איך רושמים הוצאות מחקר ופיתוח בדוחות? מה זה היוון עלויות פיתוח? ואיך זה משפיע על הדוחות של יוניטרוניקס?

בדוחות הכספיים קיימת אבחנה ברורה בין השקעה (נכס במאזן) לבין  הוצאה – כאשר חברה רוכשת לדוגמה מכונה, אז מדובר בהשקעה (במסגרת הנכסים). החברה אמורה לייצר מהמכונה הזו הכנסות במשך תקופה ממשוכת, ובהתאמה מפחיתים על פני התקופה את ערך המכונה (כך יוצרים הקבלה בין ההכנסות מהמכונה להוצאות של המכונה). מנגד, כאשר מדובר בעלות שמיועדת לייצר הכנסה בתקופה הנוכחית ( רבעון, שנה), אז העלות הזו היא הוצאה. לדוגמה – הוצאות שכר, הן הוצאות על עובדים שמפיקים הכנסה בתקופה מסוימת, ולכן ההוצאות האלו נרשמות בתקופה.

אלא שזה לא מדע מדויק – יש עובדים שמייצרים לחברה תשתיות/ נכסים –מה עושים אז? זו הוצאה או שזה נכס/ תשתית? ככלל, יש לבחון את מהות העלות, ואז לסווג, אבל יש מקרים שבהם עלויות של עובדים (באופן חלקי) נרשמו כנכסים (לדוגמה – בבזק).

ואיך מסווגים עלויות של עובדי מחקר ופיתוח (מו"פ). התשובה  המידית היא סיווג כהוצאה בדוח רווח והפסד, אלא שזה לא תמיד כך, ונתעמק באחת הרכישות האחרונות של קרן פימי – יוניטרוניקס.

נתחיל במי זאת יוניטרוניקס? ובכן, מדובר בחברה שמפתחת בקרים מתוכנתים המיועדים בעיקר לניהול מערכות אוטומטיות. בנוסף מספקת החברה שירותי תכנון והקמה של מערכות לוגיסטיות; וכן היא מפתחת מערכות חניה אוטומטיות. החברה הרוויחה קרוב ל-10 מיליון שקל בשנה שעברה, על מחזור של כ-159 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הפסידה החברה כ-6 מיליון שקל על מחזור של כ-77 מיליון שקל (בעיקר בגלל הרבעון הראשון).

לפני כחצי שנה, השקיעה פימי,  כ-110 מיליון שקל וקיבלה קרוב ל-50% מהחברה. ההשקעה התבצעה בשני מישורים – העברה של 60 מיליון שקל לחברה בתמורה למניות חדשות (כ-27.2%), ורכישת מניות מבעל השליטה, חיים שני, בהיקף של 50 מיליון שקל (כ-22.7% מהמניות).

יוניטרוניקס מדווחת בשנים האחרונות על רווח, וכמובן שפימי לא קנו אותה בשביל להפסיד. אז, נכון, המחצית הראשונה באדום, אבל יש בחברה מנועי צמיחה טכנולוגיים שעשויים לספק מחזורים עתידיים, וזה מחזיר אותנו לעלויות מו"פ.

החברה מדווחת בדוחותיה כי עלויות המו"פ שלה, מעין מתפצלות לשניים – עלויות מחקר ועלויות פיתוח. מחקר מטבעו לא מבטיח מוצר, מדובר בשלב ראשון של הרעיון הטכנולוגי ויישומו, ולכן כל ההוצאה סביבו נזקפת לדוח רווח והפסד. כלומר, אם לדוגמה החברה מחליטה לפתח בקר חדש לחלוטין (אין ידע מוקדם, אין כזה סוג של בקר), אז מדובר בסיכון שהחברה לוקחת וכל העלויות בגין בקר זה יירשמו כהוצאה בדוח רווח והפסד. זה מעין ברירת המחדל של עלויות  המו"פ – לרשום אותם כהוצאה, ולא מדובר רק על השכר של העובדים, על כל ההוצאות מסביב – מיחשוב, קבלני שמנה, שכירות ועוד. אלא שאם מדובר בעלויות פיתוח, ההתייחסות עשויה להיות אחרת – עלויות פיתוח נזקפים בהתקיים תנאים מסוימים לנכסים הלא מוחשיים (כלומר לצד הנכסים ולא כהוצאה), ואז בעצם החברה יוצרת לה נכס מאזני, ומדלגת על דוח רווח והפסד. ומתי בעצם זה קורה?

"עלויות מחקר נזקפות לרווח או הפסד עם התהוותן", מדגישה הנהלת החברה בביאורים לדוחות, "נכס בלתי מוחשי הנובע מפרוייקט פיתוח או מפיתוח עצמי מוכר כנכס אם ניתן להוכיח את ההיתכנות הטכנולוגית של השלמת הנכס הבלתי מוחשי כך שהוא יהיה זמין לשימוש או למכירה", תנאים נוספים להכרה כנכס – קיימת כוונה להשלים את הנכס הבלתי מוחשי ולהשתמש בו או למוכרו; יש לחברה את היכולת להשתמש בנכס הבלתי מוחשי או למוכרו, וכן צריך שיהיה ברור איך הנכס ייצור הכנסות עתידיות.  ובקצרה – אם הפיתוח הוא כזה שכמעט ומבטיח מוצר סופי וידעים שיהיה שוק, אז ניתן לייחס את העלויות לנכסים לא מוחשיים, שכן בדיוק כפי שקונים/ או מקימים  מכונה במפעל שהיא נכס, כך אפשר לקנות או לייצר (פיתוח עצמי ) נכסים טכנולוגיים (נכסים לא מוחשיים).

הנכסים האלו מופחתים באופן שוטף (בדומה להפחתת מכונות וציוד). החשבונאות מבקשת לקבוע את אורך החיים של המוצרים הטכנולוגיים, ואז הערך של הנכסים האלו, מופחת על פני אורך החיים.

המשמעות היא שברגע שההנהלה קובעת שמדובר בפיתוח להבדיל ממחקר, היא בעצם לא רושמת הוצאה בדוחות. לכאורה זה פתח למניפולציות (באופן כללי),אבל התנאים  הכרה מכבידים כמובן על יכולת התמרון של ההנהלה (אם כי היא קיימת). כך או אחרת, ביוניטרוניקס שבמקרים רבים המוצרים שלה מתבססים על מוצרים קודמים, ועל בקשות/ דרישות השוק; וכן יש לה מוצרים בפיתוח שעונים על פתרונות בפרויקטים מסוימים, הגיוני שיזקפו עלויות לנכסים הלא מוחשיים – אחרי הכל זה פיתוח של משהו קיים (סוג של שדרוג ושינוי), ולא המצאה חדשה.

כמה עלויות מהוונת יוניטרוניקס

עלויות הפיתוח שהוונו (נזקפו לנכסים לא מוחשיים)  הסתכמו בשנת 2014 ב-17.8 מיליון שקל ובשנת 2015 ב-24 מיליון שקל. מנגד, הוצאות המחקר (וכן הוצאות פיתוח שלא עמדו בתנאים) הסתכמו ב-6.3 מיליון שקל בשנת 2015 ובכ-6.1 מיליון שקל בשנת 2014. במילים פשוטות, החברה מהוונת פי כמה וכמה מאשר מוציאה. במחצית הראשונה של  2016 ירדו הוצאות המחקר (והפיתוח שלא עומד בתנאים של זקיפה לנכס) לכ-2.5 מיליון שקל, ונראה (מהשינוי ביתרת הנכסים הלא מוחשיים) שגם הוצאות הפיתוח קטנו, אך עדיין הן עולות על הוצאות המחקר.

כתוצאה מההיוון, יש לחברה נכסים לא מוחשיים בסך של כ-69 מיליון שקל. זה הנכס העיקרי של החברה, הגדול ביותר, כשהשני לו, נמצא הרחק מאחור (פיקדונות – כ-25 מיליון שקל). הנכסים הלא מוחשיים מחולקים לפטנטים, תוכנות ורישיונות ועלויות פיתוח. הנכס העיקרי הוא כצפוי – עלויות פיתוח (אותם עלויות שהחברה לא רושמת כהוצאה וזוקפת לנכסים). הנכסים האלו מופחתים כאמור על פני אורך החיים שלהם – כלומר, זה נכון שאין רישום של הוצאה בתחילת הדרך (אז זה נרשם כנכס), אבל על פני זמן יש הוצאה, ומהדוחות ניתן להעריך שהוצאות ההפחתה בגין נכסים לא מוחשיים עומדת על יותר מ-10 מיליון שקל בשנה.