הלוואות מדריכי בנקאות מדריכי פיקדונות

ריבית - כל מה שצריך לדעת

קרדיט shutterstock
התראות במייל

מחשבון פיקדון- ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון

מה מבטאת הריבית? מהן סוגי הריביות ואיך מחשבים אותן?

אתם נתקלים במושג ריבית במקומות רבים - כשאתם לוקחים משכנתא, יועץ המשכנתאות מסביר את אפשרויות הריבית שקיימות - ריבית משתנה, ריבית קבועה, ריבית צמודה. רובכם, כך מסתבר, מבין את הנושא אבל מאוד מלמעלה. גם כשאתם לוקחים הלוואה בבנק, אתם מקבלים מהפקיד בבנק את כל המידע על ההלוואות האפשרויות והריביות, אבל גם אז אתם לא ממש מבינים את כל הסיפור. גם בחדשות אתם שומעים על הריבית  - ריבית בנק ישראל, ריבית פריים, הריבית הבינבנקאית - וגם אז רובכם מכיר ומבין את משמעות הריבית אבל לא באמת ירד לעומק העניין.

אז... מה זו ריבית?

לפני שקמו הבנקים, אנשים שהיו זקוקים לכסף,  היו פונים ל"מלווים בריבית". אלה היו אנשי עסקים שהתפרנסו ממתן כסף תמורת ריבית. הם היו מלווים סכום מסוים ומקבלים בחזרה אחרי תקופה סכום גבוה יותר – ההפרש בין הסכום שהם קיבלו לבין הסכום שהם נתנו הוא הריבית – הריבית מבטאת  בעצם את המחיר של הכסף

אנחנו יכולים להיות בצד הלווה (מקבל ההלוואה) ואז אנחנו משלמים את הריבית (וזה המצב של רוב האוכלוסייה), ואנחנו יכולים להיות בצד נותני ההלוואה ואז אנחנו מקבלים את הריבית.

המערכת הבנקאית שהשתכללה מאוד בעשורים האחרונים בפרט ובמאה האחרונה בכלל, מאפשרת הלוואות מסוגים שונים ולתקופות שונות. מנגד, היא מאפשרת לכם להיות מעין המלווים (נותני האשראי) – אתם יכולים לתת אשראי לבנק עצמו – איך זה קורה? אם יש לכם כסף פנוי ואתם מפקידים אותו בפיקדון שקלי או כל בפיקדון בנקאי אחר, אתם בעצם נותנים אשראי/ מימון/ הלוואה לבנק ובתמורה אתם מקבלים ריבית . הבנק לוקח את הכסף הזה שאתם מפקידים אצלנו ומלווה לאחרים בריבית גבוה יותר וכך הוא מרווי – הוא מלווה בריבית הגבוה מהריבית שהוא משלם על הלוואות שהוא מקבל (מאתנו הציבור, ומבנק ישראל)

אנחנו גם מקבלים ריבית  על אגרות חוב שאנחנו רוכשים בבורסה – סכום הרכישה מהווה הלוואה למנפיקי האגרות. זה עובד כך – חברה מעוניינת לגייס חוב/ הלוואה היא יכולה לעשות זאת במסגרת הבנקאית (לקבל הלוואה מהבנק) והיא יכולה (אם היא עומדת בתנאים) לקבל מימון דרך הבורסה – להנפיק אגרות חוב ששהן בעצם הלוואה בתנאים קבועים מראש – ריבית ידועה מראש ותקופה ידועה מראש (וכן ידוע מועדי תשלומי הריבית ותשלומי הקרן על אגרות החוב).

אגרות החוב האלו נרכשות לרוב בעת הנפקה על ידי הגופים המוסדיים (אלו שמנהלים בשבילנו את הכסף – תמורת דמי ניהול כמובן). ומרגע ההנפקה הן נסחרות באופן שוטף בבורסה . מי שבעצם קונה אגרת חוב (בהנפקה או במהלך המסחר) בעצם נותן הלוואה לחברה המנפיקה בריבית ולתקופה מסוימת.

ריבית מבטאת בפועל את התשלום הנוסף לסכום הלוואה המשולם על ידי הלווה למלווה. סכום הריבית הוא שיעור מסוים מגובה ההלוואה, והיא אינה קשורה ל"הצמדה" למדד כלשהו, שזה תשלום נוסף, במידה וההלוואה צמודה.

הציבור והפירמות לקוחים הלוואות באופן שוטף מהמערכת הבנקאית, כל אדם כל חברה וההלוואות שלהם והתנאים שלהם. לרוב המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר של הפרטיים - משכנתא ממוצעת למשפחה אגב היא בסדר גודל של 600-650 אלף שקל והיא ההלוואה הגדולה ביותר של רוב משקיי הבית.

על ההלוואות והמשכנתאות יש ריבית (כאן תוכלו להרחיב  על ריבית המשכנתא - לרבות עדכונים שוטפים על גובה הריבית) , והנה הדגמה להלוואה וריבית פשוטה -  נניח שלקחתם הלוואה בסך 100 אלף שקל לשנה בריבית שקלית של 5% - בסוף התקופה (לאחר שנה) תחזירו קרן הלוואה של 100 אלף שקל וריבית (בהנחה שהתשלום בסוף תקופה) של 5 אלף שקל (5% מהיקף הלוואה של 100 אלף שקל).

אם מדובר בהלוואה צמודה למדד אז בנוסף לריבית על הקרן והקרן עצמה, על הלווה לשלם את ההצמדה. אם נניח בדוגמה שלנו שההצמדה למדד היא 2%, אז בנוסף ל-105 אלף שקלים ישלם מחזיר ההלוואה גם 2 אלף שקל (2% על קרן של 100 אלף שקל).

ומכאן, שברור שאם ההלוואה היא צמודה למדד היא צריכה להיות בריבית נמוכה יותר – אחרת כולם יבחרו בריבית השקלית (ללא הצמדה). אם לדוגמה הריבית על ההלוואה הצמודה היתה 3%, היה נוצר "איזון", משמע אדישות בין שני סוגי ההלוואת. בהלוואה הצמודה היינו משלמים בסוף התקופה 105 אלף שקל שנובעים מקרן של 100 אלף שקל, ריבית של 3 אלף שקל והצמדה של 2 אלף שקל.

חשוב לזכור – הריבית על הלוואות צמודות נמוכה יותר, ההפרש מבטא את האינפלציה החזויה. אם אתם סבורים שהמדדים יהיו נמוכים מהתחזית אז עדיפה לכם הלוואה צמודה; אם אתם מעריכי מדדים גבוהים ולא רוצים להסתכן עם חשיפה למדד, עדיפה לכם הלוואה שקלית (לא צמודה).

סוגי ריביות; אלו ריביות אנחנו משלמים?

סכום ההלוואה שנלקחה קרוי "קרן ההלוואה" והריבית המצטרפת אליו מחושבת לפי משך הזמן לו ניתנת ההלוואה (תקופת ההלוואה").

המלווה העיקרי כיום בשווקים הם הבנקים. אנחנו  מחזירים את הכסף לבנק עם הריבית עד תום תקופת ההלוואה.

גם אנחנו כאמור מקבלים ריבית על פיקדונות וחסכונות שאנחנו מפקידים בבנק, משום שבעצם אנחנו מלווים לבנק כסף שלנו שבו הוא יכול להשתמש עד למועד תום תקופת החיסכון או המשיכה. הריבית על חסכונות ופיקדונות לעולם תהיה נמוכה (ובהרבה) מהריבית שנשלם על הלוואות ואשראי. למה? כי הבנקים, כמו כל הגופים העסקיים,  רוצים להרוויח, ההפרש הוא בעצם הרווח שלהם.

הבעיה שהמרווח ריבית נחשבה גבוה, ובהתאמה הרווח של הבנקים גבוה (וזה על חשבוננו).  נעשים מהלכים בשנים האחרונות לצמצם את רווחי הבנקים דרך הפחתת מרווח הריבית (ודרך הפחתת העמלות), אבל  למרות יוזמות של חברי כנסת שונים, המצב לא השתנה משמעותית.

איזה ריביות אנחנו בעצם משלמים?

רגע לפני, חשוב להבין מהי הריבית הבסיסית. בנק ישראל מפרסם כל חודש את ריבית בנק ישראל. הרייבת הזו שנמצאת בשנים האחרונות בשפל חסר תקדים בארץ ובעולם היא הביס לכל ההתקשרות שלנו מול הבנקים - גם בהשקעות/ פיקדונות וכו', וגם בהלוואות. אלא שהבנקים לא מתיישרים או מכוונים לריבית בנק ישראל, אלא לריבית הפריים שהיא גבוהה מריבית בנק ישרל ב-1.5% - למה כל כך הרבה, ומה המשמעות של זה - תוכלו לקרוא כאן - ריבית פריים - הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

ריבית חובה – זו הריבית שאנחנו משלמים על המינוס בחשבון העו"ש שלנו, אם אנחנו בחובה ומשתמשים בכסף שהבנק נותן לנו כאשראי. אם אנחנו נמצאים בתוך מסגרת האשראי שהוקצתה לנו, נשלם (תלוי בתקופה) ריבית אפקטיבית של בין 6% ל-12% . הריבית הזו תלויה באיזה סוג לקוח אנחנו וכמה אנחנו חשובים , גדולים  ובעלי מיקוח מול הבנק שלנו.

 בעיקרון אסור לחרוג ממסגרת האשראי, אך במקרים של חריגה שהבנק מתיר אותה הוא גובה ריבית נוספת. את הריבית על המינוס נוכל לראות בדו"ח הרבעוני שמגיע אלינו מהבנק.

ריבית על הלוואות -  הלוואה היא בעצם קבלת סכום כסף בהווה והחזרתו בעתיד. לרוב  הלוואות מגופים פיננסיים נושאות ריבית. כל אשראי הוא בעצם הלוואה, לרבות מסגרת אשראי בבנק, מסגרת האשראי בכרטיס האשראי וכד'.

ריבית קרדיט בכרטיסי אשראי -  אין ריבית על רכישה רגילה בכרטיס אשראי, למרות שהכסף יורד מהחשבון בעתיד – הריבית מגולמת בעמלה שמשלם המוכר לחברת האשראי. חברות כרטיסי האשראי מציעות הלוואות או רכישה בתשלומים במסגרת מסלול  "קרדיט", והוא נושא ריבית. הלוואות או תשלומים בקרדיט הם בדרך כלל עד 75% מגובה מסגרת האשראי. הריבית הנגבית בכרטיסי האשראי דומה לזו של מסגרת האשראי בבנק – בין 8% ל-12% ריבית אפקטיבית (ראה הסבר על ריבית אפקטיבית בהמשך) – הריבית הגבוהה ביותר משולמת על ידי מחזיקי הכרטיסים הרגילים; ככל שהכרטיס יוקרתי יותר (זהב, פלטינום והלאה), הריבית המשולמת על ידי מחזיק הכרטיס היא נמוכה יותר.

למה גובים ריבית על הלוואה?

ריבית היא מחיר הכסף, אבל מה זה בעצם אומר במילים פשוטות – שהמלווה יכול לעשות שימוש בכסף הזה , יש לו אלטרנטיבות ולכן אם הוא נותן אותו למישהו, מלווה לו, הוא רוצה לקבל את הכסף הזה עם בונוס בגלל שהוא הפסיד אלטרנטיבית אפשרויות השקעה.  זו הסיבה העיקרית לכך שקיימת ריבית, אך בנוסף יש גם סיכון למלווה -   יש אפשרות שההלוואה לא תוחזר או שהחזרתה תידחה,  וזה תלוי כמובן בלווה עצמו. המלווה בעת מתן ההלוואה עושה בדיקה ולפיה קובע באיזו ריבית לתת הלוואה ללווה המסויים, כמובן שככל שמצבו הפיננסי של הלווה רע יותר כך הריבית שמלווה יבקש תהיה גבוה יותר, הוא הרבה צריך לקבל פיצוי לסיכון שלו, והפיצוי הוא תשואה נוספת.

מעבר לכך, ריבית נובעת גם מכך שהגופים המלווים הם עסק לכל דבר עם מנגנון, פעילות, עובדים וכו', ועסק קם ומתנהל כדי להרוויח.

כמו כן, נלקחת הריבית כפיצוי על מדד המחירים לצרכן/ האינפלציה, וזה כבר קשור כאמור לכך שלנותן ההלוואה יש אלטרנטיבות , והוא כמובן לא מעוניין שהכסף יישחק – ברגע שהוא נותן הלוואה בלי ריבית אז אוטומטית, בהגדרה למעשה – הכסף נשחק בעליית המדד.

איך מחושבת הריבית בבנקים?

הבסיס לחישוב ריביות על הלוואות, מסגרת אשראי בעו"ש, תכניות חיסכון, פיקדונות וכד' הוא ריבית  הפריים. ריבית הפריים מורכבת משיעור הריבית המוניטרית הנקבעת פעם בחודש על ידי בנק ישראל, הבנק המרכזי, בתוספת קבועה של 1.5%. אם ריבית בנק ישראל היא 1% אז שיעור ריבית הפריים יהיה 2.5%. למרות שהבנקים היו יכולים להתחרות ביניהם בריבית הפריים, כיום מוגדרת ריבית זו בשיעור זהה בכל הבנקים בישראל.

ריבית פשוטה: ריבית המחושבת כאחוז מסוים מהקרן בלבד ביחס ישר לתקופת ההלוואה. במילים אחרות – שיעור הריבית לתקופה מסויימת מוכפל במספר התקופות. לדוגמא – אם אנחנו לווים 10 אלף שקל לתקופה של 3 שנים בריבית שנתית של 10%, הרי שבעוד 3 שנים נצטרך להחזיר 13 אלף שקל. אם אנחנו מפקידים בחיסכון 10 אלף שקל בריבית שנתית פשוטה של 2% לתקופה של 3 שנים, הרי שבסוף התקופה נקבל 10.6 אלף שקל (למעט תשלומי עמלות כלשהן).

ריבית דריבית (ריבית מצטברת) – סכום הריבית מחושב בכל פעם מחדש על בסיס החוב שנותר הכולל את גם את הקרן וגם את הריבית. בין תשלום ותשלום, עולה סכום החוב, בשל הצטברות ריבית על החוב הנותר. אם מדובר בהלוואה בסך 1 אלף שקל בריבית שנתית של 10% , הרי שלאחר שנה, תהיו חייבים 1.1 אלף שקל, אבל לאחר שנתיים תהיו חייבים 1.1 אלף שקל ועוד 10% מ-1.1 אלף שקל ובסה"כ – 1.21 אלף שקל, ובסוף השנה השלישית  1.21 אלף שקל ועוד 10% - 121 שקל, וסה"כ – 1.33 אלף שקל.

לשיטת החישוב הזו שהיא הנכונה גם מבחינה כלכלית קוראים ריבית דריבית – הריבית עצמה יוצרת תשואה בהמשך.

וחשוב לדעת - הריבית הנקובה בהלוואה יכולה להיות נתונה כריבית שנתית או כריבית חודשית, וזה מאוד חשוב – כשאומרים לכם שהריבית החודשית היא 1%, אז אתם (רובכם) חושב בטעות שמדובר בריבית שנתית של 12% - זה לא נכון, הריבית השנתית היא 12.7% שכן היא מחושבת כריבית דריבית חודש חודש  ולמתעניינים בלבד מדובר על 1001/01^12-1)) .

כלומר הריבית החודשית הנקובה היא לא הריבית האמיתית שלכם על הלוואה (במידה ולוקחים אותה ליותר מחודש).

מנגד, אם אומרים לכם שהריבית היא שנתית , תוודאו שמדובר בריבית האמיתית (האפקטיבית - מיד הסברים נוספים), כלומר אם אומרים לכם שהריבית השנתית הנקובה היא 12.7% - זאת באמת הריבית, אבל אם איכשהו אומרים לכם שהריבית השנתית היא 12% בהינתן ריבית של 1% בחודש, תבינו שמדובר בריבית שגויה כלכלית, אתם צריכים לעשות את החישוב לעיל כדי לדעת מה הריבית האפקטיבית.

ריבית נומינלית - הריבית שנקובה במסמכי ההלוואה, או על אגרת חוב, ללא התחשבות במועדי קבלת והחזרת הקרן, בעמלות ותשלומים. בדרך כלל תצוין הריבית לתקופה של שנה.  הריבית יכולה להיות קבועה: שיעור הריבית נקבע בעת לקיחת ההלוואה ונשאר קבוע כל העת עד סיום החזרתה. הריבית יכולה להיות משתנה: שיעור הריבית משתנה מעת לעת על ידי הצמדתה לריבית בסיסית אחרת כמו ריבית פריים, ריבית לייבור, או שער של מטבע חוץ וכד'.

ריבית ריאלית –  ריבית ריאלית היא סוג של ריבית עודפת, מעבר למדד – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר מוסכם כמו מדד תשומות הבניה או מטבע חוץ מסוים, אליו צמודה ההלוואה. לדוגמא – לקחנו הלוואה בריבית נומינלית של 10%. אם המדד עלה ב-10% אחוזים בסה"כ באותה תקופה, הריבית הריאלית היא בעצם אפס! לא שילמנו מעבר לעליית המדד.

מנגד, אם לקחנו הלוואה בריבית נומינלית של 10% אבל המדד היה 2% אז בקירוב הריבית הריאלית ששילמנו היא 8% (בחישוב של ריבית דריבית – 7.8% - 1.1/1.02).

ריבית אפקטיבית (מתואמת) - זו הריבית הכלכלית האמיתית שאנחנו משלמים בפועל על הלוואה, תשלומים בקרדיט וכד', והיא נגזרת מחישובי ריבית דריבית. לדוגמה -  לקחנו הלוואה של 10 אלף שקל בתחילת שנה והחזרנו 11 אלף שקל בסופה, הריבית האפקטיבית היא 10%. אם לקחנו 10 אלף שקל  והחזרנו 11 אלף שקל לאחר תקופה של שנתיים, הריבית האפקטיבית ששילמנו היא עדיין 10%, אבל הריבית האפקטיבית לשנה וזה מה שחשוב היא 4.9% (4.9% לשנתיים זה 10% בחישוב ריבית דהריבית)

אם ההלוואה מוחזרת בתשלומים חדשיים וכך גם הריבית משולמת מדי חודש, הריבית האפקטיבית מתנהגת כמובן כמו ריבית דריבית. יש הבדל גדול כפי שהראנו למעלה,  בין קבלת הלוואה בריבית אפקטיבית של 12% לשנה לבין הלוואה בריבית אפקטיבית של 1% לחודש, למרות שזה לכאורה ניראה אותו דבר; אם הריבית האפקטיבית ששילמנו מדי חודש הייתה של 1% הרי שהריבית האפקטיבית השנתית שנשלם מסתכמת בכ-12.7%.

ריבית "רצחנית" או "קצוצה" – זה לא מונח בנקאי כמובן, אבל התחושה של העושק בידי הבנקים והגופים הפיננסיים האחרים שנותנים הלוואות, הביאו להמצאת המונחים האלה; שניהם מבטאים ריבית גבוהה מאד, למשל בשוק האפור הלא מפוקח, שם הריביות מגיעות לעשרות אחוזים לשנה ומי שלא מחזיר את ההלוואה עלול להגיע למצב "קצוץ"...

טיפ לסיכום – שימו לב לגובה הריבית שאתם משלמים או מקבלים בבנק, ונסו לחשב את הריבית האפקטיבית בעצמכם או בעזרת פקיד הבנק, אם אתם מתקשים. תמיד אפשר לבקש, ובדרך כלל זה מצליח, להוריד ריבית על הלוואה, תמיד צריך לבדוק אלטרנטיבות במקומות אחרים, בבנקים נוספים. אז תעשו סקר שוק ותתמקחו – זה עוזר.

ועוד לסיום - היכן בעצם אתם נתקלים בריבית? כלוקחי משכנתא - כאן תוכלו לקרוא על ריבית משכנתא, כלוקחי הלוואות, כמשקיעים בפיקדונות- כאן תוכלו לקרוא על מדריך פיקדונות והריבית בפיקדונות כמשקיעים באגרות חוב - הנה מדריך על השקעה באגרות חוב לרבות הסבר על הריבית והתשואה האפקטיבית.

מה זאת ריבית פריים? ולמה היא כל כך גבוהה?

הריבית בין הבנקים - בין בנק ישראל לבין המערכת הבנקאית נקראית ריבית בנק ישראל. בנק ישראל מדווח מדי חודש על גובה הריבית בחודש הקרוב (הנה מידע על ריבית בנק ישראל באתר בנק ישראל).  ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל של 0.1%, אבל,  זו לא הריבית שרלבנטית לכם, אתם  לא יכולים לקבל הלוואות בריבית הזו. הריבית הזו היא הריבית בין הבנקים – בין בנק ישראל לבנקים, ואילו הריבית שרלבנטית אליכם היא בהגדרה גבוה יותר. הריבית על ההלוואות שלכם מתבססות על ריבי פריים - לא ריבית בנק ישראל אלא ריבית פריים שמוגדרת היסטורית כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% - וכאן יש מלכוד גדול ועיוות גדול – למה 1.5%? למה לקבוע תוספת ריבית כה משמעותית ביחס לריבית הבסיס? מה בעצם משמעות התוספת הענקית הזו? אולי היא היתה מתאימה לפני 10 שנים ויותר, כשהריבית היתה גבוהה מאוד (ביחס להיום), היום זה אחרת. אז, כשריבית בנק ישראל היתה 5% (ויותר), סביר שריבית הבסיס להלוואות תהיה ב-1.5% גבוה יותר – 6.5%. אבל עכשיו כשריבית בנק ישראל 0.1%, האם זה הגיוני שריבית  הבסיס להלוואות תהיה פי 16 -  1.6% (0.1% ועוד התוספת – 1.5%)? ממש לא, נראה שמישהו פה נרדם בשמירה. כאן תוכלו לקרוא יותר בעיוות של ריבית הפריים ואיך זה בעצם פוגע בכם


מדריכים וכלים פיננסים:

מדריך פיקדון - כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
פיקדונות הבנקים - עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה - מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים - עדכון של פיקדונות מובנים
וככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה -

מעוניין לקבל הצעות אטרקטיביות לקבלת הלוואה?  מלא פרטים, ויחזרו אלייך בהקדם

שם מלא:

ת.ז (לא חובה):

טלפון:

מייל:

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש באתר



על המחבר

רונית מורגנשטרן

רונית מורגנשטרן

כתבת ופרשנית וותיקה ומנוסה בעיתונות הכלכלית - כתבת בכירה במעריב במשך 15 שנה בתחומי התעשייה והאנרגיה; כתבת בהארץ בתחומי הכלכלה והתעשייה.

השאר תגובה

תגובה 1

  • האם הריבית יכולה להיות שלילית, ומה זה אומר אם אנחנו מחזייקם פיקדון בבנק שהוא יהיה פחות אחרי תקופה - בבנק אמור לי שיש דבר כזה אבל זה לא כאן ושלא צריך לדאוג, אבל יכול להיות שהם לא מבינים או לא אומרים את כל האמת, אם יש פיקדון שלילי נראה שכדאי להשאיר את הכסף בבית, אני צודקת?