תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה ירדו בחדות, לרמה של 0.6%, והציפיות לשנתיים ירדו אף הן, לרמה של 1.0%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד לרמה של 0.9%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו ל-0.5%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת גם החודש: בטווחים הארוכים חלה ירידה של כ-15 נ.ב יחסית לחודש הקודם, ובטווחים הבינוניים – ירידה של כ-10 נ.ב. חלק מהחזאים צופים הפחתה מסוימת של ריבית בנק ישראל במהלך שלושת החודשים הקרובים, וציפייה כזו עולה גם מעקומי המק"מ והתלבור.

הפעילות הריאלית: בשל החגים, חלק מהאינדיקטורים החודשיים לפעילות הריאלית לא התעדכנו מאז הדיון המוניטרי הקודם. האינדיקטורים שנוספו מצביעים ברובם על כך שבעקבות מבצע 'צוק איתן' הפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה, אם כי ישנם סימנים להתאוששות בספטמבר. ביצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) חל בספטמבר גידול מתון של 1.3%, לאחר שבאוגוסט הוא ירד ב-6%, והיבוא ירד ב-3.9%  (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה). יצוא השירותים העסקיים האחרים (ללא חברות הזנק) ירד ביולי ב-0.9% יחסית לרמות השיא של הרבעון השני. בכניסות התיירים חלה בספטמבר התאוששות קלה מאוד, לאחר השפל שנרשם ביולי-אוגוסט. סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השלישי הציג ירידה בפעילות של המגזר העסקי, והיא מתבטאת בכך שמאזן הנטו המשוקלל שלילי באופן מובהק. כלל ענפי המשק הנסקרים בסקר החברות מציגים מאזני נטו שליליים, והירידה החדה ביותר התרחשה בפעילותם של בתי המלון. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לספטמבר, מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.16%. זהו שיפור לעומת הקצב באוגוסט – 0.13% – אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהקצב בחודשים לפני המבצע, 0.22%—0.27%. מדד מנהלי הרכש עלה בחודש ספטמבר ב-7.3 נקודות – ל-49.9 נקודות, הרמה המבחינה בין התכווצות להתרחבות – לאחר ירידה ניכרת ביולי ובאוגוסט. מדדי אמון הצרכנים מציגים תמונה מעורבת: המדד של הלמ"ס השתפר בספטמבר לעומת אוגוסט, המדד של בנק הפועלים ירד, והמדד של גלובס נותר כמעט ללא שינוי.
שוק העבודה: מספר משרות השכיר ירד ביולי ב-0.3% לעומת הרבעון השני: הוא ירד ב-1.1% במגזר העסקי, ואת הירידה קיזזה עלייה של 0.7% בשירותים הציבוריים. מספר המשרות המלאות ירד ביולי-אוגוסט בכ-0.8% לעומת הרבעון השני. תקבולי מס הבריאות גדלים בקצב יציב: התקבולים באוגוסט-ספטמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה ל-4.8% ביולי-אוגוסט. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי ב-0.9% וב-0.7%, בהתאמה, יחסית לפברואר-אפריל (נתונים מנוכי עונתיות).נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-ספטמבר בכ-7.2 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-3.6 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. הוצאות המשרדים גבוהות נומינלית ב-3.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, המע"מ על הפעילות המקומית ברוטו – אינדיקטור לצריכה הפרטית – עלה ברבעון השלישי בכ-0.6% יחסית לרבעון הקודם.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, נחלש השקל מול הדולר ב-4.1%, מול האירו ב-2%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש ב-2.8%. מתחילת השנה נחלש השקל במונחי השער האפקטיבי ב-4.1%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, ירד מדד ת"א 25 בכ-0.9%, פחות מהמגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות חדה, בעיקר על רקע ירידת התשואות בעולם: העקום השקלי ירד בשיעור שהגיע עד 35 נ.ב. תוך ירידה בתלילותו; התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-35 נ.ב., לרמה של 2.1%; הירידה בעקום הצמוד הייתה מתונה יותר וביטאה ירידה באינפלציה הצפויה הגלומה בחלקו הבינוני והארוך של העקום; מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי, בשיעור שלילי של כ-15 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות של כ-5—8 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.17%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 89 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-24.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.9%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה באוגוסט בכ-10.6 מיליארדי ש"ח (1.4%) – לרמה של 781 מיליארד. העלייה נבעה ברובה מפיחות השקל מול הדולר, אשר הגדיל את השווי השקלי של החוב הצמוד והנקוב במט"ח, אך היא משקפת גם גיוס חוב נטו של כ-2 מיליארדי ש"ח, בעיקר בשוק החוץ-בנקאי. באוגוסט הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-4.1 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 3.6 מיליארדים לחודש מתחילת השנה. נמשכת הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות, אם כי בהיקף נמוך מזה שנרשם בחודשים הראשונים של השנה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות נותרו נמוכים, ורמתם עשויה להצביע על תמחור חסר של הסיכונים בשוק זה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוגוסט בכ-1.9 מיליארד ש"ח (0.5%), לרמה של 425 מיליארדים; העלייה נבעה ברובה מהמשך הגידול בחוב לדיור, חוב שעלה ב-1.5 מיליארד ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-3.9 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.3 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות לא-צמודות (בריבית משתנה) ירדה בספטמבר בכ-0.17 נק' אחוז, על רקע ירידת ריבית בנק ישראל. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד, (בריבית קבועה ומשתנה) עלתה בכ-0.04 נק' אחוז וב-0.14 נק' האחוז, בהתאמה.  

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.

המשק העולמי: החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2015 ב-0.2 נק' אחוז, ל-3.8%. התחזית לצמיחת הסחר העולמי הופחתה ב-0.3 נק' אחוז, ל-5%, ובד בבד ירד הסחר העולמי באוגוסט. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם ברקע ניתן לזהות לא מעט סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה: למרות השיפור בשוק העבודה, מרבית המצטרפים לכוח העבודה משתכרים שכר נמוך, והשכר גדל בקצב מתון וממשיך להכביד על התאוששותה של הצריכה הפרטית; הדולר המשיך להתחזק  מול סל המטבעות העיקריים (DXY), והתפתחות זו עשויה אף היא להעיב על התאוששותה של הכלכלה האמריקאית. הסביבה הכלכלית בעולם, והתבטאויותיהם של ראשי ה-FED, הביאו לשינוי בהערכת השווקים לגבי המועד שבו יחלו להעלות את הריבית בארה"ב: כעת צופים כי הוא יידחה בכמה חודשים, לסביבות אוקטובר 2015. בגוש האירו ממשיכים להתקבל נתונים מאכזבים: כלכלת גרמניה נחלשת, וכלכלות צרפת ואיטליה מתקשות להתאושש. התחזית של קרן המטבע לצמיחת הגוש ב-2015 הופחתה ב-0.2 נק' אחוז, ל-1.3%. סקרי החברות ומדדי הציפיות ממשיכים להיחלש ולהצביע על סנטימנט שלילי. שיעור האבטלה נותר ברמה גבוהה – 11.5%. שיעור האינפלציה השנתי ירד לשפל חדש, של 0.3%, וגוברים החששות לדפלציה. ה-ECB פרסם את פרטיה של התכנית לרכישת הנכסים, וזו התקבלה בשווקים באכזבה מסוימת היות שהיא לא כללה יעדים כמותיים.  גם ביפן התפרסמו החודש נתונים מאכזבים בדרך כלל, והם הצביעו על היעדר התאוששות מאז העלאת המע"מ באפריל. הבנק המרכזי חזר על מחויבותו לנקוט מדיניות מרחיבה ככל שתידרש. קצב הצמיחה במשק הסיני מתייצב; לאחרונה נרשם שיפור גם בהרכב הצמיחה, כשברקע נמשכת הירידה במחירי הנדל"ן. בברזיל נמשך חוסר היציבות, בשעה שבהודו הצביעו הנתונים על מגמה מעורבת. החששות מפני היחלשות הכלכלה העולמית הביאו לתנודות חדות בשוקי המניות, ומדד MSCI World ירד בסוף התקופה בשיעור של כ-3.5%. על רקע החשש מהיחלשות בפעילות העולמית, ולמרות חוסר היציבות הגיאופוליטית באוקראינה ובמזה"ת, מחירי האנרגיה ממשיכים לרדת בחדות – מחירה של חבית נפט (ברנט) ירד ב-15% והגיע ל-$86. מחירי הסחורות החקלאיות, לעומת זאת, עלו החודש ב-5%.

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתת הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.