הרגולציה של רשות ניירות ערך מכשירה את זירות המסחר במכשירים פיננסים . מעכשיו, המשקיעים אמורים  לישון טוב בלילה; החברות ייהנו מהחזרת אמון הציבור ומהרחבת המחזורים; ומי יפסיד? (הבנקים)

 המסחר במכשירים פיננסים שם בכיס הקטן  את המסחר במניות. זה אולי מפתיע, אבל זו המציאות – המט"ח למשל הוא  השוק הפיננסי הגדול בעולם, ועל הרקע הזה קמו בארץ, בעשור האחרון, עשרות ואפילו מאות של זירות מסחר כאלו, שהתרחבו לזירות מסחר בשוק ההון בכלל. בעולם המספרים כמובן גדולים יותר וכיום מתופעלות מאות רבות ואפילו אלפי זירות מסחר במכשירים פיננסים מתקדמים.

הזירות האלו סיפקו למשקיעים ולמתעניינים שפע של אפשרויות השקעה ומגוון רחב מאוד של צמדי השקעה – רוצים להשקיע בדולר/ אירו, בדולר/ ליש"ט בדולר/ין  – הכל אפשרי; רוצים לגדר עסקאות שעשיתם בחברה וזה יכול להיות עסקאות פיננסיות או עסקאות יבוא ויצוא – אין בעיה, בזירה תאתרו בקלות את האסטרטגיה הנכונה.  רוצים לגדר את תיק ההשקעות? אפשרי; רוצים לגדר את ההשקעות שלכם ברוסיה בגלל חשש שהמטבע המקומי שם יאבד גובה? גם את זה אפשר לעשות.

וזה לא רק זה – הזירות האלו מאפשרות השקעה במדדי מניות ובמניות וכן  השקעה בזהב, נפט  וסחורות נוספות. זה כבר לא רק מסחר נישתי, זה הרבה יותר רחב, זה כמעט הכל.

הזירות האלו מאפשרות לעשות אסטרטגיה על כל משחקי המטבע האפשריים, וגם על מדדים, מניות וסחורות,  במהירות, ביעילות, וכמעט ללא עמלות (עמלות קנייה ומכירה נמוכים מאוד ובמקרים מסוימים כמעט ואפסיים). אבל אליה וקוץ בה.

רשות ניירות ערך מכשירה את זירות המסחר

מול הפתרונות הנגישים והמהירים האלו, קיימת תדמית בעייתית – זירות המסחר במכשירים פיננסים מתקדמים  הפכו לסוחרים רבים לסוג של קזינו. משקיעים רבים מתלהבים יתר על המידה, לא פועלים בשיקול דעת , והופכים את ההשקעה שלהם לממונפת פי עשרות ופי מאות מההשקעה הבסיסית שלהם. לדוגמה – בהשקעה של 2 אלף דולר הם נחשפים לצמד מטבעות דולר/ אירו בעשרות אלפי שקלים, אם ההימור מצליח הם מייצרים רווחים גבוהים, אבל אם ההימור נכשל הם בעצם מאפסים את ההשקעה.  המשחקים האלו הותירו רבים עם הפסדים גדולים, והותירו את זירות  המסחר בשוק ההון עם תדמית בעייתית. עכשיו זה הולך להשתנות!

לאחרונה החלה רגולציה על ענף זירות המסחר בשוק ההון בישראל, ואלו חדשות טובות. רשות ניירות ערך בראשות פרופ' שמואל האוזר, היא זו שמאשרת חברות מסחר בשוק ההון שמפעילות זירות מסחר, והיא הטילה מגבלות והנחיות על התחום – היא דרשה שהחברות הפועלות יהיו עם הון עצמי מינימלי, היא הפחיתה וסידרה את היקף המינופים על השקעות במסחר במכשירים מתקדמים, סחורות וחוזה הפרשים/CFD  על מדדים ומניות. זה טוב מאוד למשקיעים לסוחרים ולמגדרי העסקאות, וזה גם טוב לחברות עצמן (לזירות) ולשוק כולו. החברות שיאושרו יקבלו חותמת הכשר, ויזכו לאמון הציבור. בין החברות שהגישו בקשה לרשות לניירות ערך – פריים ברוקר, קולמקס, ATrade  ונוספות.

ברגע שיש רגולציה על זירות המסחר הן  הופכות לכשרות מכל הבחינות. אמון הציבור בזירות האלו אמור להיות מלא ומוחלט. זה כבר לא איזה גוף קיקיוני שמקים זירה כזו ולכו תדעו איפה הוא יהיה מחר בבוקר. אלו גופים שיקבלו אישור של רשות ניירות ערך – זו חותמת כשרות חזקה. זה מציב את חברות המסחר האלו בשורה אחת עם בתי ההשקעות ועם הבנקים, ואפשר להתרשם גם מדברי  פרופ' שמואל האוזר יו"ר הרשות  שבמקביל להגשת הבקשות לאישור , אמר – "הסדרת תחום זירות המסחר  נועדה להבטיח לציבור הרחב שכספי הלקוחות ינוהלו בהגינות מלאה תוך שמירה על כספי הלקוחות. לאחר קבלת רישיון זירות הסוחר לא יפעלו עוד בחלל ריק, אלא במסגרת מפוקחת המתנהלת לפי כללים שנועדו להגן על הציבור". ברשות הדגישו במקביל להגשת הבקשות כי חברה שלא הגישה בקשה רשמית לקבלת רישיון אינה רשאית מעתה לפעול.  ברשות הסבירו את מהלך הפיקוח והבקרה בכך שתהיה הגנה לציבור המשקיע את כספו במסגרת הזירות. בין השאר מסדירות התקנות את התנאים בהם על הזירות לעמוד כדי לקבל רישיון זירה (לרבות דרישות הון עצמי מינימלי), את רמת המינוף המותרת לפי חלוקה לרמות סיכון שונות של נכסים, ההגנה הנדרשת לכספי ונכסי הלקוחות, את אופן הפרסום המותר לזירות, טיפול בניגודי עניינים, המידע והגילוי הנאות שיימסר ללקוח טרם התקשרותו עם הזירה ובמהלכה, ואת חובת הזירה לברר את התאמתו של הלקוח לפעילות בזירה. בנוסף מסדירות התקנות את הדיווחים שיינתנו לרשות לשם פיקוח על פעילות הזירות.

קונים/ מוכרים דולרים? עכשיו אפשר בזירות המסחר בשוק ההון

ואם זירות המסחר  יהפכו לבטוחות ואמינות אז למה למשל לקנות דולרים דרך הבנק, ולא דרך זירות המסחר? העמלות בבנק אפילו אם אתם לקוח מועדף גבוהות מאוד. בפועל, לקוח זוטר בזירות מסחר בשוק ההון יקבל תנאים אפילו טובים יותר מהלקוח המועדף בבנקים. וחוץ מהמחיר זה גם שירות שמתבטא במערכת מסחר מתקדמת הרבה יותר בזירות המסחר בשוק ההון לעומת מה שיש בבנקים.

בבנקים מתנהל, נכון להיום, רוב המסחר במט"ח, לרבות ההמרות בין המטבעות השונים, אבל ברגע שהחברות יבינו ויכירו את זירות המסחר בשוק ההון ואת הלגיטימציה שלהן, ברע שהאזרחים יבינו שמדובר בסוג של בתי השקעות שקיבלו אישור מרשות ניירות ערך, ברגע שהגופים המוסדיים עצמם יבינו שהם יכולים לחסוך לחוסכים אצלם הרבה כסף אם יפעלו דרך זירות המסחר בשוק ההון, אז עשויה להיות נהירה גדולה של שחקנים וכספים לזירות האלו.  כן, הרגולציה דווקא עושה טוב לתחום הזה, היא עשויה להחזיר את אמון המשקיעים לזירות האלו (אלו שקיבלו הכשר מרשות ניירות ערך), היא בעצם, וזה חשוב מאוד – מאפשרת למשקיעים/ סוחרים דרך זירות המסחר  לישון בשקט. יש מי שדואג לכסף שלהם, זה כמו כל גוף פיננסי מבוקר ומפוקח.

כאשר אמון הציבור בזירות הלה יעלה, היקפי המסחר, היקפי הפעילות, בזירות המסחר יעלו בהתאמה. התרחיש הזה התרחש במקומות אחרים  בעולם – רגולציה היתה טובה לציבור שהוזיל את העלויות בשיעור ניכר וקיבל מגוון נוסף של אפשרויות; והיתה נהדרת גם לזירות עצמן שהרחיבו את פעילותן בשיעור ניכר.