? - התשובות במדריך

היום כל אחד יכול להיות יבואן - העולם הוירטואלי פותח בפניכם שפע של אפשרויות, כשהרוב הגדול לא הופך את הייבוא למקצוע, אבל חלק מאוד גדול מהציבור הבין שכדי לחסוך בהוצאות הוא צריך להזמין מוצרים מחו"ל - על מוצרים לחו"ל יש עקרונית מס (מכס - מס על ייבוא), אם כי במקרים רבים יש פטור או מכס אפס. שיעור המכס והיקפו מאוד קריטים לכם כקונים באינטרנט, ומסתבר שהתקנות על ייבוא אישי השתנו לאחרונה, ומספקות לקונים באינטרנט הקלות.

אז נתחיל בכך שהאינטנרט זה העתיד, וקניות דרך הרשת הן כבר פה, אבל בעתיד הן יתפתחו למספרים גדולים יותר. פעם, רק מקצוענים קנו דרך הרשת, כיום הצעירים כבר שם, וגם מבוגרים פועלים דרך האינטרנט . על פי סקרים אחרונים (מהלך 2017) מסתבר שרוב הישראלים מבצעים קניות באינטרנט, כשהאחוז רק עולה משנה לשנה. ממש לאחרונה פורסם שחלה צמיחה של כ-25% במסחר המקוון בשלוש השנים האחרונות, כאשר רכישות באינטרנט מהווה כ-6% מכלל הרכישות הקמעונאיות – מספר שמתורגם לסכומי כסף חסרי תקדים (מוזמנים לקרוא עוד בכתבה בדה מרקר בנושא). הנתונים הרשמיים של אי ביי מצביעים בהמשך לכך על זה שאחוז הישראלים הרוכשים באינטרנט הוא אחד הגבוהים בעולם – כ-95% מבין הישראלים עושים זאת מפעם לפעם - האמת נשמע מוגזם, לא היינו המרים על שיעור כזה, אבל גם עם הוא מוטה כלפי מעלה, זה עדייםן מספר מאוד גבוה.

הכל טוב ויפה עם הנתונים אלה, אבל חשוב לראות שמעבר למחיר האטרקטיבי של עסקאות באינטרנט יש כאן מספר אלמנטים וסיכונים פיננסיים שצריך להתחשב בהם. לרכישה בכרטיס אשראי באינטרנט יש מספר סכנות, למשל של אבטחת מידע, וגם עלויות שאנחנו לא תמיד לוקחים בחשבון – עמלת המטרת מט"ח לדוגמא. עוד נושא שרבים לא מודעים אליו הוא עלויות המכס, בו נעסוק במדריך הבא.

ראשית: מה מותר לייבא לישראל?

החוק בישראל אומר שכל אדם שרוצה טובין בדואר חבילות, או באמצעות חברות בתחום הבלדרות, יוכל לעשות ייבוא שלהם למעט בשני מקרים. דבר ראשון הוא שאסור לרכוש טובין שאסור לייבא בישראל: מוצרי טבק המכילים פרסומת אסורה, כרטיסים ופרסומים להגרלות או להימורים, סכינים (למעט אולרים או סכינים למטרות ביתיות או לעיסוק במקצוע), כלי יריה דמוי עט, משבש מד מהירות לייזר ועוד פריטים שונים ובחלקם משונים. את הרשימה המלאה של מוצרים שאסור לייבא תמצאו כאן.

הסייג השני הוא מוצרים לגביהם חייבים לקבל אישור או רישיון לייבוא על ידי רשות מוסמכת, לאחר עמידה בקריטריונים מסוימים: משרד התקשורת במקרה של מוצרי תקשורת, טלפונים חכמים (החל מארבעה מכשירים ומעלה, מוניטורים לתינוקות ועוד. משרד התחבורה הוא שאחראי על חלקי חילוף לרכב, דוגמא נוספת, בעוד שמשרד החקלאות על צמחים, זרעים ומה שביניהם. מומלץ לברר מהן התקנות הספציפיות לגבי כל מוצר, כי יש מקרים בהם יש צורך בפנייה ישירה למשרד הרלוונטי ובקבלת אישור ורישיון לייבוא.

על ייבוא אישי

כדי שייבוא יוגדר כ"אישי" צריך שהפריטים הנכללים במסגרתו יהיו בכמות סבירה לשימוש עצמי או נתינה במתנה, על פי ההגדרות של כל מוצר (אין כאן שחור ולבן, אלא הרבה אפור). הסיכון הגדול של המייבא הוא שהטובין לא יהיו תואמים לפריטים שנכתבים בהצהרת הייבוא או בתווית המופיעה על גבי חבילת הדואר, אפילו אם הנמען/צרכן/יבואן לא יודע על כך: מישהו שרוכש מחשב אבל על גבי האריזה כתוב שמדובר בטלוויזיה, עלול לראות שהמוצר נתפס במכס. תפיסה שכזו עלולה להביא לחילוט של המוצר או להטלת קנס שגובהו כפל המיסים – לצד מיסי הייבוא. אם מזמינים מוצרים באינטרנט, לכן, רצוי לוודא עם המוכר או הספק שהוא מצהיר על גבי החבילה מה בדיוק יש בה, ושההצהרה מתארת את המציאות. עם מוכרים אמינים שמקבלים דירוג גבוה באתרי הקניות (איביי, אמזון, אלי אקספרס) זה קורה בדרך כלל.

בשעה טובה, הגענו לשאלה שבוודאי מעסיקה אתכם יותר מכל – המיסוי על פריטים המיובאים בייבוא אישי. בגדול מדובר כאן על שלושה מיסים שמרכיבים את המשוואה של מיסי ייבוא: מכס, מס קנייה ומע"מ. המיסוי תלוי בסוג הפריט ובעיקר במחיר שלו. אם חל על הפריט מס, גם עלויות דמי המשלוח והביטוח (אם יש) יילקחו בחשבון במסגרת החיוב במס. נניח שרוכשים מוצר שעולה 100 דולר ומשלמים דמי משלוח של 20 דולר, את החיוב במס יעשו על פי הסכום של 120 דולר. כך למשל המע''מ יחושב לפי 17%*120, ויעמוד על 20.4 שקלים. זו אחת הסיבות שמביאות לכך שרוכשים רבים מחפשים בנרות מוצרים עם משלוח חינם, שמוזיל את העלויות גם מבחינת המיסוי.

שימו לב שעבור אוכלוסיות מוגדרות יש אפשרות לקבל הטבות שונות במיסוי חבילות, לדוגמא חייל או קצין בודד מובהק, עולים חדשים, תושבים/סטודנטים חוזרים.

הכירו: טבלת המיסים המרוכזים

טבלת המיסים המרוכזים, המתעדכנת אחת לשבוע בימי שלישי, היא הטבלה שתאפשר לכם לדעת כמה אתם צריכים לשלם על מיסים מרוכזים – כלומר, מע"מ, מכס ומס קנייה (אם הם חלים) – על פי סוג המוצר, החל מ-א' (אוהלים) ועד ת' (תקליטורים). בגדול הטבלה הזו מראה כמה אתם אמורים לשלם על כל מוצר בהתאם לערך שלו: בחלוקה של ערך של 75-500 דולר, ערך של 501-1,000 דולר או ערך הגבוה מ-1,000 דולר.

לצד זה חשוב להסתכל בתעריפי המכס ומס הקנייה המעודכנים, המופיעים בקישור הבא.

מוצרים שערכם 75-500 דולר

ברוב המקרים תשלמו על מוצר שערכו 75-500 דולר 17%, למעט מוצרים בודדים בהם האחוז גבוה יותר. במוצרים מהסוג הזה משלמים למעשה מע"מ ומס קניה אם הוא חל (למשל על טלוויזיות), אבל פטורים מתשלום מכס (למעט על מוצרי טבק, משקאות משכרים וכוהל). יש מוצרים שההתייחסות אליהם היא שונה ואף ייחודית. בטווח המחירים של 75-500 דולר צריך לשלם מס אחיד וכולל בשיעור לא קטן 48.1% . זאת למעט מוצרים ספציפיים עליהם משלמים רק את המע"מ: פנסים לרכב, צמיגים, מושבי בטיחות לתינוק או לילדן המותקנים ברכב, כריות אוויר, דסקיות, תופי ורפידות בלם מורכבות, מגבים לשמשות וחלקי מגבים, גלאי רוורס, שסתומים לצמיגים ומערכות ABS.

מוצרים שערכם 501-1000 דולר

בקטגוריה השנייה (501-1,000 דולר) המס הדרוש הוא מע''מ וכן מכס ומס קנייה, אם הם חלים על הפריט הספציפי. עדיין המס המרכזי והשכיח הוא 17%, אם כי יש יותר מוצרים שהאחוז הכולל שנגבה עליהם הוא 24% ומעלה. שיעור המס גם במקרה הזה מחושב על פי ערך החבילה בצירוף דמי המשלוח והביטוח.

מוצרים שערכם 1,000 דולר ומעלה

הקטגוריה השלישית והיקרה ביותר – מבחינת מחיר המוצרים וגם מבחינת המיסים – היא טובין שהערך הכולל שלהם הוא 1,000$. בקבוצה זו נמצאים גם המוצרים שחייבים לשלם עליהם מע"מ, מכס ומס קנייה (אם חלים) בלי קשר לעלות שלהם. אם עקבתם אחרי הכתוב במדריך, אתם אמורים לדעת במה מדובר: סיגריות, טבק, כוהל ומשקאות משכרים. גם כאן את שיעור המס מחשבים לפי ערך החבילה בתוספת של דמי המשלוח והביטוח, במקרה שקיימים. מבחינה מעשית במוצרים שערכם הכולל 1,000 דולר ומעלה יש עדיין חלק משמעותי של מוצרים שמצריכים 17% בלבד, אבל טווח רחב יותר של אחוזים.

יש לציין שהטבלה שהבאנו כאן, כפי שמצהירים באתר מס הכנסה, מיועדת "לצרכי נוחות והבהרה בלבד והיא איננה מחייבת. תעריף המס המחייב הוא התעריף הקבוע בצו תעריף המכס".

הפטור המיוחל ממסי ייבוא

חדי העין שביניכם שמו לב שהסכום המינימלי שהתייחסו אליו כאן הוא 75 דולר. זה לא מקרי, כי כמו שיודע כמעט כל מי שמזמין דרך האינטרנט – משלוח המכיל טובין שהערך הכולל שלהם הוא עד 75 דולר פטור באופן מלא ממס הייבוא. יוצרים מכלל מוצרי טבק, משקאות משכרים וכוהל. מהבחינה הזו הערך הכולל המחושב לא מתייחס להובלה והביטוח, בהנחה שהם מחושבים בנפרד. לשם השוואה ניקח בתור דוגמא אוהד כדורגל שרוכש חולצה רשמית של הקבוצה שלו ב-70 דולר, וצריך לשלם דמי משלוח של 10 דולר. למרות שהסכום הכולל כאן יהיה 80 דולר, ולכן לכאורה מצריך מסי ייבוא, מכיוון שערך המוצר עצמו הוא פחות מ-75 דולר.

במסגרת התכנית הכלכלית הנוכחית של משרד האוצר, "נטו משפחה", אמור לחול בשנתיים הקרובות פטור ממכס על פריטים שונים: טלפונים סלולריים (שיעור המכס הקודם עמד על 15%), בגדי תינוקות (6%) ונעליים (12%). נכון ל-23 למאי 2017 חל ביטול המכס על מכשירים סלולריים, כשהצפי הוא שביטול המכס על בגדי בילדים והנעליים יתרחש בסוף חודש מאי. כוונת משרד האוצר היא לראות האם בשנתיים הקרובות ביטול המכס יביא להוזלת עלויות עבור הצרכן, או שמא הרווח יגולגל לצרכנים, ובהתאם לכך להחליט על המשך הדרך.

ערעורים, החזרים ומה שביניהם

אם מעוניינים לברר את גובה המיסים (למשל יש צורך בתשלום למרות שאתם סבורים שהחבילה פטורה), יש לברר זאת בסניף הדואר הרלוונטי או ביחידות מכס דואר חבילות. חשוב לבצע את הבירור לפני שמשחררים את החבילה ומשלמים את המיסים, כי אחרת אין לכם מה לעשות. הטופס הרלוונטי שיש למלא נמצא בקישור הבא. לעומת זאת, במשלוח באמצעות חברת בלדרות אפשר להגיש את הערעור רק אחרי תשלום המיסים, וכשמציגים חשבונית על התשלום. את הבירור עושים בפועל מול יחידת התביעות, פקדונות וגרעונות (יחידת תפ"ג) של בית המכס בנתב"ג.

מקרה נוסף שחשוב להתייחס אליו הוא החזרת פריטים שיובאו לישראל, למשל עקב פגם בהם. במקרה הזה משחררים את החבילה ומשלמים את המיסים, אבל קיימת אפשרות להחזיר את המוצר לספק ולפנות ליחיד דואר חבילות בבקשה לקבלת החזר עבור המיסים ששולמו. את ההחזר אפשר לקבל רק אם הוכח שלא נעשה שימוש במוצר (למעט השימוש הראשוני שגילו את הפגם או חוסר ההתאמה), שהטובין שמחזירים לחו"ל זהה לטובין שהובא ושייצוא הטובין ייעשה תוך לא יותר מחצי שנה לאחר היייבוא שלהם. במקרה של מוצרים שערכם יותר מ-200 דולר, לפני הייצוא יש צורך בהפקה של רשיון ייצוא באמצעות סוכן מכס או לחלופין ביחידת מכס דואר חבילות.

מקרה נוסף הוא מוצרים שהגיעו לישראל אבל נשלחו לחו"ל לצרכי תיקון. אם שולמו עליהם המיסים במועד הייבוא, לא יהיה צריך לשלם אותם שוב בשני תנאים. אם ערך המוצר הוא יותר מ-200 דולר צריך למלא רשימון ייצוא ולהחתים את פקיד המכס עליו. במקרה של מוצרים שערכם פחות מ-200 דולר יש צורך במסמכים חלופיים, דוגמת חשבונית הרכישה, ההתכתבות הדואר האלקטרוני עם הספק ועוד. אם התיקון היה כרוך בתשלום, על עלות התיקון יחולו מיסי ייבוא.

אז איך משלמים?

לאחר שהבנתם פחות או יותר כמה מיסים אתם צפויים לשלם, הגיע הרגע שתבינו איך לעשות את זה. בגדול אופן קבלת המשלוח משפיע על צורת התשלום. אם מקבלים את המוצר בדואר רגיל, הוא יועבר לסניף הדואר הקרוב ביותר לכתובת של הנמען, יחד עם הוראת התשלום. את המיסים במקרה הזה משלמים במועד קבלת החבילה.

חבילות ששולחים בדואר מהיר (EMS) או באמצעות חברות שילוח משוחררות קודם כל מהמכס על ידי סוכן מכס מטעם החברה המשלחת. החברה (דואר ישראל או חברת השילוח) היא שמשלמת את המיסים במעמד שיחרור החבילה, כשלאחר מכן היא גובה את הלקוח באותו סכום במועד המסירה. יש לקחת בחשבון שבכל אחד מהמקרים השירות של שחרור החבילה יהיה כרוך בעמלה שמתווספת למחיר שיש לשלם.

במקרים שונים – ודי נדירים – הרוכש יצטרך להגיע בעצמו לשחרר את החבילה, בעיקר כאשר חסרים לגבי פריטים מסוימים.

קומביניות ישראליות (ולמה לא כדאי לעשות אותן)

המוח ישראלי ממציא לא מעט פטנטים, אלא גם קומבינות שהמטרה שלהן היא להיפטר מתשלום של מיסים שאינם רצויים – כולל כמובן מסי ייבוא. אחת השיטות הנפוצות ביותר היא לחלק את הקניות מאותו ספק, במטרה להביא לכך שבכל אחת מחבילות הקנייה יחול מיסוי מינימלי או פטור. גם במכס חשבו על זה, ובדרך כלל ניסיון ההתחמקות הזה לא יעבוד. הסיבה היא ששתי חבילות ומעלה שנשלחות מאותו ספק ללקוח זהה בהפרש של עד שלושה ימים ייחשבו כחבילה אחת שפוצלה. נניח שקניתם בגדים בשלוש "פעימות": 70 דולר, 150 דולר ו-200 דולר תוך יומיים. מבחינת מס הכנסה זה יהיה כאילו קניתם חבילה אחת במחיר של 420 דולר, על כל ההשלכות של זה.

עוד ניסיון לעקוף את המכס הוא לשלוח פריטים שנרכשו בארצות הברית בתור מתנה, כמו גם פריטים משומשים. במקרה הזה תקנות המכס כן מצריכות שהמוצר יחויב במס על פי ערכו של המשלוח, בהתאם למחיר הרכישה שלו ובתוספת של עלויות נוספות. אם המכס חושד הוא יוכל לבדוק את הערך הזה, לפסול את החבילה או לדרוש את תשלום המס. פקודת המכס וחוק הדואר משנת 1986 מאפשרים לפקיד המכס לפתוח חבילות במטרה להעריך את הטובין שבהן ללא נוכחות של הנמען, אך בתנאי שהפתיחה נעשית בנוכחות פקיד הדואר (הדואר היא שאחראית על שלמות החבילות) או נציג חברת הבלדרות או היבואן. אם יש חשש שבחבילות ישנם טובין מתכלים, מסוכנים או אסורים בייבוא, לא נדרשת נוכחות של הנציגים האלה.

 

לייעוץ ובדיקת החזר מס – מלאו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם (ללא התחייבות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ליאור פרג'

ליאור פרג'

ליאור פרג' עורך וכותב כבר שנים רבות, בתחומים פיננסים וצרכנות. ליאור בעל תואר ראשון בתקשורת וקולנוע, תואר שני בתקשורת ותעודת עיתונאות.

השאר תגובה