כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירה שפרסמו כי בתחילת 2015, היקף שיא של מכירות דירות חדשות. הביקושים צפויים להישאר ברמה גבוהה בטווח הקצר. בחודש פברואר השנה נמכרו 2,414 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות דומה לרמת השיא של החודש שעבר, המעיד על המשך מגמת העלייה שהחלה בספטמבר אשתקד. היקף המכירות בפברואר משקף קצב מכירות שנתי של כ-29 אלפי דירות חדשות (ראה/י תרשים) – עלייה של כ-20% ביחס לפברואר 2014. תנודתיות היקף המכירות יכולה להעיד על היעדרה של מדיניות לאומית ברורה ואמינה בנושא הדיור.

בחודשיים הראשונים של השנה חלה עלייה משמעותית במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-23%), ואף ביחס לשנים קודמות. עלייה זו בביקוש לדירות באה לידי ביטוי בשיפור הניכר במדדי הפעילות של החברות הפועלות בענף הבינוי, כפי שעולה מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. הנתון האחרון שפורסם (מרץ 2015) הוא הגבוה ביותר מאז ינואר 2013, ומצביע על שיפור משמעותי בכל מדדי הפעילות וכן בציפיות לחודשים הקרובים. בעקבות העלייה בביקושים לדירות, חלה בחודשים האחרונים ירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות חדשות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי) וכיום הוא עומד על 9.8 – קרוב לטווח בו מתחדשים הלחצים לעליות מחירים.

לדעתם, סביבת האינפלציה נותרה ברמה נמוכה גם לאחר פרסום מדד מרץ. ב-2015 צפויה עלייה מתונה באינפלציה  מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב–0.3%. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד ירידה של 1% (מרץ 2015 בהשוואה למרץ 2014). בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי אף יותר (2%), דבר המשקף סביבת אינפלציה נמוכה ביותר.

עליות המחירים המשמעותיות בחודש מרץ חלו ברכיבים הבאים: סעיף הדיור – בעיקר בשל עלייה במחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים; תחבורה ותקשורת – בעיקר בשל עלייה של 6.3% במחיר הדלק (על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם לקראת סוף חודש פברואר), ועל אף המשך הירידה במחירי שירותי הסלולר; מנגד, נרשמה ירידת מחירים עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה.

במבט קדימה, שיעור השינוי השנתי של המדד, המצוי כיום בסביבה שלילית, צפוי לעלות באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי). זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית.

שיפור בנתוני התקציב ברביע הראשון של השנה ביחס לשנים קודמות, על רקע גירעון נמוך בחודש מרץ
הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש מרץ בגירעון של 1.2 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לזה שנמדד בחודש מרץ אשתקד – 2.6 מיליארד ₪.

בחינת הנתונים הרבעוניים (אשר הינם פחות תנודתיים), מעידה על שיפור בנתוני התקציב ברביע הראשון של השנה. פעילות הממשלה בתקופה זו (אשר פעלה בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית – 1/12 מתוך תקציב 2014) הסתכמה בעודף של כ-700 מיליוני ₪, נתון המשקף שיפור ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (ראהי תרשים) וביחס לגירעון הממוצע שנמדד ברביעים הראשונים של שש השנים הקודמות. השיפור ברביע הראשון של השנה, נבע בעיקר מצד ההכנסות ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 5.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה ב-3 מיליארד ₪ מתחזית הגבייה של האוצר. העלייה בגבייה מוסברת בחלקה על ידי גידול בהכנסות משוק ההון וממיסוי מקרקעין, ובשיפור בפעילות הריאלית במשק מתחילת השנה. במקביל, נרשמה עלייה מתונה יותר בהכנסות ממסים עקיפים. התפתחויות אלה עשויות ללמד כי חל גידול בצריכה הפרטית בעת האחרונה.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.6% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר) – קרוב ליעד הקבוע בחוק לשנת 2015 (2.5%). להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2015 צפוי להיות נמוך יותר ביחס לגרעון שנמדד ב-2014 (2.8%), ולהסתכם בכ-2.6% מהתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2015 יהיה 3.5% בהשוואה ל-2.8% ב-2014 והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב הממשלה לשנה הנוכחית, אשר צפוי להיות מוגש לאישור הכנסת לאחר כינון הממשלה החדשה. בהקשר זה, ראוי לציין כי בשל הקדמת הבחירות לא ניתן היה לקבל החלטות לגבי יוזמות כלכליות חדשות ו/או לקדם נושאים בעלי חשיבות באמצעות המדיניות הכלכלית. עם זאת, ההאצה בקצב הצמיחה ב-2015 תתמוך בהמשך מגמת הירידה בגירעון, אשר תתרום לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ותהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל, ועשויה לבוא לידי ביטוי גם ביציבות של היחס חוב/תוצר.

במבט קדימה, אנו מעריכים שהפעילות בחודשים הקרובים תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות, שכן קשה להעריך מהן הרפורמות שהממשלה הבאה, לכשתקום, תצליח לקדם בתחום הדיור. כמו כן, אנו מעריכים כי תימשך מגמת הגידול בביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים (בין היתר, כפיצוי על הירידה בפעילות שחלה בחלק משנת 2014 ועל רקע רמת השפל של הריבית), דבר שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות החדשות בשנת 2015.

ברביע הראשון של השנה נרשמה יציבות בהיקף היצוא, אשר צפוי לגדול במהלך 2015. נמשך השיפור בחשבון הסחר

יצוא הסחורות הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-12.2 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה משקף ירידה של כ-2.3% (במונחים דולריים ונומינליים) בהשוואה לרביע המקביל אשתקד. עם זאת, יש לציין כי נתוני היצוא של החודשים האחרונים עודכנו כלפי מעלה, ולאחר העדכון, היקף היצוא נותר כמעט זהה בשני הרביעים האחרונים. להערכתנו, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי (שקלי) של כ-4.8% לאחר אומדן של 1.1% ב-2014. זאת, על רקע הערכות לגידול מסוים בהיקף הסחר הבינלאומי; השיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל; ולאור הערכותינו לפיחות בשקל מול הדולר (המטבע העיקרי – שימש בכ-86% מהעסקאות אשתקד) במהלך 2015.

יבוא הסחורות הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-11.8 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) – הנתון הנמוך ביותר מאז הרביע השני של 2013. מדובר בירידה של כ-6% לעומת הרביע המקביל אשתקד. להערכתנו, בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם לצרכי השקעות בבניה ובענפי המשק.
הירידה החדה ביבוא לצד היציבות בהיקף היצוא, הובילה להמשך מגמת השיפור בחשבון הסחר, כפי שניתן לראות בתרשים. כך, ברביע הראשון של 2015 נמדד עודף של 315 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) – הנתון הגבוה ביותר מאז הרביע השלישי של 2010. על רקע זה, הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביצוא לעומת היבוא. הירידה בגירעון תתרום לשמירה על עודף גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, דבר המהווה גורם בסיסי אשר תומך ביציבות השקל.