חדשות    

לאומי: שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים צפוי לצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016

לאומי מפרסמים סקירת השבוע במאקרו ומציינים את השינוי המתון בסביבת האינפלציה לאחר מדד יולי; מעריכים שמדד המחירים צפוי לצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016

כלכלני לאומי מפרסמים סקירת "השבוע במאקרו" ומתייחסים לנתוני הצמיחה החלשים במיוחד ברביע השני של 2015. לאומי מציינים כי אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע השני של השנה מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור זעום של 0.3%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, נסוג בשיעור שנתי של 1%.

על פי לאומי, מדובר בנתוני הצמיחה הנמוכים ביותר מאז המשבר הפיננסי, להוציא את הרביע השלישי אשתקד (אשר הושפע ברובו ממבצע "צוק איתן"), המדגישים את מגמת ההתמתנות בקצב צמיחת המשק בשנים האחרונות. עם זאת, יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן בחודשים הבאים, כפי שקרה בעבר. לאור מידת התנודתיות הגדולה בנתונים הרבעוניים, אנו מעדיפים לבחון את מגמות הצמיחה בפרקי זמן ארוכים יותר. כך, במחצית הראשונה של 2015 צמח התמ"ג בשיעור של 2.6% (במונחים שנתיים) לעומת המחצית השנייה אשתקד בה נרשמה צמיחה של 2.5%, והתוצר העסקי צמח בשיעור של 2.4%. מדובר אמנם בקצבי צמיחה דומים ואף גבוהים במקצת ביחס לשתי התקופות הקודמות, אולם נמוכים מהממוצע ארוך הטווח.

לאומי מעדכנים את תחזיות הצמיחה של התוצר ומרבית מרכיביו לשנת 2015 כלפי מטה: בחינת רכיבי התוצר ברביע השני של השנה מלמדת על האטה במרבית רכיבי התוצר ונסיגה של ממש ביצוא ובהשקעות בענפי המשק. בנוסף, בנתוני השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק זו המבוססת על התוצר המקומי), חלה נסיגה של 2.2% ביחס לרביע הקודם. זהו הנתון החלש ביותר מאז המשבר של 2008-2009, המצביע על האטה בכלל הפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע השני של השנה. זאת, למרות המשך הצמיחה המהירה יחסית בצריכה הפרטית השוטפת (המהווה למעלה מ-80% מסך הצריכה הפרטית).

יצוא הסחורות והשירותים (השקול לכשליש מהתמ"ג) נסוג ברביע השני של השנה בשיעור דו-ספרתי (במונחים שקליים ריאליים), בהמשך לנסיגה מהרביע הקודם, על רקע ירידות חדות בכל רכיבי היצוא העיקריים. בנטרול השפעת חברות הזנק ויהלומים (רכיבי פעילות קטנים יחסית אך תנודתיים מאד המהווים יחדיו רק כ-7% מסך פעילות היצוא), נסוג היצוא בכ-11.6% (במונחים שנתיים) במהלך הרביע השני – מהנתונים החלשים ביותר מאז המשבר הפיננסי. היצוא לא צומח מזה שלוש שנים וחצי (קרוב לרמתו מראשית 2012), ואף נמצא במגמת ירידה בשלושת הרביעים האחרונים. עם זאת, יש לציין כי הנסיגה בפעילות היצוא מאז ראשית השנה ובפרט ברביע השני, נובעת בחלקה מהחולשה ביצוא הכימיקלים מתחילת השנה, שנגרמה, בין היתר, עקב שביתת העובדים במפעלי כי"ל המהווה את עיקר פעילות היצוא בענף. ענף הכימיקלים בעל משקל משמעותי (למעלה מ-20%) בסך היצוא התעשייתי, ועל כן הירידה בו משפיעה על כלל הפעילות. ירידה זו, בלטה בעיקר ברביע השני של השנה, ותרמה לירידה בקצב צמיחת התוצר. אולם גם בנטרול השפעת הענף, הסתכמה פעילות היצוא התעשייתי בירידה, אם כי מתונה יותר, דבר המעיד על חולשה בכלל הפעילות, בעיקר על רקע הימצאותו של השקל בשיא חוזקו (נומינאלית) מול סל המטבעות והחולשה המתמשכת בהיקף הסחר העולמי. לאור האמור, ומתוך ההערכה שהחולשה ביצוא תמשך גם ברביעים הבאים — אם כי, ייתכן תיקון "טכני" כלפי מעלה בתחום יצוא הכימיקלים — עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה של יצוא הסחורות והשירותים של ישראל ב-2015 לשיעור מתון ביותר של 0.7% לעומת 1.5% ב-2014.

במקביל, חלה נסיגה בהשקעה בנכסים קבועים ברביע השני של השנה, בהמשך לנסיגה ברביע הראשון, אם כי בשיעור מתון יותר. זאת, עקב ירידה חדה בהשקעות בענפי המשק (המהוות כשני שליש מסך ההשקעה בנכסים קבועים), זה רביע שני ברציפות, כאשר הירידה ניכרת במרבית הרכיבים: מכונות וציוד, כלי תחבורה ומוצרי קניין רוחני. מנגד, בשני הרביעים האחרונים נרשמו עליות בהשקעות ענף הבנייה למגורים (המהווה כשליש מסך ההשקעה בנכסים קבועים), ובעיקר בנייה ביוזמה פרטית. עלייה זו בבנייה למגורים, חלה על רקע רמת שיא בביקושים לרכישת דירות. מידת יכולתה של הממשלה ליישם את התוכניות להגדלת היצע הדירות באמצעות שחרור חסמים רגולטורים, שיווק מוגבר של קרקעות ופתיחת צווארי בקבוק אחרים (כמו מחסור בעובדים מקצועיים לענף הבנייה), תשפיע על התפתחות ההשקעות בבנייה למגורים ברביעים הבאים. לסיכום, לאור החולשה בנתוני החשבונאות הלאומית, ובפרט ביצוא ובהשקעות בענפי המשק, תחזית הצמיחה של התוצר הכולל לשנת 2015 עודכנה כלפי מטה, ועומדת כעת על 2.6% בהשוואה לתחזית קודמת של 3.1%.

לאומי מתייחסים בנוסף לנתוני המדד המשולב שפורסמו אתמול: המדד המשולב למצב המשק עלה בשיעור של כ-0.3% בחודש יולי (לעומת החודש הקודם). נתון המשקף שיעור צמיחה גבוה ביחס לשיעור הצמיחה החודשי הממוצע בשנים האחרונות. במבט רחוק יותר, צמח המדד בשיעור של 3.3% ביולי השנה לעומת יולי אשתקד (קצב הצמיחה הגבוה ביותר זה שנתיים). הגורמים העיקריים אשר תרמו לעליית המדד בחודש יולי הם: יצוא הסחורות, אשר צמח בכ-3.4% לעומת החודש הקודם, אולם עדיין משקף נסיגה מתחילת השנה ואף לעומת חודש יולי אשתקד; וכן מדדי יצוא השירותים, פדיון ענפי המסחר והשירותים והעלייה המחודשת שחלה ביוני בייצור התעשייתי לאחר חודשיים של ירידות. מנגד, הגורמים העיקריים שקיזזו את שיעור הצמיחה במדד המשולב הם: יבוא תשומות ומוצרי צריכה, שיעור המשרות הפנויות והירידה בתוצר העסקי.

העלייה במדדי הפעילות הריאלית החודשיים לאחרונה עשויה ללמד על שיפור מתון בפעילות הכלכלית המקומית בראשית הרביע השלישי בהשוואה לנתונים החלשים של הרביע השני; אולם עדיין יש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה ממשי. מנגד, הירידות ביבוא מוצרי הצריכה ובמשרות הפנויות מצביעות על אפשרות של ירידה בצריכת מוצרים בני-קיימא (מוצרים אשר הינם עתירי יבוא), בהמשך לירידה ברביע השני של השנה (שנבעה ברובה מירידה ברכישת כלי רכב חדשים), ועל כן אף להאטה מסוימת בקצב צמיחת הצריכה הפרטית המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בתקופה זו.

לסיכום, נדגיש כי לאור נתוני הצמיחה החלשים מהצפוי לרביע השני, בשילוב עם הירידה בציפיות האינפלציה בעת האחרונה, לצד המשך התחזקותו של השקל מול סל המטבעות (למעט בימים האחרונים), לא ניתן לפסול אפשרות של הפחתת ריבית בחודשים הקרובים (ייתכן ואף בהחלטת הריבית הקרובה).

באשר למדד המחירים לצרכן כותבים לאומי: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.2%, ותרם לעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. כך, המדד נותר ללא שינוי מתחילת השנה (ינואר-יולי) לעומת ירידה של 0.2% במחצית הראשונה של השנה. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.3% (יולי 2015 בהשוואה ליולי 2014) לעומת ירידה של 0.4% בחודש הקודם. עם זאת, בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.1%).

עליות המחירים המשמעותיות בחודש יולי חלו ברכיבים הבאים: מזון (ללא פירות וירקות) – חלה עלייה של 0.2%, בעיקר בשל עלייה חדה במחירי הבשר. עקב כך, נרשם החודש שיעור שינוי שנתי לא שלילי, לראשונה מזה ארבעה עשר חודשים; ודיור (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) שעלה ב-0.9%, גם על רקע עלייה חריגה בתת-סעיף הוצאות דיור אחרות, שהושפעה חלקית מצעדי הציבור לקראת העלאת מס הרכישה בסוף יוני. במקביל, חלה עלייה במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) שהובילה להאצה מחודשת בקצב השנתי (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) של עליות המחירים (מ-3.2% ל-4.4%).

במבט קדימה, שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016. העלייה במחירי הדיור תוסיף לתמוך בעליית המדדים הבאים, בעוד הירידות הצפויות בקרוב במחירי החשמל והדלק, לצד הפחתה אפשרית של מחירי התחבורה הציבורית בטווח הרחוק יותר, ישפיעו בכיוון ההפוך. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית.