מדריכי דירה ומשכנתא    

האם מגיע לכם סיוע בשכר דירה?

קרדיט : shutterstock

מעודכן ל-5/2016

האם מגיע לכם סיוע בשכר דירה? עוד כמה שורות תקבלו תשובה

שכר הדירה  הוא ההוצאה הגדולה ביותר אצל משפחות רבות. אלו שהצליחו לרכוש דירה נאלצים להוציא חלק גדול משכרם על משכנתא, ואלו ששוכרים דירה (וחלקם של אלה באוכלוסייה הולך וגדל) נאלצים לשלם שכר דירה שהולך וגדל במקביל לעלייה במחירי הדיור (למדדי שכר הדירה בחודשים האחרונים).

שכר הדירה הממוצע נאמד ב-4 אלף שקל, אבל זה ממוצע –  שכר הדירה תלוי בדירה אותה שוכרים (איזה גודל, איזה סטנדרט?) וכן הוא תלוי במיקום שלה – יש מקומות ששכר הדירה יקר פי שתיים ויותר, אבל יש גם מקומות ששכר הדירה נמוך יותר. שכר הדירה גם תלוי במחירי הדירות,  שכן הוא מבטא את התשואה של בעלי הדירות, וקיימת קוראלציה (רוב הזמן) בין מחיר הדירה לשכר הדירה שמשלמים עליה.

רבים מתקשים לשלם את שכר הדירה, והשאלה אם הם יכולים לקבל סיוע מהמדינה בשכר הדירה? אגב, המדינה גם עוזרת בסיוע לרכישת דירה – על כך, תוכלו לקרוא כאן.

ובכן, יש לא מעטים שזכאים לסיוע בשכר דירה, הם צריכים לעמוד בקריטריונים ולעבור תהליך מימוש הזכאות שבסופו מוציאים תעודת זכאות. הסיוע ניתן על ידי משרד הבינוי שדרך חברות שהוא ממנה,  מספקות שירותים וסיוע כספי למבקשי עזרה בשכר דירה. כאן, תוכלו למצוא את כל השלבים ואת כל הטפסים הרלבנטיים להגשת הזכאות.

סיוע בשכר דירה למשפחות  

אז למי מגיע וכמה מגיע? נתחיל בסיוע למשפחות –  צריך לבדוק אם אתם עומדים בכלל בתנאים הבסיסים. ראשית, (ואולי הגיע הזמן לבטל את הקריטריון הזה) צריך שבני הזוג יהיו נשואים. ההגדרה התופסת היא לפי משרד הפנים (לרבות זוגות מאותו מין).

שנית –   תנאי חשוב מאוד הוא שאין דירה בבעלותם. זה הגיוני, אין מקום לתת סיוע למי שיש לו דירה. מעב לכך, גם אם היתה דירה בבעלותם (או בבעלות אחד מהם) הם לא זכאים, אפילו אם היתה לאחד מהם חלק מדירה בבעלותו הם כבר יוצאים מקבוצת הזכאים הפוטנציאלית. ובכל זאת – אם היתה לאחד מהם דירה לפני הנישואין והיא נמכרה לפני הנישואין, ניתן לפנות לוועדה מיוחדת  (וועדת חריגים במשרד הבינוי) וזו תקבע אם הקריטריון הזה רלבנטי לגביהם או שלא.


שכירות ארוכת טווח – המדינה מעודדת בנייה של אלפי יח"ד, האם כדאי? 


תנאי חשוב נוסף כדי להיות זכאים מתייחס ל"מיצוי כושר השתכרות".  צריך שלפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה (עבודה בהיקף של 100% משרה) עם שכר ברוטו חודשי שאינו פוחת מ-75% משכר המינימום (אם היקף המשרה מצוין בשעות עבודה, אז היקף עבודה של  165 שעות בחודש יחשב כמשרה מלאה. בהקשר זה, עובדי הוראה, לרבות גננות וסייעות לגננות, יעמדו בתנאי באם ישתכרו לפחות שכר מינימום, ללא תלות במספר שעות העבודה והיקף המשרה.

והתנאי כנראה החשוב ביותר מתייחס לגובה ההכנסה ברוטו המקסימלי למשפחה. מעל השכר הזה אין עמידה בתנאים. ההכנסה המקסימלית מתייחסת להיקף המשפחה –

  • השכר המקסימלי למשפחה עם ילד אחד מסתכם ב-6,175 שקל בחודש (נכון ל-2015)
  • השכר המקסימלי למשפחה עם 2 ילדים או יותר – 7,556 שקל בחודש (נכון ל-2015).

הסיוע בשכר דירה ניתן עד ל-95% משכר הדירה. כמו כן, מומלץ לבקש את הסיוע מיד עם השכרת הדירה, רק במקרים מסוימים ניתן סיוע רטרואקטיבית וגם אז רק עד לשלושה חודשים לאחור. כמו כן, כדאי לחתום על חוזה שכירות לפני ה-15 בחודש כי אחרת לא ינתן סיוע לתקופה שמתחילה מה-15 עד סוף החודש.  ועניין חשוב נוסף – הסיוע ניתן עקרונית רק לישובים שמוגדרים כ"ישובי שכר דירה" – אבל יש עדכונים שוטפים ויש חריגים לרשימה זו.

גובה הסיוע משתנה בהתאם לישוב בו אתם גרים. משרד הבינוי מגדיר ישובים גדולים וישובים קטנים. ישובים גדולים הם ערים, או ישובים שאינם ערים, אך מספר התושבים בהם גדול מ-1,000 איש ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב לפחות 30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי והם מהווים לפחות 5% ממשקי הבית. מסובך ומבלבל, אבל אלה ההגדרות של משרד הבינוי ואותם צריך להבין. ישובים קטנים הם ישובים שיש בהם פחות מ-1,000 תושבים, או ישובים שאינם ערים ומספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב פחות מ-30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-5% ממשקי הבית.

ההגדרה הזו משנה לגודל הסיוע. זה עובד כך –

משפחה עם ילד אחד –

ההכנסה החודשית של המשפחה היא עד 4,940 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,090 שקל ובישוב קטן 760 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל וישוב קטן 820 שקל.

הכנסה בין 4,941 שקל ועד 6,175 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 690 שקל וישוב קטן 480 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 740 שקל ובישוב קטן 520 שקל.

משפחה עם 2-3 ילדים –

ההכנסה החודשית של המשפחה היא עד 6,045 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,090 שקל ובישוב קטן 760 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל וישוב קטן 820 שקל.

הכנסה בין 6,046 שקל ועד 7,556 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 690 שקל וישוב קטן 480 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 740 שקל ובישוב קטן 520 שקל.

משפחה עם 4 ילדים ומעלה-

הכנסה החודשית של המשפחה היא עד 6,045 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,350 שקל ובישוב קטן 950 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,470 שקל וישוב קטן 1,030 שקל.

הכנסה בין 6,046 שקל ועד 7,556 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 850 שקל וישוב קטן 600 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 930 שקל ובישוב קטן 650 שקל.

כמו כן, תומך משרד הבינוי ומסייע בשכר דירה גם לזוגות ללא ילדים. התנאים לזכאות בעיקרם די דומים לתנאים של משפחה עם ילדים, אבל התנאי לגבי גובה השכר שונה – גובה ההכנסה ברוטו המקסימלי למשפחה כדי שהיא תיחשב כזכאית יהיה לא יותר מ-5,614 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015).

הסיוע לזוג ללא ילדים עם הכנסה של עד 4,491 שקל בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 780 שקל, ובישוב קטן – 550 שקל. בשאר המקומות הסיוע יהיה בישוב גדול – 850 שקל ובישוב קטן 600 שקל.

למשפחה עם הכנסה העולה על 4,492 שקל ונמוכה מ-5,614 שקל יינתן סיוע בשכר דירה ביישובי עדיפות לאומית בסך של 490 שקל לישוב גדול וסיוע בסך 340 שקל בישוב קטן. בשאר המקומות – סיוע של 540 שקל לשוב גדול וסיוע של 380 שקל לישוב קטן.

סיוע לאם חד הורית

סיוע בדירה ניתן גם לאם חד הורית (וגם לאב חד הורי) כאשר הם עומדים בתנאים המפורטים –

  • הילדים עד גיל 21 נמצאים אצל ההורה מגיש הבקשה
  • למשפחה אין דירה בבעלות מלאה או חלקית בהווה או בעבר (לרבות זכויות בירושה וזכויות במשק חקלאי/ קהילתי)
  • המשפחה מתגוררת בישובים שמוגדרים על ידי משרד הבינוי כ"ישובי שכר דירה" – כאן תוכלו לראות את רשימת הישובים.
  • ההורה עונה על אחד מאלה – עולה חדש שקיבל סל קליטה ובעל ותק של 13 חודשים לפחות; מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה; מתקיים מקצבת מזונות של ביטוח לאומי; הכנסתו מעבודה במשרה חלקית או ממזונות בן זוג לשעבר.

אם המשפחה לא מתקיימת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי סך ההכנסות לא עולה על 7,838 שקל ברוטו (מעודכן ל-2015; הסכום מתעדכן באופן שוטף).

משפחה עם עד שלושה ילדים –

במידה וההכנסה עד 6,270 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 1,090 שקל, ישוב קטן 760 שקל. בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל; ישוב קטן 820 שקל.

אם ההכנסה בין 6,271 שקל ל-7,838 שקל יינתן סיוע בישובי עדיפות לישוב גדול – 690 שקל, ולישוב קטן – 480 שקל. בשאר המקומות – ישוב גדול -740 שקל וישוב קטן – 520 שקל.

משפחה עם ארבעה ילדים ומעלה –

במידה וההכנסה עד 6,270 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 1,350 שקל, ישוב קטן 950 שקל. בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,470 שקל; ישוב קטן 1030 שקל.

אם ההכנסה בין 6,271 שקל ל-7,838 שקל יינתן סיוע בישובי עדיפות לישוב גדול – 850 שקל, לישוב קטן – 600 שקל. בשאר המקומות – ישוב גדול -930 שקל וישוב קטן – 650 שקל.

(חשוב שוב להדגיש לגבי כל המספרים והנתונים הכספיים – הם מתעדכנים באופן שוטף)

ואחרי שעברנו על כל אפשרויות הסיוע בשכרא דירה למשפחה, נעבור לאחרים שיכולים לקבל עזרה בשכר דירה.

סיוע בשכר דירה לנכים: אנשים שמקבלים קצבת נכות ושנקבעה להם נכות דרגת אי כושר השתכרות ברמה של 75% לפחות, יכולים (בהתקיים תנאים נוספים) לקבל זיוע בשכר דירה. הם יקבלו סיוע בהתאם למצבם המשפחתי  – סטטוס משחתי, מס' ילדים וכו'. גם כאן, קיימת חלוקה לסיוע ביישוב גדול לעומת סיוע בישוב קטן.

נתחיל בסיוע בישובים גדולים. יחיד ללא ילדים יזכה לקבל בישוב ללא עדיפות 770 שקלים, וישוב עם עדיפות – 700 שקלים.

נכה ובת זוגו/ בן זוגה באם אין להם ילדים – יקבלו ביישוב ללא עדיפות – 1,040 שקל ובישוב באזור עדיפות 950 שקל.

באם מדובר במשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה ( שבראשה עומד הורה עצמאי חד הורי) – תמיכה בישוב ללא עדיפות – 1,640 שקל, עם עדיפות – 1,510 שקל.

במשפחה עם פחות ילדים – בישוב ללא עדיפות – 1,310 שקל, ועם עדיפות – 1,220 שקל.

בישוב קטן, הסכומים קטנים יותר  –    יחיד ללא ילדים יזכה לקבל בישוב ללא עדיפות 540 שקלים, וישוב עם עדיפות – 490 שקלים.

נכה ובת זוגו/ בן זוגה באם אין להם ילדים – יקבלו ביישוב ללא עדיפות – 730 שקל ובישוב באזור עדיפות 670 שקל.

באם מדובר במשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה ( שבראשה עומד הורה עצמאי חד הורי) – תמיכה בישוב ללא עדיפות – 1,150 שקל, עם עדיפות – 1,060 שקל.

במשפחה עם פחות ילדים – בישוב ללא עדיפות –920 שקל, ועם עדיפות – 850 שקל.