בבנק ישראל מנותקים. הם עוסקים במחקרים, בלייחצן את בכירי הבנק, בלהתעמת מול משרד האוצר, אולי במקום כל זה שייסגרו את הגירעון שלהם, אולי שיתייעלו. לא נעים לנו לומר, אבל המחקרים שששוקדים עליהם בבנק, הם במקרים רבים לא משהו – תרדו לרחוב, דברו 5 דקות עם אנשים ותגיעו לאותה המסקנה. המחקר האחרון הגיע לתובנה – אוכלוסיות עם רקע סוציו אקונומי נמוך פחות מסתדרות עם אמצעים דיגיטליים וזו הסיבה שהר הכסף לא הצליחה להגיע אליהם. הר הכסף תוכנית שאמורה היתה לאתר את הכספים האבודים מבוססת על אתר אינטרנט, ומילוי פרטים אינטרנטי. נו זה לא ברור שדווקא השכבות החלשות פחות יוכלו להסתדר עם הדיגיטל? המוצר מופנה בעיקר אליהם, אבל מראש הם מתקשים.

בבנק ישראל למדו את העניין ויצאו במחקר  (4 שנים לאחר השקת הר הכסף).

הנה תהליך המחקר ומסקנות – במסגרת המחקר נבחן הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית אובייקטיבית וסובייקטיבית

"בשנים האחרונות", מציינים החוקרים , "נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם. הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע מצרפי בדרך ישירה – למשל באמצעות פורטלים אינטרנטיים. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?

במחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בדקו את העניין והתמקדו במקרה מבחן – רגולציית "הר הכסף". "במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף".

"בשנת 2014 נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 ש"ח. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי ניהול מינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה יְכַלו את החסכונות עם הזמן.

"המחקר בוחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מוצא כי חרף מאמצי המדינה רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.

"סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה (איור 1.ב) ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה".