שוק ההון    

הירידות באג"ח הנדל"ן תיקון למצב לא נורמלי

ירידות בבורסה

כך אמר צבי סטפק,מבעלי דש,  בפורום שווי הוגן של המרכז הבינתלומי. עוד השתתפו בפורו. האסטרטג הראשי של פסגות: "אירועים כמו אלו שהתרחשו בדצמבר מייצרים בדרך כלל הזדמנויות השקעה ותו "לא" ומנכ"ל מליסרון:  "אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח"

אומנם בדצמבר 2018 ראה שוק המניות בתל אביב ירידות חדות, אך הוא נרגע לבינתיים. מי שעדיין סובלות מירידות הן האג"ח הקונצרניות בשוק המקומי בשל ירידות שערים חדות באיגרות החוב של חברות הנדל"ן הזרות ושל החברות הישראליות בעלות הדירוג הנמוך. מתחילת 2019 כבר ירדמדד תל בונד גלובל בעוד 4.5% מתחילת השנה וב-2018 כולה ב-13%

אומנם 20 חברות נדל"ן אמריקאיות שהתאגדו באיי בתולה הבריטיים מציגות כיום תשואות דו-ספרתיות על האג"ח שהנפיקו בשנים האחרונות בת"א, אבל הן ייידרשו לפרוע את סכום זה – 12.86 מיליארד שקל – בשנים הקרובות, זאת בעוד  השוק המקומי לא מאפשר להן למחזר חוב. אלו יצטרו לבקש הלוואות ענק או לפעול למימוש אגרסיבי של הנכסים.

תיקון למצב לא נורמלי

בפורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי בהרצליה הסביר  צבי סטפק, מבעלי השליטה בדש, כי מצ ב זה לא נובע מסיבות חמורות ומהותיות אלא "כי "המצב הלא נורמלי בשוק איגרות החוב הקונצרניות היה קודם, לפני המצב הנוכחי. זה היה מצב לא נורמלי של פערים קטנים בתשואות שלא משקפות את פרמיית הסיכון ואת הסיכון האמיתי של החברות לפשיטת רגל".

סטפק מצא את הגורם בריבית של בנק ישראל,  ששיעורה הנמוך הוביל להשקעות בעלות סיכון גבוה יותר בשוק הנדל"ן. על פתיחת המרווחים המחודשת בשוק האג"ח אמר: "תהליך לגמרי טבעי שאנחנו חיכינו לו כל הזמן.אתה מגיע להסתברות מאוד נמוכה שלא מתאימה למציאות. לכן, פתיחת המרווחים הייתה צפויה

לדעתו, כעת פרמיית הסיכון בענף כעת מבטאת את הסיכון האמיתי,  "אני חושב שעכשיו היא יותר קרובה. אני חושב, שהמצב הנוכחי הוא מצב של שיווי משקל חדש, והרבה מאוד יהיה תלוי בהתנהגות שוק המניות בעולם ושוק האג״ח הקונצרניות בעולם. מסתיים עידן הכסף הזול מאוד. אני מזכיר שבנק ישראל כבר לפני חמש שנים הזהיר מפני פרמיית הסיכון הנמוכה מדי באיגרות חוב קונצרניות"

סטפק אף השיב לשאלתו של פרפ'אמיר ברנעF כיצד הוא רואה את אפשרות מחזור החוב של החברות,  עקב השינוי כלפי מטה בתשואות. לכך השיב:

"הרבה מזה תלוי בסנטימנט של השוק, כי לקופות גמל, קרנות פנסיה וכל התעשייה הזאת של החיסכון ארוך הטווח זורמים יחד נטו 50 מיליארד שקל בשנה. אז גם אם יוצאים 20 מיליארד שקל מקרנות נאמנות, השאלה" היא אם מנהלי קופות הגמל חושבים שזה עיתוי נכון לקנות. בתוך האירוע האחרון גופים כאלה קנו גם איגרות חוב של חברות נדל״ן אמריקאיות"

ברור שבשוק קפוא קשה למחזר אג״ח, זה בטוח יהיה קשה אם השוק יאבד מהנזילות שלו. אנחנו יודעים שלפעמים בשוק ההון דברים קמים ונופלים על איזה יום קמת ובאיזה יום הנפקת. לכן אני אומר שאם זה מצב נקודתי" זה דבר אחד, אם זה מצב מתמשך – זה כבר דבר אחר. לפי דעתי, אנחנו עוד לא הגענו לפיק של המרווחים גם משום שאנחנו בפרק זמן של העלאת ריבית בישראל וחזרה שלה לרמה נורמלית יותר, וזה ייצר פתיחה נוספת במרווחים. לפי דעתי, באיזשהו שלב ב-2019 המרווחים יגדלו, ואם המצב הזה יתמשך, אז יהיה קשה בחלק מן המקרים למחזר חובות"

 

עוד הקשה ברנע: "כיום ישנם מצבים שבהם איגרת חוב מדורגת A ונסחרת בתשואה שנתית של 17%", אמר פרופ' ברנע "זהו מצב בלתי הגיוני בעליל שאולי מחייב שינוי דירוג, הפחתתו והתאמתו לשוק"

חברת דירוג לעולם תפגר בשינוי הדירוג לעומת שינוי 'הדירוג' על ידי השוק

על כך השיב סטפק:

חברת דירוג לעולם תפגר בשינוי הדירוג לעומת שינוי 'הדירוג' על ידי השוק. כך היה עם אפריקה ישראל וקבוצת נוחי דנקנר. אבל, לא תמיד זה מתבקש, כי אם איגרת החוב הגיעה לתשואה של 17% לשנה כתוצאה מפגיעה בנזילות השוק עקב מכירות מוגברות של קרנות נאמנות, זה יכול להתברר כמשהו נקודתי שיתוקן אחר כך על ידי השוק. ככל שהמצב מתמשך, ברור שיהיה צורך לשנות את הרייטינג של חברת הדירוג ולו מהסיבה שיהיה קשה לחברה למחזר את החוב בנתונים אלה, אלא אם יש לה מקורות אחרים"

עוד דיברו בפורום אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות, שציין כי חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בישראל אינן מהוות מקרה מייצג לשוק האג"ח הקונצרניות בכללותו. לטענתו, "בשל אופי המחזיקים בשוק (בעיקר ציבור וקרנות נאמנות) אירועים כמו אלו שהתרחשו בדצמבר מייצרים בדרך כלל הזדמנויות השקעה ותו לא. אם לא חלה הרעה כלכלית במצב החברות (ולהערכתי לא חלה כזו) אין סיבה להניח שרמת המרווחים תוותר גבוהה מאוד ותייצר בעיית נזילות".

"מנכ"ל מליסרון: "אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח

על כך ענה אבי לוי, מנכ"ל חברת הנדל"ן המניב הישראלית מליסרון, כי "לומר ששיעור תשואה של 17% אינו בהכרח משקף בעיה זה ממש לא הגיוני אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח. אם יש להם אפשרות למימון מחודש אזי הייתי מצפה שיבצעו אותו וירכשו אג"ח ואם יש פה הזדמנות עסקית אזי החברה עצמה ובעלי השליטה בה אמורים להיות הראשונים לזהות את ההזדמנות העסקית והייתי מצפה מהם לעשות את כל המאמץ ולרכוש את האג"ח. אני לא מכיר הרבה נכסים שיודעים להניב תשואה של 17%. אם הם לא עושים זאת אזי בהחלט זה סימן לכך שישנה בעיה

דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר טען בדיון  כי "השוק הקונצרני בישראל מושפע באופן מהותי מהפדיונות בקרנות הנאמנות, ולכן בתקופה המתאפיינת בפדיונות משמעותיים מקרנות הנאמנות המרווחים בין הקונצרניות לממשלתיות נפתחים וכרגע חזרו לרמות נורמליות, לעומת הרמות הנמוכות שהיו עד לא מזמן. בנוסף, במועד הדירוג נכון להסתכל על סיכון הסחירות שעלול בזמני משבר להוביל לסיכון נזילות מכיוון שחברה לא תוכל לגשת לשוק למחזור וזהו סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו".

סטפק הוסיף: "בעולם העסקים הישראלי, פשיטת רגל ואי עמידה בהתחייבויות לנושים, עדיין נחשבת בגדר בושה ואות קלון. זהו עולם קטן שבו אם אתה פושט רגל, אתה נחשב 'שרוף', לפחות בכל מה שקשור לחברות ציבוריות. לעומת זאת, בארה"ב, קל הרבה יותר לפשוט רגל, ולחזור אחר כך לעסקים. לפיכך, כאשר מדברים על הפער בין הדירוג המקומי של האג"ח לבין הדירוג הבינלאומי, צריך לזכור גם את זה. האם זה צריך או יכול להיכלל בהגדרת הפערים – זו שאלה קשה, אך מעניינת"

אינטרגמל תגמולים – מדד תל בונד 20;

המשקיעים ימשיכו להעדיף אגח במחמים ארוכים ואגח קונצרניות של חברות יציבות

מדדי אג;ח חדשים – תל בונד שקלי, בנקים, ביטוח, נדלן ועוד – כל מה שצריך לדעת