חדשות    

אמיר כהנוביץ': "הריבית לא תעלה בחודשים הקרובים"

אז הריבית בארץ תעלה? ובכמה? ומתי? הכלכלנים מבלבלים אותנו – אין אחדות דעים, מתי וכמה הריבית תעלה. כל בנק או בית השקעות וההערכה שלו. באקסלנס סבורים שייקח עוד זמן.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך כי פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל לימד שהתבססות אינפלציה היא בעיני המתבונן ושבחודשים הקרובים אין כוונה להעלות ריבית. "האינפלציה בישראל נכנסה בחודש יולי לראשונה מאז 2014 לגבול התחתון של יעד האינפלציה וחברי הועדה המוניטרית מיהרו להכריז שהאינפלציה החלה להתבסס ביעד", כותב כהנוביץ' ומוסיף – "מכיוון שאין לנו ניסיון היסטורי עם מדרגות התבססות, אנחנו בדילמה אם יש רק שלוש מדרגות: נכנסה לתוך גבולות היעד, החלה להתבסס והתבססה או שיש באמצע עוד כמה שלבי ביניים? ומי מהן מאפשרת העלאת ריבית?".

כך או אחרת, לבדיקתו מכשירי ההשקעה השונים מגלמים העלאת ריבית ראשונה בישראל בסביבות פברואר-אפריל 2019 והעלאה שניה בסביבות ספטמבר 2019. בקיצור, ייקח עוד זמן. 

כהנוביץ' מתייחס בסקירתו גם לתכנית של השר הרווחה, חיים כץ, לבטל את העברת עודפי הגביה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר ואומר כי התכנית אולי נזרקה לאוויר רק כספין פוליטי, אבל כדאי להתעכב עליה – "התוכנית הזו היא אחת ההצעות היותר טובות שהועלו פה בשנים האחרונות ובניגוד לטענות המקובלות היא עשויה דווקא להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולירידת תשואות", מסביר כהנוביץ' , "במבט ראשון ניתן לחשוב שהתכנית להפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר תגדיל את החוב הממשלתי ולכן תגרור עליה בפרמיית הסיכון עליו. אלא שהתוצאה עשויה להיות דווקא הפוכה.

"במקרה שלנו, האיום של השר כץ, להפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר, אינו משנה את סך ההתחייבויות של המדינה ולהיפך, אם יוביל כפי שאיים האוצר ל"קיצוץ רוחבי", הוא בשורה חיובית לפרמיית הסיכון של ישראל, כשקיצוצים כאלה יקטינו את הסיכון הארוך הטווח של החוב, יוביל לירידת פרמיית הסיכון ואולי אף להעלאת דירוג נוספת. לסיום נוסיף נקודה מעניינת נוספת, במידה ואותם קיצוצים יגררו להעלאת מיסי צריכה למיניהם הם עשויים להוביל להעלאות מחירים חד פעמיות, שבנק מרכזי לחוץ עשוי לנצל לצורך הצדקת העלאת ריבית של הטווח הקצר, אך אלה יובילו להתחזקות השקל וכתוצאה מכך בהמשך לירידת תשואות השיווי משקל של הטווח הארוך".

ולעניין אחר – הנדל"ן. "סעיף הדיור (25% מהמדד) בתנוני הלמ"ס, הוא האיטי ביותר בעשור האחרון – אחת ההנחות המרכזיות שלנו לקצב אינפלציה נמוך מהמגולם בשוק היה (ועודנו) צפי להאטה בקצב העלייה של סעיף הדיור, בשל זרם ממושך של גמר בניה גבוה מהגידול במספר משקי הבית", כותב כהנוביץ', "חלק מאותו זרם הפתיע אותנו כשנתקע בצנרת אצל קבלנים שצברו מלאים, אך כעת מתקבלים אינדיקטורים שהסתימה החלה להשתחרר.

"לפי למ"ס נרשם זינוק של 21% במכירות של קבלנים בשלושת החודשים (מאי-יולי) ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם, מה שבא לידי ביטוי גם בהתקררות קצב עליית מחירי הדיור. עם זאת, עדיין מדובר על שחרור מתון ואנו צופים שהזרם ימשיך להתגבר בחודשים הקרובים".

מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.1%

לידר שוקי הון – העלאת הריבית מתרחקת