תקופת חסימת מניות היא חלון זמן שבו נמנע ממשקיעים למכור את המניות המוחזקות על ידם. חסימת מניות נעשית בהנפקות ראשונית לציבור (IPO), במיזוג חברות ובהקצאה פרטית של מניות. ישנן מספר סיבות אשר בגינן מתבצעת חסימת המניות. כל הסיבות שנמנה בהמשך, מטרתן היא הגנה על ציבור המשקיעים במניה.
תקופת החסימה, שמתייחסת בדרך כלל ליזמי החברה והמשקיעים הראשונים בה נמשכת בדרך כלל חצי שנה. גם לאחר חצי שנה, לא ניתן למכור את כל המניות מיד, אלה קיים מנגנון אשר מאלץ את בעלי המניות שחרר אותן לשוק לאט במשך שישיה חודשים נוספים.
חסימת המניות "משדרת" אמינות של בעלי המניות ושל ההנפקה שכן מכירת המניות מיד לאחריה, עלולה להתפרש כחוסר אמון בחברה ולאותת על כך ששערה גבוה יחסית לשוויה, שכן אם לחברה פוטנציאל צמיחה, אמורים בעלי המניות שלה לחכות ולהנות מעליית השער שלה. אם החברה היא טובה, כפי שמתואר בדרך כלל בתשקיף, איזו סיבה יש למיסדיה למכור את המניות שלהם מיד לאחר ההנפקה?
גם במקרה של מיזוג, נקבעת לעיתים קרובות תקופת חסימה. במקרה של מיזוכ כוונת החסימה היא למנוע היצעים גדולים של המניה. במיזוגים מועבר מספר גדול מאד של מניות מיד ליד, ואם אחת החברות תחליט למכור את המניות מיד לאחר המיזוג, הדבר עלול לגרום לירידה חדה בשער המניה.
לקראת סיום תקופת החסימה, נוצר בדרך כלל לחץ על המניה מאחר ומחזיקי המניות חוששים כי עם שחרור החסימה, יוצף השוק במניות החסומות והמניה תרד.
גם במקרה של הקצאת מניות פרטית, הפטורה מתשקיף, מחייב החוק חסימת מניות.
מטרתם של כללי החסימה, למנוע הצעת מניות למקורבים או משקיעים בתוחכמים במסלול עוקף תשקיף, ובסמוך לאחר מכן מכירת ניירות הערך שהוקצו להם במסגרת המסחר בבורסה. כמו כן, נועדו כללי החסימה להגן על ציבור המשקיעים, מפני החשש לשימוש במידע פנים מיד לאחר ההצעה הפרטית, על ידי המשקיע, שייתכן שנחשף למידע במהלך המגעים על ההקצאה.
אחת השיטות למנוע ירידה בשער המניה היא לבצע הנפקה שניונית עם תום תקופת החסימה. הנפקה כזאת מגדילה את כמות המניות הנסחרות בשוק ומעמעמת את ההשפעה של המכירות המתבצעות על ידי אולו שהיו מנועים מכך. כמו כן, בהרבה מקרים משולבת בתוך ההנפקה השניונית הצעת מכר של מניות המכילה בתוכה גם מניות של משקיעים חסומים. בצורה זו נמנעים היצעים גדולים של המניה אשר עלולים לגרום לירידה חדה בשערה מצד אחד, ומצד שני, מתאפשר למשקיעים וליזמים לממש את השקעתם ברווח.