הכלכלן הראשי של הראל, עופר קליין סבור כי המדד בשנת 2019 יעלה ל-1.2%, לעומת 0.8% בשנת 2018. "העלייה הצפויה באינפלציה היא בעיקר כתוצאה מהמשך עליית השכר במשק. להערכתנו, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בקרוב", אומר קליין ומוסיף – "מדד המחירים לחודש דצמבר 2018 ירד ב-0.3 אחוז (מעט נמוך מהצפי למינוס 0.2%) כאשר הירידה החדה במחיר הדלק (שגרעה קרוב ל-0.3 אחוז מהמדד) לצד הוזלת החופשות היו התורמים המרכזיים לירידה. בעקבות המדד האינפלציה בשנת 2018 (דצמבר מול דצמבר) ירדה ל-0.8 אחוז, נמוכה מיעדה שנה חמישית ברציפות. התחזית שלנו ל-2019 עלתה קלות ל-1.2 אחוזים בשל העלייה במחירי הנפט והשכר בקיזוז הייסוף בשקל. בנוסף, יש לציין שיש אי-וודאות לגבי עמידת הממשלה ביעד הגירעון השנה, אך אנו מאמינים שהממשלה החדשה שתקום תשמור על משמעת פיסקאלית ולא תאפשר לגירעון (כאחוז מהתוצר) לעלות באופן משמעותי מעל ליעד, דבר שיחייב אותה לרסן את קצב הגידול בהוצאות או לחלופין להעלות מיסים לאחר הבחירות – ולכך יהיו השלכות על האינפלציה כלפי מעלה.
"לגבי סיכום ישיבת הוועדה המוניטרית, הרי שהיה פה אחד לגבי הריבית וחילוקי דעות לגבי ההתפתחות הצפויה של האינפלציה. כאמור, להערכתנו, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בקרוב.
"החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל התקבלה פה אחד. חברי הועדה סבורים שלירידות החדות בשווקים הפיננסים בשבועות עד להודעה תהיה השפעה מועטה על הכלכלה המקומית, אך יש סיכון גבוה יותר שבמידה והירידות ימשכו הם יפגעו במקורות המימון של חברות, במיוחד בענף ההיי-טק. חברי הועדה סבורים שהסיכון העיקרי למשק נובע מחו"ל, בשל אובדן המומנטום של הכלכלה העולמית בעיקר מכיוון אירופה ויפן, לצד אי הוודאות של השלכות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. לגבי האינפלציה חברי הועדה חלוקים בדעתם; חלקם סבורים שהעלייה באינפלציה מאבדת מומנטום בשל חוזקו של השקל לצד הירידות החדות במחירי האנרגיה. מנגד, אחרים חושבים שהעלייה המהירה בשכר תוביל בסופו של דבר לעליית מחירים.
"בסיכומו של דבר, הפרסום לא משנה את הערכנו לגבי הריבית: בשל הקו המתון שנקט נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים האחרונה, האינפלציה הנמוכה מהיעד והתחזקות השקל אנו לא צופים עלייה בריבית בחודשים הקרובים".