היום (1 לנובמבר) מתחילה מה שיכולה להיות מהפכה קטנה בתחום הפנסיה בישראל. היום מושקות באופן רשמי קרנות ברירת המחדל של האוצר, שמציעות דמי ניהול נמוכים עבור כל מי שמצטרף אליהן – כולל כמובן אלה שאין להם כוח מיקוח גדול מדי, ושמשלמים דמי ניהול מקסימליים או כמעט מקסימליים.

כפי שיכלתם לקרוא במדריך שהכנו על הנושא, הקרנות שנבחרו הן של מיטב דש והלמן אלדובי. דמי הניהול במיטב דש יהיו 1.31% מההפקדות החודשיות ו-0.01% מהצבירה, בעוד שבהלמן אלדובי הם יעמדו על 1.49% מההפקדה ו-.001% מהצבירה. דמי הניהול הנמוכים האלה הם לתקופה של עשר שנים לפחות.

 אל הקרנות האלה כל אדם יוכל להצטרף, כשהמאפיין החשוב השני קשור לכך שהן קרנות ברירת המחדל. במילים אחרות: מי שלא בחר קרן פנסיה, או לחלופין שהמעסיק שלו לא מקיים הסכם עם אף קרן, יצורף אוטומטית לאחת הקרנות האלה. קחו לדוגמא מצב בו אדם מסוים מתחיל לעבוד במקום עבודה והוא לא בוחר פנסיה. במקרה הזה, לאחר שלושה חודשים (אם יש לו קרן פנסיה) או חצי שנה (במידה ואין לו קרן פנסיה) יועברו ההפקדות לפנסיה על ידי המעביד לאחת מקרנות ברירת המחדל.

 ההשלכות של הרפורמה

גם אם קרנות הפנסיה שהוגדרו בברירת המחדל הושקו למעשה היום, עדיין חשוב שתבינו שהדרך למעבר אליהן – במידה ואתם רוצים זאת – עשויה להיות ארוכה. דבר ראשון, בגלל שבאפשרות המעסיקים לבחור באופן עצמאי קרן ברירת מחדל עבור העובדים שלהם, שלא חייבת כמובן להיות של מיטב דש או הלמן אלדובי. למעסיקים שקיימו הסכמי ברירת מחדל עם קרנות קיימות, ההסכמים האלה יישארו בתוקף עד שיגיע המועד הבא לחידוש הקרן. למעסיקים שקיימו מכרז יש עד שנת 2019 לבצע מכרז חדש. על אותו עיקרון, עובדים שהצטרפו באופן אקטיבי לקרן פנסיה, לאחר פגישה עם סוכן ביטוח, לא יועברו לקרנות ברירת המחדל. הם יכולים להגיש בקשה לעשות זאת, כמו לכל קרן אחרת, אך בוודאי שהתהליך לא יהיה אוטומטי.

באפשרות הגוף הפיננסי שלקרן שלו מופקדים כיום הכספים לנסות לשכנע את הלקוח שלה להישאר – וכן, סביר להניח שחלק גדול מהם יעשה זאת באמצעות הפחתת דמי הניהול. מה שכן, התקנות הנוכחיות של האוצר מקשות על קרנות הפנסיה לעשות זאת בפועל, מאחר והן לא יכולות לבצע הליכי שימו של לקוח שכבר הודיע בצורה מסודרת על הכוונה שלו להעביר את הכספים לקרן פנסיה אחרת.

הביקורת – והבדיקה שתראה לכם אם היא במקום

למרות האטרקטיביות שלהן מבחינת דמי הניהול, קרנות ברירת המחדל של האוצר עוררו גם מחלוקות בחודשים האחרונים. בעיקר, הטענה שעלתה הייתה שהקרנות האלה, למרות דמי הניהול הנמוכים, הן לא אטרקיביות עקב התשואות הנמוכות גם כן. כך למשל בדו"ח שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, בו הוא הביע את התנגדותו לרפורמה. המבקר יצא נגד ההתבוננות בדמי הניהול בלבד, ולא בתשואות, וקרא לשר האוצר משה כחלון לבחון שוב את הצעד ולשנות את מה שנדרש (למשל, בחינת פרמטרים נוספים מעבר לדמי הניהול). על טיעוני המבקר תוכלו לקרוא בכתבה בנושא שפורסמה בכלכליסט.

יש להדגיש כמה נקודות עיקריות ביחס לטיעונים כנגד קרנות ברירת המחדל. דבר ראשון, שהתשואות שלהן אמנם לא הגבוהות ביותר שיש, אבל גם לא קטסטרופליות: במיטב דש בתקופת הזמן של השנה האחרונה הן קרובות לממוצע, בעוד שבהלמן אלדובי התשואות אמנם נמוכות – אך כך גם בלא מעט קרנות שנחשבות ל"חזקות" ושמציעות דמי ניהול גבוהים. מה שחשוב יותר היא שלאורך זמן, כפי שכבר טענו במדריך שלנו בנושא דמי הניהול, עדיפה תשואה נמוכה יחסית ודמי ניהול נמוכים, מאשר תשואה גבוהה ודמי ניהול גבוהים שנוגסים ברוב התשואה. כמובן שאין כאן תשובה חד משמעית, מה גם שדברים משתנים בתחום. אפשר לטעון ברמה הכללית שהנחות קיימות בדמי ניהול בקרנות מוצלחות עשויות להביא לכך שאין צורך לעבור לקרנות ברירת המחדל. מצד שני, אנשים "מוחלשים" מבחינת דמי וניהול וכושר המיקוח, רצוי שישקלו את המעבר לקרנות הפנסיה עם דמי הניהול המוזלים – אפילו אם התשואות שלהן הן לכאורה נמוכות.

כדי להעריך את ההשפעה של דמי הניהול הנמוכים על החיסכון שלכם, תוכלו להיעזר במחשבון באתר שלנו. הבדיקה עצמה פשוטה מאד, ויכולה לחסוך לכם הרבה מאד כספים.