חברת בריל, מדווחת על שינוי במתכונת ההתקשרות שלה עם המשביר לצרכן. – "ביום 23/11/2016 חתמה החברה עם המשביר לצרכן בתי כל בו, על הסכם עדכני לשיווק מוצרי ההנעלה של החברה בסניפי המשביר, במתכונת של אספקה בקונסיגנציה בלבד (ללא ניהול מחלקות הנעליים בסניפי המשביר) – וכל-זאת החל מיום 1.1.2017.  כל צד יהיה רשאי להביא את ההסכם לסיום, בכל עת ומכל סיבה שהיא, בהודעה מראש בת 12 חודשים.

"במסגרת ההסכם הנ"ל, ולאור הקבוע בו, סוכם בין הצדדים שהסכם הזכיינות ביניהם מיום 1.3.2007 – לפיו גם ניהלה והפעילה החברה את מחלקות הנעליים בסניפי המשביר (באמצעות עובדי החברה, ובאמצעות עובדי משביר שהחברה נשאה בעלויות העסקתם) – יגיע לסיומו בתום יום 31.12.2016 (וזאת חלף מועד סיומו המקורי, ביום 31.12.2017)"

החברה אינה צופה שהשינוי במתכונת ההתקשרות כאמור יביא לשינוי מהותי בתוצאות הפעילות של מגזר הנעלה של החברה, כתוצאה מפעילותה במשביר.

אבל, עולה שאלה חשובה – למה בעצם לשנות את השיטה? מה היה בעייתי בשיטה הקודמת ("הרגילה") . ובכן, בשיטה הקודמת בריל בעצם מכרה למשביר, ואז המשביר מכרה ללקוחות שלה. כעת, הסיכון של המשביר יורד, היא לא אחראית לסחורה, והיא משלמת רק על מה שנמכר. כך בעצם הרשת – המשביר, מקטינה את הסיכון שלה, ועל הדרך גם התזרים שלה אמור להשתפר (וגם המלאי יירד).

האם זה יקרה עם חברות נוספות? צריך להמתין, ואם כן אז מדובר במהלך טוב פיננסית למשביר (שלא נמצאת במצב פיננסי פשוט)