"בשנה החולפת עלו מחירי הדירות ב-2.1%, מתחת לקצב העלייה בשנים הקודמות (שהיה דו ספרתי), אך עדיין מדובר בקצב עלייה גבוה למחירי שיא", מתארת את מצב שוק הדירות, נירה שמיר, הכלכלית הראשית של בנק דיסקונט. להערכתה, כתוצאה מעליית מחירי הדירות ייתכן כי בנק ישראל ינקוט בצעדים חדשים בתחום הדיור כדי לרסן את לקיחת המשכנתאות ולרסן את הביקושים לדירות. מהלכים כאלו כבר נעשו על ידי בנק ישראל, לרבות הגבלת החלק המשתנה מסך המשכנתא, אבל בינתיים ללא תוצאות מרשימות.

אלא שהתפקיד של בנק ישראל בשוק המשכנתאות, לא מתמצה רק בהגבלות על הלווים ועל המלווים (הבנקים למשכנתאות). תפקידו החשוב של בנק ישראל הוא בקביעת הריבית במשק שקובעת בעקיפין גם את ריבית המשכנתאות.  אנשי בנק ישראל יכולים לדבר מעל כל במה כמה חשוב להם להוריד את מחירי הדירות, אבל זה דיבורים בלבד. ברגע שהם דואגים לריבית כל כך נמוכה ועוד במתווה יורד, הסיכויים לירידה בביקושים למשכנתאות הם נמוכים אם לא קלושים. פשוט – נוח מאו לקחת משכנתא, זול מאוד כיום לקבל משכנתא, וזה אחד מהמאיצים הגדולים בשוק הדירות. מר פישר יודע זאת, כמו חברי הוועדה הנוספים המחליטים על הריבית, אבל הם טוענים שהקשר בין הריבית לבין שוק הדירות הוא לא גדול. זה נכון במחקרים האקדמיים, שירדו לשטח ויראו איך זוגות צעירים מחליטים לקנות דירות בחודשים האחרונים בגלל שהריבית ירדה, ואז אולי הם ישתכנעו.  

גם בדיסקונט מעריכים שהריבית תמשיך לרדת,  "המדיניות המוניטרית לא יכולה לשמר ריבית נמוכה כאשר המדיניות הפיסקאלית מרחיבה מדי", מסבירה שמיר, "מדיניות זו תגרום רק לאינפלציה ולאי יציבות כלכלית. במאזן הכוחות הנוכחי, צפויה הריבית להמשיך ולרדת. קצב ועוצמת הורדת הריבית תלויים  בהתפתחויות הכלכליות ובנתוני המאקרו בעולם ובישראל וכן בהתנהלות התקציבית של הממשלה".

שמיר מעריכה כי האינפלציה בשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) תהיה 2.1% כאשר עיקר ההשפעות עליה יגיעו משוק הדיור, העלאה אפשרית של מע"מ ומסים נוספים, וכן – עלייה במחירי המזון.