הרהורי בורסה    

ביאור מגזרים – מה אפשר ללמוד ממנו? (הרבה)

מה זה ביאור מגזרים? למה הוא כלכ כך חשוב? וכמה הוצאות לא מיוחסות יש ליוניטרוניקס?

המדור מתפרסם בגלובס – טור רווח והסבר"

רוב החברות הנסחרות בבורסה, הן לא חברות של מוצר אחד (או שירות אחד), הן מוכרות מוצרים שונים, הן מספקות שירותים שונים, ולכן, כשבוחנים את שורת ההכנסות בדוחות שלהן, זה לא מספיק להסתכל על המספר האבסולוטי – נו, אז מה עם החברה מוכרת ב-50 מיליון שקל ברבעון, מה זה כולל (מוצרים/ תחומים), ממה זה מורכב, ומה המגמה בכל אחד מהמוצרים/ מגזרים?

ויש תשובה – כל החברות הנסחרות מחויבות לספק לקוראי הדוחות ביאור על מגזרים (אם יש להם מגזרים), ומדובר באחד הביאורים (מידע שמצורף בהמשך לדוחות הכספיים) החשובים ביותר בדוחות, עד כדי שכך שיש חובה לפרסמו גם בדוחות הרבעוניים, שמראש מספקים מידע פחות מלא ומקיף מאשר הדוחות השנתיים. פשוט כולם מבינים שאי אפשר לנתח את הדוחות הכספיים בלי להבין מה עומד מאחורי ההכנסות (מאיזה מגזרים ההכנסות) ואי אפשר להבין את הפעילות, בלי מידע על הרווח התפעולי לפי מגזרים.

המגזרים נקבעים על ידי הנהלת החברה ובהתאם לאופי הפעילות, ולהיקף הפעילות. בעבר הבדיקה אם פעילות מסוימת נחשבת מגזר היתה בדיקה מתמטית (בפועל – מס' מבחנים מתמטיים), אך בשנים האחרונות, במקביל ליישום התקינה הבינלאומית, הדגש הוא על מבחנים איכותיים ולא כמותיים.

המבחן המוביל להגדרה וקביעת מגזר, הוא בהסתמך על המידע שמקבלת הנהלת הפירמה. על פי החשבונאות (התקינה הבינלאומית) בוחנים את המידע המלא שמקבלים המנהלים שצריכים לקבל את ההחלטות האופרטיביות בפירמה, והחלוקה לתחומים/ מגזרים שהם מקבלים, מהווה את המגזרים שיש לפרסם בדוחות הכספיים. כלומר, כדי לדעת מה המגזרים/ התחומים בפירמה, צריך לבחון איך המנהלים מקבלים את הנתונים, ובאיזו רזולוציה; ולפי זה יש להציג את המידע בדוחות הכספיים – בפועל, המשקיעים נהנים ממידע על המגזרים בדומה למנהלים בארגון, מהסיבה הפשוטה – אם המנהלים צריכים את זה (לצורך ניתוח/ לצורך קבלת החלטות), אזי סביר שגם למשקיעים זה חשוב. הבעיה בהגדרה האיכותית הזו היא שהחברה בעצם קובעת ומגדירה דרך התפעול השוטף שלה איך יראה ביאור מגזרים. היא בעצם שולטת בדוח המגזרים.

בביאור המגזרים החברות מציגות את מקבלי ההחלטות התפעוליים הראשיים של החברה, אלו שלפיהם יקבע איזה מידע ואיזה מגזרים יימסרו בדוחות הכספיים. ובהמשך נקבעים המגזרים ומוצגים הנתונים הכספיים – הכנסות ותוצאות פעילות המגזר, והנה הדגמה מהדוחות של יוניטרוניקס.

יוניטרוניקס הגדירה את יו"ר דירקרטוריון החברה ומנכ"ל החברה, אשר מקבלים החלטות אסטרטגיות, כמקבלי ההחלטות התפעוליות הראשיים של הקבוצה – " יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל סורקים את הדיווחים הפנימיים של הקבוצה לשם הערכת ביצועים והקצאת משאבים וקובעים את מגזרי הפעילות בהתבסס על דיווחים אלו. יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל בוחנים את ביצועי מגזרי הפעילות על בסיס מדידת הרווח התפעולי…"

ובהתאם למידע הזה ולחלוקה  למגזרים כפי שמקבלים מנהלי הפירמה, כך גם מוצגים הנתונים בדוחות – יוניטרוניקס עוסקת בשלושה מגזרי פעילות – מגזר המוצרים,  פיתוח, ייצור ושיווק בקרים לוגיים מתוכנתים; מגזר פתרונות לוגיסטיים –  תכנון, הקמה ואחזקה של מערכות לוגיסטיות ממוחשבות ומגזר פתרונות חנייה – תכנון, פיתוח, ייצור, שיווק, הקמה ואחזקה של מערכות ממוכנות לפתרונות חניה רובוטיים.

בדוחות למחצית הראשונה של 2016 דיווחה החברה על הכנסות של 77.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 83.6 מיליון שקל במחצית המקבילה בשנת 2015. , אבל כשמנתחים את החטיבות השונות מגלים שבעוד מגזר הפתרונות הלוגיסטיים ירד מ-17.2 ל-12.2 מיליון שקל ומגזר פתרונות החנייה ירד מ-11 מיליון ל-7.7 מיליון שקל, הרי שהמגזר העיקרי – פיתוח ושיווק מוצרים (בקרים) עלה במכירות מ-55.2 מיליון ל-57.2 מיליון שקל.

ניתוח חשוב עוד יותר הרווח של כל פרויקט, תחת הכותרת – "תוצאות המגזר והתאמה לרווח בתקופה" מפרטת החברה את תוצאות כל אחד מהמגזרים. ומה זה בעצם תוצאות המגזר? ובכן, מדובר בהכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המזוהות של המגזר, נניח לדוגמה שיש מגזר שההכנסות בו הם 100 מיליון שקל וההוצאות המזוהות, כלומר אלו שיודעים לזהות שהם קשורות באופן מוחלט למגזר, מסתכמות ב-60 מיליון שקל. אזי תוצאות המגזר יסתכמו ב-40 מיליון שקל אבל זה עדיין לא הרווח התפעולי של המגזר. מעבר להוצאות המזוהות, יש הוצאות שאינן מזוהות. החברה מפעילה מטה, יש הנהלה כללית, יש הוצאות שלא משויכות  למגזר מסוים, אלא הם כלליות, רק שלא ניתן להתעלם מהם שבודקים את הרווח של כל מגזר (תוצאות המגזר). נניח לדוגמה שבחברה בדוגמה יש הוצאות כלליות שלא ניתנות לייחוס של 20 מיליון שקל, חלק מהסכום הזה אמור להיות מיוחס גם למגזר האמור, ובהתאמה הרווח התפעולי יירד. לרוב, אגב, האנליסטים נוהגים לחלק את ההוצאות הלא משויכות לפי היחס בהיקפי הפעילות של המגזרים, כלומר מגזר שמהווה לדוגמה שליש מהפעילות כולה, "יזכה" לקבל שליש מההוצאות הלא מזוהות.

ובחזרה ליוניטרוניקס. תוצאות המגזר של חטיבת המוצרים היתה במחצית הראשונה רווח של 13.8 מיליון שקל, לעומת 12.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. מגזר הפתרונות הלוגיסטיים הרוויח 1.7 מיליון לעומת 7.2 מיליון שקל; מגזר פתרונות חניה הפסיד 13.6 לעומת הפסד של 4.7 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.

בסיכום תוצאות המגזר מקבלים קרוב ל-2 מיליון שקל (סיכום של שלוש המגזרים), אלא שבדוח רווח והפסד יש הפסד מפעילות שוטפת של 3.3 מיליון שקל – ההסבר הוא הוצאות כלליות ומשותפות שלא יוחסו למגזרים בסך של 5.2 מיליון שקל (9.1 מיליון שקל בנת 2015). היקף כזה של הוצאה לא ניתנת לשיוך, מקשה על הבנת המגזרים. מה הרווח האמיתי של חטיבת המוצרים (בקרים), אחרי הכל יש לייחס לה הוצאות מסוימות מתוך ההוצאות הכלליות. אבל כמה? ובהתאמה מה ההפסד האמיתי של החטיבות האחרות? גם להן עליהן יש להעמיס הוצאות כלליות?