איך שינוי ביתרת לקוחות וספקים משפיעים על התזרים? איך הפחתות של נכסים לא מוחשיים משפיעה על התזרים? ומה יוצר את הפער בין התזרים לרווח בחברת וואן טכנולוגיות?

הגמישות הגדולה של החשבונאות בדוח רווח והפסד ובמאזן, מקשים על משקיעים להבין את מצבה הפיננסי של החברה, כשרבים מסתמכים יותר מבעבר על דוח תזרים המזומנים. אז נכון שדוח רווח והפסד הוא גמיש יותר מדוח תזרים המזומנים, אבל ראשית גם דוח תזרים לא חף מבאגים חשבונאיים, ושנית – לא בטוח שהתזרים מעיד טוב יותר מדוח רווח והפסד, על מצבה של הפירמה.

תזרים המזומנים כולל שלושה תתי דוחות – תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, תזרים מזומנים מפעילות מימון ותזרים מזומנים מפעילות השקעה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הוא הנתון שאמור להסביר את מצבה התזרימי של הפירמה כתוצאה מפעילותה העסקית (כפי שהיא מתבטאת בדוח רווח והפסד), בעוד שיתר תתי הדוחות הם יותר נתונים שמחוברים לשינויים מאזניים – שינוי בהלוואות , שינוי ברכוש קבוע. אמורה להיות קורולציה בין הרווח התפעולי והרווח לבין תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אבל התבססות רק על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היא בעייתית.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מייצג את התקבולים בניכוי התשלומים בתקופה מסוימת, ובגדול מדובר בתקבולים ממכירות ותשלומים לספקים, לעובדים, ולכל מה שקשור בעצם לפעילות השוטפת. אבל התקבולים והתשלומים לא ליניאריים לאורך התקופה, ונוצר מצב שעיתוי התשלום או התקבול משפיע משמעותית על דוח התזרים. נניח לדוגמה שלקוח גדול של החברה מבקש דחייה בתשלום לחודש מחודש מארס לחודש אפריל, ונניח שהחברה הסכימה (לרוב אין לה ממש ברירה). המשמעות לדוח תזרים היא "בריחה" של תזרים מהרבעון הראשון לרבעון השני, כלומר יהיה לה סוג של חור בתזרים ביחס לצפוי וביחס לרווח, וככל שהלקוח גדול יותר והתשלום המעוכב גדול יותר כך גם "החור" גדול יותר. מנגד, זה פועל כמובן גם הפוך – נניח שהחברה דחתה תשלום לספקים, אזי הדוח תזרים יהיה משופר יותר ממה שהיה צפוי.

תיאוריה לעומת מציאות

בתיאוריה האשראי (בימים) שניתן ללקוחות, והאשראי (בימים) שהחברה מקבלת מהספקים לא משתנה ביחס לתקופות קודמות, ואז באמת לא צפויות הפתעות בדוח תזרים – כלומר, התקבולים ליניאריים על פני השנה (פועל יוצא שההכנסות ליניאריות על פני התקופה) וגם התשלומים לינאריים. אלא שבמציאות זה לא עובד כך – יש לקוחות שמקבלים תנאים טובים יותר, יש לקוחות שלא משלמים בזמן, יש ספקים שניתן לדחות אותם ויש ספקים שמשלמים להם מהר (אפילו במזומן). ואז נוצר מצב שהיתרות של הלקוחות (החוב ללקוח) ושל הספקים (חוב לספקים) משתנות בין הרבעונים בלי קשר בהכרח לפעילות העסקית באותו הרבעון, והשינויים האלו מתבטאים בתזרים המזומנים (ולא בדוח רווח והפסד) ומשליכים מאוד על יכולת ההתייחסות לדוח תזרים – אם לקוח דחה תשלום גדול, וגרם לחברה לתזרים נמוך במיוחד מפעילות שוטפת, הרי שאם הוא שילם את החוב אחרי סגירת הרבעון, לא מדובר באמת בהרעה  כפי שכך עולה מדוח התזרים.

כלומר, דוח תזרים הוא חשוב, אבל צריך להבין ממה נובעים השינויים. הנה דוגמה מהבורסה המקומית – תזרים המזומנים של וואן טכנולוגיות ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-7.2 מיליון שקל, משמעותית מתחת לרווח של החברה שהסתכם ב-15.9 מיליון שקל. התזרים של וואן לרוב עולה על הרווח שלה, אך ברבעון הראשון זה התהפך. הסיבות רשומות בדוח תזרים מזומנים עצמו. החברות מדווחות על ההתאמות בדוח תזרים מזומנים ומהן ניתן להבין במדויק מה השפיע על התזרים ברבעון.

הסעיף הכי מהותי בהתאמות הוא הירידה בספקים. ברבעון הראשון ירדה יתרת הספקים של וואן ב-53 מיליון שקל. מנגד, ירדה גם יתרת הלקוחות של החברה ב-49.3 מיליון שקל. אלה כמובן לא השינויים היחידים אבל הם הגדולים ביותר – כאשר יתרת הספקים ירדה ב-53 מיליון שקל, המשמעות היא שהחברה שילמה לספקים את הסכום הזה, כלומר היא השתמשה במזומנים האלה, וזה כמובן משפיע (לרעה) על דוח תזרים המזומנים ברבעון. אבל, כאשר הלקוחות ירדו ב-49.3 מיליון שקל, המשמעות היא שהחברה קיבלה את הסכום הזה, וזה השפיע לטובה על תזרים המזומנים.

במבט כולל על הרבעון הזה, נראה שפשוט תזמון התשלומים והתקבולים היה גבוה, אבל בגלל שהתשלום לספקים היה גבוה יותר, התזרים היה חלש. אבל זה לא מבטא את המצב הטבעי בחברה.

המצב הטבעי בוואן ואפשר לראות זאת בתזרימים השנתיים (ביחס לרווחים השנתיים) הוא – תזרים טוב יותר מהרווח.  לאורך זמן, הפער בין התזרים לרווח לא מגיע משינויים בלקוחות וספקים (כפי שקרה ברבעון הראשון). לשינויים האלו יש השפעה, אבל הם מתקזזים אחד מול השני ומול שינויים אחרים בהון החוזר, לרבות המלאי. הם לא מתקזזים לחלוטין, אבל ההשפעה שלהם על התרים היא לא מאוד גדולה.

מנגד, ההשפעה של ההוצאות שאינן במזומן גדולה וקבועה.  מדובר בעיקר על הוצאות פחת והפחתות. פחת היא הוצאה של הבלאי בגין הרכוש הקבוע, כשבפועל לא מדובר בתשלום בגין הוצאה זו, שכן התשלום נעשה כבר בתחילת הדרך עם רכישת הרכוש הקבוע.

הפחתה היא הוצאה בגין הנכסים הלא מוחשיים. נכסים אלו נרשמים במאזן של הפירמה כאשר היא רוכשת חברות, ווואן בדומה לכל החברות הגדולות בתחום שלה, רוכשת מדי שנה חברות שאחראיות על חלק משמעותי מהצמיחה שלה.

עם הרכישה, הרוכשת צריכה לייחס את סכום הרכישה/ תמורת הרכישה לנכסי הנרכשת, כשלרוב אחרי שמקצים סכומים לנכסים המוחשיים, מקצים סכומים לנכסים הלא מוחשיים (קשרי לקוחות, תוכנה ועוד) ובשלב הסופי מקצים את הסכום שנותר למוניטין שמבטא למעשה את הרווחים העודפים החזויים להמשך. לוואן טכנולוגיות יש 105 מיליון שקל של מוניטין ו-85 מיליון שקל של נכסים לא מוחשיים, כאשר את המוניטין לא מפחיתים כהוצאה שוטפת, ואילו את הנכסים הלא מוחשיים מפחיתים באופן שוטף. ההפחתות האלו מסתכמות ב-8 מיליון שקל בשנה, ויחד עם הפחת הן מסתכמות בכ-15 מיליון שקל, והן אחראיות על כך שבשנים האחרונות התזרים גבוה מהרווח. בשנת 2016   הסתכם הרווח ב-67 מיליון שקל, והתזרים ב-76, בשנת 2015 הסתכם הרווח ב-68 מיליון והתזרים ב-87 מיליון שקל.