בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון רב חודשי שקלי (פר"ח שקלים) לתקופות של 13 חודשים עד 60 חודשים. הריבית התעריפית בפיקדון השקלי הזה תלויה כצפוי בתקופה – ככל שהתקופה ממושכת יותר, הריבית גבוה יותר, וכן תלויה בהיקף הסכום – ככל שהסכום גדול יותר כך הריבית גבוה יותר.

התקופה המקסימלית להפקדה היא בין 48 חודשים ל-60 חודשים, כאשר המפקידים בפר"ח שקלים יזכו לריבית שנתית של בין 1.95% לאלו שמפקידים עד 25 אלף שקל (לא כולל 25 אלף שקל) ועד ל-2.7% לאלו שמפקידים מעל 500 אלף שקל.הטווח הקצר ביותר הוא לתקופה של 13 חודשים עד 23 חודשים והחוסכים בפרק זמן כזה, יקבלו ריבית שנתית של בין 1.1% לאלו שמפקידים עד 25 אלף שקל (לא כולל 25 אלף) ל-1.65% לאל שמפקידים מעל 500 אלף שקל.

ככלל, הריביות היום שניתן לקבל בבנקים עבור פיקדונות שקליים נמוכות מאוד, וזה על רקע הריבית הנמוכה של בנק ישראל. למעשה, קיים מתאם ישיר בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפיקדונות, ולכן נראה שלפחות בהסתמך על חטיבת המחקר של בנק ישראל וכלכלני הבנקים ובתי ההשקעות, לא נראה שבטווח הקרוב המגמה של הריבית תשתנה אלא להיפך – הציפיות הן שהריבית תמשיך לרדת ובהתאמה תרד גם הריבית על הפיקדונות.

גם האלטרנטיבות הסולידיות האחרות לא מספקות תשואה גבוה משמעותית. למשקיע הסולידי יש אפשרות להשקיע בקרנות כספיות שבשל גודלן זוכות לריבית גבוה יותר מהמשקיע "הרגיל" ולכן יש בהשקעות האלו רציונל, אם כי מנגד יש דמי ניהול בקרנות אלו (נמוכים יחסית) שמקטינים את התשואה. כמו כן, ניתן להשקיע בתעודות פיקדון, תעודות סל על פיקדונות בארץ. בשיטה זו שוב נהנים מהיתרון לגודל, אך מקבלים מכשיר סחיר באופן שוטף שלפעמים החיכוך (הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה) עשוי לפגוע בתשואה הכוללת.

הריביות הנמוכות בפיקדונות השקליים, הם לא תופעה חדשה,, כבר כמה שנים שריבית בנק ישראל נמוכה, אבל נראה שלא עד כדי כך. בעולם, על רקע ההאטה המקומות רבים, הריביות נמוכות גם כן, כך שהאלטרנטיבות האחרות אף הן מספקות תשואה נמוכה. בפיקדונות דולריים, בגלל ריבית נמוכה של הפד בארה"ב, התשואה היא שברירי אחוז (תלוי בזמן ובהיקף הכספי).