הרווח של בבילון – איך מציגה בבילון את ההשקעות בסטאראפים? איך היא שילשה את שווי ההשקעה שלה באמ.אס.טי תוך חודשים ספורים? ומה הנכס העיקרי במאזן שלה?

בבילון שידעה בעברה ימים טובים יותר כשהיתה  אחת מהחברות הבולטות בתחום סרגלי הכלים (תחום שכמעט ונעלם בעקבות החלטה של גוגל), מנסה בשנים האחרונות, לצד פעילות בתחום הפרסום באינטרנט, להיות סוג של קרן הון סיכון.

בסוף השנה שעברה, השקיעה החברה הנשלטת על ידי נועם לניר, בחברת אמ.אס.טי  שמפתחת כלים לאופטימיזציה אוטומטית של הזמנות בתחום התיירות. בבילון דיווחה בתחילת השנה כי אמ.אס.טי חתמה על מספר הסכמים עם סוכנויות נסיעות וכן מספר הסכמים עם ספקים, וכן מסרה כי אמ.אס.טי החלה לייצר הכנסות נטו (הכנסות בניכוי עלויות ישירות) בקצב של אלפי דולרים בודדים בשבוע.

בבילון השקיע בחברה הזו סכום של 1 מיליון דולר, בתמורה ל-45% ממניותיה. אבל, בהמשך תוקן ההסכם המקורי – בבילון הסכימה להעביר חצי מיליון דולר מוקדם מהתאריך המקורי (למרות שאמ.אס.טי לא עמדה באבני הדרך), ובתמורה זכתה לקבל 2.5% נוספים מהחברה, כך שבסה"כ  היא קיבלה 47.5% מהון מניות אמ.אס.טי.

ההשקעה הזו בספרים זכתה להשבחה מהירה, אך תמוהה –  לפני כחודש דיווחה בבילון כי נכנס משקיע נוסף לחברת אמ.אס.טי לפי שווי גבוה יותר מהשווי שלפיו השקיעה בבילון וכתוצאה מכך שוערכה ההשקעה בהתאם לשווי ההוגן בעסקה עם המשקיע ונוצר רווח משמעותי – "…אמ.אס.טי. טראוול חתמה על הסכם עם צד שלישי , לפיו ישקיע המשקיע בחברת המטרה סך של 250 אלף דולר, בתמורה לכ-3.5% מהון המניות של חברת המטרה (אמ.אס.טי) בדילול מלא", מסרה בבילון והוסיפה – "מניות אלו יוקצו למשקיע באמצעות מניות בכורה, בעלות זכויות זהות לאלו המוחזקות על ידי החברה (בבילון). שווי חברת המטרה כפי שמשתקף מהסכם ההשקעה, הינו כ-6.9 מיליון דולר (לפני הכסף). לאחר הקצאת המניות, תחזיק החברה ב-45.8% מהון המניות של חברת המטרה, בדילול מלא (לעומת 47.5% ערב ההשקעה). החברה צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לרבעון השני לשנת 2016, רווח משינוי בשווי הוגן בסך של כ-2.3 מיליון דולר, בגין השקעתה בחברת המטרה, זאת בהתאם לשווי חברת המטרה כפי שהינו משתקף מהסכם ההשקעה כאמור".

ואם נסכם את העסקה מהזווית של בבילון – השקעה של 1 מיליון דולר יותר משילשה את עצמה, תוך מספר חודשים, כשבדרך נוצר רווח מרשים של 2.3 מיליון דולר – והכל בזכות השקעה (של גוף אחר) בסך 250 אלף דולר.

בבילון מציגה את החברות המוחזקות בדומה לקרנות הון סיכון לפי השווי ההוגן שלהם, והשווי ההוגן של  אמ.אס.טי. אכן עלה משמעותית, אבל יש כאן כמובן אבסורד גדול – השקעה של 250 אלף דולר בלבד מסדרת לבבילון רווח של 2.3 מיליון דולר; האם אפשר להסתמך על עסקה לרכישת 3.5% מחברה כדי לקבוע את שוויה ההוגן, במיוחד כשמדובר בסכם נמוך? ובכלל – מה הרף המינימלי להשקעה שממנה ניתן לקבוע את השווי ההוגן? הרי תיאורטית יכול משקיע להשקיע 20 אלף דולר תמורת 0.1% מהון מניות החברה, כלומר לפי שווי של 20 מיליון דולר ואז החלק של בבילון יכול להיות שווה סביב 9 מיליון דולר –  זה נראה לא הגיוני, זה פתח למניפולציות, אבל בתעשיית ההון סיכון העולמית עסקאות של רכישת נתחים קטנים ואפילו קטנטנים מחברות סטארט אפ, מקבעת שווי גבה שמתגלגל לדוחות, ויוצר רווח ותשואה למשקיעים, רק שהרבה פעמים זה רווח ותשואה על הנייר.

ולפעמים (ולא מעט) ההשקעות בסטארטאפים מניבות הפסדים. לצד הסיכוי הגבוה יש גם סיכון גדול – ככה זה בעולם ההשקעות לרבות בהשקעות בחברות טכנולוגיה – סיכוי הולך יחד עם סיכון, יש אמנם  סיכוי לייצר תשואה מרשימה, אבל יש גם סיכון גדול להפסיד (אפילו את כל ההשקעה), ובבילון מכירה את זה מקרוב.

בבילון נכנסה לתחום ההשקעות בטכנולוגיה במרץ 2015. אז היא דיווחה על הסכם השקעה בחברת גיים-אין-30 שמפתחת אפליקציה המהווה פלטפורמת משחקים המאפשרת למשתמשים  לשחק במשחקים שונים זה מול זה. בבילון התחייבה להשקיע 1 מיליון דולר – חצי מיליון דולר במזומן, וחצי מיליון דולר בסוף 2015 כפוף לעמידה ביעדים. החברה לא עמדה ביעדים, כך שההשקעה הכוללת הסתכמה בחצי מיליון דולר, ובתמורה לה קיבלה בבילון שליש ממניות החברה. אלא שמעבר לאי העמידה ביעדים, גיים-אין, הפסיקה את הפעילות לחלוטין בינואר 2016 וההשקעה ירדה לטמיון. בבילון מחקה את ההשקעה והכירה בהפסד של כחצי מיליון דולר ברבעון הראשון (כל ההשקעה הראשונית של בבילון בחברה).

אז סיכום ביניים – בבילון השקיעה עד כה בשני סטאראפים – אחד (גם-אין 30) נכשל תוך 9 חודשים והחברה רשמה הפסד של חצי מיליון דולר; ובשני  (אמ.אס.טי) הושקעו 1 מיליון דולר שהושבחו תוך חודשי ספורים, ל-3.3 מיליון דולר – רווח של 2.3 מיליון דולר (רווח על הנייר), בזכות השקעה קטנה של גורם שלישי בחברה לפי שווי גבוה.

כך או אחרת, הנכסים הגדולים של החברה הם לא בתחום ההשקעות בחברות טכנולוגיה. הנכס הגדול של החברה הוא – מזומנים. לחברה מזומנים (נכון לסוף רבעון ראשון) בסך של כ-123 מיליון שקל, פי עשרות מההשקעה בחברות הטכנולוגיה (שמוצגת ברבעון ראשון ב-3.7 מיליון שקל). מדובר במזומנים נטו (לחברה כמעט ואין התחייבויות פיננסיות), שנוצרו מפעילותה הקודמת של החברה (פעילות סרגלי הכלים).

 מעבר למזומנים יש לחברה מעין שאריות של פעילות הפרסום (לקוחות, ספקים וכו'), אך בסכומים  יחסית נמוכים ועם השפעה קטנה על הנטו – כלומר, הנכסים הנוספים וההתחייבויות הנוספות (מעבר למזומנים וההשקעה בחברות טכנולוגיה) מעין מאזנים את עצמם.