חדשות    

יואב גלנט:"קיים מחסור של 100 אלף דירות בישראל; מקווה שחברת בניה זרה תגיע עוד השנה"; נו באמת – זה יעזור?

יואב גלנט

יואב גלנט, שר השיכון והבינוי "קיים מחסור של 100 אלף דירות בישראל; מקווה שחברת בניה זרה תגיע עוד השנה", אבל האם גלנט מאמיןם שזה יעזור להורדת מחירי הדירות? קשה להאמין.

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון מתאר את משבר הדיור, מסביר מה צריך לעשות כדי לפתור את המשבר, אבל בסוף – רק מקווה שהמשבר ייפתר. אתה השר מר גלנט, אתה לא צריך לקוות, אלא לעשות. גלנט כבר שנה בתפקיד ועדיין אין תוצאות –   מחירי הדירות לא עושים סימנים של חולשה, הם בכיוון מעלה. אז גלנט, ומנהיגו למפלגה – שר האוצר משה כחלון, סבורים שמחיר למשתכן היא הבשורה שתביא לירידת מחירים בשוק הדירות, לצד הבאת קבלנים זרים, אבל זה לא נראה חזק מספיק מול המימון הזול (הריבית הנמוכה) שמחממת  את שוק הדירות ומול היצע הדירות הקטן מול הביקושים.

"כניסה של חברות בנייה זרות לשוק הישראלי חשובה לנו כדי להביא טכנולוגיה חדשה וגם עובדים", אומר גלנט, "בדרך הזו אנחנו רואים את שיתוף הפעולה עם החברות הזרות, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד ממה שקורה באירופה ובמדינות אחרות. שיתוף פעולה כזה יכול לשדרג את התעשייה הישראלית. אני מקווה שהחברה הזרה הראשונה תגיע כבר השנה לישראל, זה מה שאנחנו רוצים ומכוונים אליו. הכוונה היא לבנות מהר יותר, זול יותר ובאיכות טובה, ושיתוף פעולה עם החברות הישראליות שיכולות ללמוד מהבחרות הזרות". אז ככה – זול זה לא יהיה, העלויות בחו"ל (לדוגמה בטורקיה) שאליה בונים יוזמי הרעיון לא זולות משמעותית מכאן, ובהתייחס לרווח שיגזור הקבלן הזר והעלויות הגבוהות מבחינתו (פעילות בחו"ל – שכר עבודה יקר יותר ועוד), אז קשה לראות הוזלה בעלויות. רוצים באמת להוזיל מר גלנט? תורידו את המיסים על הנדל"ן – הם מהווים עשרות אחוזים רבים מעלות הדירה ושם זה בשליטתכם, אבל  קשה להאמין שתבחרו לוותר על הכנסות כאלו שזורמות מדי שנה לתקציב המדינה.

גלנו דיבר מול שגרירים ונספחים והסביר – "זו הזדמנות מצוינת לדעתי לחברות זרות. אנחנו מוכנים לפתוח את השוק לכמה חברות שיגיעו לישראל ויבנו, ויביאו את העובדים איתם. יש בשוק הבנייה הישראלי בעיה של עובדים ואנחנו מאמינים שהגעת עובדים זרים מכל העולם יחד עם החברות יאפשרו לתעשיית הבנייה לשגשג. בעולם רואים בנו מדינת סטארט אפ, אבל המצב בהייטק או בתעשייה שונה מהמצב בענף הבנייה למגורים".

התוכנית להביא חברות זרות מבוססת על פעילות של  יילמזלר הטורקית שפועלת בישראל כבר שנים כקבלן ביצוע בלא מעט פרויקטים ביזמות ישראלית. אז נכון, זה עובד, אבל חלקי ולא זול.

"מחירי הדירות בישראל הכפילו עצמם, יש מחסור של סביב 100 אלף דירות בישראל ואנחנו מניחים שנצטרך עוד כמיליון דירות בעשרים השנים הקרובות", הוסיף גלנט, "לוקח לנו כאן בישראל 15 שנים לבנות שכונה מאפס לעומת שלוש או חמש שנים באירופה או פחות מכך במזרח. בישראל חלק ניכר מהקרקע בבעלות המדינה, ויש הרבה משרדי ממשלה שמעורבים בתהליך כמו גם הרבה קבלני משנה. אנחנו מנסים עכשיו לשנות את התמונה ולתת לחברה אחת לעשות את התהליך מההתחלה ועד הסוף. תכנון וגם ביצוע, בזמן קצוב להקמת שכונת מגורים שלמה".

גם אביגדור יצחקי , ראש מטה הדיור במשרד האוצר, שמדלג מכנס לכנס כדי להציג את משנתו (נקווה שפה ושם הוא גם מקדם את התוכניות שלא בתקשורת) הסביר שהבעיה המרכזית של שוק הבנייה המקומי היא מחסור בעובדים – "המצב הוא כזה שכדי להביא עובדים בבנייה אנחנו צריכים לחתום הסכם בילטראלי ועד עכשיו חתמנו שלושה הסכמים כאלו במזרח אירופה, ואנחנו חותמים עכשיו הסכם נוסף עם אוקראינה. בקרוב אנחנו מקווים לעשות זאת עם  מדינות נוספות", אמר יצחקי, והתייחס לחברות הזרות – "אנחנו מזמינים את החברות הזרות להגיע ולעבוד בישראל. אנחנו מקווים שאחרי שכל החברות יירשמו נעשה את הבדיקות וכבר בראש השנה הקרוב נוכל להתחיל ולראות חברות בנייה זרות שיגיעו לעבוד בישראל, לעזור לנו לבנות את המדינה, ולאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירות בישראל". כן, הוא דיבר עם שגרירים ונספחים, אבל דיבר בעצם אל העם , אל אותם מחוסרי דירות, משהו בסגנון – אל תדאגו, אני מטפל בכם…

וגם אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנסה למשוך את החברות הזרות – "תשאלו את כל מה שאתם רוצים לדעת, יש בישראל  הרבה הזדמנויות בתחום הבנייה, ואנחנו כאן כדי לענות על השאלות.  בסיום הכנס תוכלו לחזור ולעניין את כל החברות הזרות בתוכניות שאנחנו מציגים כאן. אנחנו לא מדברים רק על לבנות מהר יותר אלא גם על בנייה איכותית ובתקווה גם זולה יותר. אנחנו מתמקדים בהבאת שש חברות בשלב הראשון. אנחנו מודעים לכך שהחברות הזרות מודאגות מהבירוקרטיה בישראלית וחוששים מפניה. אנחנו נקים אגף מיוחד שילווה את החברות יד ביד מרגע הגעתן לארץ כדי להקל על התהליכים ולהתגבר על כל הקשים הבירוקרטיים. האישור להגעת החברות יהיה אישור מוקצב לחמש שנים עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות, אנחנו נספק את כל מה שצריך, אבל אנחנו רוצים גם תוצאות, אנחנו מביאים חברות כדי שיבנו. במקביל אנחנו מעודדים יוזמות משותפות עם חברות ישראליות. דחינו קצת את מועד הגשת המועמדות כדי לאפשר עוד זמן לחברות ללמוד את זה. אנחנו גם נשקול לשנות קריטריונים שונים שהוגדרו שמפניות של חברות שונות אנחנו מבינים שעשויות להיות קשות ליישום. בשלב הראשון מדובר אומנם בשש חברות זרות שיגיעו לכאן, אבל ייתכן שבהמשך יהיו חברות בנייה זרות נוספות. אני מקווה שבספטמבר הקרוב נוכל כבר לראות חברות שמגיעות לישראל".