הרהורי בורסה    

חברות פרויקטים – המנהלים שולטים בדוחות (ולא החשבונאות)

חברות פרויקטים – מה הבעיה בדוחות של חברות פרויקטים? איך אפשר לבדוק שהדוחות תקינים ואיכותיים? מה זה סעיף הכנסות לקבל? ואיך זה שהמנהלים שולטים בדוחות הכספיים? 

תהליך המכירה בפועל, מתורגם בסופו של דבר למכירה בדוחות הכספיים, אבל המציאות עולה על כל האפשרויות שדמיינו האחראים על התקנות וכללי החשבונאות, וכך עולות שאלות לא פשוטות בנוגע לרישום מכירה/ הכנסה, כלומר – מתי בעצם מכירים במכירה של מוצר? האם כשטבע מוכרת אך יש זכות החזרה או זכות לקבל זיכוי (באם המחיר ירד) זו מכירה? האם שצ'ק פוינט מספקת מוצר עם גרסאות עתידיות – זו מכירה? האם שאזורים מוכרת לכם דירה על הנייר – זו מכירה בספרים?

הכיוון הכללי של התקנות הוא להכיר במכירה בספרים באם מתקיימים שני תנאים עיקריים – שיש סבירות גבוה שהתמורה בגין המוצר תשולם לחברה; ושהמוצר עבר לידיים של הקונה וזה מרוצה מהמוצר. עם זאת, במכירה של מוצרים שנוצרים על פני זמן – פרויקטים, דירות ועוד, הרישום של המכירה נעשה לפי שיעור הביצוע. זה אמנם הגיוני מאוד – אחרת יכירו בהכנסות רק בסוף הפרויקט (לפעמים שנים אחרי שהפרויקט התחיל) אבל זה משאיר בידי החברה הרבה כוח לשלוט במספרים בדוחות.

איך מכירים בהכנסות

זה עובד כך – נניח שאנחנו מנהלים של חברת תשתיות שזכתה בביצוע פרויקט סלילת כביש בהיקף של 1 מיליארד שקל. נניח שזמן הביצוע הצפוי הוא שנתיים, כלומר החברה אמורה בהתאם לשיעור העבודה בפועל, להכיר במשך השנתיים האלו בהכנסות שוטפות, ובמהלך השנתיים היא תכיר בסכום מצטבר של 2 מיליארד שקל.

מצד אחד, אין כמובן היגיון בלדחות את כל  ההכנסות לסוף התקופה (לסוף השנתיים) כי החברה כבר עובדת על הפרויקט ואמורה בהתאמה להניב ממנו הכנסות ורווחים. אך מצד שני ברגע שמסתמכים על אחוזי ביצוע הנדסיים או אחרים, הרי שיש תיאורטית מקום לתמרון של הנהלת החברה.

נניח לדוגמה שהנהלת החברה רוצה להציג תוצאות טובות יותר בתקופה מסוימת. היא יכולה להקצות יותר משאבים לפרויקט האמור ואז בהתאמה שיעור הביצוע בו יעלה. ברגע ששיעור הביצוע עולה, אז ההכנסות והרווחים מהפרויקט הזה יעלו. בשורה התחתונה של "הביצוע העודף" בפרויקט, ההכנסות גדלו והרווח גדל, וזה בדיוק מה שהנהלת החברה רצתה. זה כמובן נהדר להרוויח יותר, אבל כשהנהלת החברה קובעת כמה, זה עלול ליצור בעיית אמינות של הדוחות בכלל ושל הרווחים בפרט.

הבעיה הזו היא לא רק בניפוח של ההכנסות והרווחים בתקופה מסוימת. החברה תטען בהקשר זה שהיא פעלה בפרויקט הזה מסיבות אסטרטגיות, מסיבות תפעוליות (התפנה כח אדם אז הקצו אותו לפרויקט האמור) ועוד, אבל הביצוע העודף בתקופה האמורה, משאיר חלל בתקופה הבאה.

בהמשך לדוגמה של הפרויקט בסך 1 מיליארד שקל (למשך שנתיים) , נניח שמלכתחילה החברה תכננה לפעול בו בצורה ליניארית, כלומר ביצוע שווה (פחות או יותר) בכל הרבעונים – סדר גודל של 125 מיליון שקל ברבעון. נניח שבשנה הראשונה החברה אכן פעלה כך ובסה"כ רשמה הכנסות של 500 מיליון שקל, ונניח שברבעון הראשון של השנה השנייה היא גם פעלה באופן ליניארי – 125 מיליון שקל. ברבעון השני היא סיימה את הפרויקט   והכירה בהכנסה של 375 מיליון שקל. היא בפועל סיימה את הפרויקט חצי שנה מוקדם יותר, ואם אין עם כך בעיה בחוזה המקורי, אז זה כמובן אפשרי. אגב, זה עדיין לא אומר כלום לגבי התשלום מהלקוח/ מזמין העבודה. יכול להיות שהוא משלם אחרי בדיקה שלו ובהתאם לאחוזי הביצוע, אבל בהחלט יכול להיות שהוא משלם על פי תאריכים שנקבעו מראש (תחת תנאים מסוימים). כלומר ייתכן (מאוד) שהחברה סיימה את הפרויקט, אבל עדיין לא קיבלה את הכסף.  בדוח תזרים לא יירשם התזרים, אבל בדוח רווח והפסד תירשם הכנסה של 375 מיליון שקל (ובמקביל יירשם הרווח משיעור הביצוע ברבעון).

ההכנסות ברבעון (והרווחים) יהיו מעל התחזית, אך, ברבעונים הבאים לא יהיו הכנסות מהפרויקט, למרות שבכוונה המקורית של החברה היו אמורות להיות הכנסות ליניאריות בסך של 125 מיליון שקל ברבעון. יש בעצם "חור" של שני רבעונים (הכנסות שלך 125 מיליון בשני רבעונים), וכאן הבעיה – החברה בעצם הקטינה במהלך הזה, את ההכנסות העתידיות שלה. לתמרון הזה של ההנהלה יש מחיר בעתיד. אז אולי, כדי "להסתדר" ברבעונים הבאים היא תעשה זאת שוב (בפרויקטים אחרים), רק שכך החור רק ילך ויגדל; ואולי היא תקבל פרויקטים חדשים ואז היא סותמת את "החור" והכל (לכאורה) בסדר.

מנפחים הכנסות – איך מגלים את זה? 

המהלכים האלו קשים להבנה מתוך הדוחות הכספיים, אם כי יש להם טביעות אצבעות. ראשית – התזרים. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לא כפוף להנהלת החברה. החברה דרך עבודה מוגברת בפרויקט משפרת את הרווח, אבל לא בהכרח את התזרים, כך שאם נוצר ברבעון מסוים בחברות כאלו, פער בין הרווח לתזרים שנובע מכך שהלקוחות פשוט לא שילמו, זו עשויה להיות אינדיקציה למהלך כזה. זה לא בהכרח, כמובן. אם החברה נתנה ללקוחות יותר אשראי, אם יש לקוחות שלא משלמים בזמן, אז בהתאמה זה משפיע באופן דומה על התזרים – הוא חלש יותר מהדוח רווח והפסד, ועדיין – ברגע שיש תזרים חלש מהרווח, רצוי לנסות ולבחון אם זה קשור לביצוע שבשליטת ההנהלה.

אינדיקציה נוספת שמתחברת לתזרים, נמצאת בסעיף הלקוחות. ברגע שעושים את העבודה אבל לא מקבלים כסף, יתרת הלקוחות גדלה. החברות מפרטות את יתרת הלקוחות (במסגרת ביאור בדוחות השנתיים) ומציגות אם מדובר בהכנסות לקבל(Unbilled receivables – לקוחות שלא חויבו). הסעיף הזה הוא בעצם אותם הכנסות שהחברה רשמה בדוחות שלה, אבל עדיין לא חייבה / עדיין לא קיבלה אישור/ עדיין לא קיבלה תשלום, בגין ההכנסות האלו. המשמעות היא שככל שהסעיף הזה גדל כך, האיכות של הלקוחות יורדת – אחרי הכל, אולי יהיו לקוחות שלא יהיו מרוצים מהעבודה? אולי יהיו תיקונים/ השלמות שיגרמו להוצאות נוספות, וזה עוד בלי קשר לבעיה הבסיסית – אולי מדובר בהקדמת הכנסה דרך ביצוע מוגבר?

ולכן, חשוב לעקוב אחרי הסעיף הזה, לבחון את המגמה שלו ברבעונים האחרונים, ולבחון את היקפו ביחס לסעיף הלקוחות הכולל וסעיף ההכנסות בתקופה. להבין עד כמה הוא משמעותי, ומתי בעצם הוא נוצר. אם מדובר בסעיף מהותי שהולך וגדל, אז נורות האזהרה מהבהבות בעוצה.