חדשות    

הרשות להגבלים עסקיים עושה סדר בכרטיסי האשראי

מסתבר שהרבה כאוס יש בתחום כרטיסי האשראי שלנו. בין השאר, בתי עסק שנאלצים לשלם עבור אשראי מבלי שיירצו – בגלל חיוב נדחה, אי יכולת גישה למערכות תשלומים לגופים שאינם בנקאיים – בכך נמנע מהלקוחות להשתמש באמצעי תשלום טכנולוגיים מתקדמים כמו ארנק אלקטרוני (שאינם כרטיסי אשראי), והגברת היעילות והתחרות בתחום כרטיסי האשראי באמצעות הכנסת שחקנים חדשים, שכיום מנועים מלהיכנס לתחום בגלל מגבלות רגולטוריות. בדוח מקיף שפרסמה הרשות הכולל שורה של המלצות בנושאים שנבחנו  אשר רק יישומן המשולב יוכל ליצור שינוי ממשי בתחום האשראי היא מפרטת את הבעיות. הדוח נכתב בהמשך לטיוטה שפורסמה בחודש פברואר האחרון, בעקבותיו קיבלה הרשות התייחסויות ממספר רב של שחקנים בענף וקיימה דיונים עם נציגי בנק ישראל. עיקריי המלצות הרשות שעסקו בקידום כרטיס דביט בישראל שימשו בסיס להחלטת קבינט יוקר המחיה לקדם את הנושא, והן אומצו גם על ידי ועדת לוקר שעסקה בצמצום השימוש במזומן.  

 

הנושאים וההמלצות העיקריות של הרשות

 

  1. הנגשת כרטיס הדביט לצרכן

 

במסגרת הבחינה שנעשתה ברשות מאז פרסום הטיוטה להטמעת כרטיסי הדביט, נבחנו שתי חלופות שמטרתן לוודא כי לצרכן תהיה האפשרות לשלם בדביט, כלומר שהכרטיס יהיה ברשותו כך שיוכל לבחור לעשות כן בעת ביצוע העסקה. החלופות שנבחנו היו הפיכת כל כרטיס אשראי קיים לכרטיס המשלב את האפשרות לבצע עסקת חיוב נדחה ועסקת דביט, או הנפקת כרטיס נפרד חדש. לכל אחת מהחלופות יתרונות וחסרונות.    

 

לאחר בחינת האלטרנטיבות, המלצת הרשות היא לאפשר לבנקים לבחור להנפיק כרטיס דביט נפרד או לשלב אותו בכרטיס משולב, אך לחייב אותם לעמוד ביעדי הנפקה עד לתאריך היעד ( ה-31.12.15). עד לתאריך זה הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט נפרד ל-90% מלקוחות בעלי חשבונות עובר ושב ולהסביר את יתרונותיו, ובנוסף יחויבו להנפיק כרטיסי דביט ל-70% מבעלי כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים. במקרה שבו הבנקים לא יעמדו ביעדים אלה מומלץ להורות לבנקים להסב את כל כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים לכרטיס משולב (חיוב נדחה וחיוב מיידי) עד ל-1.7.16.

 

  1. יצירת תשתית טכנולוגית נוספת לביצוע עסקאות דביט

 

מבחינה טכנולוגית שימוש בכרטיס דביט מחייב שימוש בתשתית טכנולוגית (מתג) אליו מחוברים המנפיקים והסולקים. ברשות סבורים כי לצד האפשרות הקיימת כיום לבצע עסקת דביט באמצעות מתג האשראי, אליו מחוברים ישירות רק שלושת חברות כרטיסי האשראי, צריכה להיות אפשרות לביצוע עסקאות במתג נוסף אליו יהיו מחוברים ישירות גם הבנקים. בפרט, ישנה אפשרות לבצע את העסקה באמצעות מתג ה-ATM (המאפשר משיכת מזומנים), אליו מקושרים כל הבנקים בישראל. למעשה, עסקת דביט על גבי מתג ATM דומה למצב בו הלקוח מושך מזומן באמצעות כרטיס החיוב ומיידית משלם באמצעותו בקופה בתמורה למוצר או השירות. נכון למצב היום מתג ה-ATM הקיים אינו יכול לאפשר ביצוע עסקאות דביט. בנוסף, גם סולקים מורשים של כרטיסי דביט שאינם גופים בנקאיים ידרשו להתחבר למתג דרך בנק מארח, תיווך שיקשה עליהם להציע מחירים תחרותיים לבתי העסק.

 

ברשות רואים תרומה חשובה ליצירת תנאים שיאפשרו תחרות בין המתגים – מתג כרטיסי האשראי ומתג ה-ATM – שכן מחוברים אליהם שחקנים שונים. לשם ההשוואה, על מנת לקדם את התחרות בכרטיסי חיוב, הורה הבנק המרכזי בארה"ב כי כל כרטיס חיוב יהיה משויך לפחות לשתי רשתות. בסופו של יום בית העסק יוכל לבחור את האפשרות המשתלמת יותר.

 

המלצת הרשות בנושא זה היא לאפשר לבעלי רישיון סולק להתחבר למתג ה-ATM, או למתג ייעודי אחר שיוקם, לאפשר ביצוע עסקאות דביט על גבי המתג, ולהטיל חובה על הבנקים להתקשר עם כל גוף (הרשאי על פי דין להתחבר למתג) כדי לאפשר העברת כספים בין המנפיק לסולק הכרטיס. בנוסף, להנחות את המערכת הבנקאית ליצור מוצר מדף, במחיר מפוקח, שיאפשר משיכת מזומן וביצוע חיוב מיידי.

 

  1. העברת תשלום מידית בעסקאות חיוב נדחה רגילות

 

המבנה הנוכחי כיום של עסקאות חיוב נדחה מטיל את מימון ימי האשראי על בתי העסק. בתי עסק מממנים את ימי האשראי בדרכים מגוונות וביניהן: הון עצמי, לקיחת אשראי מהמערכת הבנקאית, או הזקקות לשירותיהן של חברות ניכיון.

הרשות הצביעה בטיוטת הדוח שפורסמה כי יש לבחון להורות על העברת כספים  מיידית מהמנפיקים לסולקים בעסקאות חיוב נדחה, כך שימי האשראי יועמדו על ידי המנפיק ולא על ידי בית העסק. ההשלכות הצפויות של צעד כזה הן, בין היתר, הקטנה משמעותית של עלויות האשראי לבתי העסק והקטנה משמעותית של דרישות ההון מסולקים, צעד שיאפשר כניסת סולקים חדשים לתחום.

לאחר בחינה של היתרונות והחסרונות של הקדמת תשלום בעסקאות חיוב נדחה, בין השאר כפי שהועלו על ידי גורמים מהתחום, מסקנת הרשות היא כי יתרונות המהלך עולים משמעותית על חסרונותיו. יחד עם זאת, הרשות מדגישה במסגרת הדוח כי מידת החיסכון שיועבר לבתי עסק בעקבות מהלך זה קשורה בין היתר למבנה השוק ולכניסתם של שחקנים חדשים לסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב.

לפיכך מהלך מסוג זה עומד, בין השאר, בקשר ישיר להוראות שנתן הממונה על הגבלים עסקיים לחברת שב"א באוגוסט 2013, שנועדו לפתוח את המערכת שלה ולאפשר תחרות בשוק הסליקה וההנפקה. התאמת המערכת של שב"א לכניסת מתחרים צפויה להסתיים באוקטובר 2015. על כן, ברשות סבורים כי יש לבחון בחיוב את העברת התשלום המיידית בעסקאות חיוב נדחה בסוף שנת 2015, בין השאר בהתייחס למידת התחרות בשוק הסליקה והתפתחות הדביט.

 

  1. קידום המגוון והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים

 

תחום אמצעי התשלום עבר בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית, המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעים מתקדמים וביניהם אפליקציית ארנק סלולרי, זיהוי באמצעות שבב המותקן בסלולר וקריאת כרטיס בעל שבב חכם.

בישראל החלה אסדרה של רישיון סליקה בלבד, המאפשרת גישה למערכות תשלומים גם לגופים שאינם בנקאיים. פעילות ההנפקה אומנם אינה דורשת רישיון, אולם מנפיקים שאינם בנקאיים אינם מורשים להתחבר למערכות התשלומים הבנקאיות הקיימות. בנוסף, על מנת לצמצם את סיכון האשראי הכרוך בביצוע תשלומים על ידי מתווכים יש לאפשר גישה לתשתית מקוונת (On-Line) מתאימה.

היעדר אסדרה מקיפה ושקופה  – הן מבחינת הגישה למערכות והן מבחינת התאמת המערכות לצרכים – פוגע בתמריצים של שחקנים חדשים לפתוח ביוזמות עסקיות במטרה להיכנס לתחום. מומלץ לבחון תהליך אסדרה, על מנת לעודד כניסה של שחקנים חדשים בתחומי ההנפקה, הסליקה ושירותים נלווים נוספים לפעילות בשוק התשלומים הישראלי.

 

לאחרונה הוקמה ועדה בראשות בנק ישראל להגברה של הבטיחות והיעילות של אמצעי תשלום מתקדמים. המלצת רשות ההגבלים היא כי הנושא ייבחן באופן רחב ומקיף במטרה ליצור תשתית רגולטורית להתפתחות מוסדרת בתחום המעודדת תחרות.