החלטת חברי המועצה המוניטרית שלא להעלות את הריבית היתה ברוב גדול, ובל זאת יש מתנגד – אחד מבין – ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית;  ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק; פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ, פרופ' משה חזן,  מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים, התנגד – התחושה שלנו שזה אחד משלושת החיצונים לבנק – חזן , אביר או הרקוביץ.

 

החמישה אמרו את הטענות הבאות – בנימוקיהם להחלטה, חברי הועדה ציינו כי סביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה ויש צורך להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה על מנת לתמוך בחזרתה לתחום היעד. הם הוסיפו כי העלאת הריבית לפני התבססות האינפלציה בתחום היעד עלולה בסופו של דבר לעכב את חזרת הריבית לרמות גבוהות יותר, בשל השפעתה האפשרית על שער החליפין ועל הציפיות לאינפלציה. חברי הועדה גם ציינו כי על אף שהריבית הנמוכה יוצרת סיכונים פיננסיים, הרי שאלו אינם רק תוצאה של הריבית שקובע בנק ישראל, והם לא גבוהים במידה שמצריכה העלאה של הריבית: היקף המשכנתאות התייצב, הגידול באשראי הצרכני התמתן ובמקביל נמשכת העלייה בהכנסה מעבודה, ורמת החיסכון גבוהה בהשוואה בינלאומית, גם לאחר שחלה בה ירידה. אחד מחברי הוועדה סבר כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הוא סבר כי האינפלציה הנמוכה מושפעת בין השאר מכך שרמת המחירים בישראל גבוהה מלכתחילה בהשוואה לרמה בעולם ומכך שהממשלה פועלת להפחתת יוקר המחיה, והיא אינה מעידה על בעיה בביקוש. חבר ועדה זה סבר כי יש לשים פחות דגש על רמת שער החליפין המיוספת לאור המעבר של המשק מיצוא סחורות ליצוא שירותים והגידול בסחר העולמי, אשר צפויים להקטין את רגישות היצוא לרמת שער החליפין. על כן נכון להחליט על המדיניות תוך התייחסות לשיקולים נוספים, לרבות האופן שבו הריבית הנמוכה המתמשכת משפיעה על מחירי הנכסים ועל החיסכון.