חדשות    

הגופים הפיננסיים משקיעים יותר מ-200 מיליון שקל לפרסם הלוואות שאתם לא צריכים

בעקבות מאגר נתוני האשראי והפרדת חברות האשראי צפויים להציף אתכם אף יותר. איך לא לקחת הלוואה

ודאי שמתם לב להתרבות הקולות הקוראים לכם לקחת הלוואה, בסמסים, בטללויזיה, ברדיו, ברחוב, בטלפונים, במסרים עקיפים, לכל מקום שתלכו מלא פרסומות שאומרות לכם שאתם חייבים לקחת הלוואה ולא אוי ואבוי. גם המסרים הופכים לאגרסיביים ובעייתיים יותר.

 

לאחרונה פסל בנק ישראל סרטון שלפיו כל מה שצריך לצאת מהמינוס זה לקחת הלוואה, שטות גמורה שרק מכניסה אנשים למינוס גדול יותר ולריביות גדולות יותר.מסרים מעין אלו אפשר למצוא בפרסומות של לאומי קארד, ישרכרט, כאל, מימון ישיר אפילו אצל הבנקים, שלכאורה הגוף האחראי יותר..

בנק ישראל כבר קנס  גופים פיננסיים שפרסמו סרטונים המעודדים נטילת הלוואות, ללא האזהרה הקובעת כי אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל, כנדרש.

200 מיליון שקל בפרסום להלוואות

בשנים האחרונות השקיעו הגופים הפיננסיים יותר מ-200 מיליון שקל בפרסום להלוואות, מתוכם כ-180 מיליון שקל במה שמכונה הלוואות "צרכניות" (הלוואות שאינן לדיור).

אם מסתכלים על השנה האחרונה, זה הסתכם ב-64.7 מיליון שקל, ההוצאה הגדולה ביותר הייתה של חברות האשראי החוץ בנקאיות (כ-24 מיליון שקל) ואחריהן חברות כרטיסי האשראי (כ-18 מיליון שקל). לדוגמה מימון ישיר הוציאה בשנה האחרונה 14.5 מיליון שקל על פרסום, בנק ירושלים 9.2 מיליון שקל וישראכרט 9.1 מיליון שקל.

מילא אם היה מדובר בפרסומות בלבד,  אבל הם מנסים לטפטף את המסרים הללו גם בשיחת טלפון או ובמפגש פרונטלי. הפיקוח על הבנקים אף מצא מקרים שבהם עובדי המוקד הטלפוני של הבנקים ניסו  לשכנע לקוחות לקחת הלוואה, למרות שאלה לא התעניינו בהלוואות. הוא מצא הצעות חוזרות ונשנות, הפעלת לחץ על לקוחות להחליט 'עוד היום' ושימוש בביטויי שידול לא ראויים

התחרות מעודדת פרסום הלוואות

למרות הניסיונות של הפיקוח על הבנקים, לצערנו, הגופים הפיננסיים רק יגבירו את הדחיפה להלוואות

סיבה ראושונה: החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית שמוביל להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ולמעשה,יוצר הלכה למעשה עוד שני גופים פיננסיים.

הראשון לאומי קארד (שתשנה את שמה) והאחר ישראכרט – אלו  נמצאים בהליכי היפרדות מתקדמים מהבנקים השולטים בהן – לאומי קארד מבנק לאומי וישראכרט מבנק הפועלים. אלו, שיתחרו עכשיו בבנקים, מעוניינים מאוד בלקוחות ובעיקר להכנסות מריבית על הלוואות.

לכך נוסיף גם התחרות בין החברות, כולל כאל שנשארה בבעלות בנק דיסקונט. אלו כבר כיום  משתפות פעולה  עםהרשתות הקמעונאיות הגדולות במטרה להנפיק כרטיסי אשראי משותפים –  והפלא ופלא, גם אלו רוצים שתיקחו להלוואות. רשת שופרסל וכאל למשל השקיעה כ-2.3 מיליון שקל בקמפיין  בבית המרחקחת שחבר להלוואות האשראי.

גם מאגר נתוני האשראי הצפוי לקום באפריל 2019 צפוי להוביל להצפה בפרסום הלוואות.  מאגר זה, שמנהל בנק ישראל, ירכז כל הנתונים הפיננסיים של ציבור משקי הבית – ויכיל, למעשה, את המידע הנדרש כדי לקבוע מה דירוג האשראי של הלקוח. את המידע הזה יוכל לקבל הגוף הפיננסי שממנו מבקש הלקוח לקבל הלוואה, ובהתאם יקבע אותו גוף מה גובה הריבית הרלוונטי לאותו לקוח.

המאגר אמור לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות, ולשפר את תנאי האשראי. בפועל עוד גופים ומתווכים פיננסיים – ישתמשו במאגר ולהגדיל את היצע ההלוואות.

 

נכון לספטמבר 2018, יתרת החוב של משקי הבית ב"אשראי צרכני" (שלא לדיור) עמדה על 195 מיליארד שקל -עלייה של 25% בתוך פחות מחמש שנים. ובלי 354 מיליארד שקל חובות לדיור.

 

אומנם הבנקים פחות מלווים למי שאינו צריך וגם הלווים לווים פחות מהבנקים, אבל לחלל זה נכנסות חברות האשראי והחברות החוץ בנקאיות.

הנתונים מראים כי בעוד שחלה ירידה מזערית ביתרת החוב של הבנקים (כאחוז, בתשעת החודשים הראשונים של 2018), הגופים החוץ בנקאיים הגדילו מאוד את חוב האשראי הצרכני – 20% המוסדיים וכ-8% חברות האשראי. למעשה, דוח שפרסם לאחרונה בנק ישראל עצמו קובע: "ירידה בחוב לבנקים קוזזה בעלייה בחוב לשאר המלווים".

 

איך לא להתפתות?

 

אומנם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים אמורים לפקח על הפרסומות ועל הדחיפות האגרסיביות של הגופים, אבל זה לא יעזור אם לא נהיה חזקים מול הפיתויים, נברר את העמלות והריביות, נוודא שבטווח הארוך יש לנו איך להחזיר את ההלוואה או נחפש מקורות חלופיים ובטוחים יותר לצרכים שלנו..

 

חובות של משקי בית שלא בדיור:

 

לבנקים: 157 מיליארד שקל

לחברות האשראי: 20 מיליארד שקל

למוסדיים: 14 מיליארד שקל

הלוואות ממשלתיות 4 מיליארד שקל