למדד המחירים המעודכן 

למחשבון הצמדה למדד 

"מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר לא אכזב ועמד ברף העליון של התחזיות בשוק", כותבים הבוקר בסקירת מאקרו של אקסלנס. על פי הסקירה, סעיף הדיור, המזון והלבשה והנעלה,

אשר מזה חודשים יוצאים עמוק מתחת לעונתיות שלהם, הצליחו החודש להפתיע לטובה כאשר המזון אף מפתיע מעבר לעונתיות של החגים. האינפלציה מתחילת השנה נותרה ללא שינוי וכך גם האינפלציה ב 12- החודשים האחרונים, אמנם עמוק מתחת לרף התחתון של היעד אבל עדיין מעל הרמה הדיפלציונית שנרשמה בחודש קודם. תקופת החגים, עדכוני החקיקה הצפויים להיכנס לתוקף בתחילת 2015

וההתאוששות מפגעי המבצע הצבאי שהתרחש בחודשי הקיץ, היטיבו עם מדד אוקטובר. יחד עם זאת בהחלט ייתכן שהקמעונאים החליטו להסיר את הכפפות, להעלות את המחירים חרף הרעש הציבורי והמחאתי ולבחון שוב את כוחו של הצרכן בישראל.

באקסלנס מציינים כי חרף מחאת ברלין, חרף איומיו של שר האוצר ועל אפו וחמתו של הצרכן המקומי, מחירי המזון בישראל עלו החודש ב 0.7% , העלייה הגבוהה ביותר בערך הסעיף מאז חודש יוני של השנה שעברה. אחרי שב 12 החודשים האחרונים התכווץ סעיף המזון ב 3% ויש הטוענים כי זוהי רק טעימה מפוטנציאל הירידה, נראה שלקמעונאים זה הספיק והם מוכנים לבחון מחדש את כוחו של הצרכן ולהעלות מחירים. העיתוי כמובן מצויין – חג סוכות שהתרחש השנה בחודש אוקטובר ורגע לפני הטלת מגבלות נוספות מצידו של הרגולטור בניסיונות להילחם במחירי המזון. המלחמה בין רשתות המזון בשנים האחרונות, גבתה מהן מחיר יקר אבל לפחות ברמת הצרכן השינוי היה מינורי. עם כניסתו הצפויה של "חוק המזון" בפתיחתה של שנת 2015 , רשתות המזון השונות נערכות ליום שאחרי, כאשר מילת המפתח הינה התייעלות. בהחלט ייתכן שהרשתות העלו מחירים במטרה "לקזז" את השפעות החוק, במידה וכן עליית המחירים תימשך גם בחודש הבא. עוד יש לציין כי אנחנו בכלל לא בטוחים שחוק המזון והשוואות המחירים יוביל להוזלה משמעותית בסל, חלילה הוא עשוי לשמש לרשתות השיווק ככלי זמין ומהיר להשוואות מחירים ולכן אף להשוות מחירים, מה שיקשה על ירידת מחירים בענף.

בענף הדיור, מציינים באקסלנס כי אחרי שבחודש שעבר סעיף הדיור נותר קפוא על מקומו ומחירי הדיור (שאינם נכללים במדד) גלשו לטריטוריה שלילית, היה ניתן לחשוב שהקיפאון בשוק הנדל"ן זולג גם לשכירויות. חודש אוקטובר נחשב לחודש עונתי שלילי עבור מחיר השכירויות, למרות זאת

מחירי דיור בבעלות הדיירים, המייצג את סגירת חוזי השכירות החדשים, הצליח לעלות ב 0.2% . מחירי הדיור המשיכו לרדת גם החודש אם כי בשיעור מינורי, מה שמלמד על הקיפאון בשוק הנדל"ן, יחד עם זאת בחודש ספטמבר נרשמה עלייה גבוהה ביותר במספר העסקאות – ייתכן שזהו תיקון לתת הפעילות בשוק בחודש אוגוסט בעקבות מבצע צוק איתן וייתכן שלאנשים פשוט נמאס לשבת על הגדר. בכל אופן התמונה באשר לשוק הנדל"ן תתבהר בחודשים הקרובים. במבט ארוך טווח אנו צופים כי סעיף זה ימשיך להוות גורם שישפיע בצורה חיובית על המדד הכללי, יחד עם זאת, בטווח קצר של מספר חודשים, הוא בהחלט עשוי להפוך לגורם אינפלציוני שלילי. אם נוסיף למדד חודש אוקטובר השפעות אקסוגניות זמניות כגון מחירי הדלק שירדו בעקבות התרסקות במחירי הנפט ואת הירידה במחירי המלונאות בישראל בחג הסוכות בעקבות הירידה החדה בביקושים לשירותי תיירות מצידם של זרים בישראל בעקבות "צוק איתן", נקבל כי המדד היה יכול לצאת עוד גבוה יותר.

באקסלנס מעריכים כי מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב – 0.2%. המדד צפוי לחזור לטריטוריה שלילית ויושפע בעיקר מירידה עונתית בסעיף הדיור וירידה נוספת במחרי הדלקים. מחירי המזון עשויים לרשום עלייה נוספת כאשר הרשתות הקמעונאיות מנצלות את חלון הזמן שלפני הרגולציה להעלות מחירים. בנוסף מדד חודש נובמבר צפוי לגלם ירידה חדה במחירי טיסות לחו"ל שרק יגברו בעקבות התרסקות מחירי הנפט בעולם. כמו גם מחירי תרבות ובידור יורדים עונתית בחדות והפעם אפילו מעבר לזה בעקבות ההשפעה השלילית על תיירים זרים בישראל בעקבות צוק איתן.

עוד מציינים באקסלנס, כי בבנק ישראל אולי יהיו מרוצים ממדד חודש אוקטובר אבל יתקשו לקבל ציפיות אינפלציוניות המצויות מתחת לרף התחתון של היעד לשלוש השנים הקרובות. אומנם בבנק כתבו בהודעת הריבית האחרונה כי הם מסוגלים לסבול סטייה זמנית מהיעד, שמקורה בהשפעות אקסוגניות בלתי תלויות ובלתי מתמשכות, אך אנחנו לא בטוחים שיוכלו לעמוד מהצד. אנחנו מזה תקופה לא רואים צורך בהרחבה כמותית נוספת שרק מנפחת את שוק הנדל"ן ושוק האשראי אבל לפחות בעניין הזה נראה לנו שבנק ישראל כבר מזמן הציג עמדה שונה – בועת נדל"ן ובועת אשראי, מדאיגים אותו פחות מאינפלציה מתונה ודולר חלש. אם כן בנק ישראל עשוי להצטרף לרוח הגבית שעשויות לקבל הציפיות האינפלציוניות בעקבות מדד אוקטובר ולהגדיל את הדפסת הכסף החודשית שלו, ע"י צמצום הנפקת המק"מ ב- 2 מיליארד ₪ בחודש והפסקת מדיניות הסטריליזציה לרכישת המט"ח החודשית (סך הכל הדפסה של יותר מ- 3 מיליארד ₪ בחודש). באקסלנס כותבים כי: "חשוב לציין שלהערכתנו הרחבה כמותית עשויה לעזור מעט לציפיות בטווח קצר אבל לא יותר מזה, המשקיעים ירצו לראות מדדים גבוהים יותר למשך זמן, לפני שהציפיות יעלו. לראיה במשך כל התקופה שבה הוריד בנק ישראל את הריבית, ציפיות האינפלציה המשיכו להידרדר בעקבות האכזבה מהמדדים".