כלל פיננסים מעלה את תחזית האינפלציה. אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים מעריך כי מדד המחירים לצרכן ב-2012 יסתכם ב-2.6%, והאינפלציה בשנה הקרובה תסתכם ב-3.2%, משמעותית מעבר לתחזית הקודמת (שעמדה על 2.9%). הסיבות רבות ומגוונות (פרוט בהמשך), אך בעיקר על רקע עליית מחירי המזון בהמשך לעליות במחירי הסחורות.

מדד חודש אוגוסט 2012 צפוי להערכת כהנוביץ' לעלות ב-0.7%, כאשר הדיור יעלה בשיעור גבוה של 0.9%, גם כתוצאה מעונתיות; ולגבי ההשפעות העיקריות הנוספות, מפרטים בכלל פיננסים – "רכב פרטי ואחזקתו – עליה לנוכח צפי לעליית מחיר הדלק ל-7.7 שקל לליטר. מזון – עליית מחיר הלחם האחיד; ירקות ופירות – עליה משמעותית בשל עונתיות הקיץ; אחזקת דירה – עליה של 0.9%; הלבשה והנעלה – ירידת מחירים מתונה מהרגיל לעונה; חינוך ותרבות – עליה של 1% לקראת החזרה ללימודים; תקשורת – ירידה משמעותית על רקע התגברות התחרות בענף".

ביחס לאינפלציה בשנה הקרובה, מסבירים בכלל פיננסים כי הערכתם למדד של 3.2%, עולה על ממוצע השוק – 3%, ומספקים הסברים – "העלאת התחזית מגיעה לאחר המשך עליית מחירי הסחורות במונחים שקליים, המשך מגמת העלייה החדה במחירי הדיור וכן בשל ירידת מחירים חריגה בסעיף ההלבשה העונתי שתתוקן כנראה כלפי מעלה באחד משני פרסומי המדדים הבאים.

"כמו כן, ציפיות האינפלציה הגבוהות נשענות על עליה מתמשכת במחירי הסחורות, התייקרות ירקות ופירות, החלשות השקל, העלאות מיסים (בעיקר מע"מ, סיגריות ובירות) ומדיניות מוניטארית מרחיבה עד לאחרונה של בנק ישראל. מצד שני, מרסנות את עליות המחירים, תחרות גוברת בענף הרכב והתקשורת הסלולרית, הפחתות מכסים והאטת המשק בכלל שגוררת ציפיות לירידת ביקושים.

המדדים הצפויים קשורים כמובן בריבית. ריבית נמוכה עשויה להעלות ביקושים ולהעלות את המדד, ובכלל מעריכים כי בנק ישראל יותיר גם את ריבית חודש אוקטובר על כנה, ברמה של 2.25% -"גם על רקע נתוני המקרו הטובים יחסית שפורסמו בארה"ב, בניהם נתוני המשרות החדשות, נתוני המכירות הקמעונאיות ואמון הצרכנים, שמורידים מהסבירות להקלה מוניטארית קרובה בארה"ב. כמו כן, למרות ההצהרות המתמשכות מכיוון הבנק המרכזי באירופה, אלה לא מומשו במספר הזדמנויות. מלבד גורמי המאקרו, גם שוק המק"מים שינה תחזיות וצופה הפחתת ריבית אחת בלבד במהלך כל השנה הקרובה (ל-2.00%), לעומת ציפיות לפני כחודש לשתי הפחתות ריבית".

בכלל סבורים שמדד ספטמבר יעלה ב-0.5%; כאשר הגורמים העיקריים לכך – העלאת מע"מ על כ-70% מסעיפי המדד (ייפרס על פני כשלושה חודשים וייספג בחלקו ע"י היצרנים והקמעונאים); והמשך עליית הדיור (השכרה). בכלל סבורים שתהיה בספטמבר ירידה מתונה במחירי הלבשה והנעלה, כשמנגד הדלק ימשיך לעלות. תזוזות נוספות משמעותיות שצפויות בספטמבר – "מזון – עליית מחיר הלחם האחיד והשפעת התייקרות חדה של מחירי החיטה בעולם; נסיעות לחו"ל – למרות החגים, הוזלה. טלפון – המשך ירידת מחירים על רקע התחרות הגוברת בענף; אחזקת דירה – עליית מחירים; ריהוט לבית  – הוזלה".

וביחס למדד בכלל, כותב כהנוביץ כי – " בזמנו, לקראת פרסום מדד יולי העלנו את תחזיות האינפלציה שלנו ל-12 חודשים ל-2.4%, מיד לאחר פרסום מדד ליולי ל-2.9% וכעת כאמור ל-3.2%. מתוך אותם 3.2%, צפויים 1.2% להתממש כבר בפרסום שני המדדים הקרובים (אוגוסט-ספטמבר), בעיקר בשל השפעות חד פעמיות כגון פיחות השקל, העלאת המע"מ בחודש ספטמבר וזינוק מחירי הסחורות. בהמשך השנה עשויים גורמים נוספים לתמוך באינפלציה, בניהם ביקושים מקומיים חזקים, על רקע ירידה מפתיעה בשיעורי האבטלה בחודש יולי, המשך מגמת עליית מחירי השכירות, דיפוזיה של ההתייקרויות האחרונות, בין השאר במחירי החשמל, לסעיפים נוספים במדד.

"כמו כן, המדיניות המוניטארית של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה מרחיבה (כללה בין היתר את העלאת יחס הלימות ההון בבנקים לרמה נמוכה מהציפיות המוקדמות) ותומכת אף היא בציפיות הגבוהות. עם זאת, אנו מעריכים כי לאחר פרסום מדד ספטמבר יפלו תחזיות האינפלציה ל-12 חודשים לכיוון מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל – 2.3%".

להערכת כהנוביץ' העלאת המע"מ מ-16% ל-17% בתחילת ספטמבר מוסיפה לתחזית האינפלציה רק 0.2%-0.4% – "מתמטית, העלאת מע"מ מ-16% ל-17% מייקרת את המוצר ב-0.86% (ולא באחוז). בנוסף, על כ-30% מהסעיפים במדד אין מע"מ, בולטים ללא מע"מ הם סעיפי הדיור, הירקות ופירות (אומנם על האחרונים יש דרישה לבחון הטלת מע"מ, אך הסבירות לכך אינה גבוהה). כלומר, ההשפעה על המדד, במידה וכל המע"מ יגולגל על הצרכנים, עומדת על 0.6%", מסביר כהנוביץ', " אלא שלא כל ההשפעה מגולגלת על הצרכן, מה שתלוי בגמישות הביקוש. ממחקרים בנושא שנעשו בעולם, הצרכן סופג ישירות כחצי מאותן עליות מיסים בסעיפים שקיים עליהם מע"מ ובסה"כ עליית מחירים של 0.4% בממוצע בכל הסעיפים. בנוסף, עדכון המחירים איננו מיידי וממספר סיבות, בניהן: מלאים קודמים, עלויות עדכון מחירים והמתנה לתגובת המתחרים. כמו כן, בנק ישראל צפוי להגיב לעליית הציפיות האינפלציוניות במדיניות מוניטארית מצמצמת פחות, מדיניות שתספוג בטווח הבינוני חלק מאותה העלאת מע"מ. משכך, אנו צופים שההשפעה, שתתפרס על פני מספר חודשים, תנוע בסה"כ בין 0.2%-0.4% בלבד (כעשירית האחוז בשלושה חודשים)".