חדשות    

המלאי של גו-פרו עולה – האם זה טריק חשבונאי לשיפור הביצועים?

למה הרווח גדל כשמייצרים למלאי? מה הסימנים לייצור עודף למלאי? ואיך הם מתבטאים דוחות של גו-פרו

המאזן הוא מערכת סגורה של זרימת כספים –  אם החברה רוכשת רכוש קבוע, אז זה יתבטא בקיטון במזומנים, או גידול בהתחייבויות; ואותה השפעה יש כמובן גם על רכישת מלאי –  המזומנים יורדים או ההתחייבויות עולות.

ולכן, חברות לא רוכשות רכוש קבוע ללא הפסקה ולא מחזיקות מלאי גדול מדי – זה בא על חשבון הנזילות שלהן. מלאי גדול עשוי לבטא גם תכנון לקוי של מכירות בתקופה – החברה נערכה למכירות וייצרה מוצרים למלאי, אבל מסתבר שהיא לא עמדה בתחזית וחלק משמעותי מהסחורה נשאר במלאי. החשש כאשר יש מלאי גדול שחלקו יתבלה ולא יימכר; החשש ממלאי גדול נובע גם מתרגיל  להגדלת  רווחים שהתוצאה שלו מתבטאת בגידול במלאי ובימי מלאי.

זה עובד כך – נניח שחברה יצרנית, מייצרת ומוכרת ברבעון ממוצע 1 מיליון יחידות במחיר של 2.5 שקלים כשהעלות הקבועה הכוללת שלה בייצור היא 1 מיליון שקל והעלות המשתנה ליחידה היא 1 שקל. עלות קבועה בייצור לא משתנה כאשר היקף הייצור עולה או קטן, ואילו עלות משתנה מעין צמודה לייצור –  כאשר היקף הייצור גדל היא עולה (סה"כ עלות משתנה עולה) וכאשר היקף הייצור יורד, היא בהתאמה יורדת. כלומר, לפירמה (יצרנית/ תעשייתית) יש שני סוגים של עלויות בייצור – עלות קבועה ועלות משתנה. את העלות המשתנה נהוג להגדיר בשני אופנים – עלות משתנה ליחידה ( לדוגמה – 1 שקל ליחידה), ועלות משתנה כוללת. כאשר היקף הייצור לדוגמה עולה עלות משתנה ליחידה נותרת ללא שינוי (לדוגמה – 1 שקל), אבל העלות המשתנה הכוללת עולה.

ובדוגמה שלנו – בהיקף ייצור של 1 מיליון יחידות יש עלויות קבועות של 1 מיליון שקל ועלויות משתנות כוללות של 1 מיליון שקל (1 מיליון יחידות כפול 1 שקל ליחידה). סה"כ העלויות – 2 מיליון שקל. העלויות האלו הן עבור כל מה שיוצר, אבל בדוגמה הזו כל מה שיוצר נמכר (1 מיליון יוצרו ונמכרו) ומכאן שעלות המכר זהה לעלות הייצור והיא 2 מיליון שקל.

המכירות מסתכמות ב-2.5 מיליון שקל (1 מיליון יחידות נמכרות ב-2.5 שקל ליחידה). ומכאן שהרווח הגולמי מסתכם ב-0.5 מיליון שקל, והרווחיות הגולמית (רווח גולמי חלקי מכירות) – 20% (0.5 מיליון חלקי 2.5 מיליון שקל).

אבל, נניח שלקראת סוף הרבעון, החברה מחליטה לייצר יותר. לא למכור יותר, שזה נתון אקסוגני שאינו בשליטתה, אלא לייצר יותר. על פניו, לא אמורה להיות למהלך השפעה על הדוחות החשבונאיים ועל הרווח של החברה, אבל מסתבר שיש השפעה והיא גדולה.

נניח שהחברה מייצרת 2 מיליון יחידות בתקופה (ולא 1 מיליון יחידות כפי שהיה בתקופות קודמות) ונניח שהמכירות כאמור ללא שינוי – 1 מיליון יחידות. במצב כזה, העלויות הקבועות יסתכמו עדיין ב-1 מיליון שקל; העלויות המשתנות הכוללות יסתכמו ב-2 מיליון שקל – יוצרו 2 מיליון יחידות בעלות משתנה של 1 שקל ליחידה, ומכאן שסה"כ עלויות הייצור – 3 מיליון שקל. העלויות האו הפעם מבטאות את עלות המכירות של המוצרים שנמכרו ואת עלות המוצרים שנשארו במלאי. העלות הכוללת – 3 מיליון שקל שימשה בייצור 2 מיליון יחידות (1 מיליון יחידות נמכרו ו-1 מיליון יחידות במלאי), והמשמעות היא שעלות הייצור ליחידה – 1.5 שקל (3 מיליון שקל של עלויות חלקי ייצור של 2 מיליון יחידות), ועלות המכר מסתכמת ב-1.5 מיליון שקל ( 1 מיליון יחידות שנמכרו כפול 1.5 שקל ליחידה). במקרה הזה, יחסית קל לראות שהעלויות ייצור מתחלקות שווה בשווה בין עלות המכר לעלות המלאי (נמכרו – 1 מיליון יחידות כמו כמות היחידות שנותרה במלאי), כלומר מתוך עלויות ייצור של 3 מיליון שקל – 1.5 מיליון מלאי ו-1.5 מיליון שקל בעלות המכר.

ואז מה בעצם התקבל? סוג של קסם – החברה הגדילה את הייצור, הייצור התנקז למלאי, והעלות מכר ירדה – במקרה הראשון היא היתה 2 מיליון שקל, במקרה של הייצור המוגבר היא 1.5 מיליון שקל. החברה הפחיתה את עלות המכר ובהתאמה הרווח הגולמי עלה מ-0.5 מיליון שקל ל-1 מיליון שקל – מכירות של 2.5 מיליון שקל (לא השתנו) פחות עלות מכר של 1.5 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית בהתאמה הוכפלה מ-20% ל-40% ( רווח גולמי של 1 מיליון שקל חלקי מכירות של 2.5 מיליון שקל ).

המסקנה המתבקשת – כאשר המלאי עולה (ובוחנים זאת על ידי יחס ימי המלאי – מלאי חלקי עלות מכירות כפול ימים בתקופה, יחס שמבטא לכמה זמן תספיק הסחורה במחסן), וכאשר הרווחיות הגולמית עולה, קיים חשש שהחברה מייצרת למלאי, זה חשש, וככל שהמצב קיצוני יותר – ימי המלאי גבוהים יותר והרווחיות משתפרת יותר, אז החשש זה כמובן מוגבר יותר. במקביל לבדיקה היסטורית (של תקופות קודמות) בודקים את החברות האחרות בעף כדי להבין אם מדובר על בעיה ענפית שגרמה למלאי לעלות (ואז כנרה לא מדובר על ייצור מכוון להגדלת מלאי), או שמדובר בעניין ייחודי לחברה ואז נורת האזהרה מהבהבת בעוצמה.

אצל יצרנית מצלמות האקסטרים, המלאי ברבעונים האחרונים עולה בקצב משמעותי (ובמקביל ימי המלאי עלו משמעותית) וחל שיפור מסוים ברווחיות הגולמית. המלאי ברבעון האחרון 289.5 מיליון דולר יספיק למכירות של 122 יום בהינתן המכירות ברבעון האחרון (וזאת לעומת יי מלאי של 87 ברבעון הקודם, ו-74 לפני שני רבעונים. עם זאת, קצב המכירות אמור לעלות ברבעון הבא (אם כי לא משמעותי כפי שהחברה ציפתה בעבר) בזכות עונת החגים. גם אם משקללים את העלייה הצפויה במכירות, עדיין מדובר בימי מלאי גבוהים ביחס לעבר.

במקביל הרווחיות הגולמית עלתה משמעותית ברבעונים האחרונים. זה קורה למרות הורדת המחירים ולמרות התחרות החריפה, אז נכון שהחברה מתייעלת, משפרת ומוזילה את תהליכי הייצור, אבל אולי זה עוד רמז לניפוח מכוון במלאי. זה עדיין לא אומר שמדובר בניפוח מכוון של המלאי, אבל ככל שהרמזים מתגברים כך הסיכוי לכך גדל.