ועד עובדים – איך מקימים ועד? האם כדאי להצטרף? מה זה נותן לעובדים? וכמה זה עולה? המדריך המלא להקמת ועד עובדים במקום עבודתכם ואיך לשמור על אמון העובדים בוועד
בשנים האחרונות יש "רנסנס" של ממש בהתאגדות עובדים והקמת ועדים. אם פעם ועדי העובדים היו נחלתם של מפעלי התעשייה וגופים ממשלתיים, הרי שבשנים האחרונות הם קמים בקצב הולך וגובר גם בחברות פרטיות, שבעבר לא העזו להתארגן יחד מול מעסיקיהם. לאחרונה לווה בתקשורת מאבקם של עובדי חברת "כלל ביטוח", שהתאגדו לראשונה באמצעות ההסתדרות הכללית לפני שנתיים, והשביתו את החברה במשך שבועיים, ולבסוף קיבלו הסכם משופר. ועד העובדים של כלל ביטוח היה הסמן הימני של עובדי הענף, שנמצא בבעלויות פרטיות, ומאז כבר כ-90% מעובדי ענף הביטוח מאוגדים. רק בשנה האחרונה הקימו עובדי "מי עדן" ועד עובדים, כמו גם עובדי בית ההשקעות "מיטב דש, "קפה נואר", "זארה", חברות היי טק ועוד. הפריחה של ועדי העובדים מלווה באופן טבעי גם בהתחזקות ארגוני העובדים הארציים כמו "ההסתדרות הכללית", "הסתדרות העובדים הלאומית", או "כוח לעובדים", שכולם נהנים מהצטרפות מאסיבית של חברים חדשים.
גם במשרדי רואי חשבון, מקום שלעובדים לא היה כח החלה בשנה האחרונה התארגנות של עובדים כאשר במשרד קוסט פורר – EY הוחלט לאחרונה על הקמת וועד לעובדים.
זכותם של העובדים להתאגד
החששות המלווים עובדים שרוצים להתארגן הם בעיקר מהתנכלות המעסיק אליהם במשך ההתאגדות, ובמיוחד כלפי מי שנבחרים לוועד וליו"ר הועד. ואולם, החוק הוא לטובת העובדים, ואת זה צריך לזכור; חוק ההסכמים הקיבוציים קובע שכול עובד שכיר רשאי להתאגד. עם זאת, החוק אוסר את התארגנות העובדים כמו במשטרת ישראל, בצה"ל ובשרות הביטחון הכללי.
החוק קובע עוד, כי אסור למעסיק לפגוע בזכויותיו של העובד, לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים שונים עקב חברותו בארגון עובדים, חברותו בוועד העובדים, פעילותו למען הקמת ועד עובדים, פעילותו למען ארגון עובדים נוספים או הימנעותו מחברות או פעילות בוועד או בארגון העובדים. רק לאחרונה גזר בית הדין לעבודה בבאר שבע על רמי לוי, בעלי רשת "רמי לוי שיווק השקמה" פיצוי כספי בסך 1.5 מיליון שקלים לאחר שבית המשפט קבע לוי והרשת בבעלותו "פגעו בהתארגנות העובדים באופן קיצוני – תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה". את גובה הפיצויים חסר התקדים נימק השופט, בין היתר, בעובדה שלוי נקט בפגיעה מכוונת בהתארגנות העובדים עד שהתמוססה.
ידועים גם פסקי דין נוספים כמו "פלאפון" שבו נקבע כי למעסיק אסור להביע דעתו על התאגדות עובדיו. פסיקה של פיצויים על סך מיליון שקלים בגין פגיעה בהתארגנות בחברת "הוט מובייל", שהופחת בהסכמה ל- 300 אלף שקלים, זאת על רקע כניסת הצדדים למשא ומתן לקראת הסכם קיבוצי.
למה צריך ועד עובדים?
מטרת התארגנות העובדים הינה לחתום עם המעסיק על הסכם קיבוצי! כוח מיקוח של קבוצה גדול בהרבה מזה של העובד הבודד – על פי ארגון "כוח לעובדים" זוהי "הדרך האפקטיבית ביותר להגן על העובדים, כמו גם לשפר את תנאי עבודתם ושכרם מעבר לתנאי המינימום הקבועים בחוק, היא שהם יגנו על עצמם באמצעות התאגדות ויצירת מאזן כוחות מול המעסיקים. הרי כוחו של עובד יחיד או מספר עובדים בודדים משול לאפס מול כוחו של המעסיק, ואילו קבוצת עובדים מאורגנת ומאוחדת יש בידה היכולת לאזן את יחסי הכוחות ולקבל את המגיעה לה".
בפועל, אחת הסיבות המובילות להתארגנות עובדים תחת ועד יציג היא כשיש משבר בחברה; למשל, כשעולה תכנית של מכירת החברה לגוף אחר, מינוי מנכ"ל חדש לחברה, או קשיים בחברה שצריכה תכנית התייעלות, והעובדים הם המשלמים את המחיר בפיטורים והורדת שכר, ועד כינוס/פירוק חברה בגלל קשיים, כשאז מתארגנים העובדים יחד כדי למנוע פגיעה בהם ככול האפשר.
יש חברות שמעסיקות את עובדיהן בחוזה אישי, לרוב בהיי טק, ושם סבורים עובדים אלה שאין טעם בהתאגדות. אבל המציאות מוכיחה, שלמרות זאת קמו ועדי עובדים גם בחברות כאלו (נס טכנולוגיות, SAP, קומברס ועוד), בעיקר על רקע תכניות התייעלות שגררו גלי פיטורים, שהם בעיה רוחבית של כול העובדים.
מהו "הסכם קיבוצי"?
על פי אתר "ההסתדרות הכללית" – "הסכם קיבוצי הוא חוזה משפטי בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון העובדים, המסדיר את ענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי ויחסי העבודה במקום העבודה ואת זכויות וחובות הארגונים בעלי ההסכם בכל מקום עבודה".
ההסכם הקיבוצי כולל שני חלקים: חלק כלכלי וחלק ארגוני – "החלק הכלכלי הוא החלק בו מוסדרים תנאי עבודתם של העובדים במקום העבודה. ניתן להסדיר בהסכם קיבוצי את כל תנאי העבודה, כולל: שכר ותוספות שכר, חופשה, מחלה, הבראה, נסיעות, ימי חג, שעות נוספות, בונוסים ומענקים וכד'.
החלק הארגוני הוא החלק בו מוסדרים היחסים שבין ההסתדרות וועד העובדים לבין המעסיק; בחלק זה ניתן למצוא הוראות בדבר האופן בו ניתן לסיים את העסקתו של עובד, הליך סיום ההעסקה (מעורבות של הוועד ו/או ההסתדרות), תפקידיו וסמכויותיו של ועד העובדים וכד'".
חייבים להתארגן תחת אחד מארגוני העובדים?
בעיקרון לא חייבים – יש גם ועדי עובדים עצמאיים. אבל יש יתרונות בהתארגנות תחת אחת ההסתדרויות או ארגון עובדים כמו "כוח לעובדים". בשטח מוכח, שוועדי עובדים שפעלו בשיתוף עם ארגון עובדים ארצי, הצליחו יותר במאבקיהם ברוב המקרים. לארגונים הארציים יש את הניסיון והידע, וגם את המשאבים (ייעוץ משפטי, מהלכים בכנסת ובממשלה) לניהול המאבק מול המעסיק. בשלב הראשון של ההתארגנות מקים ארגון העובדים הארצי ועד פעולה בתוך החברה (לפני הקמת ועד העובדים) – לארגונים יש את היכולת לאתר את מי שיכול להוביל את המאבק בתוך החברה – את הרוח החיה, המנהיג, שיכול לסחוף אחריו את העובדים וגם לשאת ולתת מול ההנהלה ללא חשש.
אז איך מקימים ועד עובדים, ואיך צריך לשמור הועד על אמון העובדים בו?
נתחיל במדריך להתאגדות והקמת ועד עובדים שיכול לסייע לכם לעשות זאת על פי החוק ובצורה המיטבית.
- כאמור, בשלב הראשון כדאי להתייעץ על התהליך עם ארגוני עובדים ארציים; במקרה של משבר בחברה שהוא הרקע להתאגדות, אך לא רק, כדאי להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני עבודה, אליו תופנו אם תתאגדו במסגרת ארגון עובדים.
- על פי החוק יש להחתים לפחות שליש מהעובדים על הצטרפות להתאגדות. שימו לב, בדרך כלל אם מדובר בחברה שיש לה סניפים, השליש צריך להיות מכלל כול העובדים בסניפים; למשל, אם לחברה יש 60 עובדים בחמישה סניפים, יש צורך 20 חתימות. יש מקרים חריגים בהם מאושרת התאגדות קבוצה מסוימת מהעובדים – למשל, עובדי המעבדה בחברת תרופות, כיחידת מיקוח נפרדת.
עם זאת, בפרקטיקה, מומלץ להחתים לפחות 70% מן העובדים, כי בהיעדר לגיטימציה של רוב העובדים, הוועד יהיה חלש מול המעסיקים. את העובדים יש להחתים על טופסי הצטרפות לארגון עובדים ארצי, וטופס תשלום של 0.95% מהשכר החודשי.
- בחירת הועד באופן דמוקרטי – להקפיד בבחירת חברי הועד שצריכים להיות בעלי רוח מנהיגות, יציגים ונאמנים לאינטרסים של כלל העובדים.
- הודעה למעסיק על התאגדות העובדים והקמת וועד יציג.
- בניית רשימת דרישות מהמעסיק לאחר התייעצות והחלטה משותפות על צרכי העובדים.
תשלום לוועד העובדים
הקמת ועד עובדים בחברה כרוכה גם בתשלום חודשי הן לארגון העובדים והן לוועד; מלבד תשלום דמי חבר או דמי טיפול לארגון העובדים בסך 0.95% לארגון כמו ההסתדרות הכללית, המקובל הוא שהוועדים גובים מס ועד בשיעור של עד 0.4 אחוז מהשכר. בקיצור זה סכום לא קטן, זה יכול להיות עשרות שקלים טובים, ועד כמה מאות בודדות.
איך ישמור הועד על אמון העובדים בו?
- על חברי הועד להקפיד על התנהלות אישית תקינה; יש מקרים, בהם חברי ועד מושתקים בידי המעסיקים, באמצעות קידום והטבות אישיות. בשלב הראשון המשיכו לבצע את המשרה בה הייתם עד לפני ההתארגנות באותו אופן עד להגעה להסכמה עם ההנהלה על התנהלות אחרת.
- נהלו את קופת הועד בשקיפות מרבית באמצעות גזבר של הועד.
- ועד אשר מחליט לגבות מס ועד צריך לוודא שהעובדים יראו את התשלום הזה כתשלום אשר מקנה להם הטבות באופן משמעותי, כלומר שהוא משתלם ביותר לעומת ההטבות, המתנות ואירועי הרווחה שהם מקבלים.
- שימו לב- ככל שבהסכם הקיבוצי התקבלה תוספת שכר הקפידו שהגביה עבור דמי חבר ומס ועד לא יהיו שקולים לתוספת השכר כי אז עובדים לא יראו את הערך המוסף בתשלום.
- דאגו לדרוש מארגון העובדים שמייצג אתכם להכשיר אתכם למשא ומתן הקיבוצי ולהקנות לכם מיומנות וליווי משפטי מקצועי לכל שלב. הנהלות מקפידות להסתייע ביועצים מקצועיים ואין סיבה שאתם לא. למדו מה מקובל בשוק בו אתם עובדים וקראו הסכמים מקבילים.
- להקפיד על הכרות אישית עם העובדים ומצוקותיהם. לשם כך יש ליצור מפגשים תכופים עם כמה שיותר עובדים.
- למפות היטב את גורמי ההשפעה בהנהלה, ולהשיג כמה שיותר מידע על תהליכי קבלת ההחלטות בה.
- לתכנן באופן מדויק את המסרים המועברים לציבור העובדים ולהנהלה. אתרו בתוך מקום העבודה את אלו שיוכלו להעביר מסרים בשם ועד העובדים להנהלה ותכננו אילו מסרים כדאי להעביר להם.
- נהלו סקר, משאל, מדי תקופה – מה העובדים היו מעדיפים להסדיר ולשנות בהסכם העבודה הקיבוצי מה מפריע להם; שיח קפדני עם אוכלוסיות עובדים לפי עיסוקים חשוב וחיוני ביותר.
- דאגו לדרוש מארגון העובדים שמייצג אתכם להכשיר אתכם למשא ומתן הקיבוצי ולהקנות לכם מיומנות וליווי משפטי מקצועי לכל שלב. הנהלות מקפידות להסתייע ביועצים מקצועיים ואין סיבה שאתם לא. למדו מה מקובל בשוק בו אתם עובדים וקראו הסכמים מקבילים.
זכרו – לא כל מה שתרצו להשיג תוכלו להשיג בשלב הראשון. ההתארגנות קשה לעיכול להנהלה. לכן, קחו אוויר, אל תבטיחו הבטחות שלא תוכלו לעמוד בהן, וכמובן שאל תתרגשו מחוסר הערכה של ציבור העובדים אותו אתם מייצגים, יש גם מצבים כאלה…
(המדריך מתבסס גם על המלצות שגיבשה עו"ד בטי מצר לוי, מומחית לדיני עבודה ולהתארגנויות עובדים).