השקעה במניות היא לא משחק ילדים, ובניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים – גם לא קזינו. כל החלטה שמקבלים ביחס לכל מניה חייבת להיות מושכלת, להתבסס על הבנה של התחום וגם של ניתוח הנתונים. אנחנו ממליצים לכם כצעד ראשון לקרוא את המדריך המקיף שהכנו על השקעה במניות, שיציג בפניכם את חוקי המשחק העיקריים. במדריך הנוכחי נתמקד באחת הגישות הנפוצות להשקעה במניות, גישה שנראית מבטיחה בנקודת ההתחלה אבל כוללת מספר סיכונים שלא כולם מודעים אליהם – זוהי הגישה הטכנית להשקעה במניות.

מהי הגישה הטכנית בהשקעה במניות?

את תחום ההשקעה במניות נהוג בגדול לחלק לשתי גישות השקעה עיקריות. הגישה הראשונה היא גישת הערך, או הגישה הפונדמנטלית. בגישה זו ברמה הכללית מאד אנחנו מנתחים פרמטרים כלכליים שונים ומנסים בדרך זו לאתר מניות מומלצות להשקעה – בדרך כלל מניות שהסחר הנוכחי שלהן הוא בערך נמוך מאשר השווי הכלכלי ה"אמיתי" של המניה.

הגישה הטכנית, בה נתמקד במדריך הנוכחי, מתבוננת על התמונה בצורה שונה. יש לציין שהגישה הטכנית אינה חדשה כלל וכלל. את היסודות לה טווה צ'ארלס דאו – אחד ה"חצאים" על שמם נקרא מדד דאו ג'ונס – לפני משהו כמו 125 שנה. השיטה החלה להשפיע על משקיעים בשווקים בארצות הברית ובאירופה מוקדם יחסית, ולישראל היא הגיעה בערך בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

הגישה הטכנית להשקעה במניות שמה דגש בעיקר על נתוני העבר הקשורים למניה כלשהי במטרה לנסות לחזות על פיהם את העתיד, ויוצאים מנקודת הנחה שהשוק של מניה כלשהי הוא לרוב מחזורי ולא אקראי. סימן ההיכר של הגישה הזו, כפי שהסטטיסטיקאים שביניהם יכלו אולי להסיק כבר, היא גרפים, גרפים ועוד פעם גרפים. המטרה היא לזהות מגמות שחלו ביחס למניה מסוימת, בעבר הקרוב או הרחוק, ולנסות על פי זה לנבא התנהגות דומה שלה בעתיד הנראה לעין (מה שיאפשר לתזמן את הכניסה לשדה המשחק או היציאה ממנו). התומכים בשיטה – ויש לא מעט כאלה – יטענו שכל שינויים שעשוי להשפיע על שער המניות והכלים הפיננסיים האחרים מגולם באופן מהיר ומלא בגרפים. כך למשל הגישה היא שדרך הגרפים ניתן ללמוד על ההיצע ביחס לביקוש, כשהמשוואה במקרה הזה די ברורה: היצע גדול מהביקוש יביא לירידת מחירים, המבוטא כמובן בגרף. לעומת זאת ביקוש גבוה מאשר ההיצע יביא לעלייה של המחירים ולשינוי שמצפים לראות בגרפים השונים במצב הדברים הזה. כך אפשר לראות כי בחינת המניה הופכת לכאורה לפשוטה יותר, כי הרבה יותר פשוט להעיף מבט בגרף מאשר בדו"חות כספיים מפורטים של חברה לדוגמא.

הגישה הטכנית להשקעה במניות מבוססת בדרך כלל מבחינה מעשית על שני פרמטרים שאמורים להשלים יחדיו את התמונה. הראשון שבהם הוא גרף הבוחן את ההתנהגות של המניה המסוימת לאורך תקופת זמן. יש כאן עמודות אשר בכל אחת מהן מוצגים השער הגבוה שנרשם למניה בתקופה הרלוונטית (בחלק העליון), השער הנמוך (בחלק התחתון). שער הפתיחה יוצג בסימן שמאלה, בעוד שסימן ימינה יצביע על שער הסגירה. שימו לב שבניגוד למה שמאפיין גרפים בתחומים שונים, במקרה של הניתוח הטכני מרכיב הזמן אינו מגדיר את המגמה בתור עלייה או ירידה.

הפרמטר השני הוא מחזור המסחר, שבוחן את המגמה הכללית יותר של התנהגות השוק. הוא יציג למעשה את סך הערך הכספי של המניות שהוחלפו במהלך יום המסחר. ההנחה כאן היא ששינויים במניה מושפעים גם משינויים החלים ברמה הגבוהה יותר במסחר בעולם, ולכן צריך להתייחס גם אליהם.

הבעייתיות של הגישה הטכנית (וטיעוני החיוב של התומכים)

עם כל היתרונות של סטטיסטיקה וגרפים, צריך לזכור שהם מוגבלים מאד. אנחנו לא מתכוונים כאן ליכולת "לשחק" עם הנתונים כדי שיציגו את מה שרוצים שהם יציגו – זוהי למשל אחת הביקורות שיש כיום על הגרפים המציגים את מחירי הדיור הנוכחיים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הבעיה של הגישה הטכנית בהשקעה במניות היא שהיא שמה דגש רק על גרפים, ולא על נסיבות ספציפיות שעשויות להשפיע על התנהגות המניה. לכן יש שרואים אותה כפשטנית וככזו שלא מציגה את התמונה המדויקת בהרבה מאד תרחישים.

הגישה הטכנית אומרת שמגמות משמעותיות במניה, למשל עלייה בשווי שלה, אומרות "משהו" שיכול להיות חיובי מבחינת המשקיעים – כך למשל מאחורי עלייה מסוימת עשוי להיות שינוי מסוים שחל בעסקים של החברה הרלוונטית או בבעלי המניות שלה. אבל מהו בדיוק אותו "משהו"? הגישה הזו נחשבת לבעייתית מאד מבחינת היכולת שלה לחזות שינויים דרסטיים או הפתעות. באמצעות ההתבוננות בעבר לא תוכלו לחזות לדוגמא דו"חות כספיים שליליים או חיוביים באופן יחסי, על הסיבות הרבות שעשויות להביא להם. דרך הגרפים לא תוכלו ללמוד גם על שינויים שחלים בשוטף ושעשויים להשפיע על המניה לכאן או לכאן: עובדה שחברה מסוימת מאבדת לקוח גדול, שינויים במבנה המנהלי שלה וכן הלאה. הגישה יכולה להתאים בזיהוי מגמות ובהיצמדות אליהן: אם יש עלייה הדרגתית בערך המניה, הדוגלים בשיטה יוכלו להסיק שזו נקודה נכונה להצטרף אליה. מנגד השיטה פחות רגישה לשינויים מאשר גישת הערך, וגם פחות מאפשרת לחזות התפתחויות שעדיין לא משפיעות בהכרח בצורה ישירה על השוק.

מנגד אפשר להזכיר טיעון שעשויים בשלב הזה להעלות התומכים בגישה הטכנית. הם יטענו שהתפקיד של המשקיע ה"קטן" אינו בהכרח לחזות את השינויים האלה. למעשה, אותם אנשים יציינו שה-א' ב' של השקעה מבחינתם הוא לא לסחור נגד כיוון המגמה של המניה, אלא להצטרף למגמות קיימות. לכן הגישה הטכנית יכולה להתאים לתפיסה הזו, כי לכאורה רמת הסיכון כאן נמוכה. כך גם אם לוקחים בחשבון המלצה נוספת של רבים והיא לפעול בגישת צמצום הנזקים במקרה שהם אכן מתרחשים (ירידה של מניה שמשקיעים בה). במקום לשבת ולהמתין שיחול מפנה נוסף ושירידה שחווה המניה תתחלף בעליה, ימליצו אנשי הגרפים לצאת מהתמונה ולמצוא אפיק אחר של השקעה.

אז במה בוחרים?

האמת היא שלמרות הבעייתיות של הגישה הטכנית, היא כן יכולה להתאים במצבים מסוימים. זאת ועוד, גם גישת הערך העומדת מנגד אינה חפה ממגרעות. מכאן שלא בהכרח ניתן לתת תשובה חד משמעית לגבי הגישה שכדאי לכם לדבוק בה במקרה שלכם. ברור שזה תלוי גם בסוג הספציפי של המניה, מכיוון שיש מניות תנודתיות יותר מאחרות. בכל מקרה, גם אם אתם בוחרים בגישה הטכנית וגם אם לא, אנחנו ממליצים לכם לעקוב אחר הנעשה בתחום הכללי בו פועלת המניה, בדגש על המניה שנבחרה. יש מקרים שבהם גם שינויים ברמת המאקרו בכלכלת ישראל או העולם עשויים להשפיע.

יש הבוחרים לשלב בין הגישות, תוך רצון להתבסס על היתרונות של כל אחת מהן. לעומתן אנשים מסוימים ידבקו רק בסוג מסוים של גישה, מסיבות שונות (ולעיתים מוצדקות). אנחנו ממליצים תמיד להיות עם האצבע על הדופק. השקעה במניות מצריכה סבלנות, אבל גם יכולת לזהות שדברים לא עובדים. אם אתם מתבססים באופן מסורתי על הגישה הטכנית, אבל רואים שהיא מביאה לכך שאתם "מפספסים" לא מעט דברים (ומפסידים כסף כתוצאה מכך), יכול להיות שהגיע הרגע לעשות חישוב מחודש של המסלול.

ההמלצה הכללית שלנו אליכם היא להתחיל להשקיע רק אחרי שאתם מצוידים במספיק ידע וכלים להבנת התחום. יש סדנאות, קורסים ותכניות לימודים שלמות העוסקים בשוק ההון. הידע שמקבלים בדרך זו עשוי להיות שווה הרבה מאד כסף. אבל כמובן שרוב הקורסים גם עולים כסף. בכל מקרה, אל תשקיעו יותר ממה שאתם מסוגלים להפסיד. זה כנראה הכלל הראשון והחשוב ביותר בעולם ההשקעות.