fbpx
הלוואות מדריכי בנקאות מדריכי פיקדונות

ריבית - כל מה שצריך לדעת

קרדיט shutterstock
מעודכן ל-07/2020

 

מחשבון פיקדון- ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון

מה מבטאת הריבית מהם סוגי הריביות ואיך מחשבים אותן?

אתם נתקלים במושג ריבית במקומות רבים - כשאתם לוקחים משכנתא, יועץ המשכנתאות מסביר את אפשרויות הריבית שקיימות - ריבית משתנה, ריבית קבועה, ריבית צמודה. רובכם, כך מסתבר, מבינים את הנושא אבל מאוד מלמעלה. גם כשאתם לוקחים הלוואה בבנק, אתם מקבלים מהפקיד בבנק את כל המידע על ההלוואות האפשרויות והריביות, אבל גם אז אתם לא ממש מבינים את כל הסיפור. גם בחדשות אתם שומעים על הריבית  - ריבית בנק ישראל, ריבית פריים, הריבית הבינבנקאית - וגם אז רובכם מכירים ומבינים את משמעות הריבית אבל לא באמת יורדים לעומק העניין.

אז... מה זו ריבית?

לפני שקמו הבנקים, אנשים שהיו זקוקים לכסף, היו פונים ל"מלווים בריבית". אלה היו אנשי עסקים שהתפרנסו ממתן כסף תמורת עוד כסף. הם היו מלווים סכום מסוים ומקבלים בחזרה אחרי תקופה סכום גבוה יותר. ההפרש בין הסכום שהם קיבלו לבין הסכום שהם נתנו הוא הריבית. הריבית מבטאת בעצם את המחיר של הכסף.

אנחנו יכולים להיות בצד הלווה - מקבל ההלוואה, ואז אנחנו משלמים את הריבית (וזה המצב של רוב האוכלוסייה), ואנחנו יכולים להיות בצד נותני ההלוואה ואז אנחנו מקבלים את הריבית.

המערכת הבנקאית שהשתכללה מאוד בעשורים האחרונים בפרט ובמאה האחרונה בכלל, מאפשרת הלוואות מסוגים שונים ולתקופות שונות. מנגד, היא מאפשרת לכם להיות מעין המלווים (נותני האשראי). אתם יכולים לתת אשראי לבנק עצמו. איך זה קורה? אם יש לכם כסף פנוי ואתם מפקידים אותו בפיקדון שקלי או כל בפיקדון בנקאי אחר, אתם בעצם נותנים אשראי/מימון/הלוואה לבנק, ובתמורה אתם מקבלים ריבית. הבנק לוקח את הכסף הזה שאתם מפקידים אצלו ומלווה לאחרים בריבית גבוהה יותר וכך הוא מרוויח. הוא מלווה בריבית שהיא גבוהה מהריבית שהוא משלם על הלוואות שהוא מקבל מאתנו, הציבור, ומבנק ישראל.

אנחנו גם מקבלים ריבית על איגרות חוב שאנחנו רוכשים בבורסה – סכום הרכישה מהווה הלוואה למנפיקי האיגרות. זה עובד כך: נניח חברה שמעוניינת לגייס חוב/הלוואה. היא יכולה לעשות זאת במסגרת הבנקאית, כלומר לקבל הלוואה מהבנק, והיא יכולה, אם היא עומדת בתנאים, לקבל מימון דרך הבורסה. כלומר, להנפיק איגרות חוב שהן בעצם הלוואה בתנאים קבועים מראש – ריבית ידועה מראש ותקופה ידועה מראש (וכן ידועים מועדי תשלומי הריבית ותשלומי הקרן על איגרות החוב).

איגרות החוב האלו נרכשות לרוב בעת הנפקה על ידי הגופים המוסדיים, אלו שמנהלים בשבילנו את הכסף – תמורת דמי ניהול כמובן. מרגע ההנפקה הן נסחרות באופן שוטף בבורסה . מי שקונה איגרת חוב בהנפקה או במהלך המסחר בעצם נותן הלוואה לחברה המנפיקה בריבית ולתקופה מסוימת.

ריבית מבטאת בפועל את התשלום הנוסף לסכום הלוואה המשולם על ידי הלווה למלווה. סכום הריבית הוא שיעור מסוים מגובה ההלוואה, והיא אינה קשורה ל"הצמדה" למדד כלשהו, שזה תשלום נוסף, במידה שההלוואה צמודה.

הציבור והפירמות לוקחים הלוואות באופן שוטף מהמערכת הבנקאית, כל אדם וכל חברה וההלוואות שלהם והתנאים שלהם. לרוב המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר של אנשים פרטיים - משכנתא ממוצעת למשפחה אגב היא בסדר גודל של 620-670 אלף שקל.

על ההלוואות והמשכנתאות יש ריבית (כאן תוכלו להרחיב  על ריבית המשכנתא - לרבות עדכונים שוטפים על גובה הריבית). הנה הדגמה להלוואה וריבית פשוטה: נניח שלקחתם הלוואה בסך 100 אלף שקל לשנה בריבית שקלית של 5%. בסוף התקופה, כעבור שנה, תחזירו קרן הלוואה של 100 אלף שקל וריבית של 5,000 שקל (5% מהיקף הלוואה של 100 אלף שקל).

אם מדובר בהלוואה צמודה למדד, אז בנוסף לריבית על הקרן והקרן עצמה, על הלווה לשלם את ההצמדה. בדוגמה שלנו, אם נניח שההצמדה למדד היא 2%, אז בנוסף ל-105 אלף שקל ישלם מחזיר ההלוואה גם 2,000 שקל (2% על קרן של 100 אלף שקל).

מכאן, שברור שאם ההלוואה היא צמודה למדד היא צריכה להיות בריבית נמוכה יותר – אחרת כולם יבחרו בריבית השקלית, ללא הצמדה. אם לדוגמה הריבית על ההלוואה הצמודה היתה 3%, היה נוצר "איזון", משמע חוסר הבדל בין שני סוגי ההלוואות. בהלוואה הצמודה היינו משלמים בסוף התקופה 105 אלף שקל שנובעים מקרן של 100 אלף שקל, ריבית של 3,000 שקל והצמדה של 2,000 שקל.

חשוב לזכור – הריבית על הלוואות צמודות נמוכה יותר, ההפרש מבטא את האינפלציה החזויה. אם אתם סבורים שהמדדים יהיו נמוכים מהתחזית, אז עדיפה לכם הלוואה צמודה; אם אתם מעריכים מדדים גבוהים ולא רוצים להסתכן עם חשיפה למדד, עדיפה לכם הלוואה שקלית, לא צמודה.

סוגי ריביות: אילו ריביות אנחנו משלמים?

סכום ההלוואה שנלקחה נקרא"קרן ההלוואה", והריבית המצטרפת אליו מחושבת לפי משך הזמן שלו ניתנת ההלוואה - "תקופת ההלוואה".

המלווים העיקריים כיום בשווקים הם הבנקים. אנחנו מחזירים את הכסף לבנק עם הריבית עד תום תקופת ההלוואה.

גם אנחנו כאמור מקבלים ריבית על פיקדונות וחסכונות שאנחנו מפקידים בבנק, משום שבעצם אנחנו מלווים לבנק כסף שלנו שבו הוא יכול להשתמש עד למועד תום תקופת החיסכון או המשיכה. הריבית על חסכונות ופיקדונות לעולם תהיה נמוכה, ובהרבה, מהריבית שנשלם על הלוואות ואשראי. למה? כי הבנקים, כמו כל הגופים העסקיים, רוצים להרוויח, וההפרש הוא בעצם הרווח שלהם.

הבעיה היא שמירווח הריביות נחשב לגבוה, ובהתאמה הרווח של הבנקים גבוה. בשנים האחרונות נעשים מהלכים לצמצם את רווחי הבנקים דרך הפחתת מרווח הריבית ודרך הפחתת העמלות, אבל  למרות יוזמות של חברי כנסת שונים, המצב לא השתנה משמעותית.

אז אילו ריביות אנחנו בעצם משלמים?

רגע לפני, חשוב להבין מהי הריבית הבסיסית. בנק ישראל מפרסם כל חודש את ריבית בנק ישראל. הריבית הזו שנמצאת בשנים האחרונות בשפל חסר תקדים בארץ ובעולם היא הבסיס לכל ההתקשרות שלנו מול הבנקים - גם בהשקעות/פיקדונות וכו', וגם בהלוואות. אלא שהבנקים לא מתיישרים או מכוונים לריבית בנק ישראל, אלא לריבית הפריים שהיא גבוהה מריבית בנק ישראל ב-1.5%. למה כל כך הרבה, ומה המשמעות של זה - תוכלו לקרוא כאן - ריבית פריים - הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

ריבית חובה – זו הריבית שאנחנו משלמים על המינוס בחשבון העו"ש שלנו, אם אנחנו בחובה ומשתמשים בכסף שהבנק נותן לנו כאשראי. אם אנחנו נמצאים בתוך מסגרת האשראי שהוקצתה לנו, נשלם (תלוי בתקופה) ריבית אפקטיבית של בין 6% ל-12% . הריבית הזו תלויה באיזה סוג לקוח אנחנו וכמה אנחנו חשובים, גדולים  ובעלי כושר מיקוח מול הבנק שלנו.

בעיקרון אסור לחרוג ממסגרת האשראי, אך במקרים של חריגה שהבנק מתיר אותה הוא גובה ריבית נוספת. את הריבית על המינוס נוכל לראות בדו"ח הרבעוני שמגיע אלינו מהבנק.

ריבית על הלוואות -  הלוואה היא בעצם קבלת סכום כסף בהווה והחזרתו בעתיד. לרוב הלוואות מגופים פיננסיים נושאות ריבית. כל אשראי הוא בעצם הלוואה, לרבות מסגרת אשראי בבנק, מסגרת האשראי בכרטיס האשראי וכד'.

ריבית קרדיט בכרטיסי אשראי -  אין ריבית על רכישה רגילה בכרטיס אשראי, למרות שהכסף יורד מהחשבון בעתיד – הריבית מגולמת בעמלה שמשלם המוכר לחברת האשראי. חברות כרטיסי האשראי מציעות הלוואות או רכישה בתשלומים במסגרת מסלול "קרדיט", והוא נושא ריבית. הלוואות או תשלומים בקרדיט הם בדרך כלל עד 75% מגובה מסגרת האשראי. הריבית הנגבית בכרטיסי האשראי דומה לזו של מסגרת האשראי בבנק – בין 8% ל-12% ריבית אפקטיבית (ראו הסבר על ריבית אפקטיבית בהמשך) – הריבית הגבוהה ביותר משולמת על ידי מחזיקי הכרטיסים הרגילים; ככל שהכרטיס יוקרתי יותר (זהב, פלטינום וכן הלאה), הריבית המשולמת על ידי מחזיק הכרטיס היא נמוכה יותר.

למה גובים ריבית על הלוואה?

ריבית היא מחיר הכסף. במילים פשוטות זה אומר שהמלווה יכול לעשות שימוש בכסף הזה, יש לו אלטרנטיבות, ולכן אם הוא נותן אותו למישהו, מלווה לו, הוא רוצה לקבל את הכסף הזה עם בונוס בגלל שהוא הפסיד אלטרנטיבית אפשרויות השקעה אחרות. זו הסיבה העיקרית לכך שקיימת ריבית, אך בנוסף יש גם סיכון למלווה. יש אפשרות שההלוואה לא תוחזר או שהחזרתה תידחה, וזה תלוי כמובן בלווה עצמו. בעת מתן ההלוואה המלווה עושה בדיקה ולפיה הוא קובע באיזו ריבית לתת הלוואה ללווה המסוים. כמובן שככל שמצבו הפיננסי של הלווה רע יותר, כך הריבית שהמלווה יבקש תהיה גבוהה יותר, כי הוא צריך לקבל פיצוי לסיכון שלו, והפיצוי הוא תשואה נוספת.

מעבר לכך, ריבית נובעת גם מכך שהגופים המלווים הם עסק לכל דבר עם מנגנון, פעילות, עובדים וכו', ועסק קם ומתנהל כדי להרוויח.

כמו כן, הריבית נלקחת כפיצוי על מדד המחירים לצרכן/האינפלציה, וזה כבר קשור כאמור לכך שלנותן ההלוואה יש אלטרנטיבות, והוא כמובן לא מעוניין שהכסף יישחק. ברגע שהוא נותן הלוואה בלי ריבית, אז אוטומטית, בהגדרה למעשה – הכסף נשחק בעליית המדד.

איך מחושבת הריבית בבנקים?

הבסיס לחישוב ריביות על הלוואות, מסגרת אשראי בעו"ש, תכניות חיסכון, פיקדונות וכד', הוא ריבית הפריים. ריבית הפריים מורכבת משיעור הריבית המוניטרית הנקבעת פעם בחודש על ידי בנק ישראל, הבנק המרכזי, בתוספת קבועה של 1.5%. אם ריבית בנק ישראל היא 1%, אז ריבית הפריים תהיה 2.5%. למרות שהבנקים היו יכולים להתחרות ביניהם בריבית הפריים, כיום מוגדרת ריבית זו בשיעור זהה בכל הבנקים בישראל.

ריבית פשוטה: ריבית המחושבת כאחוז מסוים מהקרן בלבד ביחס ישר לתקופת ההלוואה. במילים אחרות, שיעור הריבית לתקופה מסוימת מוכפל במספר התקופות. לדוגמה, אם אנחנו לווים 10 אלף שקל לתקופה של שלוש שנים בריבית שנתית של 10%, הרי שבעוד שלוש שנים נצטרך להחזיר 13 אלף שקל. אם אנחנו מפקידים בחיסכון 10 אלף שקל בריבית שנתית פשוטה של 2% לתקופה של שלוש שנים, הרי שבסוף התקופה נקבל 10.6 אלף שקל (למעט תשלומי עמלות כלשהן).

ריבית דריבית (ריבית מצטברת) – סכום הריבית מחושב בכל פעם מחדש על בסיס החוב שנותר הכולל את גם את הקרן וגם את הריבית. בין תשלום לתשלום, עולה סכום החוב, בשל הצטברות ריבית על החוב הנותר. אם מדובר בהלוואה בסך 1 אלף שקל בריבית שנתית של 10%, הרי שלאחר שנה, תהיו חייבים 1.1 אלף שקל, אבל לאחר שנתיים תהיו חייבים 1.1 אלף שקל ועוד 10% מ-1.1 אלף שקל ובסך הכל 1.21 אלף שקל, ובסוף השנה השלישית 1.21 אלף שקל ועוד 10% - 121 אלף שקל, וסה"כ – 1.33 אלף שקל.

לשיטת החישוב הזו שהיא הנכונה גם מבחינה כלכלית קוראים ריבית דריבית – הריבית עצמה יוצרת תשואה בהמשך.

וחשוב לדעת - הריבית הנקובה בהלוואה יכולה להיות נתונה כריבית שנתית או כריבית חודשית, וזה מאוד חשוב. כשאומרים לכם שהריבית החודשית היא 1%, אז הרוב חושבים בטעות שמדובר בריבית שנתית של 12%. זה לא נכון, הריבית השנתית היא 12.7% שכן היא מחושבת כריבית דריבית חודש חודש.

כלומר, הריבית החודשית הנקובה היא לא הריבית האמיתית שלכם על הלוואה, במידה שלוקחים אותה ליותר מחודש.

מנגד, אם אומרים לכם שהריבית היא שנתית, תוודאו שמדובר בריבית האמיתית, האפקטיבית (הסברים נוספים בהמשך). כלומר, אם אומרים לכם שהריבית השנתית הנקובה היא 12.7%, זאת באמת הריבית, אבל אם איכשהו אומרים לכם שהריבית השנתית היא 12% בהינתן ריבית של 1% בחודש, תבינו שמדובר בריבית שגויה כלכלית. אתם צריכים לעשות את החישוב לעיל כדי לדעת מה הריבית האפקטיבית.

ריבית נומינלית - הריבית שנקובה במסמכי ההלוואה, או על איגרת חוב, ללא התחשבות במועדי קבלת והחזרת הקרן, בעמלות ותשלומים. בדרך כלל תצוין הריבית לתקופה של שנה. הריבית יכולה להיות קבועה: שיעור הריבית נקבע בעת לקיחת ההלוואה ונשאר קבוע כל העת עד סיום החזרתה. הריבית יכולה להיות משתנה: שיעור הריבית משתנה מעת לעת על ידי הצמדתה לריבית בסיסית אחרת כמו ריבית פריים, ריבית ליבור, או שער של מטבע חוץ וכד'.

ריבית ריאלית –  זה סוגא של ריבית עודפת, מעבר למדד – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר מוסכם כמו מדד תשומות הבנייה או מטבע חוץ מסוים, שאליהם צמודה ההלוואה. לדוגמה, לקחנו הלוואה בריבית נומינלית של 10%. אם המדד עלה ב-10% בסה"כ באותה תקופה, הריבית הריאלית היא בעצם אפס! לא שילמנו מעבר לעליית המדד.

מנגד, אם לקחנו הלוואה בריבית נומינלית של 10% אבל המדד היה 2%, אז בקירוב הריבית הריאלית ששילמנו היא 8% (בחישוב של ריבית דריבית – 7.8% - 1.1/1.02).

ריבית אפקטיבית (מתואמת) - זו הריבית הכלכלית האמיתית שאנחנו משלמים בפועל על הלוואה, תשלומים בקרדיט וכד', והיא נגזרת מחישובי ריבית דריבית. לדוגמה, אם לקחנו הלוואה של 10 אלף שקל בתחילת שנה והחזרנו 11 אלף שקל בסופה, הריבית האפקטיבית היא 10%. אם לקחנו 10 אלף שקל והחזרנו 11 אלף שקל לאחר תקופה של שנתיים, הריבית האפקטיבית ששילמנו היא עדיין 10%, אבל הריבית האפקטיבית לשנה - וזה מה שחשוב - היא 4.9% (4.9% לשנתיים זה 10% בחישוב הריבית דריבית).

אם ההלוואה מוחזרת בתשלומים חודשיים וכך גם הריבית משולמת מדי חודש, הריבית האפקטיבית מתנהגת כמובן כמו ריבית דריבית. יש הבדל גדול, כפי שהראינו למעלה, בין קבלת הלוואה בריבית אפקטיבית של 12% לשנה לבין הלוואה בריבית אפקטיבית של 1% לחודש, למרות שלכאורה זה נראה אותו דבר; אם הריבית האפקטיבית ששילמנו מדי חודש היתה של 1%, הרי שהריבית האפקטיבית השנתית שנשלם מסתכמת בכ-12.7%.

ריבית "רצחנית" או "קצוצה" – זה לא מונח בנקאי כמובן, אבל התחושה של העושק בידי הבנקים והגופים הפיננסיים האחרים שנותנים הלוואות, הביאה להמצאת המונחים האלה; שניהם מבטאים ריבית גבוהה מאוד, למשל בשוק האפור הלא מפוקח, שם הריביות מגיעות לעשרות אחוזים לשנה, ומי שלא מחזיר את ההלוואה עלול להגיע למצב "קצוץ"...

טיפ לסיכום – שימו לב לגובה הריבית שאתם משלמים או מקבלים בבנק, ונסו לחשב את הריבית האפקטיבית בעצמכם או בעזרת פקיד הבנק, אם אתם מתקשים. תמיד אפשר לבקש, ובדרך כלל זה מצליח, להוריד ריבית על הלוואה. תמיד צריך לבדוק אלטרנטיבות במקומות אחרים, בבנקים נוספים. אז תעשו סקר שוק ותתמקחו – זה עוזר.

ועוד לסיום - היכן בעצם אתם נתקלים בריבית? כלוקחי משכנתא - כאן תוכלו לקרוא על ריבית משכנתא, כלוקחי הלוואות, כמשקיעים בפיקדונות- כאן תוכלו לקרוא על מדריך פיקדונות והריבית בפיקדונות. כמשקיעים באיגרות חוב - הנה מדריך על השקעה באיגרות חוב, לרבות הסבר על הריבית והתשואה האפקטיבית.

מה זאת ריבית פריים ולמה היא כל כך גבוהה?

הריבית בין הבנקים - בין בנק ישראל לבין המערכת הבנקאית - נקראת ריבית בנק ישראל. בנק ישראל מדווח מדי חודש על גובה הריבית בחודש הקרוב (הנה מידע על ריבית בנק ישראל באתר בנק ישראל). ריבית בנק ישראל נמצאת נכון להיום בשפל של 0.1%, אבל  זו לא הריבית שרלוונטית לכם. אתם  לא יכולים לקבל הלוואות בריבית הזו. הריבית הזו היא הריבית בין הבנקים – בין בנק ישראל לבנקים, ואילו הריבית שרלוונטית אליכם היא בהגדרה גבוהה יותר. הריבית על ההלוואות שלכם מתבססות על ריבית פריים - לא ריבית בנק ישראל אלא ריבית פריים שמוגדרת היסטורית כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. כאן יש מלכוד גדול ועיוות גדול – למה 1.5%? למה לקבוע תוספת ריבית כה משמעותית ביחס לריבית הבסיס? מה בעצם משמעות התוספת הענקית הזו? אולי היא הייתה מתאימה לפני עשר שנים ויותר, כשהריבית היתה גבוהה מאוד באופן יחסי, אבל היום זה אחרת. אז, כשריבית בנק ישראל היתה 5% ויותר, היה סביר שריבית הבסיס להלוואות תהיה ב-1.5% גבוה יותר – 6.5%. אבל עכשיו כשריבית בנק ישראל היא 0.1%, האם זה הגיוני שריבית הבסיס להלוואות תהיה פי 16 -  1.6% (0.1% ועוד התוספת – 1.5%)? ממש לא. נראה שמישהו פה נרדם בשמירה. כאן תוכלו לקרוא יותר בעיוות של ריבית הפריים ואיך זה בעצם פוגע בכם


מדריכים וכלים פיננסים:

מדריך פיקדון - כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
פיקדונות הבנקים - עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה - מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים - עדכון של פיקדונות מובנים

רוצים לדעת מה הריבית? הנה נתונים מעודכנים

וככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה -

צריכים הלוואה?  מלאו פרטים ונציג ממקס יחזור אליכם


על המחבר

רונית מורגנשטרן

רונית מורגנשטרן

כתבת ופרשנית וותיקה ומנוסה בעיתונות הכלכלית - כתבת בכירה במעריב במשך 15 שנה בתחומי התעשייה והאנרגיה; כתבת בהארץ בתחומי הכלכלה והתעשייה.

השאר תגובה

תגובה 1

  • האם הריבית יכולה להיות שלילית, ומה זה אומר אם אנחנו מחזייקם פיקדון בבנק שהוא יהיה פחות אחרי תקופה - בבנק אמור לי שיש דבר כזה אבל זה לא כאן ושלא צריך לדאוג, אבל יכול להיות שהם לא מבינים או לא אומרים את כל האמת, אם יש פיקדון שלילי נראה שכדאי להשאיר את הכסף בבית, אני צודקת?

שינוי גודל גופנים
ניגודיות