הרהורי בורסה    

אירונאוטיקס – חברת פרויקטים בדרך לבורסה ; הדוחות השתפרו, איך מציגים פרויקטים בדוחות?

אירונאוטיקס  –  חברת פרויקטים בדרך לבורסה – מה זה מחזור תפעולי? ואיך מכירים בתוצאות של פרויקט מפסיד שחוזר להרוויח? – המקרה של  אירונאוטיקס?

אירונאוטיקס מתכוונת להנפיק בבורסה בת"א לפי שווי של 300 מיליון דולר. החברה הזו שלפני כמה שנים היתה במשבר ענק, יצאה מהמשבר בזכות הזרמה של קרנות הון סיכון שעכשיו מוכרות את רוב המניות שלהן. האם החברה הזו שווה 300 מיליון דולר? אולי כן, אולי לא, מה שברור הוא שזו חברת פרויקטים – פעם היא למעלה ופעם היא למטה, ושהיא למעלה היא מוכרת את המניות לציבור…

הדוחות של אירונאוטיקס מראים על שיפור, אבל נתחיל בתיאוריה של חברות פרויקטים, ונתמקד בכמה עיוותים בדוחות האלו עם המחשה מהדוחות של אירונאוטיקס.

דוחות כספיים של חברות פרויקטים שונים בהגדרה מדוחות כספיים של חברות שמספקות מוצר או שירות. כאשר החברה מספקת ללקוח פרויקט שנמשך על פני זמן, היא מכירה בהכנסות ממנו על פני התקופה בהתאם לאבני דרך, בעוד שבמכירת מוצר או שירות, ההכנסה היא מידית.

הדוחות של חברות שמספקות פרויקט נשענים על אומדנים של הנהלת החברה וגורמים בחברה לצד גורמים חיצוניים – אחד מהקריטריונים לקצב העבודה בפרויקט הוא קריטריון הנדסי – מהנדסים בודקים מה שיעור הביצוע ההנדסי. המבחנים לשיעור הביצוע יכולים להיות גם לפי שעות עבודה שהושקעו מתוך סה"כ שעות העבודה בפרויקט, שיעור השלמה לפני אבני דרך שנקבעו מראש ועוד.

המשמעות של הקריטריונים האלו, במקרים רבים, היא שהנהלת החברה שולטת בשיעור הביצוע. היא יכולה להחליט להשקיע יותר שעות עבודה בפרויקט מסוים ובהתאמה לדווח על הכנסות והוצאות גדולות יותר.

עוד עניין חשבונאי שמייחד חברות פרויקטים (מכל הסוגים וכל הענפים) הוא המחזור התפעולי שלהן. מחזור תפעולי (אורך המחזור התפעולי) מבטא את משך הזמן משלב הייצור של המוצר (או שלב קבלת המוצר, אם זה מייבוא) ועד שלב המכירה וקבלת התשלום. במוצרים "פשוטים" זה עניין של חודשים בודדים, אבל כאשר מדובר בחברות פרויקטים זה עניין שיכול להתמשך שנים. משלב הגשת ההצעה, דרך שלב הבחירה, וההתמודדות הסופית, ועד לשלב אספקת הפרויקט (שלב שעצמו יכול להימשך תקופה ממשוכת) ושלב הסיום, עוברים שנים.  כלומר, במצב כזה משך החיים התפעולי הוא שנים, ואיך זה קשור לחשבונאות?

החשבונאות מאפשרת לחברות להציג תחת הנכסים השוטפים במאזן את הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה או מחזור החיים התפעולי, הנמוך מבינהם. ואז כאשר מדובר בחברות תפעוליות רגילות (שמוכרות מוצר/ מספקות שירות) יוצגו תחת הנכסים השוטפים כל הנכסים שמעין יהפכו למזומנים בטווח של שנה (כמו – לקוחות, מלאי) , ואילו בחברות הפרויקטים (שלצורך הדוגמה אורך החיים התפעולי הוא 3 שנים), יציגו תחת הנכסים השוטפים את כל הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של 3 שנים – וזה כמובן הבדל גדול. יכול להיות תחת הנכסים האלו – מלאי בבנייה/ מלאי בתהליך (שקשור לפרויקט) שיהפוך למזומן (שיימכר) רק בעוד שנתיים, ויותר; יכול להיות בסעיף זה גם לקוחות שישלמו בעוד שנה שנתיים ועוד.

ההיגיון מאחורי ההצגה הזו הוא פשוט – רוצים שיוצג במסגרת הנכסים השוטפים כל מה שהוא מבחינת החברה שוטף, ומבחינתה זה בהתאם למחזור החיים התפעולי – אם המלאי של העסקה "שוכב" במשך שנתיים, ואורך החיים/ מחזור תפעולי הוא 3 שנים, אז לא עבר מחזור תפעולי ולכן המלאי צריך עדיין להיות מוצג תחת נכסים שוטפים. כלומר, ההתייחסות ל"שוטף" היא אקויוולנטית להתייחסות "למחזור התפעולי".

למי יש מחזור תפעולי העולה על שנה?

חברות הבנייה / יזמיות הבנייה הן חברות עם מחזור תפעולי של כמה שנים, אבל גם חברות שמפסקות פרויקטים ביטחוניים, פרויקטים בתחום התעופה הן עם מחזור תפעולי ארוך. חברה מהסוג הזה היא אירונאוטיקס המפתחת ומייצרת מל"טים, רחפנים ועוד. החברה מתכוונת להנפיק את מניותיה לראשונה לציבור, ולצורך כך היא פרסמה תשקיף הנפקה שכולל את דוחות העבר.

ובכן, מהביאורים לדוחות עולה כי החברה חיה ב"שני ממדים" – מחזור החיים שלה הוא בחלק מהמוצרים עד שנה ובחלק אחר (הפרויקטים) הוא של מספר שנים – " לקבוצה שני מחזורים תפעוליים", מוסבר בביאור, "בהתייחס לפרויקטים בתהליך, המחזור התפעולי הינו יותר משנה ועשוי להימשך שנתיים עד שלוש שנים. בהתייחס ליתר הפעילויות, המחזור התפעולי הרגיל של החברה הינו שנה. עקב כך כוללים הרכוש השוטף וההתחייבויות השוטפות פריטים המיועדים והצפויים להתממש בתוך תקופת המחזור התפעולי הרגיל של החברה. ביחס לפרויקטים שבתהליך כאשר תקופת המחזור התפעולי ארוכה משנה, הנכסים וההתחייבויות הקשורים לאותה פעילות מסווגים בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטפים בהתאם למחזור התפעולי המתואם של החברה". המשמעות היא שקוראי הדוחות לא יודעים באמת מה עיתוי הפיכת הנכס למזומן – יש יתרה מלאי, נו מה זה אומר – יהפוך למזומן תוך שנה? תוך שנתיים? תוך שלוש?

זו בעיה עקרונית בהבנת הדוחות (וזו כמובן לא אשמתה של אירונאוטיקס), אבל זה בעיקר קריטי לנושים של החברה, ופחות לבעלי מניות שלה. הנושים צריכים להבין איך יראה התזרים בטווח הקרוב, והם לא באמת יכולים להסתמך על הנכסים השוטפים. עם זאת, סביר שבדוחות השוטפים כחלק ממידע נוסף, החברה תפרט את החלוקה הפנימית של הנכסים (בדומה לחברות הבנייה עם מחזור תפעולי ארוך שמפרטות את הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות לטווח של שנה).

זיג זג ברווח

חברות פרויקטים מדווחות כאמור על הכנסות ורווח בהתאם לקצב ההתקדמות. אבל מה קורה עם הפרויקט מפסיד. אז הם צריכות לדווח על ההפסד, וזה עובד כך – מדווחים על הכנסות מהפרויקט כשמולן הוצאות באותו גובה – כלומר רווח אפס, ואם יש הפסד אז מדווחים עליו כהפסד מהפרויקט. זה קורה (לא הרבה), ואז עולה שאלה מה קורה עם בהמשך מתברר שהפרויקט רווחי? בפועל, בשנה שבה מתברר שהפרויקט רווחי מכיריים בכל הרווח (גם על חשבון השנים הקודמות), אבל המשמעות היא שכלכלית מסיתים רווח משנים קודמות לשנה הספציפית. מקרה כזה התרחש באירונאוטיקס – "….עד  2013 העריכה הנהלת החברה כי קיימת אי וודאות באשר ליכולתה להשלים את פיתוח הפרויקט וכי קיים ספק בדבר הצלחת עמידתה בתנאים החוזיים…כפי שנקבעו בהסכמים עם אותן לקוחות. לפיכך, הכירה החברה בדוחות הכספיים לשנים 2012 ו-2013 בהכנסות בגובה העלויות שהוצאו אשר השבתן צפויה (הצגת מרווח אפס) בסך של כ-10 מיליון דולר במצטבר. במהלך שנת 2014 השלימה החברה את פיתוח אב הטיפוס וביצעה בהצלחה מספר רב של ניסויי המראה ונחיתה אוטומטיים. בהתאם לכך כללה החברה בדוחות הכספיים לשנת 2014 הכנסות מפרויקטים בהקמה בגין החוזה בסך של 49.7 מיליון דולר ורווח תפעולי של 17.6 מיליון דולר (מתוכם הכנסות של 12.2 מיליון דולר ורווח תפעולי של 7.5 מיליון דולר מיוחסים לתקופות הקודמות)". כלומר, לדוחות 2014 נוסף רווח תפעולי משנים קודמות – וזה אמנם תקין חשבונאית אבל כלכלית מדובר על רווח תפעולי אמיתי נמוך, ואפילו אפסי בשנה זו. מאז החברה בצמיחה מרשימה תוך הגדלת הרווח התפעולי (ב-2016 ההכנסות הסתכמו ב-111 מיליון דולר והרווח התפעולי ב-18.6 מיליון דולר).

אנטרופי מעריכה את אירונאוטיקס ב-400 מיליון דולר – נו, באמת?