מדריכי קרנות נאמנות

קרנות נאמנות זרות - האם כדאי להוסיף לתיק?

קרנות נאמנות זרות יכולות לגוון את תיקי ההשקעות שלכם, אבל האם זה כדאי לכם? נתחיל בכך שזה תלוי כמובן באיזה סוג של משקיעים אתם, וברמת הפיזור והסיכון שלכם. כל אחד צריך לעשות את שיעורי הבית האלו כדי להבין מראש איך לפזר את תיק ההשקעות. כאן, תוכלו להתעמק בבניית תיק השקעות. אבל, בהנחה שאתם רוצים לפזר את ההשקעות אל מעבר לים (הקרנות הזרות שתוכלו לקנות כאן דרך הבנקים יהיו רק כאלו שמשקיעות בחו"ל) אז השאלה היא האם הקרנות הזרות עדיפות על הקרנות המקומיות ועל תעודות הסל - בניהול? בעלויות? ואם כן, אז בהחלט הן יכולות להיות חלופה ראויה.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה לאחרונה תקנות שיאפשרו הפצה של קרנות נאמנות זרות למשקיעים בארץ. זה אמור להיות יום חג למשקיעים המקומיים, אחרי הכל הם יוכלו לקנות קרנות זרות בעמלות תחרותיות מאוד לקרנות המקומיות, ואם כך, אז מדוע לקנות קרן נאמנות שמתמחה בהשקעות בחו"ל ולשלם לה עמלה גבוה, אפשר לקנות את הקרן הזרה, עם ניהול נחשב ובעלויות נמוכות יותר. יתרה מכך – חלק גדול מתעשיית קרנות נאמנות הוא קרנות מחקות, כאלו שעוקבות אחרי המדדים (בדומה לתעודות הסל), ולמרות שבקרנות האלו דמי הניהול יחסית זולים, ייתכן מאוד שקרנות זרות יהיו זולות עוד יותר.

אלא שהחגיגה הזו יכולה שלא להתחיל באם הבנקים שיהיו המפיצים של הקרנות הזרות יגבו עמלה שתמנע את הכדאיות הכלכלית. זה עובד כך – לקראת סוף 2016 מנהלי קרנות מארה"ב ומאירופה שמנהלים נכסים בסך של יותר מ­20 מיליארד דולר יוכלו להפיץ אותן למשקיעים מקומיים, דרך יועצי ההשקעות בבנקים. הקרנות הזרות יצטרכו למנות נציג מקומי דובר עברית וכן הן יצטרכו לעמוד בכמה תנאים נוספים.

הקרנות הזרות שישווקו כאן יהיו קרנות שמשקיעות בחו"ל בלבד, ורק קרנות ששווי נכסיהם גדול מ-50 מיליון דולר. הקרנות האלו עשויות להתחרות גם בתעודות הסל (ולא רק בקרנות הנאמנות). אבל, האם באמת תהיה כאן תחרות, האם הקרנות הזרות יינגסו בקרנות המקומיות ובתעודות הסל?

התשובה תלויה בבנקים. האינטרס שלהם ברור – הם נהנים מעמלות שמנות כאשר מדובר בקרנות זרות, כשמעבר להפצה הם ייהנו מהמרת מט"ח (עמלה גבוה במיוחד).  רשות ניירות ערך אמנם הזהירה את הבנקים שלא ידחפו ללקוחות את הקרנות הזרות רק לשם הפקת עמלות, אבל בינתיים זו רק הזהרה, והבנקים עשויים להסתתר מאחורי לכאורה טובת הלקוח – מי קבע איזה קרן עדיפה למשקיע? איך מתייחסים לעלויות  חד פעמיות או שוטפות? כלומר, כדאיות כלכלית זה משהו מאוד גמיש ותלוי בגורמים רבים, לאחד קרן זרה יכולה להתאים מאוד (גם מבחינה כלכלית), ולאחר ממש לא.

ולכן, לא ברור איך יפעלו הבנקים. על פניו נראה שאם הבנקים אכן יישרו קו עם הנחיית הרשות, אז היקף הקרנות המעניינות את הציבור הוא  גדול, אבל לא כזה שישנה את תעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל - על פי בדיקת הון, ההשקעות בחו"ל דרך קרנות ותעודות סל מסתכמות בכ-30 מיליארד שקל, ועל העוגה הזו יתחרו הקרנות הזרות. אבל, זו עוגה פוטנציאלית בלבד, צריך לזכור שלקרנות הזרות חיסרון גדול – הן לא יכולות לגדר את השינויים במט"ח, בעוד שתעודות הסל כן יכולות לגדר וחלקן הגדול גם מגדר את השפעות המט"ח. כלומר, החשיפה למט"ח היא סיכון שהמשקיעים לא אוהבים להיחשף אליו, והוא יכול למנוע מרבים השקעה בקרנות נאמנות זרות,  גם אם בשאר הפרמטרים ההשקעה בקרנות זרות עשויה להיות אטרקטיבית.

במידה והבנקים ידחפו את הקרנות הזרות, אז הפוטנציאל עשוי להגיע לעשרות מיליארדים, ובמקביל העמלות שיזרמו לבנקים יגדלו פי כמה וכמה.

הערכה - קרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל - 20 מיליארד שקל

על פי בדיקת אתר, "הון, מדריכים פיננסים" ההיקף הכספי של הקרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל מתקרב ל-20 מיליארד שקל וזה הסכום עליו יתחרו בעצם הקרנות הזרות והקרנות המקומיות. כלומר, נראה שהסיכון של הגופים המקומיים מסתכם בהיקף זה שמהווה כ-95 מהיקף התעשייה כולה. עם זאת, מדובר על קרנות שדמי הניהול בהן גבוה משמעותית מהממוצע על רקע המומחיות הלכארוה נדרשת בניחהול כספים בבורסות זרות (כספים שמושקעים במניות, אג"ח ועוד). על פי ההערכה, דמי הניהול של הקרנות שמתמחות בהשקעה בחו"ל ביחס לדמי הניהול בכלל מסתכמים בכ-15% ואף למעלה מזה.

הסיכון לאיבוד  הכנסות ורווחים לקרנות הזרות, מתחזק במקביל לפתרון שהציעה רשות ניירות ערך בסוף אפריל 2016. הרשות מאפשרת בעצם לקרנות הזרות לפעול כאן מבל שתהיה חשיפה מט"חית למחזיק בקרן, ומבלי שתהיה עמלת המרת מט"ח.

כאמור החסרון הגדול של הקרנות הזרות ביחס לקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל זה עניין החשיפה למט"ח. השקעה בקרן מקומית מנטרלת את השלכות המט"ח (ירידה ועלייה בשערי החליפין), כלומר זו השקעה שקלית לכל דבר ועניין. אבל השקעה בקרן זרה לכאורה חשופה למט"ח. מעבר לכך - השקעה בקרן זרה, משמעה רכישת מטבע זר בעת הקנייה, ובעת המכירה של הקרן הזרה, מכירה בהתאמה של מטבע חוץ. ההמרה הזו עולה הרבה כסף (עמלת המרת מט"ח), וזה בפני עצמו הופך את ההשקעה בקרנותז רות לבעייתית ויקרה.  אך, הרשות מתכוונת לאמץ פתרון פשוט - הקרנות הזרות יוכלו לפעול בשקלים, כלומר לא תהיה המרת מטבע (ולא תהיה עמלת המרת מט"ח), מעבר לכך, הקרן תהיה מנוטרל מטבע, הפעילות תהיה בשקלים. המשמעות היא סיכוי טוב (אפילו טוב מאוד) שחלק גדול מהכספים האלו - כ-20 מיליארד שקל, יעברו לקרנות הזרות.

עדכון מיוני 2016 :יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר החליט כי בשלב הראשון לא יוכלו קרנות הנאמנות הזרות להציע קרנות בשקלים. כלומר, לא יהיה ניתן לנטרל את החשיפה המטבעית.החלטה זו היא בניגוד לכוונה הקודמת, להפוך את הקרנות הזרות לשקליות, ובכך בעצם להפוך את התחרות למשמעותית יותר. אלא שבלחץ הקרנות המקומיות שטענו כי הם סופגים מכל עבר "מכות" לרבות השקה קרובה של קופות הגמל להשקעה שמהווה תחרות ישירה בקרנות, ותחרות נוספת תפגע משמעותית בשוק הקרנות.  ראו כאן הרחבה

קרנות נאמנות - יתרונות וחסרונות

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת

קרנות מחקות - האם כדאי?

מלא/י פרטים ותקבל/י הצעה למוצר מתחרה לקרנות נאמנות, אך עם יתרונות גדולים (מיסוי, דמי ניהול, ועוד) – קופת גמל להשקעה. אבל קודם – כנסו למדריך שלנו על קופת גמל להשקעה   

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

רעות לוי

השאר תגובה