יניב בר כלכלן בבנק לאומי פרסם סקירה על שוק הדירות המקומי.  בר סבור שעל רקע הרמה הגבוהה של הביקושים לדירות, נמשכים  וימשכו הלחצים לעליות מחירים

בחודש נובמבר 2015 נמכרו 2,638 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). על אף הירידה ביחס לחודש הקודם, נתון זה עדיין משקף היקף מכירות שנתי גבוה של כ-31.6 אלף דירות חדשות.

למרות שנתוני המכירות של החודשים האחרונים עודכנו כלפי מטה, הם עדיין מצביעים על רמת שיא בביקושים לדירות. כך, בחודשים ינואר-נובמבר 2015 חלה עלייה חדה במכירת הדירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-50%). התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 8.9 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). על אף מגמת העלייה המתונה בחודשים האחרונים, נתון זה, עודנו מצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור (ראה/י תרשים). עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (10.5), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית.

להערכתנו, לאור סביבת הריבית הנמוכה זה זמן רב, אשר אינה צפויה להשתנות בקרוב והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, הביקוש עשוי להישאר גבוה יחסית, זאת במקביל לציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. בטווח הזמן הרחוק יותר, העלייה בהיקף התחלות הבנייה עשויה לצמצם באופן איטי והדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר. בהקשר זה נציין מגמה מדאיגה, על פיה משך הזמן לבניית דירה ביוזמה פרטית עלה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים בסוף 2014 ובראשית 2015. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות.

בחודש דצמבר 2015 חל שיפור בפעילות התעשייתית לשוק המקומי, בעוד שביתר תחומי הפעילות חלה הרעה

על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש דצמבר 2015 עמד מאזן הפעילות הכוללת על 1.3%. כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. אולם, יש לציין כי נתון זה מצביע על הרעה במאזן הכולל בהשוואה לחודש נובמבר 2015. זאת, על רקע הרעה במאזן של מרבית מגזרי הפעילות, למעט ענפי התעשייה. העובדה כי חלה הרעה במאזן הכולל, המצוי ברמתו הנמוכה ביותר מאז אפריל 2015, מצביעה על המשך התמתנות הפעילות הכלכלית במשק בחודשים האחרונים.

ההרעה המשמעותית ביותר בסקר הנוכחי נמדדה בענף המלונאות. המאזן הכולל בענף זה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז מבצע "צוק איתן" שחל בחודשים יולי-אוגוסט 2014 (ראה/י תרשים). זאת, בין היתר, על רקע גל האלימות של החודשים האחרונים, אשר הוביל לירידה במספר התיירים הנכנסים לישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר. נציין כי הימשכות לאורך זמן של האירועים הביטחוניים, עלולה לפגוע בקצב התאוששות ענף התיירות ממבצע "צוק איתן".

בענפי התעשייה חל שיפור במאזן, והוא נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז ינואר 2015 (ראה/י תרשים). זאת, הודות לשיפור במדדי הייצור והמכירות לשוק המקומי, אשר צפוי להימשך גם בחודשים הבאים. מנגד, מרבית המנהלים בענפי התעשייה מדווחים על הרעה בהזמנות ליצוא בשלושת החודשים האחרונים. על פי הסקר, החולשה המתמשכת ביצוא התעשייתי מאז ראשית 2015 צפויה להימשך גם בחודשים הבאים. בנוסף, יש לציין כי שיעור ניצולת הייצור בתעשייה[1] נמצא בירידה מתמשכת (אשר בולטת בעיקר בענפי הטכנולוגיה המסורתית) והגיע בדצמבר 2015 ל-79.5% – השיעור הנמוך ביותר מאז תחילת הסקר. התפתחות זו, מצביעה על ירידה בתפוקה המיוצרת בפועל ביחס להיקף הייצור הפוטנציאלי. דהיינו, ישנה עלייה בכמות גורמי הייצור (בעיקר מכונות וציוד) שלא מנוצלים, דבר אשר מפחית את הדרישה להשקעות חדשות בתחום זה. התפתחות זו, משתקפת בחולשה מתמשכת בהשקעות בענפי המשק (מכונות, ציוד, כלי תחבורה לסקטור העסקי ועוד) ברביעים האחרונים. אולם, יש לציין כי כניסה הדרגתית לביצוע של פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי, בשילוב עם הרחבת פעילות הייצור של חברת אינטל בישראל, צפויים לתמוך בהשקעות בענפי המשק בשנת 2016.

לסיכום, המגמות העולות מסקר התעשייה, מלמדות כי חוסר האיזון בהרכב הצמיחה ברביעים האחרונים – המשקף את התרחבות הצריכה הפרטית מחד, ואת החולשה בהשקעות בענפי המשק וביצוא, מאידך – עשוי להימשך גם בחודשים הבאים. יש לציין כי הערכות הפירמות בשנת 2016, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מהמצב הביטחוני בארץ ובמזרח התיכון בכלל, מההתפתחויות הכלכליות העולמיות ומצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה ובנק ישראל.

במהלך 2016 תתכן עלייה ניכרת בתנועות הון לטווח קצר; מנגד, תנועות ההון ארוכות הטווח עקביות עם שקל חזק

מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר 2015 בכ-11.4 מיליארד דולר[2], שהם כ-12.4 מיליארד דולר, במונחים שנתיים. נתון זה מצביע על קצב השקעה גבוה באופן ניכר מזה של השנה שעברה, ודומה לזה של שנת השיא 2013. התפתחות זו, תמכה בהיקף שיא של השקעות ישירות נכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל) בינואר-נובמבר 2015, אשר עומד על 8.3 מיליארד דולר, במונחים שנתיים (ראה/י תרשים).

מנגד, היקף ההשקעות הפיננסיות היוצאות נטו (ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל בניכוי ההשקעות מסוג זה הנכנסות לישראל) הגיע לשיא של 12.6 מיליארד דולר בינואר-נובמבר 2015, במונחים שנתיים. בחודשים האחרונים היו שני גורמים עיקריים ליציאה של השקעות פיננסיות מהמשק: 1. מימושים של השקעות פיננסיות קצרות טווח (בעיקר במק"מ) מצד משקיעים זרים, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2015; 2. חזרתם של המשקיעים המוסדיים להשקעות פיננסיות בחו"ל (אשר חלקן מגודרות) בנובמבר, לאחר מימושים בהיקף ניכר בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2015.

יש לציין כי השקעות פיננסיות הן לרוב תנועות הון קצרות טווח, להבדיל מהשקעות ישירות שהן תנועות הון לטווחי זמן ארוכים יותר. על כן, הן עשויות להוביל לעלייה זמנית חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל. ואכן, מאז סוף נובמבר 2015 ניתן להבחין בתנודתיות מסוימת בשערו של השקל מול סל המטבעות, שבאה לידי ביטוי בפיחות בשיעור מתון. בהקשר זה, נציין כי מצב של ריבית אפסית לפרק זמן ממושך מצד בנק ישראל, במקביל לעליית הריבית בארה"ב, יכול לתרום לעלייה חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל במהלך 2016.

לסיכום, על אף ההיקף הניכר של תנועות פיננסיות יוצאות נטו, שיכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצות זמנית של תנודתיות, העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר, מהווים גורמים בסיסיים שתומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) בשקל חזק יחסית מול סל המטבעות.