עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי מחלקת מחקר מפרסם הבוקר סקירה בנוגע למדיניות המוניטרית, בה נכתב כי "הפחתת הריבית של בנק ישראל לא אפקטיבית במלחמת המטבעות העולמית".

לוי מציין בסקירתו, כי בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל בה הורדה הריבית לרמתה הנמוכה אי פעם, נכתב בזה הלשון כי: "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות…".

לוי כותב: "בפעולה זאת מצהיר בנק ישראל כי הפחתת הריבית האחרונה נועדה בעיקרה (באופן החד והברור ביותר) לבלום את הייסוף בשקל. בתיאוריה, בנק ישראל צודק. במציאות הכלכלית הנוכחית אין לבנק ישראל השפעה על שוק המט"ח ובעיקר בעידן הריבית אפסית בעולם המערבי".

לוי סבור כי הפיחות בשקל בשנת 2014 איננו תוצאה של מדיניות בנק ישראל. בשנת 2014 בנק ישראל הפחית את הריבית שלוש פעמים מרמה של 1% לרמה של 0.25%, כאשר באותה השנה נחלש השקל מול הדולר בשיעור חד של 12%. לצורך ההשוואה ולבחינה האם הורדת הריבית היא זו שתרמה לפיחות השקל מול הדולר, ראוי לבדוק מה עשה הדולר בעולם באותה השנה. בבחינת המגמה העולמית של צמד המטבעות המרכזי אירו/דולר ניתן לראות בבירור כי הדולר התחזק בשיעור חד של כ-15%! כלומר לא ניתן לומר בוודאות שמדיניות הפחתת הריבית של בנק ישראל היא שתרמה לפיחות בשקל.

קיים מתאם חלש בין הפרש הריביות של ארה"ב וישראל לבין התנהגות שער החליפין דולר/שקל: כאמור, הפחתת הריבית של בנק ישראל נועדה לבטל את התמריץ לפיקדונות בשקל על פני אלה הדולריים. אם הריבית השקלית גבוהה יותר מהדולרית הרי קיים תמריץ ברור להתקפה ספקולטיבית על השקל. לצורך כך מפחית בנק ישראל את הריבית במשק על מנת למנוע התקפה זו אשר מחזקת את השקל ופוגעת בעת הנוכחית במשק הישראלי. בבדיקת המתאם מול הפרש הריביות של ארה"ב לישראל (אם הוא חיובי יש תמריץ לפיקדונות שקליים) על פני 15 שנה, מתקבל מתאם חיובי נמוך מאד. הוא נמוך יותר בשנים האחרונות כאשר סביבת הריבית העולמית אפסית.

התנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על הצמד דולר/שקל: מדד ה-DXY  מהווה אינדקס לדולר על ידי השוואתו ל-6 המטבעות המרכזיים בעולם. למעשה ניתן למדוד דרכו את עוצמתו של הדולר בעולם. בבחינת המתאם, שוב, לאורך תקופה של 15 שנים ניתן לראות בבירור שככל שהדולר בעולם מתחזק, יש לו השפעה חזקה יותר על שער החליפין של הדולר/שקל ובעל מתאם גבוה יותר מהפרש הריביות בין ארה"ב לישראל. באופן אינטואיטיבי אין צורך לבדוק מתאם לצורך כך. מכיוון שהתחזקות הדולר בעולם עשויה באופן כללי לחזק את הדולר מול כל המטבעות. אבל לא כך הדבר בשוק המט"ח בעידן הנוכחי בו בנקים עולמיים משפיעים על הצמדים במסגרת מלחמת המטבעות. בבנק ישראל רצו "להשתתף" במשחק העולמי אך הדרך של הפחתת הריבית, לא אפקטיבית  לטווח ארוך. כלומר, להורדת הריבית השקלית על ידי בנק ישראל יש השפעה חלשה, והתנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על התנהגות שער הדולר/שקל.

לפיכך, כותב לוי בסקירתו: "ככל שהריבית המקומית נמוכה יותר, גם סביר להניח שהשימוש בה על ידי הפחתה נוספת, לא ישיג את היעדים. היא יוצרת יותר נכסי סיכון ומעלה באופן קיצוני את סיכון האשראי במשק. לבנק ישראל כלים נוספים בארגז. הוא יכול לפעול באופן לא צפוי בשוק המט"ח על ידי הגדלת הרכישות ומתן תמריץ שלילי לספקולנטים, וזאת על ידי מיסוי הפעילות לטווח קצר בשוק המט"ח. אבל מאז מדיניותו של הנגיד דויד קליין והליברליזציה שהונהגה בשוק המט"ח המקומי מתחילת שנות ה-2000, אף נגיד לא לקח על עצמו התערבות כה נחרצת".