החוק לפיקוח על חברות P2P – מה מותר ומה אסור על הלוואות חברתיות?

 

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק בנוגע לפיקוח על הלוואות חברתיות. בתזכיר מגובשים עקרונות הפיקוח על  פלטפורמות ה­P2P בארץ, אותה פלטפורמה שמתווכות בין לווים למלווים.  תחום ההלוואות החברתיות בארץ שהגופים המובילים בו בם Eloan  , בלנדר וטריא, מגלג סכום של 300 מיליון שקל – עדיין סכום קטן בהיבט יחסי לכל שוק האשראי, אבל מדובר בשוק צומח שבעולם כבר נוגס (עדיין בקטנה) מעוגת האשראי הגדולה.

תזכיר החוק כולל גם פרקים נוספים והוא למעשה חלק מחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את הרגולציה על תחום האשראי החוץ­בנקאי ועל נותני שירותי מטבע. על פי התזכיר אותם גופים שמתפעלים את הפלטפורמות יצטרכו לעבור בדיקת נאותות כדי לקבל את הרישיון.

על פי תזכיר החוק – "הפעילות של פלטפורמות P2P ,בארץ וגם בעולם, ייחודית בכך שמפעיל הפלטפורמה אינו נושא בסיכון האשראי, כיוון שהוא איננו הגוף שמספק את האשראי. כיום אין פיקוח על פלטפורמות P2P .כלומר, אין גורם שמספק הגנה למשתתפים. היעדר פיקוח מהווה איתות שלילי למשתתפים פוטנציאלים החוששים לפעול באמצעות הפלטפורמה בלי שיש הסדרה נאותה ופיקוח המהווים מעין 'חותמת כשרות' מאת המדינה".

הפלטפורמות יצטרכו גם לנהל את הכספים בחשבון נאמנות סגור; נושא משרה (לפחות אחד) יהיה ישראלי;; יהיה כמובן צורך לשמור על נתוני כל הלקוחות; שקיפות, והענשה (הרחבה בהמשך).

על רקע זה, מוצע שהפלטפורמה תקבל רישיון מרשות שוק ההון של האוצר שהיא בעצם הגוף שיהיה אחראי על הפיקוח בענף. כותבי ההצעה סבורים שעדיף שיהיו שני סוגי רשיונות: הראשון יינתן על פעילות בהיקף של עד 25 מיליון שקל, והשני לפלטפורמות עם היקף פעילות גדול יותר. בכל מקרה, כל פלטפורמה תצטרך להיות בעלת הון עצמי משמעותי של 100 אלף שקל לפחות. כמו כן, ייאסר עליה לעסוק באופן עצמאי באשראי, וזאת כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין הפעילות שלה עצמה ובין הלקוחות שלה (המלווים והלווים).

כמו כן, מוצע כי על מנת י להימנע מעבירות הלבנת הון, כל הכספים יישמרו בחשבון נאמנות במערכת סגורה בלבד. כלומר, מלווים שהעבירו כספים לפלטפורמה יקבלו אותם חזרה לאותו חשבון שממנו העבירו אותם.

מעבר לכך, הפלטפורמות יצטרכו להיות מפוקחות גם בהיבטים צרכניים כמו דיווח על הסיכונים במתן הלוואה למלווים, שקיפות בנושא הריבית ושיעור הדיפולט (חדלות פירעון) בהלוואות, וכן קביעת רף מינימלי של פיזור כספי ההשקעה בין ההלוואות.

כן מוצע כי אם מנהל הפלטפורמה לא ישקיע את כספי המלווה בתוך 15 יום מקבלתם, הוא יודיע למלווה שהכספים אינם מושקעים.

וכן רשומים בתזכיר הענישה על אי עמידה בכללים. מדובר  על קנסות ואפילו על שלילת הרישיון.